חר-פא-ח'רד
פעולות נוספות
תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. חר־פא־חֿרד (במצרית: ḥr-pꜣ-ẖrd) או בצורה היוונית הרפוקרטס (ביוונית: Ἁρποκράτης), הוא אל מצרי, דמותו של האל חר (הורוס) כילד. דמותו באיקונוגרפיה היא כְשל ילד או תינוק עירום, עם צמה אחת בצד ראשו, ואצבע אחת מונחת על שפתיו.[1]
הוא מוזכר עוד בכתבי הפירמידות, והמשיך להופיע בפולחן עד התקופה התלמיית והתקופה הרומית, שבהן גברה פופולריותו לאור התפוצה הרחבה שאליה זכתה איסיס אמו ברחבי העולם ההלניסטי והרומי. איסיס היא המגוננת על חר־פא־חֿרד, המייצג תינוקות וחולשתם. חר־פא־חֿרד זוהה עם הרקולס, ולעיתים גם עם דיוניסוס וארוס הצעירים.[2] היוונים והרומאים לא הבינו את הסמליות של האצבע על השפתיים כסמל לילדים, ופירשו אותו כסימן לכך שחר־פא־חֿרד הוא אל השתיקה.[3] קיימות גם עדויות לפולחנו של חר־פא־חֿרד בקרב הפיניקים במערב הים התיכון במאות ה-4-2 לפנה"ס: שני פסלונים של חר־פא־חֿרד (אנ') הכוללים הקדשה בפיניקית,[4] שבהן המקדישים ביקשו מהאל חרפכרט (הצורה הפיניקית לשם חר־פא־חֿרד) שייתן להם חיים.[5]
חר־פא־חֿרד היה בנם של איסיס ואוסיריס, והשלושה הופיעו כשלישייה אלוהית באיקונוגרפיה המצרית. חר־פא־חֿרד מופיע לעיתים בזיקה לשמש ובייחוד לזריחת השמש, לרוב עם לוטוס, ובהקשר של פריון וחקלאות, לעיתים עם קרן שפע. על מצבות מצריות הוא מופיע גם כשולט בתנינים (אנ'). לעיתים לצד חר־פא־חֿרד מופיע בס, המחנך שלו.[5]
גלריה עריכה
-
צלמית של חר־פא־חֿרד יושב על אמו, איסיס
-
חלק מצלמית ברונזה הלניסטית או רומית: יד אוחזת פרח שעליו יושב חר־פא־חֿרד, מחזיק קרן שפע
.jpg){kind=link}
![שיבוצי שנהב המציגים את חר־פא־חֿרד, מימין יושב על לוטוס,[6] משנהבי שומרון](/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94&wpDestFile=Furniture_Inlays,_9th-8th_Century_BC_(41408535330).jpg){kind=link}
_S_18100_p01.jpg){kind=link}
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ C. Capriotti Vittozzi, P. Xella, "Harpocrates", in: Herbert Niehr, Paolo Xella (eds.), Encyclopaedic Dictionary of Phoenician Culture II.1, Peeters, 2021, p. 124
- ^ C. Capriotti Vittozzi, P. Xella, "Harpocrates", in: Herbert Niehr, Paolo Xella (eds.), Encyclopaedic Dictionary of Phoenician Culture II.1, Peeters, 2021, p. 124–125
- ^ "Harpocrates", in: Hugh Chisholm (ed.), Encyclopædia Britannica (11th ed.) vol. 13, 1911, Cambridge University Press, p. 15
- ^ אחת מהן פורסמה כ־KAI 52
- ^ 1 2 C. Capriotti Vittozzi, P. Xella, "Harpocrates", in: Herbert Niehr, Paolo Xella (eds.), Encyclopaedic Dictionary of Phoenician Culture II.1, Peeters, 2021, p. 125
- ^ Philip C. Schmitz, Reconsidering a Phoenician Inscribed Amulet from the Vicinity of Tyre, Journal of the American Oriental Society 122, 2002, עמ' 817–823 doi: 10.2307/3217621
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס (חר־פא־חֿרד) • ואצת • חעפי • חכא • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מאעת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סח'מת • ספדו • סת (סת־בעל) • עאפפ • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קדשת • רע (העין של רע) • רשף • שו • תא־ורת • תחות • תפנות • סרקת | קובץ:Ancient Egypt Wings.svg קובץ:Kheper.svg קובץ:Aker.svg |
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |
