Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.
גרסה מ־10:03, 10 במאי 2026 מאת imported>שילוני (קישורים חיצוניים: הרחבה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מעלה צביה
קובץ:Tzivya3.JPG
מעלה צביה, מרץ 2011
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית משגב
גובה ממוצע[1] ‎254 מטר
תאריך ייסוד 1979
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2]
  - אוכלוסייה 263 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 262 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-5.7% בשנה[3]
(למפת הגליל המערבי רגילה)
32°53′23″N 35°19′54″E / 32.8897698201003°N 35.3316196472737°E / 32.8897698201003; 35.3316196472737{{#coordinates:32.8897698201003|N|35.3316196472737|E|type:city_region:IL||||
name= }}
<mapframe align="center" height="360" latitude="32.886015410783" longitude="35.286173333673" text="<div style="text-align:center;">מפת היישובים של מועצה אזורית משגב<br />באדום – מעלה צביה<br />בירוק - מיקום בניין המועצה</div>" width="400" zoom="11">[{"properties":{"title":"geomask1","marker-color":"#0000FF"},"type":"ExternalData","service":"geomask","ids":"Q1965822"},{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3279720152292,32.9566779959262],"type":"Point"},"properties":{"title":"חרשים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3121357055603,32.950561280935],"type":"Point"},"properties":{"title":"הר חלוץ","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2499985533161,32.9460910325966],"type":"Point"},"properties":{"title":"כישור","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2861398837339,32.9415642446998],"type":"Point"},"properties":{"title":"לבון","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2335258931061,32.9338331494336],"type":"Point"},"properties":{"title":"פלך","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2453925715432,32.9295919416181],"type":"Point"},"properties":{"title":"תובל","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.1781410680167,32.9267104776227],"type":"Point"},"properties":{"title":"טל-אל","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.39420559933,32.9207983756953],"type":"Point"},"properties":{"title":"מורן","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3724909283039,32.9143374059095],"type":"Point"},"properties":{"title":"ראס אל-עין","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3507882940311,32.9132827093248],"type":"Point"},"properties":{"title":"כמאנה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3588005957545,32.9102975216934],"type":"Point"},"properties":{"title":"כמון","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3277956325644,32.9066351023368],"type":"Point"},"properties":{"title":"מכמנים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2367224928802,32.9030850904971],"type":"Point"},"properties":{"title":"גילון","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2529692114447,32.9027191697223],"type":"Point"},"properties":{"title":"צורית","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.319557512685,32.9008722069816],"type":"Point"},"properties":{"title":"חוסנייה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2588420045536,32.8928884132601],"type":"Point"},"properties":{"title":"שורשים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3684957151008,32.8927023910883],"type":"Point"},"properties":{"title":"סלאמה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3316196472737,32.8897698201003],"type":"Point"},"properties":{"title":"מעלה צביה","marker-color":"#FF0000"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2898314318528,32.8882725006274],"type":"Point"},"properties":{"title":"ערב אל נעים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3001951766531,32.8858304441206],"type":"Point"},"properties":{"title":"אשחר","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3582176804159,32.8822559450954],"type":"Point"},"properties":{"title":"לוטם","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2431252280708,32.8788279867788],"type":"Point"},"properties":{"title":"יעד","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2704809923007,32.8788165345455],"type":"Point"},"properties":{"title":"יובלים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3053144718599,32.8767194038435],"type":"Point"},"properties":{"title":"אשבל","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2520945009375,32.8660209480684],"type":"Point"},"properties":{"title":"עצמון-שגב","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.261095,32.858925],"type":"Point"},"properties":{"title":"בניין מועצה אזורית משגב","marker-color":"#00FF00"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2642674194188,32.8552856336254],"type":"Point"},"properties":{"title":"רקפת","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2364909084852,32.853492451776],"type":"Point"},"properties":{"title":"מנוף","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2469577874398,32.8487103815429],"type":"Point"},"properties":{"title":"שכניה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3671276172088,32.845816546035],"type":"Point"},"properties":{"title":"הררית","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.252189624597,32.8441098762435],"type":"Point"},"properties":{"title":"קורנית","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2718384755365,32.8368873100991],"type":"Point"},"properties":{"title":"יודפת","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2003837755566,32.8368152043796],"type":"Point"},"properties":{"title":"מצפה אבי\"ב","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.3506621931555,32.8364593160365],"type":"Point"},"properties":{"title":"אבטליון","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2941591087562,32.8346190654264],"type":"Point"},"properties":{"title":"חוג'ייראת (ד'הרה) (שבט)","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2334909034297,32.8263522851131],"type":"Point"},"properties":{"title":"מורשת","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.2277210802756,32.8153528256395],"type":"Point"},"properties":{"title":"דמיידה","marker-color":"#0000FF"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe>
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
8 מתוך 10

{{#coordinates:32.8897698201003|N|35.3316196472737|E|type:city_region:IL||||

|primary |name= }}

קובץ:Av1.jpg
מעלה צביה, 1987

צְבִיָּה[5] הוא יישוב קהילתי על שם צביה לובטקין, מלוחמות מרד גטו ורשה, בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב.

