וילי במבוס
פעולות נוספות
| קובץ:במבוס וילי מראשוני חובבי - ציון בגרמניה ( ת. מ. 1900) .-PHG-1007508.png | |
| מקום מגורים | ברלין, גרמניה |
|---|---|
| תקופת פעילות | 1884–1904 (כ־20 שנה) |
| עיסוק | כתיבה עיתונאית |
| בת זוג | לואיזה במבוס |
_.-PHG-1007508.png){kind=link}
וילי במבוס (בגרמנית: Willy Bambus; 21 במרץ 1862 – 3 בנובמבר 1904) היה עיתונאי, סופר ומנהיג ציוני יהודי-גרמני, ממייסדי תנועת חובבי ציון בגרמניה וממובילי הפעילות ההתיישבותית המעשית בפלשתינה.[1]
ביוגרפיה עריכה
במבוס נולד בברלין ב-21 במרץ 1862. הוא היה נשוי ללואיזה במבוס, עמה נישא בשנת 1895.[דרוש מקור] במבוס נפטר בברלין ב-3 בנובמבר 1904, בגיל 42.[2]
קריירה ופעילות ציונית עריכה
במבוס היה ממקימי אגודת "עזרה" (Ezra) בברלין, סניף של תנועת חובבי ציון בגרמניה, שמטרתה הייתה קידום התיישבות יהודית בארץ ישראל.
בין השנים 1889–1891 ערך את העיתון "Jüdisches Volksblatt" בווינה. בשנת 1892 סייע בהקמת החברה להיסטוריה ולספרות יהודית בברלין. הוא שימש כמזכיר הראשון של אגודת "ישראל הצעירה" (Young Israel), ארגון לאומי יהודי.
בשנת 1886 ייסד במבוס יחד עם אלברט כ"ץ את כתב העת "זרובבל" (Serubabel), שיצא לאור בברלין בשנים 1886–1888 ושימש אחד מכלי התעמולה המרכזיים של תנועת חובבי ציון בגרמניה. במבוס שימש כעורך וככתב והפיץ דרכו את רעיונות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. הכתבות תמכו בהתיישבות היהודית בארץ ישראל והקדים את תיאודור הרצל בקידום הרעיון של התיישבות יהודית מאורגנת בפלסטינה.
ב-1892 הקים במבוס יחד עם היינריך לֶווֶה את האיגוד הציוני-לאומי "יונג-ישראל" (Jung-Israel).[3]
במבוס ייסד יחד עם הירש הילדסהיימר, אמיל מאיירסון ויצחק טורוף את הוועד המרכזי של חובבי ציון בפריז, עם סניפים במדינות רבות. מטרתו הייתה להפוך את התנועה לארגון עולמי.
יחסים עם הרצל והציונות המדינית עריכה
בשנת 1895 רכש וערך את העיתון "Zion" בברלין. באותה שנה השתתף בהכנות לקונגרס הציוני העולמי הראשון, בשיתוף עם בנימין זאב הרצל, אך באפריל 1897 פרש מהוועדה המכינה והצטרף למחאה נגד הקונגרס, בטענה שלא הסכים לקיום אירוע ציבורי שמטרתו הקמת מדינה יהודית ודמוקרטית, מחשש לפגיעה בקשרי יהודי גרמניה עם ארצם. למרות זאת, השתתף בקונגרס הציוני הראשון בבזל (1897) ובקונגרס השני (1898), כנציג ברלין, במטרה "למנוע את הגרוע מכל" ולהתנגד למנהיגותו של הרצל. במבוס התנגד לציונות המדינית והעדיף פעילות מעשית להתיישבות.[4]
לאחר מכן פרש מהארגון הציוני אך המשיך בפעילות מעשית למען פלשתינה. בשנת 1901 יזם והיה למזכיר "אגודת העזרה של יהודי גרמניה" (Hilfsverein der Deutschen Juden). במבוס נחשב סמכות בתחום הפיתוח הכלכלי של פלשתינה וכתב רבות בנושא.[5]
מסעות לארץ ישראל עריכה
בסתיו 1895 ביקר במבוס לארץ ישראל, במסע שתיעד בספרו "פלשתינה, ארץ ועם" (Palästina, Land und Leute). בספר שפורסם ב-1898 תיאר במבוס את נופי הארץ, את ההתיישבות היהודית ואת המצב החברתי-כלכלי. כשנסע במסעו מזכרון יעקב לחיפה, נפעם מהנוף המרהיב של מפרץ חיפה אך ציין את השוני בינו לבין מפרץ נאפולי – הטבע היפה, לתחושתו, לא זכה לביטוי מלא משום שהיה חסר "האלמנט המחייה של פעילות אנוש".[6][7]
יצירה ספרותית עריכה
במבוס כתב מספר ספרים ומאמרים על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עבודותיו כללו:
מורשת עריכה
במבוס נחשב לאחד מחלוצי הציונות בגרמניה. בתו, אלפרידה במבוס-פרנק, עלתה לארץ ישראל ב-1906 כדי לשמש כמורה בבית הספר של עזרא בנווה צדק, תוך המשך מסורת אביה. הארכיון הציוני המרכזי בירושלים מחזיק בתיק אישי שלו ובתמונות מתקופתו.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Bambus, Willy | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ Willy Bambus (1863-1904) | The National Library of Israel, www.nli.org.il (ב־English)
- ^ ניצני הציונות: אליקים היינריך לווה / יהודה לואיס ויינברג / מנחם מבש"ן - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ Zion Monatsschrift für die nationalen Interessen d. jüdischen Volkes | WorldCat.org, search.worldcat.org (ב־English)
- ^ 1 2 Willy Bambus, Palästina, Land und Leute, S. Cronbach, 1898. (בgerman)
- ^ Browse subject: Palestine -- Description and travel -- Views | The Online Books Page, onlinebooks.library.upenn.edu (ב־English)
- ^ אלטנוילנד, באתר kotar.cet.ac.il
- ^ Exponate in diversen Sammlungen 147, Peter Lang
- ^ Claudia Prestel, From Berlin to Jerusalem: Elfriede Bambus — German Jew, Feminist, Zionist, Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues 4, 2001, עמ' 233–255