תבנית:תוכן נטען
פעולות נוספות
תבנית זו נמצאת בבקרת מערכת בדיקת פרמטרים, שמופעלת בוויקיפדיה העברית. כל שינוי במבנה הפרמטרים מחייב שינוי מתאים בנתוני התבנית (TemplateData). אין דפים עם שגיאה בשימוש בתבנית רענון נתונים | ||
תבנית זו נמצאת בבקרת מערכת בדיקת פרמטרים, שמופעלת בוויקיפדיה העברית. כל שינוי במבנה הפרמטרים מחייב שינוי מתאים בנתוני התבנית (TemplateData).
אין דפים עם שגיאה בשימוש בתבנית רענון נתונים |
תבנית זו, יחד עם התבנית {{קישור לתוכן נטען}}, משמשים ליצירת קישורים אשר לחיצה עליהם טוענת את קישור היעד בתוך תיבת תוכן. במילים אחרות, ניתן להיעזר בתבניות אלו כדי להציג תוכן דינמי מבלי לעזוב את הדף עצמו. התבנית מתבססת על סקריפט (מדיה ויקי:LoadingContent.js), ובעזרתו היא טוענת את התוכן ברקע ומציגה את התוכן בתיבה המתאימה.
שימוש בתבנית זו לא נהוג במרחב הערכים, אך היא נמצאת בשימוש נרחב במרחב השם "פורטל".
| תוכן עניינים: |
|---|
|
1 הוראות שימוש |
הוראות שימוש עריכה
ניעזר בדוגמה.
יצירת טבלה עריכה
מומלץ להיעזר בטבלה עם עמודות ברוחב קבוע או אחוז קבוע, ולכן ניצור תחילה טבלה פשוטה, המחולקת לשתיים והמתפרסת על פני כל העמוד:
{| class="wikitable" width="100%"
|-valign="top"
| width="20%" | תא ראשון
| width="80%" | תא שני
|}
שתוצאתו:
| תא ראשון | תא שני |
הוספת תיבת תוכן עריכה
את תיבת התוכן (שבו נטען היעד לאחר לחיצה על קישור) נוסיף בתא השני, ולכן נשנה את:
| width="80%" | תא שני
ל-
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:כלב}}
לתבנית תוכן נטען שני פרמטרים, האחד הוא מיקום התוכן, שבו יש לבחור מילה ייחודית באנגלית, ללא רווחים, אשר תשמש לזיהוי התיבה. אם יש מספר תיבות בדף, יש לתת לכל תיבה שם ייחודי משלה. הפרמטר קישור ברירת מחדל משמש להגדרת התוכן המוצג כברירת מחדל, עם הפעלת הסקריפט. אם הקישור נמצא במרחב הראשי, יש להוסיף נקודתיים לתחילת המילה, כמו בדוגמה. לגבי קטגוריות, שימו לב שערך ברירת המחדל לא עולה באמצעות הסקריפט, אלא מוטמע בדף. מסיבה זו, הקטגוריות יוטמעו אף הן בדף (תוכן שנטען על ידי הסקריפט אינו מציג קטגוריות). כדי להסתיר קטגוריות של דף ברירת מחדל, יש להוסיף תגי noinclude מסביב לקטגוריות בדף המוטמע.
התבנית יכולה לכלול פרמטר נוסף, קישור אקראי=כן. אם נעשה שימוש בפרמטר זה, בתיבת התוכן יוצג קישור אקראי מבין רשימת הקישורים המפנים לתיבת התוכן. בכל מקרה יש לעשות שימוש בפרמטר קישור ברירת מחדל (למרות שברירת המחדל יוחלף בתוכן אקראי).
הוספת קישורים עריכה
בתא הראשון נוסיף שלושה קישורים, בתוך רשימה, ולכן נשנה את:
| width="20%" | תא ראשון
ל-
| width="20%" |
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=חתול|כותרת=טיגר}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=כלב|כותרת=לאסי|ברירת מחדל=כן}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=שפן}}
לתבנית קישור לתוכן נטען 4 פרמטרים, מתוכם שניים חובה:
- בפרמטר החובה מיקום התוכן יש לציין את השם הייחודי של תיבת התוכן.
- בפרמטר החובה קישור יש לציין את קישור היעד (אין צורך בנקודתיים). אם הקישור כולל גרשיים, יש להחליפו בקוד
& quot;(בלי הרווח). - בפרמטר כותרת ניתן לתת לַקישור כותרת השונה משם הקישור. אם הכותרת כוללת גרשיים, יש להחליפה בקוד
& quot;(בלי הרווח). - הפרמטר ברירת מחדל=כן משמש להגדרת הקישור כברירת מחדל - זהה לבחירה שנעשתה בתיבת התוכן. במקרה הנ"ל, הקישור לערך כלב מקבל גם פרמטר זה. אם נעשה שימוש בפרמטר קישור אקראי=כן בתבנית "תוכן נטען", אין להשתמש בפרמטר זה באף אחד מהקישורים.