היסטוריה עריכה

היישוב עלה על הקרקע ב-27 בדצמבר 1979, במסגרת תוכנית המצפים ל"יהוד הגליל", בחסות התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת[6]. עם הקמתו כלל גרעין של 21 צעירים בני קיבוצים שגרו במבנים יבילים. המטרה הייתה להקים במקום קיבוץ שיתבסס על חקלאות[6]. האזור בו הוקם היישוב היה חלק מ"שטח אש 9"[7], שטח אש" שהופקע מתושבי האזור בשנת 1944 בידי שלטונות המנדט הבריטי, אחר כך עבר לרשות צה"ל והיה במחלוקת מתמשכת עם תושבי האזור הערבים[8][9]. ב-1976 הוחלט להפקיע אותו רשמית (מהלך שהביא למחאות יום האדמה). לפיכך לא היו במקום קרקעות חקלאיים זמינים וליישוב לא היה בסיס כלכלי[10]. חלק מתושבי היישוב הועסקו כיערנים על ידי קק"ל[11].

במשך השנים הוחזק המקום בידי גרעינים מתחלפים של בני קיבוצים, אך בקיץ 1986 החליטה התק"ם לפנות את היישוב, לאחר שהוחלט שאין לו בסיס כלכלי, על רקע משבר חובות הקיבוצים באותה עת[12]. כמה ימים אחר כך, בתמיכת הסוכנות היהודית, הועבר לאחריות גרעין "עתיד" של אנשי תנועת "אימן", תנועה רוחנית בסגנון העידן החדש, במטרה להקים במקום יישוב קהילתי ברוח אמונתם[13]. "מעלה צביה" היה היישוב השלישי בגליל שנמסר לגרעין של "תנועה רוחנית" אחרי הררית שהוקם בידי חסידי מדיטציה הטרנסצנדנטלית והרדוף שהוקם בידי חסידי תורת האנתרופוסופיה. שנה לאחר שעבר למקום גרעין "עתיד" פורסם דו"ח "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה"כתות" ("קבוצות חדשות") בישראל" שזיהה את "אימן" ככת מסוכנת "ניאו פשיסטית"[14], והחל לחץ של גורמים שונים, בראשם ארגון יד לאחים לפנות את חברי הגרעין[15]. למרות הלחצים הותר לחברי גרעין "עתיד" להישאר במקום, מאחר שחבריו עמדו בכל הקריטריונים הדרושים, כולל שירות צבאי (חלק מאנשי הגרעין היו יוצאי יחידות מובחרות)[16], והיישוב הפך למרכז של תנועת "אימן"[17]. עם זאת, בפברואר 1989 אסרה מדינת ישראל, בהוראת שר הפנים אריה דרעי, את כניסתו של מנהיג התנועה ריימון ארמין לישראל, שהגיע במטרה להשתתף בכנס ביישוב, זאת אף על פי שהותר לו לבקר בישראל פעמים רבות קודם[17][18].

הקבוצה שהקימה את מעלה צביה, רצתה ליישם את עקרונות תנועת ה"אימן" באופן מעשי, והיא נאלצה להתמודד עם קשיים רבים; במקום לא הייתה תשתית למעט קבוצת המבנים היבילים של הקיבוץ המקורי, על גבעת טרשים עם דרכים לא סלולות. תחילה לא זכתה הקבוצה לתמיכתו של ריימון ארמין. אך החל משנת 1994 החל ארמין בקשר אינטנסיבי עם היישוב, דרך מזכיר היישוב דני דוידי, ולאור עצותיו אורגן היישוב כולל עיצוב הבתים, מינהל, חינוך וסביבה[19]. ב-1997 הוקם מבנה המכונה "הבאר" בו נערכים טקסים והוא כולל "קודש קודשים" אליו הורשת להיכנס רק קבוצה מובחרת בראשות דוידי ושם נשמרים "כתבים סודיים" ותכתובות עם ארמין. ב-1999 דני דוידי סבר שתקלה פוטנציאלית בתוכנות מחשב בתחילת שנת 2000, שכונתה באג 2000, תביא לאירוע אפוקליפטי, על בסיס נבואות של ריימון ארמין על סוף העולם. על פי הוראתו היישוב התארגן לאירוע נאגרו מזון, מים ודלק, נרכש ציוד רב וגויסו כספים מהתושבים וחברי התנועה ברחבי העולם (שהובטח להם שהיישוב יהיה מקום מקלט עבורם). אך האסון המצופה לא הגיע. בעקבות הנבואה שלא התגשמה נוצר קרע ביישוב וחלק מהתושבים עזבו אותו ואת התנועה. בהמשך עבר גם דוידי לשהות רוב הזמן בארצות הברית[19].

