הגדת מודנה-בולוניה
פעולות נוספות
הגדת מודנה-בולוניה (באנגלית: Modena-Bologna Haggadah) היא כתב יד מאויר מן הרבע השני של המאה ה-14, שנוצר בקטלוניה, ומורכב משני קטעים השמורים כיום בשתי ספריות באיטליה: בספרייה האוניברסיטאית של בולוניה (Ms. 2559) ובספרייה בית אֵסְטֵה במודנה (Cod. A. K. I. 22 – Or. 92). כתב היד כולל טקסט ההגדה של פסח ומיניאטורות המתארות את סיפור יציאת מצרים.[1][2]
היסטוריה עריכה
על אף שהחלק הבולונזי היה ידוע ככתב יד מן המאה ה־14, רק בשנת 1967 זיהה מנדל מצגר את הקשר בינו לבין החלק השמור במודנה. שני הקטעים כוללים כתובות המעידות כי שניהם היו בבעלות פרדיננד צ'פלי בשנת 1757, אך הבעלים הקודמים אינם ידועים.[1]
תיאור פיזי ומבנה עריכה
כתב היד נכתב על קלף, במידות של 250/245–248 × 175–178 מ"מ. החלק שבבולוניה כרוך בכריכה מודרנית ומכיל 205 דפים מחולקים למחברות. במחברת הראשונה (דפים 1–12) מופיעות 12 מיניאטורות עמוד מלא המתארות את מחזור סיפור יציאת מצרים. בהמשך (דפים 7–15) מופיע קטע סופי מטקסט ההגדה, ולאחריו גוף גדול של פיוטים לליל הסדר, לשבועות ולסוכות, מה שגרם לעיתים לסיווגו כמחזור פיוטים ולא כהגדה.
החלק שבמודנה מכיל קטע מטקסט ההגדה, שככל הנראה היה ממוקם במקור לאחר הטקסט של בולוניה ולאחר המיניאטורות. קטע זה כרוך בכריכה מהמאה ה־20, כולל שתי מחברות קלף: הראשונה בת 7 עמודים (1–7) והשנייה בת 8 עמודים (8–15). הקישוטים היחידים בחלק זה הם איורי מצה (6v) ומרור (7v), כמקובל בהגדות הקטלוניות.[1]
סגנון ואיקונוגרפיה עריכה
המחזור המקראי שבחלק בולוניה קצר מזה שבהגדת סרייבו וכולל רק את ספר שמות. מצגר ציין כי שני כתבי היד - של בולוניה ושל סרייבו - קשורים מבחינה איקונוגרפית וסגנונית, ואף בעבודת הקלף. דבר המעלה אפשרות שנוצרו באותו סדנה, אף כי האפשרות הזו נשללת בשל תארוך שונה - מחצית השנייה של המאה ה־14 במקרה של סרייבו, לעומת תקופה מעט מוקדמת יותר במקרה של בולוניה.
הדמיון ניכר בציור הדמויות: עיניים שקועות, פנים מוארכות, לבוש דומה וסידור דמויות מקביל. עם זאת, כתב היד של בולוניה פשוט יותר, בעל פלטת צבעים מצומצמת ושקופה ולעיתים ללא צבע, בעוד שבסרייבו הצבעים מלאים ועזים. כמו כן, בבולוניה מופיעה סצנה אחת בעמוד, בניגוד לסרייבו שבה יש חלוקה לשתי רישומים.
היקפו הקצר של המחזור בבולוניה מעלה את השאלה האם מדובר במחזור שנועד מראש להיות מוגבל, או שמא במחזור המוקדש כולו לספר שמות תוך הדגשת נקודות השיא של סיפור יציאת מצרים.[1]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 ברצלו פלאנה, אלבה, La il·lustració dels cicles bíblics en les haggadot catalanes del període gòtic: un estudi iconogràfic pt.2, עמ' 41 - 47, אוניברסיטת ברצלונה, 2018.
- ^ הגדות ברצלונה - הפאר היהודי בגותיקה הקטלאנית
