Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פאולו רוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־10:45, 2 במאי 2026 מאת imported>AutoMod (קטגוריה עם רווח, סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פאולו רוסי
רוסי בסוף שנות ה-70
רוסי בסוף שנות ה-70
לידה 23 בספטמבר 1956
סנטה לוצ'יה, איטליה
פטירה 9 בדצמבר 2020 (בגיל 64)
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1976
1976–1979
1979–1981
1982–1985
1985–1986
1986–1987
קומו
ויצ'נצה
פרוג'ה
יובנטוס
מילאן
הלאס ורונה
סה"כ
6 (0)
94 (60)
28 (13)
83 (24)
20 (2)
20 (4)
251 (103)
נבחרת לאומית כשחקן
1977–1986 איטליה 48 (20)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
קובץ:Spagna '82 - Paolo Rossi, Coppa del Mondo.jpg
רוסי עם פרס גביע העולם של 1982

פאולו רוסיאיטלקית: Paolo Rossi;‏ 23 בספטמבר 19569 בדצמבר 2020) היה כדורגלן איטלקי. במונדיאל 1982 קיבל את פרס נעל הזהב בהיותו מלך השערים של הטורניר, ואת פרס כדור הזהב בגין בחירתו לשחקן המצטיין בטורניר.

קריירה עריכה

רוסי נולד בסנטה לוצ'יה שבאיטליה. הוא התחיל את הקריירה שלו ביובנטוס כקיצוני, וממנה הושאל בעונותיו הראשונות לקומו. ולוויצ'נצה, שם הפך בהדרגה להיות חלוץ מרכזי. לאחר עונה בוויצ'נצה, שבמהלכה כבש 21 שערים בסרייה ב', נרכש רוסי על ידי הקבוצה ב-1.5 מיליון פאונד. בעונה השנייה, לעומת זאת, ירדה הקבוצה ליגה.

ב-1980 הושאל רוסי לפרוג'ה, שם היה אחד הנאשמים בפרשת Totonero (אנ'), שבמרכזה שחיתות ומכירת משחקים (במשחק בין פרוג'ה לאבלינו, שהסתיים בתיקו 2-2). הוא הורחק ל-3 שנים. על אף שטען לחפותו, החליטה ההתאחדות שלא לחון אותו, אך קיצרה את השעייתו לשנתיים בלבד. עקב ההשעיה מכרה אותו פרוג'ה ב-1981 תמורת חצי מיליון פאונד בלבד חזרה ליובנטוס.

מיד בתום השעייתו, ב-29 באפריל 1982, הוזמן רוסי לסגל הנבחרת הלאומית לקראת מונדיאל 1982. במונדיאל, הוביל רוסי את נבחרת איטליה לגביע המיוחל, ואף סיים כמלך השערים של הטורניר וכשחקן המצטיין. משחקו הידוע היה בסיבוב השני בו כבש שלושער נגד נבחרת ברזיל, במשחק בו ניצחה נבחרת איטליה 3:2. בחצי הגמר כבש צמד בניצחון 2:1 על פולין. הוא כבש את שערה הראשון של איטליה בניצחון במשחק הגמר מול גרמניה, שהסתיים בתוצאה 3:1. אחרי המונדיאל, רוסי היה שותף לזכייה של יובנטוס בגביע האיטלקי, בשתי אליפויות, בגביע המחזיקות, בסופר קאפ אחד ובגביע אירופה לאלופות. בקיץ 1985 עבר רוסי למילאן, אך כבש רק שני שערים בעשרים משחקים. אף על פי כן, זומן לסגל המסכם למונדיאל 1986, אך לא זכה לשחק במהלך הטורניר. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה מול סין, זמן קצר לפני המונדיאל.

אחרי עונה כושלת במילאן הוא עבר להלאס ורונה, שם סיים את הקריירה שלו בגיל 30 עקב פציעה. משחקו האחרון היה ניצחון מרהיב 0–3 מול נאפולי של דייגו מראדונה, אשר זכתה באליפות בסוף אותה עונה.

במשך כל הקריירה שלו, כבש פאולו רוסי 20 שערים ב-48 הופעות בינלאומיות. היו שראו אותו כשחקן מוכשר אך מעורר מחלוקת, והיו שראו אותו כאחד מנערי הפלא באיטליה של שנות ה-80, בזכות הטכניקה ויכולת הסיום שלו. הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

נפטר ב-9 בדצמבר 2020 מסרטן הריאות.

תארים עריכה

ויצ'נצה
יובנטוס
נבחרת איטליה
אישיים

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פאולו רוסי]] בוויקישיתוף