Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חשיבת יחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:What is groupthink and how to avoid it.png
משמאל – תיאור חשיבה קבוצתית כשחברי הקבוצה נוטים לקבל רעיון המייצג קונצנזוס קבוצתי. מימין – כיצד להימנע מחשיבה קבוצתית, למשל על-ידי שיתוף מומחים מחוץ לקבוצה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink) היא תופעה שבה חברי קבוצה שואפים לצמצם מחלוקות וחיכוכים ביניהם, על חשבון בחינה ביקורתית של רעיונות חדשים או מנוגדים. כך הקבוצה עלולה לקבל החלטות פזיזות ובלתי רציונליות עקב היעדר אופוזיציה אמיתית, וזאת למען שמירת הקונצנזוס ו"שלום הבית". המונח נטבע ב-1952 על ידי הסוציולוג ויליאם ה. וייט, שהדגיש שזו לא קונפורמיות רגילה אלא תהליך רציונליזציה שבו הקבוצה משכנעת את עצמה בערכיות ותקפות החלטותיה. הפסיכולוג אירווינג ג'אניס הגדיר את חשיבת היחד כתהליך קבלת החלטות קבוצתי שבו השאיפה לתמימות דעים ולסולידריות גוברת על נטיית החברים בקבוצה להציע הצעות המבוססות על עובדות מציאותיות ועלולה להוביל לתוצאות בעייתיות והרות אסון.

קווים כלליים לחשיבת יחד עריכה

אירווינג ג'אניס, במאמריו[1][2]ובספרו "Victims of Groupthink"[3] מפרט את הסיבות והמאפיינים ("תסמינים") של חשיבת יחד וכן דרכי מניעה של חשיבה קבוצתית:

סיבות לחשיבת יחד עריכה

  • קבוצה מגובשת היא בעלת סיכויים גדולים יותר לחשיבת יחד. ככל שהקבוצה מלוכדת יותר, קטן הסיכוי להבעת דעות שונות ולהעלאת תהיות אשר ייפגעו בגיבוש ובהרמוניה.
  • בקבוצה מבודדת מדעות וממומחים חיצוניים יש סיכוי גבוה יותר לחשיבת יחד.
  • מנהיגות סמכותית שנוטה לכוון את הקבוצה לפי דרכה האישית עלולה להוביל לחשיבת יחד.
  • בקבוצה הומוגנית שבה חברי הקבוצה באים מרקע סוציאלי ואידאולוגי דומה, גדלים הסיכויים לחשיבת יחד.

מאפיינים ("תסמינים") של חשיבת יחד עריכה

  • אשליית אי פגיעות – חברי קבוצה מרגישים מוגנים מטעויות בשל ההגנה שמספקת הקבוצה.
  • דחיית סימני אזהרה אשר נוגדים את הנחות היסוד של הקבוצה.
  • רציונליזציהמנגנון הגנה המאפשר לנמק כשלים בחשיבה באופן לוגי לכאורה.
  • לחץ לקונפורמיות – המופעל על פרטים בקבוצה ליישר קו עם חברי הקבוצה.
  • תחושת עליונות של חברי הקבוצה לעומת סביבתה.
  • צנזורה עצמית – נטייה של חברים בקבוצה לא לבטא ביקורת פנימית.
  • אשליית אחדות הדעות – אשליה הנובעת מהגורמים הנ"ל ומחזקת את הלחץ לקונפורמיות.
  • ראיה סטריאוטיפית של הקבוצה היריבה ומנהיגיה.
  • "שומרי סף" – חברים בקבוצה המתריסים כנגד דעות ביקורתיות.

מניעת חשיבת יחד עריכה

  • מינוי "פרקליטי שטן" – חברי קבוצה שתפקידם מוגדר מראש בכל דיון לשאול שאלות, להעלות תהיות ולבקר כל הצעת החלטה.
  • חשיפת העמדה של מנהיגות הקבוצה בסוף הדיון עשויה למנוע הטיה של דעות חברי הקבוצה כתוצאה מלחץ לקונפורמיות וחנופה.
  • חלוקת הקבוצה למספר צוותי חשיבה עצמאיים ונפרדים.
  • בחינת כל האלטרנטיבות הסבירות עד תום.
  • קבלת חוות דעת חיצונית לקבוצה.

דוגמאות היסטוריות בולטות עריכה

החלטת הממשל של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי לנסות להפיל את המשטר בקובה בשנת 1961 (הפלישה למפרץ החזירים)[4]. יש הטוענים שגם מלחמת עיראק[5] והתרסקות החללית צ'לנג'ר[6] הן תוצאות של חשיבה קבוצתית.

בישראל בעקבות דוח ועדת אגרנט, קבלת החלטות ימים שלפני מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 נחשבה כחשיבת יחד.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חשיבת יחד]] בוויקישיתוף

חשיבת יחד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Irving L. Janis, Victims of groupthink: a psychological study of foreign-policy decisions and fiascoes, Boston: Houghton, Mifflin, 1972, ISBN 978-0-395-14002-4
  2. ^ Irving Lester Janis, Leon Mann, Decision making: a psychological analysis of conflict, choice, and commitment, First Free Press paperback edition, New York: Free Press [u.a.], 1979, ISBN 978-0-02-916190-6
  3. ^ Irving L. Janis, Groupthink: psychological studies of policy decisions and fiascoes, 2nd ed, Boston: Houghton Mifflin, 1982, ISBN 978-0-395-31704-4
  4. ^ Irving L. Janis, Groupthink: psychological studies of policy decisions and fiascoes, 2nd rev. and enl. ed. of "Victims of groupthink", 1972, Boston: Houghton Mifflin, 1982, ISBN 978-0-395-31704-4
  5. ^ Dina Badie, Groupthink, Iraq, and the War on Terror: Explaining US Policy Shift toward Iraq: Groupthink, Iraq, and the War on Terror, Foreign Policy Analysis 6, 2010-09-22, עמ' 277–296 doi: 10.1111/j.1743-8594.2010.00113.x
  6. ^ Recovery after Challenger, New York, NY: Praxis, 2005, עמ' 99–146, ISBN 978-0-387-21517-4