Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אפקט העגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־22:43, 28 במאי 2026 מאת imported>KotzBot (הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אפקט העגלה (Bandwagon Effect) או אפקט ההצטרפות לרוב, הוא תופעה פסיכולוגית שבה אנשים מאמצים התנהגויות, סגנונות או עמדות משום שרבים אחרים עושים זאת.[1]

קצב האימוץ של אמונות, רעיונות, וטרנדים, מתעצם ככל שיותר אנשים כבר אימצו אותם. הדבר גורם לאנשים "לקפוץ על העגלה" ולקבל את הרעיונות הללו ללא כל קשר לטיב הראיות וההצדקות העובדתיות שעומדות בבסיסם.[2][3]

התופעה מוסברת דרך השאיפה להשתלב, הרצון להשתייך לצד מנצחים, החשש להחמיץ (FOMO), ההנחה שאחרים צודקים וקיצורי דרך מחשבתיים.[4][5] קיימים משתנים פסיכולוגיים ודמוגרפיים שקובעים עד כמה יושפע הפרט מאפקט זה.

התופעה נצפית בתחומים שונים, כגון פוליטיקה, כלכלה, רפואה ורשתות חברתיות.[6][7]

היסטוריה עריכה

קובץ:Circus-Parade white-bandwagon Jul09.jpg
"עגלת תזמורת", שממנה נגזרת המטאפורה

השימוש במונח עגלה, בהתייחס לתיאור התופעה, החל בשנת 1848.[8] "עגלת תזמורת" (bandwagon) היא עגלה הנושאת הרכב מוזיקלי במהלך מצעד, קרקס או אירוע בידור אחר.[9][10]

הביטוי "לקפוץ על העגלה" הופיע לראשונה בפוליטיקה האמריקאית בשנת 1848 במהלך מסע הבחירות לנשיאות של זכרי טיילור. דן רייס, ליצן קרקס מפורסם ופופולרי באותה תקופה, הזמין את טיילור להצטרף לעגלת התזמורת של הקרקס שלו. ככל שטיילור צבר פרסום ומסע הבחירות שלו הצליח יותר, אנשים החלו לומר שיריביו הפוליטיים של טיילור צריכים אף הם "לקפוץ על העגלה" אם ברצונם להיקשר להצלחה זו.

מאוחר יותר, בעת מסע הבחירות של ויליאם ג'נינגס ברייאן בשנת 1900, הפכו עגלות התזמורת לסטנדרט,[11] והביטוי "לקפוץ על העגלה" שימש כביטוי גנאי שמשמעותו שאנשים נקשרים להצלחה מבלי לשקול את מהות הדבר שאליו הם מצטרפים.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 החל המושג להיחקר כדיסציפלינה אקדמית ומדעית בתחום הפוליטיקה וחקר דעת הקהל.[12]

אחד הניסויים הידועים בנושא הוא ניסוי הקונפורמיות של אש משנות ה-50, אשר המחיש את השונות האינדיבידואלית באפקט העגלה. העניין האקדמי באפקט גבר במיוחד בשנות ה-80, כאשר חוקרים בחנו את השפעת סקרי דעת הקהל על עמדות הבוחרים.[4]

חקר התופעה התפתח כדיסציפלינה עצמאית בתחום העסקים והניהול בשנת 1973, כהמשך ישיר לעבודתו של הכלכלן הרווי לובנשטיין משנת 1950.[13]

גורמים לתופעה עריכה

הגורמים לאפקט העגלה כוללים:

  • השפעה חברתית אינפורמטיבית וקיצורי דרך מחשבתיים (יעילות היוריסטית) - במצבים של חוסר ודאות או מידע חלקי, אנשים נוטים להתאים את עצמם לאחרים מתוך רצון להיות צודקים ומתוך הנחה שאחרים יודעים יותר או מבינים את המצב טוב יותר.[14] התנהגות הקהל משמשת כקיצור דרך מחשבתי, או היוריסטיקה, להערכת איכות. הפרט יוצא מנקודת הנחה שהאחרים כבר בחנו את הסוגיה, ומשתמש בהסכמה הרחבה כהוכחה לתקפות.[4][13]
  • צורך בהשתייכות ולחץ חברתי- אנשים נוטים להתאים את עצמם לאחרים מתוך רצון להשתלב, לזכות באישור חברתי ולהימנע מלהיות יוצאי דופן.[14] הפחד מבידוד חברתי ומתגובת נגד, תופעה המכונה ספירלת השתיקה, דוחפים ליישר קו עם דעת הרוב, גם במחיר של ביטול העדפות אישיות.[15][4] ככל שרעיון או אמונה צוברים פופולריות, כך גדלה הנטייה לאמצם. כאשר נדמה שכולם עושים דבר מה, הלחץ לקונפורמיות גדול.[16]
  • פחד מהחמצה (fomo)- החשש לפספס טרנד חברתי, צרכני או הזדמנות כלכלית שכולם מנצלים, מדרבן אנשים להצטרף בחופזה. אנשים שחרדים מהחמצה של דברים שאחרים עושים, עלולים להיות רגישים לאפקט הקפיצה על העגלה.[14]
  • להיות בצד המנצח - אנשים מפיקים סיפוק רגשי או מעשי מלהיות מזוהים כחלק מההצלחה, ומעדיפים שלא לבזבז מאמץ על המפסידים. הרצון לתמוך במנצח, או להימנע מתמיכה במפסיד, עשוי להיות הגורם שהופך חלק מהאנשים לפגיעים לאפקט.[14][4]
  • גורמים עקיפים (בתחום הפוליטיקה והבחירות): לעיתים התופעה אינה מונעת רק משינוי דעתם של המצביעים, אלא מהחלטות של שחקני מפתח במערכת הפוליטית. שחקנים אלו מנתבים באופן אסטרטגי את המשאבים שלהם למועמדים שנתפסים כזוכים לתמיכה רחבה ולכן נחשבים כבעלי סיכוי ממשי לנצח. הפניית המשאבים מאפשרת למועמדים ה"פופולריים" לנהל קמפיינים עוצמתיים ומשפיעים הרבה יותר, ובסופו של דבר, הקמפיינים המחוזקים הללו הם שמשפיעים על הבוחרים בקלפי ומייצרים את האפקט בפועל.[10][17]

