שנהב
פעולות נוספות
.jpg){kind=link}
שנהב הוא חומר קשה ואטום בגוון לבן צהבהב שממנו עשויים חטיהם של פילים, היפופוטמים, ניבתנים, ממותות וחיות נוספות.
מאז הפרהיסטוריה ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בשנהב לייצור חפצי נוי, תשמישי דת, כפתורים, קלידי פסנתר וכדורי ביליארד. המלה "שנהב" מתייחסת באופן רגיל לחומר שממנו עשויים חטי הפיל. המילה היא הלחם "שן" ו"הב" (הרכיב האחרון קשור במילה המצרית ꜣbw שפירושה פיל).[1]
בעברית תקנית המילה "שנהב" נהגית בבי"ת רפה, ואילו בנטייה היא נדגשת: שֶׁנְהַבִּים, שֶׁנְהַבֵּי־.
מבנה עריכה
המבנה הכימי והפיזיקלי של שיני וחטי היונקים זהה ללא תלות במין היונק, ומתבצע סחר גם בשיניהם של יונקים אחרים פרט לפילים. על כן המונח "שנהב", יכול להתייחס לכל שן או חט של יונק הגדולה מספיק לגילוף ויש בה ערך מסחרי.
העדינות והצפיפות של שנהב הפיל הופכת אותו לנוח לגילוף, והאפשרות להפוך את פני השטח שלו למבריקים לאחר ניקוי, הופכים את חפצי האמנות העשויים שנהב ליוקרתיים עוד מהעת העתיקה.[1]
תולדות אמנות השנהב עריכה
בעת העתיקה עריכה
אמנות השנהב העתיקה ביותר החלה במצרים העתיקה, בתרבות הבדרית, שהייתה לה זמינות לפילים אפריקאיים. הם יצרו ידיות כלים, מסרקים, תכשיטים וכלי קיבול עם גילופי שנהב.[2] מחוץ למצרים, עיצוב השנהב השני בקדמוניותו הוא השנהב בלבנט, שהחל באזור באר שבע בתקופה הכלקוליתית.[3] בתקופת הברונזה התפשטה אמנות השנהב לאזורים סמוכים, במיוחד לתרבות החתים ולאמנות המיקנית.[4] אמנות השנהב מתקופת הברזל מוזכרת אף בספרי המקרא, למשל שנהבי שומרון שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל: ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב... ובֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה...” (מלכים א' כ"ב, ל"ט).
בימי הביניים עריכה
מצבור גדול של שנהב נמצא גם באתר הארכאולוגי ארמון הישאם שעל יד יריחו, והוא מתוארך למאה השמינית לספירה.
אמנות וסחר בשנהב בעת החדשה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – סחר בשנהב, השמדת שנהב
עקב הדלדול החמור במספר הפילים, מהם מופק השנהב, נאסרו או הוגבלו חמורות הסחר והייבוא שלו במספר רב של מדינות. רוב הדלדול נגרם עקב פעולתם של ציידים בלתי חוקיים בשנות ה-80 של המאה ה-20. מאז הוכרז חרם עולמי על המסחר בשנהב, אך ב-1989 נרשמו עליות וירידות באוכלוסיית הפילים ומגבלות הסחר הוסרו והוחזרו חליפות.
מדינות אפריקאיות רבות כזימבבואה ודרום אפריקה טוענות שהסחר בשנהב חיוני - על מנת לקדם את כלכלתן ולשלוט באוכלוסיית הפילים, אשר לטענתן מזיקים לסביבה. ב-2002 ארגון האומות המאוחדות הסיר חלקית את החרם על הסחר בשנהב ואפשר למדינות מספר לייצא מכסות שנהב קבועות.
עם זאת, מחקר שנערך ב-1999 באוניברסיטת אוקספורד מצא כי פחות מאחוז אחד מכחצי מיליארד הדולרים שמגלגל שוק השנהב מגיע לאפריקה. רוב הסכום נותר בידי מתווכים וסוחרים, כך שיעילות הסרת החרם כאמצעי לקידום כלכלת אפריקה נתונה בספק.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שנהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שנהב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ג'פרי ג'טלמן, שנהב הדמים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
- דר. אסף רוזנטל, לשרוף או למכור ?, באתר "הידען", 7 ביוני 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ריצ'רד ד. ברנעט, ערך "שֶׁנְהַבִּים", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ח' (שם–תתני), מוסד ביאליק, 1982, עמ' 209 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ 1 2 Richard D. Barnett, Ancient Ivories in the Middle East, Qedem 14, 1982, עמ' 16
- ^ ריצ'רד ד. ברנעט, ערך "שֶׁנְהַבִּים", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ח' (שם–תתני), מוסד ביאליק, 1982, עמ' 210 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ דוד אוסישקין, אמנות גילוף השנהבים בכנען, קדמוניות ב, 1969, עמ' 2–13