Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלברט כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט כ"ץ
Albert Katz
קובץ:Albert Katz.png
לידה 17 ביולי 1858
לודז'
פטירה 16 בדצמבר 1923 (בגיל 65)
ברלין
מקום קבורה ווייסנזה, ברלין
כינוי איש הרוח
פעילות בולטת דרשן, עיתונאי, סופר
ידוע בשל הפצת רעיון ההתיישבות היהודית בארץ ישראל דרך כתיבה עיתונאית,
עיסוק עורך עיתון
מעסיק כתב העת "זרובבל", "Allgemeine Zeitung des Judentums"
תארים רב
השקפה דתית יהדות

אלברט כ"ץ (Albert Katz;‏ 17 ביולי 185816 בדצמבר 1923) היה רב, סופר, עיתונאי וציוני יליד פולין שפעל בגרמניה. כ"ץ היה מחלוצי התנועה הציונית לפני הרצל, ופעל רבות להפצת רעיון ההתיישבות היהודית בארץ ישראל דרך כתיבה עיתונאית, הוצאת כתבי עת והפצת ספרות יהודית.

רקע וחינוך עריכה

אלברט כ"ץ נולד ב-17 ביולי 1858 בעיר לודז' שברוסיה הפולנית (כיום פולין). בנעוריו למד בישיבות לובלין ווילנה, שם קיבל חינוך יהודי מסורתי מעמיק. בשנת 1881 עבר לברלין, שם המשיך את לימודיו והתחיל את דרכו המקצועית[1].

קריירה רבנית ומעבר לכתיבה עריכה

כ"ץ שימש כרב ומטיף בפירסטנוולדה (Fürstenwalde), סמוך לברלין, בין אפריל 1883-1886. לאחר מכן, בין אפריל 1886 לאפריל 1887, כיהן בקהילת "אוהל יצחק" (Ohel Yitzḥak) בברלין. משנת 1887 הקדיש את עצמו לכתיבה ולעיתונאות, ונטש את הכהונה הרבנית הפעילה[2].

פעילות ציונית והוצאת כתבי עת עריכה

כתב העת "זרובבל" עריכה

בשנת 1886 ייסד כ"ץ יחד עם וילי במבוס (Willy Bambus) את כתב העת "זרובבל" (Serubabel), שיצא לאור בברלין בשנים 1886–1888. כתב העת תמך בהתיישבות היהודית בארץ ישראל והיה אחד מכלי התעמולה המרכזיים של תנועת חובבי ציון בגרמניה. במבוס וכ"ץ היו חלוצי התנועה הציונית הגרמנית, והקדימו את תיאודור הרצל בקידום הרעיון של התיישבות יהודית מאורגנת בפלסטינה[1].

עמותת "עזרא" עריכה

כ"ץ ובמבוס היו מהמנהיגים המרכזיים של עמותת "עזרא" (Esra – Verein zur Unterstützung ackerbautreibender Juden in Palästina und Syrien), שנוסדה בינואר 1884 במטרה לתמוך באיכרים יהודים בארץ ישראל ובסוריה. העמותה פרסמה עיתונים ופרסומים על ההתיישבות החקלאית, ושיתפה פעולה עם ארגונים דומים ברחבי אירופה[3].

עבודה עיתונאית ועריכה עריכה

"אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס" עריכה

בשנת 1890 הצטרף כ"ץ למערכת "אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס" (Allgemeine Zeitung des Judentums), אחד מכתבי העת היהודיים החשובים ביותר במאה ה-19. הוא החל כעורך האחראי על תוספת לענייני קהילה, ובשנת 1919 מונה לעורך ראשי של העיתון, תפקיד בו כיהן עד 1922. תחת עריכתו, העיתון המשיך לשמש פלטפורמה למגוון דעות בקהילה היהודית הגרמנית[4].