הבדלים אינדיבידואלים עריכה

קיימים משתנים פסיכולוגיים ודמוגרפיים שקובעים עד כמה פרט ספציפי יושפע מאפקט העגלה:[18][19]

  • רגישות להשפעה חברתית: קיים שוני אינדיבידואלי ברמת המוכנות והנטייה של אנשים להיכנע ללחץ חברתי וליישר קו עם ציפיות הסביבה. לאנשים עם תפיסת עצמי השמה דגש חזק על קשרים חברתיים, על האופן שבו החברה רואה אותם, ועל קונפורמיות והשתייכות לקבוצות ההתייחסות שלהם, תהיה נטייה מוגברת "לקפוץ על העגלה".
  • צורך בייחודיות: אנשים בעלי צורך עז להרגיש ייחודיים ושונים מההמון נוטים פחות להצטרף לעדר, ועלולים אף לחוות את האפקט ההפוך-"אפקט הסנוב", דהיינו, סלידה ממוצר או מעמדה ככל שהם הופכים ליותר פופולריים .
  • שנאת סיכון: אנשים שונאי סיכון מושפעים יותר מסממני פופולריות מכיוון שהם רואים בבחירת ההמון רשת ביטחון לאיכות המוצר. בתחום ההצבעה, מודלים מראים שבוחרים שונאי סיכון נוטים יותר לצאת להצביע כאשר המועמד שלהם נתפס כמוביל, כדי להבטיח את ניצחונו.
  • עוצמת המחויבות: עוצמת המחויבות האישית לנושא משנה את רמת ההשפעה. לדוגמה, אנשים המושקעים עמוקות מבחינה פוליטית במפלגה מסוימת לא ישנו את הצבעתם רק כי מפלגה אחרת מובילה בסקרים, בעוד שמתלבטים או אנשים ללא אמונות פוליטיות חזקות נוטים להיות מושפעים מכך הרבה יותר.
  • תכונות אישיות ודמוגרפיה: מחקרים פסיכולוגיים מראים שגיל ומגדר עשויים לנבא את מידת הקונפורמיות החברתית של הפרט. בדרך כלל בגיל צעיר יש יותר קונפורמיות בנוסף, תכונות אישיות כגון תחרותיות, צורך להיות מעודכנים ושלא להישאר מאחור, מטריאליזם ונטייה לקולקטיביזם נמצאו גם הן כמשתנים שמעלים את הסיכוי שפרט ייטה "לקפוץ על העגלה".
  • תפיסת העצמי וחיפוש סטטוס: האופן שבו צרכנים או בוחרים מגדירים את עצמם ואת המעמד החברתי שהם שואפים להפגין, משפיע ישירות על נטייתם לאמץ את עמדת הרוב או לרכוש מותגים פופולריים. תפיסת עצמי תלויה-בחברה מחזקת את האפקט, בעוד שתפיסת עצמי עצמאית מדכאת אותו. ככל שאדם בעל תפיסה תלויה-בחברה הוא גם מחפש סטטוס, וכך תגבר נטייתו להצטרף לעגלה המנצחת ולרכוש מוצרים המוניים.

התפשטות עריכה

אפקט העגלה פועל באמצעות מנגנון של לולאת משוב חיובית המזינה את עצמה: ככל שיותר אנשים מושפעים מרעיון, כך גדל הסיכוי שאחרים יושפעו ממנו גם כן.[10] התהליך שבו מספר קטן של אנשים יוזמים רעיון או פעולה, ושאר ההמון פשוט מחקה את בחירותיהם תוך ויתור על בדיקה עצמאית של המידע נקרא מפולת מידע.[20]

רעיון חדש מקודם בתחילה על ידי "יזמי רעיונות" או תומכים בודדים, שלרוב מציעים פתרון פשוט ומושך לבעיה מורכבת. בשלב הראשון, הרעיון צובר תמיכה מקומית דרך קשרים בין-אישיים. ברגע שהרעיון חוצה סף מסוים של מסה קריטית, הוא זוכה לבולטות בערוצי התקשורת המרכזיים.[3][21] בשלב זה מתחיל אפקט העגלה בקנה מידה רחב: ההמונים מצטרפים לתומכי הרעיון לא מתוך בחינה ביקורתית, אלא בתהליך של מפולת מידע. כתוצאה מכך, המשך התפשטות הרעיון הופך לבלתי תלוי לחלוטין באיכות הראיות שעומדות בבסיסו.[14][20]

התמודדות ודרכים לצמצום ההשפעה עריכה

  • מודעות והאטת תהליך קבלת ההחלטות: יצירת מרחק פסיכולוגי והתבוננות מהצד, וזיהוי הטריגר שמפעיל את האפקט, מאפשרים חשיבה ביקורתית, קירור ההתלהבות ובחינה עצמאית לפני ביצוע פעולה.[4]
  • חיפוש חלופות ומידע מגוון: איסוף אקטיבי של דעות מנוגדות, עריכת בדיקת עובדות באופן עצמאי, והטלת ספק בהנחות פופולריות עוזרים לגבש עמדה המבוססת על ערכים וצרכים אישיים.[4]
  • טיפוח סביבה של ביטחון פסיכולוגי: בארגונים ובקבוצות, חשוב לייצר אקלים שבו מותר להביע חוסר הסכמה, לאתגר את הסטטוס-קוו, ולהציע רעיונות שונים מבלי לחשוש מסנקציות, כדי למנוע מצב של חשיבת יחד.[4]
  • יועץ חיצוני: התייעצות עם אדם אמין שממוקם מחוץ לאותה סביבה חברתית. בארגונים וחברות, שילוב באופן מובנה נציגים חיצוניים שיספקו זווית ראייה עצמאית.
  • החצנת תהליך החשיבה ולקיחת אחריות: מומלץ לערוך רשימת יתרונות וחסרונות, ולבחון את המקור המניע את הפופולריות (למשל לשאול "האם המשווק מנסה להשפיע עליי?"). על האדם להזכיר לעצמו שהוא זה שיישא באחריות להשלכות של החלטותיו.[4]
  • לרתום את האפקט באופן חיובי: בחירה מודעת לשהות בסביבת אנשים בעלי הרגלים חיוביים. באופן זה תהיה לאפקט השפעה מיטיבה.[22]

ביטוי האפקט בתחומים שונים עריכה

פוליטיקה עריכה

בתחום הפוליטי האפקט בא לידי ביטוי בנטייה של אנשים להתאים את העדפותיהם הפוליטיות לאלו של הרוב הקיים או הצפוי.[23]

אפקט העגלה יכול להתרחש במערכות בחירות. השפעת האפקט יכולה לנבוע ממצב בו למועמד יש יתרון במספר הקולות הנוכחי, או ממצב בו מועמד מציג את הצמיחה המהירה ביותר בסקרים גם אם הוא עדיין לא במקום הראשון.[24] המחקר מבחין בין שני סוגים של התנהגות בוחרים כתוצאה מהאפקט: שינוי הצבעה- בוחר שתכנן להצביע למועמד מסוים, מחליט לשנות את הצבעתו ולהצביע למועמד המוביל רק בשל הפופולריות שלו. החלטה להצביע- בוחר שתומך במועמד המוביל אך לא תכנן לצאת להצביע, מחליט לגשת לקלפי בעקבות פרסום סקרים המראים על הצלחת המועמד שלו.[24] מנגנונים המשפיעים על כך הם:[23]

היוריסטיקת הקונצנזוס: סקרי דעת הקהל, בשילוב סיקור תקשורתי המתמקד במרוץ בין המועמדים, מהווים מקור מידע מרכזי ומשפיעים על האפקט. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד אצל אנשים בעלי מעורבות פוליטית נמוכה. הם נוטים להשתמש בפופולריות של מועמד כמדד לאיכותו. המחשבה היא ש"אם כל כך הרבה אנשים תומכים בו, כנראה שזו הבחירה הנכונה".[7][25]

תחושת תגמול והשתייכות: בוחרים מפיקים הנאה וסיפוק פסיכולוגי מהיותם בצד של "הצוות המנצח", או נסחפים בהתלהבות סביב מועמד שצובר תאוצה.[26][27][28] הם מושפעים מכך יותר בבחירות שאינן חשאיות וכאשר הן זוכות לפרסום נרחב. ציפייה מראש לניצחון סוחף עשויה להגדיל את ההצבעה עבור המועמד המנצח. מצד שני, קשה לחזות מראש את התוצאה בפועל כיוון שהיא עלולה להתקזז עם תופעה בה בוחרים מעדיפים שלא להצביע כשברור להם שהבחירות הוכרעו מראש.[29] ההימנעות מלהצביע היא בדרך כלל מקרב תומכי המועמד או המפלגה המפסידה.[30] התופעה קשורה לכך שבוחרים מתייאשים מראש כשהסקרים מראים שלמועמד המועדף עליהם אין שום סיכוי ממשי לנצח. במקרה זה הפער לטובת המועמד המוביל גדל, לא משום שהוא גייס קולות חדשים ש"קפצו על העגלה".[31][24]

השפעות עקיפות (מנגנון המשאבים): אחת התיאוריות גורסת כי סקרים ותחזיות בחירות אינם משפיעים רק באופן ישיר על הבוחרים, אלא פועלים קודם כל על שחקני מפתח במערכת הפוליטית. מועמד שנתפס כמנצח זוכה לעלייה חדה בתרומות כספיות, התנדבות לקמפיין והבעת תמיכה פומבית. זרימת המשאבים הזו מחזקת משמעותית את קמפיין המועמד, וזה מה שבסופו של דבר משפיע על העלייה בהצבעה עבורו.[28]