תוצאה עריכה
הקוד הסופי הוא זה:
{| class="wikitable" width="100%"
|-valign="top"
| width="20%" |
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=חתול|כותרת=טיגר}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=כלב|כותרת=לאסי|ברירת מחדל=כן}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=שפן}}
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:כלב}}
|}
והתוצאה:
שגיאת לואה ביחידה יחידה:מיון בשורה 354<includeonly></includeonly>: bad argument #2 to 'inNamespaces' (unrecognized namespace number '118'). כלב הוא שמו היום-יומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים. כלב הבית התפתח מהזאב כתוצאה מביות שנמשך לאורך 14,000 שנים. בעקבות קרבתם לבני אדם, פיתחו ידידותיות אליהם[1] ויכולת לעכל עמילן.[2] תוחלת החיים של הכלבים היא בין 11 ל-14 שנים, אך כלבים מעורבים וכלבים מגזעים מסוימים כמו כלב כנעני, סכיפרקה וגזעים נוספים של כלבי ציד יכולים לחיות גם בין 18 ל-22 שנים. כלבים קטנים מאריכים חיים יותר מכלבים גדולים. כלבים בויתו למגוון צרכים כגון ציד, רועים, זחילה, שמירה, חברות, טיפול, סיוע ושיטור. כלבים מתקשרים באמצעות קול, באמצעים ויזואליים ובאמצעות ריח. תקשורת חזותית כוללת צורת פה ותנוחת ראש, ליקוק והרחה, מיקום אוזניים וזנב, קשר עין, הבעת פנים ותנוחת גוף.[3] צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים הם חיות חברתיות הצדים בקבוצות.[4] איכות הקרבה השוררת זה אלפי שנים בין בני האדם לכלבים הקנתה לכלב את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". טקסונומיה עריכהכלבים הם בעלי חיים מבויתים ממשפחת הכלביים. הם מוגדרים כתת-מין של הזאב (Canis lupus), ובמקרים מסוימים של הדינגו. הכלבים בויתו בידי ציידים-לקטים, עוד לפני המהפכה החקלאית שהתקיימה כ-5,000 שנה לאחר מכן.[5][6] עצמות כלב ואדם שנמצאו בעיר בון שבמערב גרמניה, מוכיחות כי מערכת היחסים בין בני אדם לבין כלבים החלה לפני 14,000-15,000 שנים. מחקרים גנטיים מוכיחים כי כלבים ככל הנראה התפצלו מזאבים לפני 27,000-40,000 שנים.[7] תהליך הביות עריכהשרידי הכלב המבוית העתיקים ביותר בעולם נמצאו בבון שבמערב גרמניה, וגילם מתוארך ל-14,223 שנים.[5] הכלבים היו בעלי החיים הראשונים בהיסטוריה שבויתו בידי בני אדם, בתקופה בה בני אדם היו מסתמכים על ליקוט של מזון וציד של בעלי חיים. מחקרים גנטיים מצביעים על כך שכל הכלבים הגיעו מכלב אחת קדום שנולד לפני כ-30,000 שנה. במדע, כלב זה קיבל את הכינוי "Paleolithic dog".[8] תהליך הביות של הכלבים היה קומנסליסטי, כלבים ובני אדם לא התייחסו אחד אל השני אך גם לא בהכרח היו תוקפניים.[9] עם זאת, אין מחקר המצביע ישירות על השנים בהם הקשר בין בני אדם לכלבים הפך לחברי.[10] פיזיולוגיה עריכההכלאות, אאוגניקה וסלקציה שנעשו על כלבים בידי האדם שינו והפרידו בין תכונותיהם של גזעי כלבים שונים. מכל מיני בעלי החיים, הכלב הוא המין עם השונות הגדולה ביותר בין פרטיו. עם זאת, לכל הכלבים קיימות תכונות משותפות שירשו מאבותיהם הקדמונים. כמו מרבית היונקים הטורפים, לכלב שרירים חזקים, מערכת דם המאפשרת לו פעילות מתפרצת וארוכת טווח, ושיניים המאפשרות לו לתפוס, להחזיק ולקרוע חפצים. שלד הכלב מאפשר ריצה וקפיצה. כפות רגליהם של הכלבים קטנות והם הולכים על בהונותיהם. חוש ריח עריכהחוש הריח של הכלבים מפותח במיוחד. הדבר מתאפשר הודות לאזורים המפותחים במוח הכלב המספקים את חישת הריח, והודות למספר עצום ביחס ליונקים אחרים של תאי עצב עשירים בקולטני ריח בחוטם. למרבית הכלבים בין 125 מיליון ל-220 מיליון קולטני ריח, ובגזעים מסוימים, כלבי דם במיוחד, מספר זה יכול להגיע גם עד ל-300 מיליון.[11] זאת לעומת כ-6 מיליון קולטני ריח "בלבד" בבני אדם.