שנהבי שומרון
פעולות נוספות
שנהבי שומרון הם אוסף יצירות אמנות שנהב לבנטיני מבירת ממלכת ישראל, שומרון. אוסף זה הוא אוסף אמנות השנהב הגדול ביותר מהמזרח התיכון הקדום אחרי אוסף השנהבים שבזזו האשורים משטחי האימפריה שלהם ונמצאו בכלח (שנהבי כלח), שחלק משנהביו זהים לשנהבי שומרון.[1][2] השנהבים התגלו במצב יחסית גרוע, וחלקם לא בהקשר הארכאולוגי המקורי, עובדה המקשה על תארוך מדויק ולעיתים גם על זיהוי השימוש בשנהבים.[1][3][4] התארוך המקובל לייצור השנהבים הוא בין המאות ה־9–8 לפנה"ס, כאשר תארוך יותר מדויק שנוי במחלוקת, וייתכן שלא כל השנהבים נוצרו באותה תקופה בתוך פרק זמן זה.[3][5][6]
השנהבים שנמצאו עיטרו חפצי יוקרה, מכסאות, הדומים ושולחנות ועד קופסאות ותיבות.[1] הם נחשבים לקבוצת הממצאים החשובה ביותר בתחום האמנות הזעירה מהתקופה הישראלית שהתגלתה בארץ ישראל.[7] הרפרטואר הפיגורטיבי שלהם כולל יצורים אלוהיים (למשל חר־פא־חֿרד על לוטוס, או האל רע מחזיק צלמית של מאעת, או איסיס עם נפתיס), "אלים למחצה" ויצורי כלאיים (למשל כרוב – ספינקס מכונף), בדומה לאמנות המתכת והחותמות באותה תקופה, וכן דמויות מלכותיות, חיות נאבקות (למשל אריה טורף פר), חיות יונקות או אוכלות בשלווה, ומוטיבים צמחיים (במיוחד מוטיב עצי תמר, פלמטות (אנ') ולוטוסים).[1][6][8] חלק מהשנהבים כוללים שיבוצים בסגנון קלואזונה (אנ') של זכוכית ולפיס לזולי, צביעה באדום ובכחול וציפוי בזהב.[7] מבחינה סגנונית, חלק מהשנהבים מזוהים עם סגנון השנהבים הפיניקי, וחלק אחר מזוהה עם סגנון השנהבים הדרום־סורי (שנמצא גם בשנהבי ארסלאן טאש).[9][8]
בעבר ראו בשנהבי שומרון ייבוא פיניקי, אולם כיום הנטייה המחקרית היא שגם בעלי מלאכה ישראלים השתתפו בייצור השנהבים.[10][8] הדבר מתבסס הן על ממצא שנהבים לא גמורים המעידים על ייצור מקומי,[2] והן על קרבה אמנותית לאמנות מחורבת תימן, למשל מוטיב העגל היונק מהפרה שנמצא בשני האתרים.[11]
מאחורי חלק מהלוחות נחרטו אותיות, ששימשו כהוראות לסדר הרכבת הלוחות.[6]
ייתכן שהשנהבים קשורים ל"בית השן" (כלומר, בית שנהב – מבנה עם חפצי שנהב) שבנה אחאב, מלך ישראל שמלך בְשומרון (מלכים א' כ"ב, ל"ט).[8]
גלריה עריכה
-
דגמי תימורה/פלמטה מסוגננים
-
דגם תימורה/פלמטה
-
עצי תמר מסוגננים
-
כפתורים, רובם כפרחים
-
שני אריות מפוסלים
-
אריה טורף פר, בסגנון אז'ור
-
סצנה המערבת דמויות אלוהיות
-
סצנה המערבת יצורים אלוהיים
-
בול שהציעה אגודת חובבי בולים ומבוסס על שיבוץ שנהב משומרון
-
חר־פא־חֿרד, שיבוצים כחולים ניכרים
-
כמה שברים, על אחד מהם ניכר ציפוי זהב
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ר. גבעון, שנהבי נמרוד ושנהבי ארץ־ישראל, ידיעות החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה כב, 1958, עמ' 55–61
- Liat Naeh, In Search of Identity: The Contribution of Recent Finds to Our Understanding of Iron Age Ivory Objects in the Material Culture of the Southern Levant, Altorientalische Forschungen 42, 2015, עמ' 80–96 doi: 10.1515/aofo-2015-0006
- Ron E. Tappy, "The Archaeo-Historical Context of the Samaria Ivories", in: The Archaeology of Israelite Samaria, Volume 2: The Eighth Century BCE, Eisenbrauns, 2001, pp. 443–503
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Christoph Uehlinger, "The Archaeology of Israelite Cult", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 454
- ^ 1 2 Liat Naeh, In Search of Identity: The Contribution of Recent Finds to Our Understanding of Iron Age Ivory Objects in the Material Culture of the Southern Levant, Altorientalische Forschungen 42, 2015, עמ' 81 doi: 10.1515/aofo-2015-0006
- ^ 1 2 Claudia E. Suter, "The Samaria Ivories", in: Joan Aruz, Sarah B. Graff, Yelena Rakic (eds.), Assyria to Iberia at the Dawn of the Classical Age, The Metropolitan Museum of art, 2014, p. 176
- ^ Liat Naeh, In Search of Identity: The Contribution of Recent Finds to Our Understanding of Iron Age Ivory Objects in the Material Culture of the Southern Levant, Altorientalische Forschungen 42, 2015, עמ' 80 doi: 10.1515/aofo-2015-0006
- ^ ר. גבעון, שנהבי נמרוד ושנהבי ארץ־ישראל, ידיעות החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה כב, 1958, עמ' 57–58
- ^ 1 2 3 נחמן אביגד, ערך "שֹׁמְרוֹן, [ב] פרשת החפירות", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ח' (שם–תתני), מוסד ביאליק, 1982, עמ' 158–159 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ 1 2 נחמן אביגד, ערך "שֹׁמְרוֹן, [ב] פרשת החפירות", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ח' (שם–תתני), מוסד ביאליק, 1982, עמ' 158 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ 1 2 3 4 Claudia E. Suter, "The Samaria Ivories", in: Joan Aruz, Sarah B. Graff, Yelena Rakic (eds.), Assyria to Iberia at the Dawn of the Classical Age, The Metropolitan Museum of art, 2014, p. 177
- ^ Irene J. Winter, Is There a South Syrian Style of Ivory Carving in the Early First Millennium B.C.?, Iraq 43, 1981, עמ' 101–130 doi: 10.2307/4200140
- ^ Christoph Uehlinger, "The Archaeology of Israelite Cult", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 455
- ^ Liat Naeh, In Search of Identity: The Contribution of Recent Finds to Our Understanding of Iron Age Ivory Objects in the Material Culture of the Southern Levant, Altorientalische Forschungen 42, 2015, עמ' 82–83 doi: 10.1515/aofo-2015-0006
| אוספי שנהב מהלבנט הקדום | ||
|---|---|---|
|