גרילו מציג מודל שמנסה ליישב את הסתירה בין אפקט אנדרדוג לאפקט הקפיצה על העגלה. הסתירה קשורה לכך שניסויים רבים מצביעים על קיומו של אפקט העגלה אף כי לפי המודל הקלאסי של הכלכלה הפוליטית אמור להיות אפקט אנדרדוג. לפי המודל הקלאסי, תומכי המיעוט יצביעו בשיעורים גבוהים יותר מתומכי הרוב, משום שההסתברות שהקול שלהם יהיה הקול שיכריע את הבחירות היא גבוהה יותר. גרילו מראה שכאשר מכניסים למשוואה "שנאת סיכון" ולוקחים בחשבון שבוחרים שונאי-סיכון מצביעים בשיעורים גבוהים יותר, המודל יכול להצביע על קיומו של אפקט עגלה.[32]

למרות העדויות לאפקט הקפיצה על העגלה, יש גם עדויות להתרחשות האפקט ההפוך. מחקר שהתבסס על סקרי מדגמי הבחירות בהודו מצא דווקא עדויות לאפקט האנדרדוג, כלומר עצם קיומו של המידע מהסקרים גרם לעלייה בתמיכה במועמד או במפלגה שאינם מובילים.[33]

כלכלה עריכה

הכלכלן האמריקאי גארי בקר טען כי השפעת האפקט כה עוצמתית שהוא עשוי להפוך את עקומת הביקוש הרגילה, כך שצרכנים יקנו מוצר אפילו כשמחירו עולה, רק משום שהוא פופולרי.[10]

לובנשטיין מבחין בין שלוש תופעות מרכזיות: 1. אפקט העגלה, שבו הביקוש למוצר עולה כיוון שאחרים צורכים אותו, מתוך רצון של הצרכן להיות חלק מהטרנד ולהתאים לאופנה. 2. אפקט הסנוב, שבו הביקוש למוצר יורד ככל שהוא הופך לנפוץ יותר, מתוך רצון הצרכן להרגיש ייחודי ובלעדי. 3. אפקט ובלן, העוסק בצריכת ראווה ומסביר כיצד הביקוש למוצר עולה דווקא בשל מחירו הגבוה שמקנה סטטוס חברתי.[34] צרכנים שחשוב להם במיוחד ליצור רושם טוב ולהשיג אישור חברתי, יעדיפו מותגי יוקרה פופולריים המשדרים שייכות קבוצתית. הם יהיו זקוקים לכך שמותג היוקרה יהיה מוכר פומבית ופופולרי מספיק, אחרת הוא לא יוכל לאותת לסביבה על השתייכותם החברתית. לכן הם יושפעו יותר מאפקט העגלה. לעומתם צרכנים עם צורך בייחודיות והתבדלות חברתית ייטו בדרך כלל לאפקט הסנוב.[19]

אפקט האנדרדוג ואפקט הסנוב מתארים שניהם התנהגות מנוגדת לאפקט העגלה אלא שאפקט הסנוב הוא מושג השייך בעיקר לעולמות הכלכלה, השיווק והתנהגות צרכנים, ואילו אפקט האנדרדוג הוא מושג המשמש בעיקר בתחומי הפוליטיקה, מערכות בחירות וספורט.[33][19]

מצב קיצון של אפקט העגלה, שנקרא מפולות מידע (Information Cascades), מוזכר לרוב בהקשרי צרכנות, שוקי מניות וריצה המונית לבנקים. ההבדל המרכזי בין אפקט העגלה לבין מפולת המידע, נעוץ במידת אובדן העצמאות בקבלת ההחלטות ובערך המידע שמייצר הקהל. באפקט הקפיצה על העגלה, הפופולריות של מוצר משמשת עבור צרכנים כרמז לאיכות וכקיצור דרך מחשבתי. הם מתבססים על חכמת ההמונים, אך הם עדיין עשויים להפעיל שיקול דעת מסוים. לעומת זאת, במפולת מידע, אנשים מפסיקים לחלוטין לקבל החלטות באופן עצמאי. במצב זה, המכונה גם "בועת שוק", צרכנים הולכים אחרי ההמון בעיוורון ובחוסר מחשבה ומתבססים לחלוטין רק על הפופולריות של המוצר מבלי לשקול אלטרנטיבות. כאשר התופעה מקצינה לכדי מפולת מידע, מספר הקונים מפסיק לשקף את איכות המוצר מכיוון שהבחירה קשורה רק לחיקוי. כתוצאה, ערך המידע שמייצר הקהל פוחת דרסטית, כי הפופולריות הרבה כבר לא מעידה על כך שהמוצר באמת טוב. מפולת מידע נשברת ונעצרת רק כאשר חלק מהצרכנים נצמדים למידע פרטי משלהם (למשל, כאשר הם יודעים מראש באיזה מותג הם מעוניינים), דבר המונע מהם לחקות את השאר וכך נשברת שרשרת החיקוי העיוור.[35][36]

שוקי הון עריכה

אפקט העגלה מתבטא בשוקי הון בשתי דרכים:

ראשית, באמצעות בועות מחירים: כאשר משקיעים רודפים באופן עיוור אחרי נכס שהפך פופולרי ומציעים עבורו מחיר גבוה יותר, פעולה בתורה מושכת עוד משקיעים. המחיר יכול לעלות מעבר לנקודה מסוימת, מה שגורם לנכס להיות מוערך יתר על המידה. התנהגות עדר זו מנתקת את מחיר הנכס משוויו הכלכלי האמיתי ומובילה ליצירת בועות מחירים, שסופן במפולות ובקריסות שוק.[10][14]