[12] משום שיש לכלבים תאים רבים כל כך באפם, אפשר אף לראות את התאים ללא כל עזרת מכשירים. כפי שבמוחם של בני אדם קליפת ראייה גדולה לעיבוד מידע חזותי, במוחם של כלבים קיימת קליפת הרחה (Olfactory cortex) גדולה, לעיבוד המידע המתקבל ממערכת החישה. הנפח הכולל של פקעות ההרחה (Olfactory Bulbs) במוחם של כלבים, ביחס לנפח המוח כולו, גדול פי 40 מהנפח היחסי של פקעות ההרחה במוחם של בני אדם. מינים מסוימים בקרב הכלבים מצטיינים במציאת ריחות ספציפיים אפילו בהשוואה לשאר המינים בסוג (זאת הודות להשבחתם על ידי האדם באמצעות הכלאות וסלקציה חד כיוונית). עדיין לא ברור מהו המידע המדויק אותו קולט הכלב מריחות הסביבה, אך ידוע שהכלב מסוגל להבדיל בין שני סוגי ריחות:
הדעה הרווחת בקרב מאמני כלבים היא שהתכונה לעקוב אחרי ריח מסוים היא לחלוטין מולדת ואינה נרכשת. עם זאת, ניתן לאמן כלב להתמקד בריח בודד ולהתעלם מריחות אחרים שעלולים להסיח את תשומת ליבו של הכלב הלא מאומן. חוש הריח המפותח של הכלבים מאפשר לאמן אותם לזהות (אנ') סוגים שונים של מחלת הסרטן.[13][14] חוש ראייה עריכהכמו למרבית היונקים, לכלבים ראייה דו-צבעית (דיכרומטית; dichromatic) מאחר שהמדוכים בעיניהם מכילים קולטנים בעלי רגישות לשני אורכי גל בלבד. לעומתם, לבני אדם ראייה תלת-צבעית, ולכן ראייתם של כלבים ניתנת להקבלה עם אדם בעל עיוורון צבעים דו-צבעי (לדוגמה, דלטוניזם ירוק-אדום).[15] גם צפיפותם של המדוכים ברשתיות עיניהם של כלבים פחותה מזו של בני האדם, בכיסוי של כ-20% בלבד משטח הרשתית, זאת לעומת הגומה המרכזית (ה-Fovea) ברשתית האדם ש-100% משטחה מכוסה מדוכים. בשל כך, יכולת ההפרדה הזוויתית, או חדות הראייה, של כלבים פחותה מזו של בני אדם ומוערכת כיכולת זיהוי של 12 מחזורי שינוי במעלה, או שתיים וחצי דקות קשת, בעוד שאדם בעל ראייה תקינה מסוגל להבחין ב-30 מחזורי שינוי במעלה, או דקת קשת אחת. עם זאת, לגזעים שונים של כלבים ישנם אזורים בהם צפיפות המדוכים עולה. לדוגמה, בגזעים בעלי חוטם קצר (המכונים ברכיצפאליים; Brachycephalic) ניתן למצוא עלייה בשיעור של פי שלושה מהצפיפות הרגילה, דבר המקרב את חדות ראייתם לזו של בני אדם. בגזעים בעלי חוטם מוארך (המכונים דוליכוצפאליים; Dolichocephalic), ובכלבי רוח בפרט, ישנו פס לרוחב הרשתית ובו צפיפות המדוכים גבוהה, דבר המקנה להם ראיית רוחב של עד 270 מעלות. זאת לעומת שדה ראייה של 180 מעלות בלבד בבני אדם. לכלבים טווח פזילה גדול יותר מבני אדם, והם מסוגלים לסובב את גלגלי עיניהם הרחק זה מזה (פזילה החוצה; Exotropia) עד יצירת הפרש זוויתי של בין 12 ל-25 מעלות, כתלות בגזע הכלב.[16] למרות חדות הראייה הגרועה של כלבים, יכולת ההבחנה שלהם משתפרת עבור פרטים הנמצאים בתנועה. כלבים הפגינו יכולת לזהות את בעליהם בזמן שהם נעים בתוך קבוצת בני אדם ממרחקים של עד 900 מטרים, יכולת שקטֵנה ל-500 עד 600 מטרים כשהאנשים אינם בתנועה.[11] גזעים מסוימים של כלבים, מראים נטייה גנטית מולדת לקוצר ראייה. לדוגמה, בכלבים מגזע רוטוויילר, אחד מכל שניים נמצא קצר ראייה. חוש הראייה של הכלבים רגיש לשינויים בקצבים שבין 60 ל-70 הרץ, עובדה זו מקשה עליהם לצפות במכשירי טלוויזיה בעלי קצב רענון תמונה נמוך יותר המותאמים לבני אדם (במכשירים רבים קצב רענון התמונה הוא 50 או 60 הרץ בלבד).[17] חוש שמיעה עריכהחוש השמיעה של הכלבים מפותח הרבה יותר מזה של בני האדם. לרוב גזעי הכלבים יכולת לשמוע גלי קול בתחום תדרים החל מ-40 הרץ ועד 45,000 הרץ, וגזעים מסוימים מסוגלים אף לשמוע תדרי קול עד 60,000 הרץ.[18] תחום זה זהה בקירוב בגבול התחתון לזה של בני אדם, אך גבוה פי שניים עד שלושה מרגישות השמיעה של בני אדם בגבול העליון. כלומר, כלבים מסוגלים לשמוע קולות גבוהים פי שניים עד שלושה (שהם אוקטבה אחת עד כ-1.5 אוקטבות) מבני אדם. לכן, בתחום החפיפה בין שמיעת הכלבים ושמיעת בני האדם, כלבים מסוגלים להבחין בקולות גבוהים ממרחק גדול יותר מאשר בני אדם. בנוסף, לכלבים יכולת להניע את אפרכסת האוזן, דבר המסייע להם באיתור הכיוון ממנו מגיע הקול. יכולת זו מושגת באמצעות 18 שרירים המסוגלים להטות, לסובב ולהגביה את אפרכסת האוזן של כלב למציאת מקור הקול. פרווה עריכהכלבים מאופיינים בשכבה יחידה או כפולה של פרווה. הפרווה הכפולה מורכבת מחלק עליון של שערות נוקשות המסייעות בדחיית מים והגנה מפני לכלוך, ופרווה רכה ומבודדת מתחת. כלבים עם שכבה יחידה הם בעלי שיערות נוקשות עליונות ומעט שיערות תחתונות, אם בכלל. כלבים משירים את פרוותם לאורך השנה ובמיוחד בעונות המעבר, אז מחליפים הכלבים את פרוותם לקראת שינויי הטמפרטורה. קיימים הבדלים בעוצמת הנשירה בין מינים שונים.