כלב נגד טנקים
פעולות נוספות
כלב נגד טנקים היה כלב שהיה נושא מטען חבלה, ועבר אימונים לרוץ תחת כלי רכב משוריינים של האויב.
כאשר הכלב היה מגיע למטרה, מטען החבלה היה מתפוצץ, וכך כלי הרכב של האויב היה עולה באש.
פטנט זה הומצא בזמן מלחמת העולם השנייה בברית המועצות.
הסובייטים אימנו כלבים אלו באמצעות הנחת מזון מתחת לטנקים. הכלבים הופעלו על ידי הצבא הסובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד טנקים של חיל השריון הגרמני, אך היות שבאימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים, אשר בשונה מהטנקים הגרמניים פעלו על דיזל ולא על בנזין, הכלבים העדיפו לרוץ דווקא אל מתחת לטנקים הסובייטיים, אשר נדפו ריח דיזל ולא אל טנקי האויב. למעשה, הכלבים אף לא גילו התלהבות לרוץ לכיוון טנקים פעילים כלל. כך הפכו הכלבים הללו לקטלניים עבור שני הצדדים שבשדה הקרב.
הצבא הגרמני למד את השימוש בכלבים נגד טנקים (Hundeminen) ובחזית המזרחית כלבים נורו מיד, בטענה שהם נגועים בכלבת. כתוצאה מכך התמעטו הכלבים, מה ששיבש את השימוש בכלבים כנשק מפתיע.
השימוש בכלבים נגד טנקים הופסק סופית בשנת 1942, לאחר שהכלבים אילצו דיוויזיית טנקים סובייטית שלמות לסגת. לפי הנתונים הסובייטים, הושמדו במהלך המלחמה כ-300 טנקי אויב באמצעות כלבים נגד טנקים. לפי אותם נתונים, בקרב קורסק לבדו הושמדו בדרך זו 12 טנקים גרמניים.