שנית, פאניקה שיוצרת פערי נזילות: בשווקים הפיננסיים, אירועים בלתי צפויים עלולים לגרום לסוחרים רבים לעצור את המסחר בו-זמנית, מה שמקטין דרסטית את מספר הקונים והמוכרים ומוביל לירידה חדה בנזילות ולתנודות מחירים קיצוניות. תנודות מחירים אלו בתורן מגבירות עוד יותר את הפאניקה ואת חוסר הוודאות של המשקיעים, וכך נוצר מעגל קסמים שלילי המזין ומחמיר את עצמו.[10]

מיקרו-כלכלה עריכה

בתחום המיקרו-כלכלה, אפקט העגלה עשוי להתבטא בדינמיקה של ביקוש והעדפות צרכנים.[34] האפקט מתרחש כאשר ההעדפה של אנשים למוצר מסוים גוברת ככל שמספר הרוכשים שלו עולה. צרכנים עשויים לבחור מוצר על סמך העדפותיהם של אחרים מתוך אמונה שהוא המוצר העדיף. בחירה זו יכולה להיות תוצאה של צפייה ישירה בהחלטות הרכישה של אחרים, או של תפיסת מחסור של מוצר ביחס למתחריו. צרכנים משתמשים במחסור חלקי, כגון מדפים שהתרוקנו בחלקם, כרמז לאיכות המוצר ולפופולריות שלו, מה שמעורר את אפקט העגלה ומגביר את הרצון לרכוש אותו. האפקט עשוי להיבלם או להתהפך אם הצורך של הצרכן בייחודיות מאוים, למשל אם צרכנים קרובים אליו מאוד גאוגרפית כבר רכשו את אותו המוצר.[36] השפעת אפקט העגלה עלולה לשבש את התוצאות הרגילות של תורת ההיצע והביקוש, המניחה שצרכנים מקבלים החלטות רכישה אך ורק על בסיס מחיר והעדפות אישיות.[10]

מחאות עריכה

מחקר של פרופסור אריה גביוס וד"ר שלמה מזרחי מצאו שבתחום של פעולות קולקטיביות, כגון הפגנות ומחאות המונים, האפקט מתחיל כאשר ההסתברות שאדם פסיבי יצטרף למחאה, גדלה באופן יחסי למספר האנשים שכבר מוחים, מה שיוצר אפקט הצטברות שעשוי להוביל לגיוס המוני. ההיקף הסופי של אפקט העגלה במחאה אינו תלוי במספר המשתתפים ההתחלתי, אלא רק ביחס שבין מאמצי הגיוס שמשקיעים פעילים חברתיים, לבין המשאבים שמשקיעה הממשלה כדי לנטרל ולדכא את הפעילות. היחס בין כמות האזרחים הפסיביים ההתחלתית לבין קצבי ההצטרפות והעזיבה עקב האפקט, הוא זה שיקבע את מגמת תנועת המחאה.[20]

רפואה עריכה

החלטות של רופאים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה מושפעות לעיתים מאפקט העגלה. כתוצאה מכך, קהילות רפואיות מאמצות לא פעם טיפולים ופרקטיקות באופן גורף רק בשל הפופולריות שלהם בתקופתם, גם ללא תמיכה מדעית או הוכחות מספקות ליעילותם.[14][37] לייטון פ. ריקרס, פרופסור אמריטוס לכירורגיה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון,[37] מכנה את התופעה "עגלות רפואיות", ומגדיר אותה כ"קבלה גורפת של רעיונות רפואיים לא מוכחים אך פופולריים". ההגדרה שלו נשענת על מאמר משנת 1979 של החוקרים כהן ורוטשילד, שם טענו כי ההיסטוריה של הרפואה זרועה ברעיונות שזכו לקבלה עיוורת בשל פופולריות, הופרכו ולבסוף הוחלפו ב"עגלה רפואית" אחרת.[38]

מאמר משנת 1979 בנושא קפיצה על העגלה בתחום הרפואה, מתאר כיצד תפיסה רפואית או טיפול חדש יכולים לצבור תאוצה ולהפוך למיינסטרים, כתוצאה מאפקט זה:[39]

  • כלי התקשורת מגלים טיפול חדש ומפרסמים אותו, לעיתים קרובות על ידי פרסום מאמרים.
  • ארגונים שונים, כגון גופים ממשלתיים, קרנות מחקר וחברות פרטיות, מקדמים אף הם את הטיפול החדש, בדרך כלל משום שיש להם אינטרס בהצלחתו.
  • הציבור מגלה את הטיפול שהתפרסם ולוחץ על הרופאים לאמצו, במיוחד כאשר הטיפול נתפס כחדשני.
  • רופאים רוצים לעיתים קרובות לאמץ את הטיפול החדש, משום שהוא מציע פתרון משכנע לבעיה קשה.
  • מאחר שרופאים נדרשים לצרוך כמויות גדולות של מידע רפואי כדי להתעדכן בחידושים בתחומם, לעיתים קשה להם לקרוא חומרים חדשים באופן ביקורתי מספיק.