לאחר בדיקות קפדניות אושרה הקמת מכינה קדם-צבאית ביישוב מעלה צביה. בשנת 2002 התחיל המחזור הראשון שלה, אך משרד הביטחון החליטו לבטל את האישור, לאחר התייעצות עם משרד החינוך, מחשש "השפעה" של תנועת "האימן" על התלמידים[20]. העיתון החרדי "יתד נאמן" ייחס לפעילים חרדים בארגון "לב לאחים" את טרפוד האישור[21]. עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה נדחתה, לאחר שהוסכם לאשר את סיום שנת הלימודים הראשונה[22]. אך אחר כך נסגרה המכינה.

בשנת 2003 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, תוכנית אב חדשה של היישוב להגדלת מספר תושביו מ-85 ל-350 משפחות. התוכנית אפשרה בניית בתים בשטח של 220 מ"ר, אך לא יותר מ-180 מ"ר לקומה, על מגרשים בשטח של חצי דונם[23].

במאי 2013 שודרה כתבת תחקיר של יגאל מוסקו, במסגרת התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2 על היישוב בה נחשפו לראשונה פרטים על אורח החיים ביישוב. בנוסף נחשף כי תושבים המבקשים לעזוב את היישוב ואת תנועת ה"אימן" סובלים מהתנכרות וצעדים קיצוניים מצד חברי הקהילה, ונתקלים בקשיים למכור את בתיהם במקום[24]. ביולי 2019 פרסם עיתון "הארץ" תחקיר בו עלו טענות דומות על היישוב. הנהלת היישוב מצידה מסרה כי: "כמקובל ביישובים קהילתיים בגליל, קבלת תושבים חדשים נעשית באמצעות ועדת הקבלה האזורית משגב. הוועדה פועלת כחוק"[25]. ועדת הקבלה של היישוב מתירה רק לחברי ה"אימן" לרכוש בתים במקום[26].

אופי היישוב עריכה

באמנת היישוב הוא מוגדר כ"יישוב יהודי-ישראלי בדרך האימן", ועל המבקשים להתיישב בו להיות חלק מתנועת האימן, תנועה פילוסופית־יישומית. בתי היישובים בולטים בצבעוניותם, בהתאם לתפישת העולם של התושבים, לפיה לצבעים יש השפעה על החיים האנושיים[27].

ביישוב מרכז קהילתי, מבנה מוזיקה, בית ספר יסודי וחטיבת ביניים ברוח היישוב, תנועת נוער בשם "תבנית השלום" ועוד.

חברי מעלה צביה עוסקים בפעילות קהילתית שוטפת באזור משגב וברחבי הארץ. בין חברי היישוב לבין תושבי הכפר הבדואי חוסנייה מתקיימת פעילות משותפת קבועה לעידוד וחיזוק ערך השכנות והקיום המפרה והסובלני עם השונה והייחודי. תושבי וילדי היישוב מקיימים פעילויות שוטפות לטיפוח איכות הסביבה באזור, כולל ניקוי נחלים וכבישים, מיחזור, לימוד חוגי איכות הסביבה בבתי הספר, כנסים ארציים ופיתוח שיטות מיוחדות לטיפוח הסביבה.

כלכלה עריכה

אחד מעקרונות היישוב הוא שהתושבים בו יעבדו לפרנסתם בתוך תחומיו, במידת האפשר, ושהוא לא יהיה רק פרוור שינה ללא נוכחות פיזית של התושבים במשך היום, כפי שקורה ביישובים קהילתיים רבים המרוחקים ממרכזי תעסוקה. רבים בחרו להקים במקום עסקים בתחומים שונים, כגון טיפולים אלטרנטיביים[27], אמנות, נגרות[28], ומגוון של מקצועות חופשיים. חלק מתושבי היישוב עובדים במערכת החינוך ובתפקידים שונים בקהילה, כגון ניהול חדרי האירוח שביישוב. בשנת 2002 הוקם ביישוב היקב האורגני הראשון בישראל, שב-2009 עבר ליישוב לוטם ומאז פועל תחת השם "יקב לטם"[29].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מעלה צביה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  3. ^ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^ מקור: רשומות, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמוד 1826. ראו גם דף השיחה
  6. ^ 1 2 מאיר הראובני, המיצפה מעלה צביה. תקע ותד במרכז הגליל המערבי, מעריב, 28 בדצמבר 1979
  7. ^ מנחם רהט, 2 מיצפים אזרחיים יעלו על הקרקע בגליל, מעריב, 21 בנובמבר 1979
  8. ^ פאיז עבאס, מיכאל רותם, הכניסה לשטח 9 כבר מותרת, חדשות, 14 באוגוסט 1986
  9. ^ יוסף צוריאל ויהודה גורן, קץ לסכסוך בן 44 שנים - שטח אש 9 חוזר לערביי האזור, מעריב, 7 באוגוסט 1986
  10. ^ מנחם שיזף, לא נלקח דבר, חדשות, 14 באוגוסט 1986
  11. ^ א. סדומי, בנאים ייערנים בגליל, דבר, 16 בפברואר 1982
  12. ^ אבשלום גינוסר, הקיבוצים שלא יקומו, כותרת ראשית, 18 בנובמבר 1987
  13. ^ נרי ליבנה, היי היי בגליל - מי מייהד את הארץ, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987
  14. ^ העתיד של עתיד, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987
  15. ^ יגאל קוצר, יד לאחים: להוריד 4 מצפים המאוכלסים בכיתות מסטיוח, חדשות, 27 ביולי 1987
  16. ^ אביב הורביץ, כת דה בולשיט, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2003
    יניר אלפיה, דני בר הצטרף לאגודת האימן, והקיבוץ לא ידע כיצד לעכל את התופעה, חדשות, 10 בפברואר 1989
  17. ^ 1 2 יורם הרפז, אם לא תאמין לא תהיה אימן, כל העיר, 10 בפברואר 1989
  18. ^ הדס מנור, הברי "אימן" יקיימו עצרת מחאה נגד משרד הפנים שמנע כניסת מייסד התנועה לישראל, מעריב, 3 בפברואר 1989
    יוסף כהן, יוצאים מהארון הפגנת תלמידי האימן בעקבות גירושו של ליאו, יום רביעי, כל העיר, 3 בפברואר 1989
  19. ^ 1 2 זאב בן אריה, דיסוננס קוגנטיבי במעלה צביה, באתר תרבויות עולמי, ‏28 באוקטובר 2020
  20. ^ משה גורלי, רגע של מחלוקת, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003
  21. ^ משה גורלי, לפקד בסיירת מותר להם, להכשיר נוער לשירות צבאי אסור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2003
  22. ^ בג"ץ 8777/03 "טופז" מכינה קדם צבאית ע"ש ירמי ברדנוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 ביולי 2004
  23. ^ אבי שמול, ‏אושרה תוכנית האב להגדלת מעלה צביה, באתר גלובס, 27 באפריל 2003
  24. ^ יגאל מוסקו, צפו: סיפורה המסתורי של כת האימן, באתר מאקו, 9 במאי 2013
    קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הכתבה המלאה של יגאל מוסקו על האימן, סרטון באתר יוטיוב
  25. ^ נעה שפיגל, הם הצטרפו לתנועת האימן ורכשו בית בגליל. כשרצו למכור אותו, הכל השתנה, באתר הארץ, 19 ביולי 2019
  26. ^ יישובים סקטוריאליים: הצטרפות דרך ועדות קבלה, באתר הארץ, 9 ביולי 2002
  27. ^ 1 2 ירון שוורץ‏, הריקוד הראשון של ירון, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2008
  28. ^ יעל לרנר, לגלות את הסודות של הגליל המערבי, באתר ynet, 8 ביוני 2018
  29. ^ נתי נעים, החברתי, הסביבתי, המגוון, האזורי, הצרפתי וההיסטורי – 6 יקבים ששווה לבקר בצפון, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2021
    שי שגב, אקזיט למקימי יקב לוטם האורגני: נמכר ליקב אמפורה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2022