[19] בדומה ליונקים אחרים, גם לפרווה של הכלב ישנם שימושים רבים, כולל ויסות תרמי והגנה מפני חתכים או שריטות; יתר על כן, הפרווה של הכלב ממלאת תפקיד חשוב בהצגת כלבים כגזעיים. התקנים כוללים לרוב תיאור מפורט של אופי ותכונות הפרווה של אותו גזע. תקשורת עריכה
כלבים עשויים להחליף מידע באמצעות קול, באמצעים ויזואליים או באמצעות ריח. תקשורת חזותית כוללת צורת פה ותנוחת ראש, ליקוק והרחה, מיקום אוזניים וזנב, קשר עין, הבעת פנים ותנוחת גוף. תקשורת שמיעתית יכולה לכלול נביחות, נהמות, יללות, יבבות, צרחות, הלחתה ואנחות. כלבים גם מתקשרים באמצעות טעם, תוך שימוש בריח ובפרומונים.[3] תקשורת חזותית עריכהכלבים רבים מתקשרים באמצעיים חזותיים, באמצעות הזזת הפה, הראש, האזוניים, העיניים, הזנב והגוף. כלב דומיננטי או מאיים מביט באופן ישיר כאזהרה, עם פה מתוח, שיניים בולטות, רגליים זקופות וזנב כלפי מטה. כלב ידידותי מביט בעפעוף, בעל פה רפוי או מעט פתוח, עם אוזניים זקופות וכשכוש זנב. לעיתים, גם גופם של הכלבים יכול לתקשר רגשות מגוונים. למשל, כלב דוחף את אפו כדי לקבל סימן קבלה, מטה את גופו קדימה כדי להציב אתגר, ומתגלגל על הבטן או הגב כדי להראות רוגע או כניעה. תקשורת שמע עריכההשמעת קריאות למרחקים ארוכים לצורך תקשורת נפוצה במשפחת הכלביים, בדרך כלל בצורה של נביחות (המכונות "רכבות דופק") או יללות (המכונות "זרמים אקוסטיים ארוכים"). יללות למרחקים ארוכים של זאבים וזאבי ערבות היא אחת הדרכים שבהן הם מתקשרים. נביחות מהירות מעידות על סימן אזהרה, איום שנתפס כקרוב והתכוננות להגנה. נביחות ארוכות עם מרווחים מעידות על בדידות, רצון בחברה או מצוקה. נביחה קצרה וחדה מעידה על מטרד, הפתעה או בהלה, ונביחה עולה מעידה על הנאה. כלבים גם נוהמים, למשל, נהמה רכה ונמוכה מעידה על ניסיון לאיים, נהמה גבוהה מעידה על בהלה או ניסיון הגנה עצמית. יללה גבוהה וקצרה מעידה על כאב. יללה שנמשכת מספר שניות בדומה לילד אנושי, ואז חוזרת על עצמה מעידה על ייסורים או כאב, או קריאה לחברי הלהקה לעזרה. התנהגות עריכהכלבים משחקים עם חברי הלהקה שלהם באמצעות נשיכות והשמעת צלילים.[22] מגיל צעיר, כלבים משחקים אחד עם השני, ולעיתים אף מחקים קרבות. התנהגות זו מאפשרת להם לתקשר אחד עם השני ולשמור על חיוביות.[23] כלבים יכולים להראות דומיננטיות כלפי כלבים אחרים. במשחק, הכלב המנצח משיג דומיננטיות על הכלב השני.[24] ישנן מספר התנהגויות המעידות על כניעה ודומיננטיות בתקשורת בין כלבים. כלב דומיננטי רודף אחר כלבים קטנים, נובח, נושך ומביט על כלבים אחרים, בעוד שכלב כנוע מתכופף, נמנע, מלקק או בורח. אינטליגנציה עריכה
לכלבים יש בערך פי שניים נוירונים בקליפת המוח לעומת חתולים, מה שמרמז שייתכן כי הם חכמים בערך כפליים.[25] מחקרים הראו שכלבים מציגים התנהגויות רבות הקשורות לאינטליגנציה. יש להם מיומנויות זיכרון מתקדמות, והם מסוגלים לקרוא ולהגיב כראוי לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, ולהבין פקודות קוליות אנושיות. כלבים מדגימים תאוריה של תודעה על ידי עיסוק בהונאה, ומודעות עצמית על ידי זיהוי הריח של עצמם במהלך "מבחן הרחה", מקבילה מוצעת של ריח למבחן המראה. כלבים מסוגלים ללמוד באמצעות חיזוק פשוט (למשל, התניה קלאסית או אופרנטית), אך הם לומדים גם על ידי צפייה בבני אדם ובכלבים אחרים.[11][26] גורים לומדים התנהגויות במהירות על ידי חיקוי התנהגויות של כלבים מנוסים.[11] הם יכולים להגיב לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, והם גם מבינים פקודות קוליות אנושיות.[27] כלבים הפגינו זיכרון אפיזודי בכך שנזכרו באירועים שהתרחשו בעבר, שכללו פעולות מורכבות של בני אדם,[28] ומחקרים מצביעים על כך שכלבים מרגישים רגשות מורכבים, כמו קנאה וציפייה.[29][30] מחלות וחיסונים עריכהניתן לחלק את בעיות הבריאות בכלבים למחלות זיהומיות, מחלות תורשתיות והפרעות כרוניות שונות. חלק מן המחלות ניתנות למניעה באמצעות חיסון, בעוד אחרות דורשות טיפול מתמשך או מעקב רפואי. להלן רשימה של מחלות וחיסונים נפוצים בכלבים:
כנגד הרבה מהמחלות הנזכרות מחסנים גורים "בחיסון המשולש, המעניק הגנה אפקטיבית לאחר מתן סדרת החיסונים המשולשת (DAPP – מדבקת, אדנווירוס, פרו, פריינפלואנזה). אפשר לצאת עם הכלב בבטחה החוצה כ־ שבועיים לאחר קבלת המנה השלישית, שניתנת לרוב בגיל 16 – 20 שבועות. עד אז, אף על פי שקיים חיסון חלקי, הגור עדיין סיכון להידבק, בייחוד במקומות עם נוכחות או זיהום סביבתי של נגיף הפרוו.[31] לגבי חיסון הכלבת, על-פי דרישות משרד החקלאות, גור כלבים חייב לקבל את חיסון הכלבת הראשון בגיל שלושה חודשים. לאחר מכן הוא חייב לקבל חיסון דחף (בוסטר) לאחר פרק זמן של חודש עד שלושה חודשים.[32] מלבד מחלות אלו ודומיהם, מחקר שפורסם ב-2020 ונעשה בפינלנד מצא כי 70% מהכלבים שנבדקו סבלו מתסמינים של בעיות התנהגות שונות כמו חרדה, תוקפנות, אימפולסיביות והתנהגות כפייתית. עוד נמצא כי בעיות מסוימות אופייניות לגזעי כלבים ספציפיים, כלומר ייתכן שיש לבעיות מרכיב גנטי.[33] היריון והמלטה עריכהגיל הבגרות המינית של הכלבה (הגיל בו היא מתייחמת לראשונה) משתנה מכלבה לכלבה ונע בין חצי-שנה לשנתיים. ככלל, ככל שהכלבה מגזע גדול יותר פיזית, כך היא מבשילה מינית מאוחר יותר. תקופת הייחום של הכלבה נמשכת בין שבועיים לשלושה, כל 6–7 חודשים. משך ההיריון הוא כחודשיים בממוצע, וככל שהכלבה מגזע גדול יותר – ההיריון ארוך יותר. וטרינר יוכל לזהות היריון כבר מהשבוע השני-שלישי, אך אדם בלתי מיומן סביר כי יבחין בו רק חודש לאחר תחילתו. כאשר נולדים הגורים עיניהם עצומות והם אינם שומעים. בגיל 10–14 ימים פותח הגור לראשונה את עיניו. ימים בודדים לאחר מכן נפתחות גם תעלות האוזן שלו. תקופת ההנקה משתנה בין כלבה לכלבה, ונמשכת בין שבועיים לחמישה שבועות. הכלב ובני האדם עריכהביות ואבולוציה עריכההכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. מחקרים ארכאוזואולוגיים וגנטיים מעידים כי כלבים בויתו מזאבים יותר מפעם אחת החל מלפני עשרות אלפי שנים ברחבי אירואסיה; מחקר גנטי העלה כי מוצאם של כלבי הבית בני ימינו בשושלת מבויתת שגילה לפחות 15,000 שנים ועל פי ממצאי DNA מיטוכונדריאלי נמצא קשר גנטי בין כלבים מודרניים לכלבים שבויתו כבר לפני 33,000 שנים.[34] הציידים-לקטים בני התרבות הנאטופית בארץ ישראל החזיקו כלבים מבויתים כבר לפני כ-15,000 שנים, לפי קבורות כלבים ושרידים אחרים שלהם בשלושה אתרים שונים.[35] התאוריה המקובלת לתהליך האבולוציוני מזאב לכלב (PROTODOG) היא "תאוריית הנישה" אותה הגה ופיתח פרופסור ריימונד קופינג'ר (אנ'). זוהי תאוריה מהפכנית שמתייחסת להתפתחות הכלב מהזאב כתהליך מהיר ביותר במונחים אבולוציוניים, שייתכן והתרחש במשך עשרות שנים ספורות וככל הנראה חזר על עצמו מספר פעמים לאורך ההיסטוריה, וזאת בניגוד לעמדה העקרונית של דרווין שתהליכים מסוג זה נמשכים על פני מאות אלפי שנים ואף מיליוני שנים. על פי פרופ' קופינג'ר, הזאב "ביית את עצמו" בתהליך שהחל לפני כ-15,000 שנים, בסוף עידן הקרח אחרון, תקופה שבה החלו בני אדם להתיישב בקהילות ויצרו את הכפרים הראשונים. התיישבות קטנה זו יצרה נישה חדשה – שאריות מזון שבני האדם השליכו בסמוך למקום מושבם. למעשה מדובר ב"מזבלות האורגניות" הראשונות. בתנאים החדשים הללו היה יתרון לזאבים בעלי מרחק בריחה קצר יותר. מרחק בריחה משלב בתוכו שני אספקטים עיקריים: המרחק המינימלי שזאב שומר מפני איום, וכן, כמה רחוק הוא בורח כאשר גורם מאיים חודר לתחום המדובר. בנישה החדשה כאמור היה יתרון לזאבים שנשארו קרובים למזבלה כאשר אדם השליך בה שאריות מזון. עם התרחקות האדם, הם אלה שהגיעו ראשונים לשאריות. פרופ' קופינג'ר משווה את התהליך לניסוי המפורסם של בלייב על ביות שועלים.חיבור עתיק עריכההחיבור החברתי בין האדם והכלב הוא ייחודי. תכונתו של הכלב, המייחדת אותו משאר המינים הפיקחים ובעלי היכולות (כקופים), היא רגישותו למסרים אנושיים. מחקרים הראו שכלבים, בניגוד לקופים, מסוגלים למצוא מזון על ידי קריאת "רמזים" אנושיים כגון מבט לכיוון המקום בו הוא מוסתר. כלבים מציגים את הטיית המבט שמאלה כאשר הם מביטים בפנים אנושיות. תכונה זאת משותפת לכלבים ולאנשים, והיא מאפשרת לזהות את המצב הרגשי של האדם שמנגד. מחקרים הראו שכלבים סוקרים באופן שונה אובייקטים נייטרליים לעומת פנים אנושיות. הטיית המבט שמאלה מובהקת רק בעת סריקת פנים אנושיות.[36] לא ברור האם תכונה זו גרמה לחיבור בין האדם לכלב מלכתחילה, או שהיא תוצר של שנים רבות בצוותא. הכלב בשירות האדם עריכההאדם השתמש בכלב משחר דרכם המשותפת למטרות רבות, החל משמירה ותקיפה, עזרה ברעיית צאן ובקר וגרירת מטענים, וכלה בציד, כלב חיפוש והצלה לאיתור נעדרים תחת מפולות שלגים וכחיית מחמד. במלחמת וייטנאם הציב הצבא האמריקני בראש היחידות הלוחמות כלבים לגילוי אויב ומלכודות. כלבים הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש כנגד טנקים גרמניים. גם צה"ל משתמש בכלבים למטרות צבאיות. בין היתר לשם פריצה לבתים בהם מוחזקים בני ערובה ולמעקב אחר עקבות מחבלים. במבצע כחול וחום נגד החזבאללה התגלה שצה"ל השתמש בכלבי נפץ, דבר שגרם לרעש תקשורתי גדול ולנסיגה של צה"ל משימוש זה בכלבים. לכלבים שימושים אזרחיים נוספים כמו: כלבי נחייה לעיוורים, כלבי שמיעה לחרשים, כלבי גישוש לגילוי אנשים תחת הריסות בתים, כלבים לאיתור מוקדי שריפות, כלבי מזחלות, וכלבי הרחה לגילוי חומרי נפץ, סמים וחומרים אסורים אחרים. בשנת 2020 אף הוכשרו כלבי הרחה לזיהוי וירוס הקורונה והיו בשימוש בשדה התעופה הבינ"ל בהלסינקי, פינלנד.[37] בנוסף פותחו סוגי ספורט בהם משתמשים בכלבים שאינם "מועסקים" בעבודות מסורתיות, וממצים בכך את היכולות הטבעיות שלהם (ראו למשל רכבות כלבים). רבים מגזעי הכלבים אינם משמשים עוד למילוי תפקידים שרווחו בעבר, אלא מוחזקים כחיית מחמד וככלבי תצוגה בתערוכות. בעלי כלבים נוטים לעיתים לטפח את כלביהם בתספורות, תסרוקות, בסידור ציפורניים ובפריטי לבוש. קיימות מספרות לכלבים בהן כלבים מקבלים טיפוח כולל. קיימים גם בתי מלון לכלבים, שם משאירים אותם בעלי הכלבים אם הם נעדרים מביתם, ושירותי הורדת כלבים בתשלום לבעלי-כלבים עסוקים (דוגווקר). גזעים עריכהכלבים הם היונק המגוון ביותר על פני כדור הארץ, עם כ-500 גזעי כלבים מוכרים בעולם. בתקופה הוויקטוריאנית פיתחו בני האדם את גזעי הכלבים המודרניים באמצעות ברירה מלאכותית, ויצרו מגוון עצום של פנוטיפים. רוב הגזעים נגזרו ממספר קטן של אבות גנטיים, אשר עברו ב-200 השנים האחרונות שינוי פנוטיפי מהיר והתגבשו לגזעים המודרניים של ימינו. כלבים מציגים מגוון פנוטיפי עשיר יותר מאשר זה הקיים בכל סדרת הטורפים, כאשר פרופורציות הגולגולת, הגוף והגפיים משתנות באופן משמעותי בין גזעים. לגזעים הללו יש תכונות מובהקות הקשורות למורפולוגיה, הכוללות גודל גוף, צורת גולגולת, פנוטיפ זנב, סוג הפרווה והצבע. התכונות ההתנהגותיות שלהם כוללות שמירה, רעיית צאן, ציד והחזרה של ציד וזיהוי ריח. תכונות האישיות שלהם כוללות התנהגות היפר-חברתית, תעוזה ותוקפנות, מה שממחיש את המגוון התפקודי וההתנהגותי של כלבים. כתוצאה מכך, כלבים של ימינו הם המינים הטורפים השכיחים ביותר והם נפוצים ברחבי העולם, כשהדוגמה הבולטת ביותר לשכיחות ולמגוון הללו, היא הכמות העצומה של גזעים מודרניים שפותחו באירופה בתקופה הוויקטוריאנית.
קשר נפשי, בריאותי וחברתי עריכהמעבר לתפקידים כלביים "מסורתיים", מוכרת יותר ויותר השפעתו של הכלב על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם, בייחוד כשמדובר בילדים. הקשר בין אדם לכלב הוא קשר רגשי עמוק ומשמעותו לאדם נוסקת מעבר לתועלת המעשית שהאדם עשוי להפיק מהכלב. מחקרים פסיכולוגיים ופיזיולוגים רבים נעשו לגבי חיות מחמד בכלל וכלבים בפרט, ומהם עולה שהקשר עם חיית מחמד מפתח תחושות הערכה עצמית, אחריות, אמפתיה ורגישות אצל ילדים. בנוסף, נמצא שלכלב השפעה מרגיעה על בעליו. דבר זה בא לידי ביטוי בלחץ דם נמוך יותר בסביבת הכלב, בירידת קצב לב בעת ליטופו, ואף נמצא שלבעלי כלבים תוחלת חיים גבוהה יותר. מחקרים מהעשורים האחרונים מעידים כי ליטוף הכלב גורם לייצור הורמון אוקסיטוצין, הידוע גם כהורמון האהבה, הן אצל המלטף והן אצל הכלב, בדומה לייצורו במגע בין הורים לתינוקם ובין בני זוג.[38] כלבים וחיות אחרות משמשים כ"מתווכים" חברתיים המקלים על יצירת קשר עם ילדים, דבר המשמש בעיקר לטיפול במסגרת החינוך המיוחד, כשמדובר בילדים בעלי נכויות ובעיות רגשיות והתנהגותיות. במספר מדינות מתקיים פרויקט הקראת ספרים לכלבים, לשיפור יכולת הקריאה של ילדים, העלאת ביטחונם העצמי וכישוריהם הקוגניטיביים והרגשיים.[39] אם לא די בכך, מספר מחקרים מציינים שנוכחות כלבים בגיל מוקדם או אפילו בשלב ההיריון עלולה להקטין משמעותית את הסיכוי לאלרגיות מסוימות בגילים צעירים, המחקרים משערים שהסיבה לתופעה זו קשורה להשערת ההיגיינה.[40][41] חיי הכלבים עם בני האדם הקנו להם את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". לעומת זאת, קיימות חברות בהן מתייחסים לכלבים כטמאים, וקיימות תרבויות בהן משמש בשרם של גזעים מסוימים של כלבים למאכל[א] נכון ל-2014 ישנן כ-40 מדינות שבהן אין איסור בחוק על אכילת כלבים. צואת כלבים ברחובות העיר עריכהבערים רבות בישראל קיימת בעיה של צואת כלבים שמושארת על ידי בעלי הכלב ברחובות ועל גבי המדרכות והופכות אותן לשדה מוקשים של צואה ומקשות על חיי התושבים. בערים רבות נקבעו קנסות לבעלי הכלבים שלא אוספים את צואת הכלב שלהם. אבל יש קושי לתפוס את בעלי הכלבים, כי פעמים רבות בעלי הכלב לא מזוהה. גובה הקנסות יכול להגיע ל-750 ש"ח (למשל בנשר).[43] הועלו רעיונות לקחת בדיקות DNA של כלבים וכך לגלות מי בעליו. רעיונות כאלה פורסמו בערים תל אביב-יפו,[44] רעננה וקריית מוצקין.[45] בשנת 2024 אושר חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים המאפשר לרשויות מקומיות לחייב בעלי כלבים לרשום את כלביהם במאגר גנטי. המידע שייאסף במאגר ישמש לאיתור בעלי כלבים אשר אינם מקפידים על איסוף צואה במרחבים הציבוריים.[46][47] הכלב בספרות ובאומנות עריכהחלקו הנכבד של הכלב בחיי האדם ניכר גם בהתייחסות אליו ביצירות ספרותיות ואמנותיות לאורך ההיסטוריה. ברישומים מצריים עתיקים מופיעים כלבים בתפקידי ציד או לוויה. כלבים מופיעים בציורים מהמאה ה-18 וה-19 כמלווים בדיוקנאות, כנושא הציור, או כחלק מהתרחשויות וכן בפסלים. בספרים וסרטים רבים משמשים כלבים בתפקיד הגיבור הראשי, מהידועים שבהם, "פנג הלבן" מאת ג'ק לונדון, "לאסי חוזרת הביתה" מאת אריק נייט, "עזית הכלבה הצנחנית" מאת מוטה גור ועוד (ראו גם קטגוריה:סרטים על כלבים). באחרים, לכלב תפקיד משני, כגון "טוטו" ב"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום, "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" מאת ג'רום ק. ג'רום ואחרים, "קפצן" ב"שביעייה הסודית" ו"טימי ב"חמישייה המפורסמת" מאת איניד בלייטון ועוד. תוכנית האנימציה בטלוויזיה "מרתה מדברת" הייתה להיט ברחבי העולם. כלבים אף זכו להתייחסויות מיוחדות בשירים, דוגמת שירו של ניל יאנג, "קינג הזקן" (Old King), או שירו של פול מקרטני "מרתה יקירתי" (martha my dear), שנכתב על כלבתו של פול מקרטני, מרתה, מסוג כלב צאן אנגלי עתיק. גם שירם של אהוד מנור ומתי כספי "מי ראה את באני" נכתב על כלבתם של משפחת מנור.