דוגמה לעגלה רפואית היא כריתת שקדים, ניתוח מועיל במקרים ספציפיים, אך אומץ באופן כמעט אוניברסלי בעבר לא בגלל יעילותו המוכחת עבור כולם, אלא פשוט כי היה נפוץ ומקובל בקרב רופאים באותה תקופה. עוד דוגמה היא הקזת דם, טיפול רפואי חסר ביסוס שהיה נפוץ במשך אלפי שנים אך נותר בגדר פרקטיקה מרכזית רק משום שהקהילה הרפואית נטתה לחקות את מה שקודמיה ומומחיה עשו.[40]

דוגמה נוספת לעגלה רפואית שהובילו לטיפולים לא מתאימים, היא פיתוח "גלולת הסרטן" בברזיל. חולים מיואשים יצרו ביקוש ולחץ ציבורי אדיר שהתפשט במהירות לאימוץ הגלולה, מה שסחף פוליטיקאים להעביר חוקים המתירים את ייצורה וחלוקתה על אף שלא עברה ניסויים קליניים להוכחת יעילות או ניסויים פרה-קליניים לבטיחות.[41]

בנוסף, קונפורמיות קבוצתית ותחושות של פחד ואי-ודאות מניעות צרכנים, ואף גורמות לצוותים רפואיים לאמץ אסטרטגיות התנהגותיות לא שגרתיות כגון קניית פאניקה של מוצרים כמו נייר טואלט וחומרי חיטוי בתקופת מגפה, רק כחיקוי של הסביבה.[40]

רשתות חברתיות עריכה

החלטת ההצטרפות של האדם לפלטפורמה והשימוש בה נובעים במידה רבה מאיך שהוא תופס את הפופולריות שלה, הן ברמה הגלובלית, אך בעיקר ובעוצמה רבה יותר ברמה המקומית, בקרב מעגל החברים והמכרים שלו מחוץ לרשת. ככל שהרשת נפוצה יותר בסביבה הקרובה, כך גדל משמעותית הסיכוי לאימוצה על פני מתחרות. התהליך שבו קבוצות חברתיות נודדות ומצטרפות יחד לאותה רשת תורם להעצמת הרשת הגדולה על חשבון הרשתות הקטנות יותר, ובכך מטה את הכף לטובת השחקן המוביל[42]

קיים הבדל מהותי בין "רשתות חברתיות ממוקדות-חברות" לבין אתרי חדשות חברתיים. כשהמטרה המרכזית של המשתמש היא חברתית, החלטת ההצטרפות לפלטפורמה והשימוש בה מושפעת מאפקט העגלה המקומי והבין אישי, כלומר הנטייה לחקות את סביבת החברים והמכרים מן העולם הפיזי. כשהמטרה היא חיפוש מידע וחדשות הנטייה לקפוץ על העגלה של הקהל הרחב כדי לחסוך מאמץ באיתור התוכן המעניין ביותר. משתמשים מתקשים להעריך את איכותו של כל פריט תוכן ואינם רוצים להשקיע בכך זמן ומאמץ, לכן הם משתמשים ברשימת החדשות שדורגו כפופולריות ביותר על ידי המוני המשתמשים, כקיצור דרך מחשבתי המעיד על כך שאם רבים אחרים תומכים בידיעה הזו, היא בוודאי ראויה לקריאה ולשיתוף.[21]

השוואת רמזים כמותיים כמו נתונים סטטיסטיים כמו מספר צפיות, דירוגים, ולייקים, לרמזים איכותניים כמו הטקסט המילולי שנכתב בתגובות הראתה שרמזים האיכותניים יש השפעה חזקה הרבה יותר על שינוי הדעה של הקוראים מאשר לרמז הכמותי.[43]במחקר שבדק את האפקטים הפועלים בצריכת מותגים בולטים ברשתות חברתיות, נמצא שאפקט הסנוב פועל במצב לכידות, כלומר רשתות עם חברים ומכרים קרובים בהן אנשים מנסים לבלוט. בעוד שאפקט העגלה פועל במצב בו אנשים החולקים מיקום זהה ברשת אך ללא קשר ישיר.[44]

בעידן הדיגיטלי, קשרים חד-צדדיים עם משפיעני רשת מייצרים תקשורת מפה לאוזן אלקטרונית (eWOM) ויראלית. הקשר שנוצר בין משפיעני רשת במדיה הדיגיטלית לעוקבים שלהם מייצר אשליה של אינטימיות וקשר אישי. צרכנים רבים מתחילים לראות בידוענים הללו שלוחה של המעגל החברתי שלהם. תחושת החיבור הזו משמשת כגשר שמתרגם את ההערצה לידוען להתנהגות בפועל: הצטרפות לטרנד האופנתי שהוא מוביל (אפקט העגלה) והפצת המלצות חיוביות לאחרים. הדהוד זה מזין ומעצים את אפקט העגלה, והופך אותו למעגל שמנציח את עצמו ומגביר כוונות רכישה.[45]

אופנה עריכה

אפקט העגלה יכול להשפיע גם על אופן הלבוש של ההמונים ולהיות גורם המשפיע על מגמות לבוש. כאשר בגד או סגנון מסוים הופך לפופולרי, אנשים רבים נאחזים בו כדי להשתלב בקבוצה ולהיתפס כ"אופנתיים".[46] מכיוון שמוצרי אופנה ובמיוחד אופנת יוקרה, נושאים עמם סממנים של אישור חברתי, הצלחה ושיוך לקבוצות סטטוס רלוונטיות, צרכנים נוטים לחקות את בחירות הלבוש של ידוענים כדי לזכות באותו אישור וסטטוס.[47] ברגע שסגנון לבוש מסוים צובר תאוצה והופך מוכר, עוד ועוד אנשים יאמצו אותו פשוט כי אחרים עושים זאת.[48]

אפקט העגלה מתגלה כמשמעותי מאוד בקרב צרכני דור ה-Z בכל הנוגע לרכישת מותגי אופנת יוקרה. מחקרים מוכיחים שצעירים אלו בוחרים לקנות אופנת יוקרה מתוך צורך לקונפורמיות חברתית, ופחות מתוך רצון לבלוט או להפגין ייחודיות.[14]

קרבה חברתית וגאוגרפית מונעת את אפקט העגלה. צרכנים אינם רוצים להחזיק באותו פריט אופנה שיש לחבריהם הקרובים, משום שזה מאיים על תחושת הייחודיות שלהם. לעומת זאת, אפקט העגלה ימשיך לפעול ויעודד קנייה כאשר הפריט האופנתי נלבש על ידי אנשים המרוחקים גאוגרפית, או על ידי אנשים בעלי סטטוס דומה ברשת החברתית שאינם חברים ישירים של הצרכן.[49]

חברות וארגונים עריכה

שיווק ומכירות: עסקים משתמשים באפקט כדי להגביר ביקוש. מחסור במוצרים, מדפים שמתרוקנים, דירוגים גבוהים, ביקורות חיוביות ומספרי צפיות, יוצרים רושם של פופולריות ואמינות, שמשכנע צרכנים להצטרף למה שכולם קונים. גם שיווק משפיענים פועל כך- משפיענים יוצרים טרנדים, צרכנים מחקים אותם, והמותג צובר תאוצה.[50][51][52] חברות רבות גם "רוכבות על טרנדים" כמו בינה מלאכותית או שיווק ירוק כדי להיתפס כרלוונטיות, אך שימוש לא אותנטי עלול לפגוע במותג.[4]

אופנות והחלטות ניהוליות: חברות מאמצות לעיתים טכנולוגיות, שיטות ניהול או מבנים ארגוניים בעיקר משום שחברות אחרות כבר אימצו אותם ולא בהכרח בגלל יעילות מוכחת.[53][4] יועצים וגורואים ניהוליים תורמים להפצת אופנות ניהול, המתקבלות לעיתים בהתלהבות המונית ללא בחינה ביקורתית מספקת.[3]

דינמיקה פנים-ארגונית: תרבות ארגונית שמעודדת קונפורמיות מגבירה את השפעת אפקט העדר בקרב עובדים, בעוד שסביבה המעודדת עצמאות מחשבתית עשויה לצמצם אותו. נוכחותה של שכבת ניהול פורמלית מספקת מבנה, סמכות ואחריות ומשמשת לרוב כ"מסנן" שמאט ומרסן את קצב ההתפשטות של האפקט בקרב עובדים, במיוחד בחברות גדולות שבהן רמות העמימות גבוהות.[53]