"ירבוך פיר יידישה גשיכטה אונד ליטרטור" עריכה

כ"ץ היה ממייסדי "ורבנד דר פריינה פיר יידישה גשיכטה אונד ליטרטור" (Verband der Vereine für Jüdische Geschichte und Literatur) בברלין, ארגון הגג של אגודות להיסטוריה וספרות יהודית בגרמניה. יחד עם גוסטב קרפלס (Gustav Karpeles), כ"ץ ערך את "ירבוך פיר יידישה גשיכטה אונד ליטרטור" (Jahrbuch für jüdische Geschichte und Literatur), שיצא לאור מ-1898 ואילך. הוא גם שימש כמזכיר הארגון.

הארגון הפך לגוף היהודי הגדול ביותר בגרמניה, עם כ-12,149 חברים ב-131 אגודות עד שנת 1900. מטרתו העיקרית הייתה להפיץ ידע על ההיסטוריה והספרות היהודית בקרב הקהל הרחב[5].

כתיבה ופרסומים עריכה

כ"ץ כתב מספר רב של ספרים ומאמרים בנושאי יהדות, ציונות, והיסטוריה יהודית. יצירותיו כללו עבודות אפולוגטיות, מחקר היסטורי, סיפורים קצרים ותרגומים. להלן חלק מספריו הבולטים:

  • "היהודי וארץ אבותיו" (Der Jude und das Land seiner Väter, 1883) – ספר שיצא גם בעברית, ועסק בקשר בין העם היהודי לארץ ישראל[2].
  • תלמוד-יהודי האמיתי" (Der Wahre Talmudjude, 1893) – תגובה לספרו האנטישמי של אוגוסט רולינג (August Rohling), Der Talmudjude (1871), בו הוא הגן על התלמוד ועל היהדות מפני עיוותים והשמצות[6].
  • "עלילת הדם" (Die Blutlüge, 1892) – תרגום לגרמנית של ספרו של איצחק באר לוינזון (Isaac Baer Levinsohn), אפס דמים (Efes Damim), המפריך את עלילות הדם נגד היהודים[7].
  • "היהודים בקווקז" (Die Juden im Kaukasus, 1894) – מחקר על היהודים באזור הקווקז[8].
  • "היהודים בסין" (Die Juden in China, 1900) – מחקר על יהודי סין[9].
  • "נוצרים ויהודים כמקדמי השפה העברית" (Christen und Juden als Förderer der hebräischen Sprache, 1907) – מחקר על תפקידם של נוצרים ויהודים בקידום השפה העברית.
  • "החסידות" (Der Chassidismus, 1904) – מחקר על התנועה החסידית[10].
  • "מחיי הקודש והחולין של גדולי עמנו בתקופת התלמוד" (Baalei Therisin) – סיפורים על חכמי התלמוד, שתורגמו לעברית על ידי אביגדור המאירי[11].
  • "מזמנים עתיקים וחדשים" (Aus Alter und Neuer Zeit, 1896) – אוסף סיפורים[2].

כתיבה אפולוגטית עריכה

כ"ץ התמקד רבות בהגנה על היהדות והתלמוד מפני תקיפות אנטישמיות. תרגומו של אפס דמים ושאר כתביו האפולוגטיים שימשו כלי חשוב במאבק נגד עלילות ודעות קדומות נגד היהודים בגרמניה ובאירופה[12].

חייו המאוחרים ומותו עריכה

כ"ץ המשיך לכתוב ולערוך עד סוף ימיו. הוא נפטר ב-16 בדצמבר 1923 בדירתו בפנקוב (Pankow), ברלין. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה (Weißensee Cemetery) בברלין, בית הקברות היהודי הגדול באירופה[13].

מורשת והשפעה עריכה

אלברט כ"ץ נחשב לאחת הדמויות החשובות בציונות המעשית והספרות היהודית הגרמנית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עבודתו העיתונאית, פעילותו בקידום ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וכתיבתו האפולוגטית תרמו רבות להפצת הרעיונות הציוניים ולהגנה על היהדות[1].

כתביו, במיוחד אלה העוסקים בהגנה על התלמוד ובסתירת עלילות דם, שימשו כלי חשוב במאבק האינטלקטואלי נגד האנטישמיות באירופה. פעילותו בהפצת הידע על ההיסטוריה והספרות היהודית עזרה לחזק את הזהות היהודית בקרב יהודי גרמניה[14].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלברט כ"ץ]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה