סאנור

סָאנוּר
صانور
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	ג'נין
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	5,055 (2016)
קואורדינטות	32°21′25″N 35°14′45″E / 32.356922°N 35.245711°E{{#coordinates:32.356922\|N\|35.245711\|E\|type:city\|\|\|\| \|primary \|name= }}
אזור זמן	UTC +2
	{{#property:P856}}
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) קובץ:North-shomron.svg סָאנוּר סָאנוּר מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.

סָאנוּר (בערבית: صانور; תעתיק מדויק: צאנוּר) היא עיירה פלסטינית בנפת ג'נין, בפתחו הדרום-מערבי של עמק סאנור, כ-25 ק"מ צפונית לשכם ובסמוך לכביש שכם - ג'נין (כביש 60). בסמוך לכפר נמצא היישוב שא-נור. הכפר ממוקם בפתחה של בקעה רחבת ידיים, (בקעת סאנור) המוצפת בחורף במי גשמים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיירה מנתה 5,055 תושבים בשנת 2016^[1].

היסטוריה עריכה

קובץ:Sanur, Jenin.jpg

כפריים מעבדים את אדמות הכפר, ברקע מצודת סאנור. 1908

קובץ:Valley of Sanur fron SANUR 1968.jpg

ואדי סאנור, כפי שצולם מסאנור, 1968

בסקר הארכאולוגי שנערך בארץ אפרים ומנשה לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו בסאנור חרסים מהתקופות הכנענית התיכונה, הישראלית I ו-II, הפרסית, ההלניסטית, הרומית-ביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית.^[2]

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור^[3]. בשנת 1785 הקים הש'יח יוסוף אל ג'ראר מצודה בכפר על מנת לשלוט על הגישה והדרך לשכם מכיוון צפון. נראה שבניית המצודה החלה כבר על ידי אביו של אל ג'ראר, מוחמד זבין.

תושבי האזור מרדו במושל הטורקי שישב בעכו - עבדאללה פאשא. בני ג'ראר (אנ') מעבר הירדן - המשפחה השלטת בכפר ובאזור - סירבו לשלם מיסים. בעזרת סיוע שקיבל עבדאללה פאשא מלבנון הוא הכניע את המורדים. בשיר השני, אמיר הדרוזים, שלח כוחות מלבנון ובהם גם מאה לוחמים יהודים מהכפרים הלבנוניים חצביה ודיר אל-קמר, שכבשו את הכפר, ובאותה הזדמנות הרסו ובזזו עוד כפרים בסביבה. משפחת ג'ראר עברה לג'בע הסמוכה מדרום. הכפר התפרסם בעקבות מרידה זאת ובמרכזו מצויה עד היום מצודה עתיקה שעל חומותיה טבועים שרידי פגיעות הפגזים^[4].

בצומת המוביל אל הכפר מצוי בניין משטרה, שנבנה על ידי ממשל המנדט הבריטי על מנת לאכוף את החוק והסדר באזור, בימי המרד הערבי הגדול. המפקד הראשי של המרד הערבי, עבד אל-רחים חאג' מוחמד, נהרג בכפר במרץ 1939, במהלך חילופי אש עם הכוחות הבריטים, ונקבר באופן זמני במקום.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967 עריכה

לאחר מלחמת ששת הימים העביר צה"ל בסיסי טירונים ליהודה ושומרון. בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים הוקם מדרום לסאנור במחנה נטוש של הלגיון הערבי. המטרה הייתה לחזק את הביטחון השוטף באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית, ולנצל את השטחים הפנויים לאימונים. בשנת 2003 החליט צה"ל להעביר את בסיס הצנחנים למקום אחר, בשל בידודו של הבסיס באזור ערבי צפוף, ופיגועי ירי ומטענים בדרך אליו^[5].

בשנת 1977 התיישב בבניין המשטרה הסמוך לסאנור גרעין התיישבות יהודי והקים את היישוב שא-נור, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות. גם גרעין מבוא דותן התיישב בתחילת דרכו במצודת סאנור^[6].

ראו גם עריכה

ח'רבת ח'ייבר

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאנור בוויקישיתוף

קובץ:Marg-sanor.jpg

מבט על עמק סאנור מהמצודה בכפר סאנור

צבי אילן, כובשי מצודת סאנור היהודית, דבר, 14 ביוני 1971

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 215
^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G.., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
^ אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 216
^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סוף עידן: טירוני הצנחנים עוזבים את מחנה סנור, באתר ynet, 11 בפברואר 2002
^ יותם פלדמן, ישראל ביתנו, באתר הארץ, 28 במאי 2008

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[:02-2] משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 215

[3] Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G.., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343

[4] אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 216

[5] שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סוף עידן: טירוני הצנחנים עוזבים את מחנה סנור, באתר ynet, 11 בפברואר 2002

[6] יותם פלדמן, ישראל ביתנו, באתר הארץ, 28 במאי 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

Flag of Senegal Flag of Senegal יישובי נפת ג'נין
ערים	ג'נין • קבאטיה	קובץ:Governate of Jenin.png
מועצות מקומיות	עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-דהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה
כפרים	עאנין • ענזה • כפר קוד • האשמיה • ערקה • עראנה • אל-עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סאנור • מות'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'רבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום א-תות • זובובא • יעבד • ראבא
מחנות פליטים	מחנה הפליטים ג'נין
נפות הרשות הפלסטינית