Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חצר אדר

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־18:25, 24 בפברואר 2026 מאת imported>Engheb (הוספת מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
חצר אדר (יישוב לשעבר)
קובץ:Hatzer Adar, The Yamit Region, 1981.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז פתחת רפיח
נפה חבל ימית
תאריך ייסוד 1981
סיבת נטישה הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה 1982
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:city|||||| |primary |name=

}}
אזור זמן UTC +2
{{#property:P856}}
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.

חצר אדר היה מאחז[1] בצפון-מזרח סיני, 12 קילומטר מהמושב נאות סיני, צמוד לצומת חרובית. הוא היה אחד מיישובי חבל ימית והוקם בדצמבר 1981, על ידי התנועה לעצירת הנסיגה מסיני כחצי שנה לפני נסיגת צה"ל מסיני. הוא נקרא על שם חצר אדר המקראית.

היסטוריה עריכה

המושב הוקם על ידי קבוצה של מתנחלים מיהודה ושומרון וממקומות נוספים, שמחו על כוונת הממשלה למסור את פתחת רפיח ואת סיני לידי מצרים, כפי שהוסכם בחוזה השלום בין המדינות. זה היה היישוב הצעיר ביותר בין יישובי סיני. ב-24 בדצמבר 1981 התקיים במקום הכנסת ספר תורה[2].

מזכיר המושב היה יגאל קירשנזפט, שהיה קודם לכן תושב העיר ימית ונשלח למשימה על ידי רב ישיבת העיר ישראל אריאל. בין תושבי המושב היה גם ברוך מרזל, שהופקד על קיום קשר אלחוטי עם המתנגדים לפינוי בימית ועל עדכון התושבים על פעולות הצבא. רכז היישוב היה מיכאל בן חורין.

בסוף ינואר 1982 תואר חצר אדר בדבר[3]: "כל החצר היא מאה מטרים מרובעים. במרכזה עומד כיור אחד, לבן. צינור המים מונח על האדמה."

בשבועות הראשונים לקיום המושב חיו תושביו בתורת שומרים בשטחים המעובדים של עצמונה, שהיו שלושה קילומטרים מהמושב עצמונה, צמוד לצומת חרובית. במשך שהות המתנחלים במקום הוקמו בו בית כנסת, מטבח, צריפי מגורים ומקלחת. לצורך גידול הירקות נעזרו אנשי המושב בחממות הנטושות של המושב חרובית הסמוך, אותו עזבו התושבים במהרה תמורת פיצויים.

המושב פונה על ידי צה"ל לראשונה ב-3 במרץ 1982 באחת מפעולות הפינוי הקשות ביותר שידע צה"ל בסיני[4]. ביום הפינוי נכח בחצר אדר חבר הכנסת יובל נאמן מתנועת התחיה, שהתנגדה לנסיגה. בערב אותו יום הזהיר נאמן בשידור במהדורת "מבט" בערוץ הראשון, כי "אם יימשכו הדברים כמו שנראו הבוקר בחצר אדר, אנו קרובים מאוד לשפיכות דמים". הוא תיאר גרירת אנשים לתוך תיל, פציעתם ושימוש בגרזנים, והזהיר את ממשלת בגין שלא תשפוך דם יהודי.

ב-11 במרץ 1982, ב-6:00 בבוקר, הגיעה קבוצה של כ-50 מתנחלים, יחד עם גאולה כהן והרב ישראל אריאל, להקים מחדש את ההתנחלות, בה נותר צריף אחד. בצהריים פינה הצבא את המתנחלים[5]. לאחר הפינוי השני, בהפגנה בירושלים של מתנגדי הנסיגה מסיני ב-16 במרץ 1982, הבטיח הרב איסר קלונסקי, שכונה רב היישוב, שחצר אדר תוקם בשלישית[6]. המתנחלים הקימו את חצר אדר ג', חצר אדר ד', ולבסוף חצר אדר ה'[7]. כולן פונו בזו אחר זו.

חצר אדר הייתה אחד מארבעת היישובים שבהם היה ריכוז של מתנגדי הנסיגה[8].

לקריאה נוספת עריכה

  • עליזה ויסמן, הפינוי - סיפור עקירת היישובים בחבל ימית, תש"ן, עמודים 214–223.
  • מיכאל בן חורין, בגידה בסיני, תשע"ו,עמודים 37-87.

הערות שוליים עריכה