Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דקלה (יישוב)

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דקלה (יישוב לשעבר)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז פתחת רפיח
נפה חבל ימית
עיר אם ימית
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1969
סיבת נטישה פינוי חבל ימית
תאריך נטישה 1982
יישובים יורשים נוה דקלים
דת יהדות
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:city|||||| |primary |name=

}}
אזור זמן UTC +2
{{#property:P856}}
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
קובץ:Dan Hadani collection (990044340860205171).jpg
אוהלי ההיאחזות מיד לאחר הקמתה
קובץ:Dan Hadani collection (990044340940205171).jpg
תת-אלוף אשר לוי, רמ"ט פיקוד הדרום, סוקר את מסדר ההקמה של ההיאחזות
קובץ:Dan Hadani collection (990044341010205171).jpg
טקס ההקמה
קובץ:Dan Hadani collection (990044340900205171).jpg
בבניה. יום הקמת הישוב
קובץ:Dan Hadani collection (990044341000205171).jpg
אשר לוי בטקס ההקמה. בצד ימין השלט: אתן במדבר נטע ארז שיטה והדס ועץ שמן

דִּקְלָה היה יישוב והתנחלות ישראלית בחבל ימית בפתחת רפיח, שבצפון-מזרח חצי האי סיני. דקלה הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1969 כהיאחזות נח"ל, והפך בהמשך למושב עובדים. היישוב פונה בשנת 1982 כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם בשנת 1979.

שם היישוב עריכה

ועדת השמות הממשלתית קראה ליישוב נח"ל דקלים, בגלל עצי הדקלים האופייניים לאזור היישוב[1]. לאחר הקמת היישוב הסתבר שאין בסביבתו דקלים, והוחלט על שם חדש: נח"ל דקלה, המזכיר את עץ הדקל שצמח מן התמרים שהיו בכיסו של אבשלום פיינברג, שנקבר בקרבת מקום לאחר שנמצאו עצמותיו[2].

היסטוריה עריכה

דקלה הוקמה ב-2 ביוני 1969, מצפון לעיירה שיח' זוויד[3][4], על ידי גרעין של "בני עקיבא"[5]. בינואר 1970 הותקפה ההיאחזות פעמיים במטולי בזוקה[6], בפברואר נהרג ילד בדואי מקומי ממוקש[7] ובאפריל 1970 נהרג חייל ממוקש במקום[8]. ביוני 1970 ביקרו במקום השר מנחם בגין ואלוף פיקוד הדרום אריק שרון והבטיחו שבמקום יתפתח יישוב משגשג[9].

תחילה היו בהיאחזות רק מספר אוהלים וקרוואנים[2], אך לאחר זמן קצר הוקמו בה מספר בתים על ידי פועלים בדואים משיח' זוויד[3]. ב-17 במאי 1971 אוזרחה והחל בהקמת בתי הקבע של היישוב. התושבים הראשונים הגיעו מתנועת בית"ר ושטחו הראשוני של היישוב היה 500 דונם. טקס ההתאזרחות נערך בנוכחות מנחם בגין[10]. הקמת היישוב התנהלה בעצלתיים[11], ועד 1974 הוקמו בו 30 בתים והוא הפך למושב עובדים[12]. בשנת 1977 נקלע המושב למשבר כספי[13]. בשנת 1979 החלו דיונים על פינוי המושב כחלק מהסכם השלום עם מצרים, והוצע להקימו מחדש ליד קיבוץ זיקים, אך התושבים סרבו[14]. חלק מהתושבים עברו לבסוף למושב עין הבשור שהוקם ב-1982. המושב קיבל פיצויים על פינוי הבתים, החממות ותחנת הדלק שהפעיל במקום[15].

בשלב הראשון של הנסיגות הישראליות, על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים, הוחזרה העיר אל עריש הממוקמת כ-30 ק"מ ממערב לדקלה, ב-25 במאי 1979[16]. דקלה הוחזרה בשלב הנסיגה המלאה משטחו של חצי האי שהושלם באפריל 1982, רוב תושבי היישוב עזבו אותו כבר בסוף 1981. לא כל המבנים במושב נהרסו בזמן הפינוי, והם מהווים היום חלק מהשכונה הצפון-מזרחית של שייח' זוויד, ואף מתאר הרחובות המקורי נשמר.

בשנת 1983, שנה לאחר פינוייה, הוקמה בגוש קטיף ברצועת עזה ההתנחלות נוה דקלים הקרויה על שם דקלה.[דרוש מקור][מפני ש...] גם יישוב זה פונה בסופו של דבר, במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דקלה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1821), ‏10 ביוני, 1980
  2. ^ 1 2 שפי גבאי, פיתחת רפיח-איזור התיישבות חדש, דבר, 8 באוקטובר 1970
  3. ^ 1 2 מנחם תלמי, שיהיה מה לספר לנכדים, מעריב, 6 ביוני 1969.
  4. ^ היאחזות שלישית - "נח"ל דקלה" עלתה על הקרקע בצפון סיני, למרחב, 14 ביולי 1969
  5. ^ פנחס פרבר, נח"ל דקלים של בני עקיבא, מעריב, 16 ביוני 1969
  6. ^ פצצות בזוקה התפוצצו ליד נח"ל דקלה, למרחב, 28 בינואר 1970
  7. ^ ילד נהרג שני נפצע קשה במיקוש בנחל דקלה ברצועה, מעריב, 22 בפברואר 1970
  8. ^ חייל נהרג במיקוש בנח"ל דקלה, למרחב, 15 באפריל 1970
  9. ^ בגין מבקר בנח"ל דקלה, למרחב, 28 ביוני 1970
  10. ^ טקס "התאזרחות" בדקלה, מעריב, 8 ביולי 1971
  11. ^ דני צדקוני, מתיישבי דקלה מאיימים להפגין, דבר, 19 בנובמבר 1972
  12. ^ מושב דקלה חגג הכרזתו כמושב עובדים, מעריב, 28 באוגוסט 1974
  13. ^ עזרא ינוב, מושב דקלה במשבר כספי, מבקשים עזרת תנועת חרות, מעריב, 15 במרץ 1977
  14. ^ רק תילמי יוסף מוכן להתיישב ב'פיתחת שלום', דבר, 2 בדצמבר 1979
  15. ^ ועדת הכספים תדון היום בפיצויים, דבר, 19 בינואר 1982
  16. ^ אלכסנדר קורן, מה מציק לתושבי אל־עריש?, דבר, 29 ביוני 1980