[48] הכלב במקורות היהדות עריכהככלל, לאורך השנים שרר ביהדות יחס שלילי כלפי הכלב[49], ויש שטוענים שהוא נובע משתי סיבות: העובדה שרוב הכלבים בתקופת המקרא והמשנה בישראל היו לא מאולפים ונטולי בעלים, והשנייה – היעדר תרבות ציד בישראל, בעיקר בשל החשש בהטלת מום בבעל החיים הניצוד והפיכתו לטרפה, וביחס השלילי בכלל כלפי ספורט[49]. מין מסוים של הכלבים, "הכלב הכופרי", זכה ליחס מעט יותר חיובי[49].[50] בהלכה היהודית משתמשים בביטוי "ראוי למאכל כלב"[51] כאמת-מידה להגדרת דבר-מה כמאכל. למשל חמץ עשוי להיות דבר הראוי לפחות למאכל כלב, אולם דבר שאינו ראוי אפילו למאכל כלב אינו יכול להיקרא "חמץ".[52] מקורות הדורשים את הכלב לגנאי עריכה
מקורות הדורשים את הכלב לשבח עריכה
להלכה עריכהבתלמוד מצינו מספר מקורות האוסרים לגדל כלב (רובם עוסקים בגידול כלב רע), מחשש של פיקוח נפש:
ופסק הרמב"ם להלכה: "וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו, ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי".[80] רבי יעקב עמדין פסק כדעת רמב"ם שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד. כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים סייגו את האיסור, וקבעו ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". כשם עריכהבעבר, המילה כלב שימשה כשם פרטי של אנשים כפי שנהוג במילים זאב ודוב, אף הם שמות של חיות. אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לרגל את הארץ היה כָּלֵב בן יפונה[דרושה הבהרה]. כלבא שבוע, שם ארמי, היה חותנו של רבי עקיבא. אומנם בעברית שם זה אינו מקובל עוד, אך השם התנ"כי שרד בתרבויות אחרות, ואפשר למוצאו, למשל, בארצות הברית[ה]. ההיסטוריון עדיה חורון זיהה את יקטן ויקשן כאב קדמון שסמלו כלב, על-פי המילה הבֶרבֶרית ikjan/ikzan שמשמעה כלב רובץ.[81] ככינוי גנאי עריכהלמרות הקשר הייחודי בין הכלב לאדם נותרו בעברית, וגם בשפות אחרות, כינויי גנאי עם המילה "כלב" שמעידים על יחס שלילי אליהם. בשפת הדיבור היום-יומי נפוצים ביטויים כמו "כלב בן כלב"/"בן כלבה" – אדם בזוי ושפל,[82] "כלבה" – אישה מרשעת ומופקרת (גם באנגלית: son of a bitch ו-bitch בהתאמה), "חיי כלב" – חיים אומללים ועלובים, ועוד. ראו גם עריכהלקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
| |||||||
_-_The_Welcome_-_1948-57_-_Salford_Museum_and_Art_Gallery.jpg){kind=link}
_(2).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
דוגמאות נוספות עריכה
- בדף פורטל:ערכים מומלצים יש שני שימושים, האחד כדי להציג מידע נוסף בראש הדף (כאשר קישור אחד מציג דף ריק בתור "הסתרה"), והאחר מציג את רשימת הערכים המומלצים בנושא שנבחר.
טיפים עריכה
- רצוי להסתיר תוכן עניינים בדף הכולל תבנית זו, משום שתוכן העניינים עשוי לכלול כותרות מתוך תוכן ברירת המחדל, אך תוכן העניינים אינו משתנה. ניתן ליצור תוכן עניינים בצורה ידנית, כפי שמוסבר בויקיפדיה:תוכן עניינים ידני.
טוענת מראש דף מסוים דרך תבנית קישור ייעודית.
| פרמטר | תיאור | סוג | מצב | |
|---|---|---|---|---|
| מיקום התוכן | מיקום התוכן | אין תיאור | לא ידוע | לא חובה |
| קישור ברירת מחדל | קישור ברירת מחדל | אין תיאור | לא ידוע | לא חובה |
| קישור אקראי | קישור אקראי | אין תיאור | לא ידוע | לא חובה |
| עיצוב | עיצוב | אין תיאור | לא ידוע | לא חובה |