שיתופי פעולה וחדשנות: אפקט העגלה אינו תמיד שלילי. כאשר מגמה עסקית חדשה הופכת פופולרית, עסקים קטנים ובינוניים מאמצים אותה כדי לא להישאר מאחור. לעיתים הדבר מוביל לשיתופי פעולה. יכולה להיווצר שפה אחידה ומטרה משותפת באופן המוביל לכך שמערכות עסקיות שפעלו באופן מבודד ורופף מתחילות לשתף פעולה, לבנות אמון, לייצר שירותים משולבים ולפתח חדשנות טכנית, מה שמוביל לפיתוח כלכלי אזורי מוצלח.[54]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אפקט העגלה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Identifying the bandwagon effect in two-round elections
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ 1 2 3 O'Connor N, Clark S, Beware bandwagons! The bandwagon phenomenon in medicine, psychiatry and management, Australasian psychiatry : bulletin of Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists 27, 2019-12, עמ' 603–606 doi: 10.1177/1039856219848829
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 The Bandwagon Effect: Why People Tend to Follow the Crowd – Effectiviology (ב־English)
  5. ^ When demand accelerates demand: Trailing the bandwagon
  6. ^ Bandwagon Effect
  7. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ Bandwagon Effect, The Decision Lab (ב־English)
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Bandwagon Effect
  11. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ Sunali Bindra, Deepika Sharma, Nakul Parameswar, Sanjay Dhir, Justin Paul, Bandwagon effect revisited: A systematic review to develop future research agenda, Journal of Business Research 143, 2022-04, עמ' 305–317 doi: 10.1016/j.jbusres.2022.01.085
  13. ^ 1 2 Sunali Bindra, Deepika Sharma, Nakul Parameswar, Sanjay Dhir, Justin Paul, Bandwagon effect revisited: A systematic review to develop future research agenda, Journal of Business Research 143, 2022-04, עמ' 305–317 doi: 10.1016/j.jbusres.2022.01.085
  14. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  15. ^ Identifying the bandwagon effect in two-round elections
  16. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  17. ^ Richard L. Henshel, William Johnston, The Emergence of Bandwagon Effects: A Theory, Sociological Quarterly 28, Winter 1987, עמ' 493–511 doi: 10.1111/j.1533-8525.1987.tb00308.x
  18. ^ Sunali Bindra, Deepika Sharma, Nakul Parameswar, Sanjay Dhir, Justin Paul, Bandwagon effect revisited: A systematic review to develop future research agenda, Journal of Business Research 143, 2022-04, עמ' 305–317 doi: 10.1016/j.jbusres.2022.01.085
  19. ^ 1 2 3 Minas N. Kastanakis, George Balabanis, Explaining variation in conspicuous luxury consumption: An individual differences' perspective, Journal of Business Research 67, 2014-10, עמ' 2147–2154 doi: 10.1016/j.jbusres.2014.04.024
  20. ^ 1 2 3 Arieh Gavious, Shlomo Mizrahi, A continuous time model of the bandwagon effect in collective action, Social Choice & Welfare 18, 2001-01, עמ' 91 doi: 10.1007/s003550000061
  21. ^ 1 2 Cheng-Jun Wang, Jonathan J.H. Zhu, Jumping onto the bandwagon of collective gatekeepers: Testing the bandwagon effect of information diffusion on social news website, Telematics & Informatics 41, 2019-08, עמ' 34–45 doi: 10.1016/j.tele.2019.03.001
  22. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  24. ^ 1 2 3 Matthew Barnfield, Think Twice before Jumping on the Bandwagon: Clarifying Concepts in Research on the Bandwagon Effect, Political Studies Review 18, 2020-11, עמ' 553–574 doi: 10.1177/1478929919870691
  25. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  26. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  30. ^ Áron Kiss, Gábor Simonovits, Identifying the bandwagon effect in two-round elections, Public Choice 160, 2014-09, עמ' 327–344 doi: 10.1007/s11127-013-0146-y
  31. ^ Áron Kiss, Gábor Simonovits, Identifying the bandwagon effect in two-round elections, Public Choice 160, 2014-09, עמ' 327–344 doi: 10.1007/s11127-013-0146-y
  32. ^ Alberto Grillo, Risk aversion and bandwagon effect in the pivotal voter model, Public Choice 172, 2017-09, עמ' 465–482 doi: 10.1007/s11127-017-0457-5
  33. ^ 1 2 Somdeep Chatterjee, Jai Kamal, Voting for the underdog or jumping on the bandwagon? Evidence from India's exit poll ban, Public Choice 188, 2021-09, עמ' 431–453 doi: 10.1007/s11127-020-00837-y
  34. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  35. ^ [http://www.dklevine.com/archive/refs41193.pdf A Theory of Fads, Fashion, Custom, and Cultural Change as Informational Cascades]
  36. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  37. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  38. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  39. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  40. ^ 1 2 Neil Baum, Brittney Bauer, Eric Powell, Panic Buying Pandemonium: The Bandwagon Effect and Healthcare Implications, Physician Leadership Journal 11, 2024-04, עמ' 36–40 doi: 10.55834/plj.9548464681
  41. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  42. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  43. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  44. ^ Yufu KUWASHIMA, Structural Equivalence and Cohesion Can Explain Bandwagon and Snob Effect, Annals of Business Administrative Science (ABAS) 15, 2016-02, עמ' 1–14 doi: 10.7880/abas.0150816a
  45. ^ Zeeshan Majeed Nadroo, Weng Marc Lim, Mohd Asif Naqshbandi, Domino effect of parasocial interaction: Of vicarious expression, electronic word-of-mouth, and bandwagon effect in online shopping, Journal of Retailing & Consumer Services 78, 2024-05, עמ' N.PAG–N.PAG doi: 10.1016/j.jretconser.2024.103746
  46. ^ Neil Baum, Brittney Bauer, Eric Powell, Panic Buying Pandemonium: The Bandwagon Effect and Healthcare Implications, Physician Leadership Journal 11, 2024-04, עמ' 36–40 doi: 10.55834/plj.9548464681
  47. ^ Minas N. Kastanakis, George Balabanis, Explaining variation in conspicuous luxury consumption: An individual differences' perspective, Journal of Business Research 67, 2014-10, עמ' 2147–2154 doi: 10.1016/j.jbusres.2014.04.024
  48. ^ Sunali Bindra, Deepika Sharma, Nakul Parameswar, Sanjay Dhir, Justin Paul, Bandwagon effect revisited: A systematic review to develop future research agenda, Journal of Business Research 143, 2022-04, עמ' 305–317 doi: 10.1016/j.jbusres.2022.01.085
  49. ^ Erica van Herpen, Rik Pieters, Marcel Zeelenberg, When demand accelerates demand: Trailing the bandwagon, Journal of Consumer Psychology (John Wiley & Sons, Inc.) 19, 2009-07, עמ' 302–312 doi: 10.1016/j.jcps.2009.01.001
  50. ^ Erica van Herpen, Rik Pieters, Marcel Zeelenberg, When demand accelerates demand: Trailing the bandwagon, Journal of Consumer Psychology (John Wiley & Sons, Inc.) 19, 2009-07, עמ' 302–312 doi: 10.1016/j.jcps.2009.01.001
  51. ^ Rajesh Anantharaman, Sanjeev Prashar, T Sai Vijay, Uncovering the role of consumer trust and bandwagon effect influencing purchase intention: an empirical investigation in social commerce platforms, Journal of Strategic Marketing 31, 2023-08, עמ' 1199–1219 doi: 10.1080/0965254X.2022.2070526
  52. ^ Zeeshan Majeed Nadroo, Weng Marc Lim, Mohd Asif Naqshbandi, Domino effect of parasocial interaction: Of vicarious expression, electronic word-of-mouth, and bandwagon effect in online shopping, Journal of Retailing & Consumer Services 78, 2024-05, עמ' N.PAG–N.PAG doi: 10.1016/j.jretconser.2024.103746
  53. ^ 1 2 Davide Secchi, Nicole Gullekson, Individual and organizational conditions for the emergence and evolution of bandwagons, Computational & Mathematical Organization Theory 22, 2016-03, עמ' 88–133 doi: 10.1007/s10588-015-9199-4
  54. ^ Lars Fuglsang, Dorthe Eide, The experience turn as ‘bandwagon’: Understanding network formation and innovation as practice, European Urban & Regional Studies 20, 2013-10, עמ' 417–434 doi: 10.1177/0969776412448090
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אפקט_העגלה&oldid=1026420"