עובדייה
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| שמות נוספים |
אל-עוּבֵּידִיָה עובדייה |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות האשלית התרבות האולדובאית |
| תקופות | תקופת הפלייסטוקן הקדום |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| ארכאולוגים | משה שטקליס, גאורג האז, עופר בר-יוסף, יהודה ליאו פיקרד, איתן צ'רנוב, עומרי ברזילי, מרים בלמקר, נעמה גורן-ענבר |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל ישראל |
| <mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="12">[]</mapframe> | |
עובדייה הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי ופלאונטולוגי דרומית לכנרת, הנחשב לאתר הארכאולוגי הקדום ביותר בארץ ישראל ולאחד הקדומים בעולם מחוץ לאפריקה. האתר בעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת נדידת האדם הקדמון והאבולוציה של האדם. האתר הוא מקבץ של כ-80 שכבות גאולוגיות המייצגות חוף של אגם קדום, שעלה וירד לסירוגין. בשכבות המייצגות חוף אגם התגלו כ-15 מפלסים ארכאולוגיים ובהם כלי אבן מסותתים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה (שלב קדום של התרבות האשלית), לצד שרידים מאובנים של בעלי חיים נכחדים. רצף השכבות שייך לפלייסטוקן הקדום, ותיארוך רדיומטרי יחד עם הערכות ביו-סטרטיגרפיות של המאובנים מעריכים את גיל השכבות בכ-1.6 עד 1.2 מיליוני שנים לפני זמננו,[1] אם כי קיימת הערכה קדומה עוד יותר, 1.9 מיליון שנים לפני זמננו.[2]
ב-2022 הוכרז האתר כגן לאומי,[3] ובאפריל 2024 נחנך הגן ונפתח למבקרים.[4]
האתר עריכה
האתר נקרא על שם הכפר עובידיה ליד טבריה, שמרכזה נמצא תל עובדיה כפר זה התרוקן מתושביו במהלך מלחמת העצמאות בשנים 1947–1949. ייתכן שהשם עובידיה נגזר מהשם המקראי של הנביא עובדיה; או הקטנה של המילה הערבית ""עביד"", שמשמעותה "עבד".[5]
האתר הארכאולוגי הפרהיסטורי עובדייה ממוקם בין הכפר מנחמיה לקיבוץ בית זרע, קילומטר אחד צפונית-מערבית לבית זרע. על גדתו המערבית של נהר הירדן. השרידים הפרהיסטוריים נמצאו כ-400 מטרים צפונית-מערבית לתל עובדייה. האתר נמצא על מדרונה של גבעה שמשתפלת מרום של 180 עד 205 מטר מתחת לגובה פני הים.[6]
בעת גילוי האתר, קרצף דחפור את שכבת הקרקע העליונה, והתגלו שכבות של משקעים אגמיים-יבשתיים. משקעים אלה הוגדרו על ידי הגאולוגים יהודה ליאו פיקרד וא' בידא בשם "תצורת עובידיה". על פי הגדרתם התצורה נוצרה בתקופת הפלייסטוקן התחתון (Early Pleistocene), כאשר התקיים במקום אגם מים מתוקים. בשולי האגם ובתוכו התרבדו שכבות של חרסית, טין, חלוקים, חול ועוד. בתוכם נשארו כלים שונים ועצמות בעלי חיים.[6]
קילומטרים ספורים דרומית לעובדיה, ליד קיבוץ גשר, נמצא אתר נוסף הקרוי ערק אל אחמר, בו נמצאו שרידי שלד של פיל[7] שתוארכו ב-2001 ל-1.9 מיליון שנה. אבני יד מאותה תקופה, הדומות לאבנים שנמצאו בעובדיה, נמצאו גם באגם ציחור.[8][9][10]
תולדות המחקר עריכה
האתר הפרהיסטורי התגלה במאי 1959 בקרבת התל, מדרום לאפיק נחל יבנאל, בעת שאיזי מרימסקי, טרקטוריסט ומורה לטבע מקיבוץ אפיקים, עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות. הוא נתקל בעצם מאובנת בגודל חריג, ובהתייעצות עם הווטרינר אליעזר לוטן, העבירו את הממצא לארכאולוג משה שטקליס. באוספיו של מרימסקי וסקר שנעשה על פני השטח נמצאו עצמות בעלי חיים שנכחדו, אבנים מסותתות, ושני שברים של גולגולת אדם.[11] שטקליס החל לחפור באתר ב-1960, ביחד עם הזואולוג גיאורג האז, והגאולוג ליאו פיקרד. בשנים הראשונות חפרו גם מספר סטודנטים: ביניהם עופר בר-יוסף [א]. איתן צ'רנוב [ב], נחמן שולמן ואורי בידא [ג].[12][13] בין השנים 1960–1967 התקיימו עשר עונות חפירה.[11] בתום עונת החפירות הראשונה הקצרה, קיימה המחלקה לארכאולוגיה פרהיסטורית באוניברסיטה העברית ב-19 במאי 1960, מסיבת עיתונאים בנוכחות נשיא האוניברסיטה, בה סיפרו על הממצאים, וכי הוגדרו כ-40 מינים של בעלי חיים שמוצאם מאפריקה בניהם פילי ענק, קרנפים, היפופוטמים, זברות ונוספים. הממצאים דווחו בניו-יורק טיימס[14]. מכלול הכלים שנמצאו באתר שדמו למכלול הכלים שמצא לואיס ליקי בערוץ אולדובאי בטנזניה, הביא את שטקליס לקרוא למכלול מעובדייה בשם: "הווריאנט הישראלי של תרבות אולודובאי II".[15]
אנשי דת שונים סברו כי המקום הוא "גן העדן" המקראי.[16]
לאחר מותו של שטקליס ב-1967 ניהלו את החפירה בר-יוסף וצ'רנוב תחת הפיקוח של לואיס ליקי ששימש כמדריך ויועץ של משלחת החפירות.[11] החפירה נמשכה עד שנת 1974. ב-1988 החלה סידרה של עונות חפירה בניהול צ'רנוב ובר-יוסף יחד עם הפלאונטולוג קלוד גרא (Claude Guérin)[17] שנמשכה עד שנת 1994. לאחר הפסקה של 3 שנים, האתר נחפר מ-1997 עד 1999 יחד עם הארכאולוג הגרמני גרהרד בושינסקי שימוש בתבנית גרמ עבור "Gerhard Bosinski (Prähistoriker)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(Gerhard Bozinski).[13]
ב-2001 בר-יוסף ומרים בלמקר ניהלו חפירת צנועה לדיגום סדימנטים למחקרים שונים. לאחר חפירה זו האתר הוזנח ללא תוכנית שימור מסודרת.[13]
בתחילה השקיעו החופרים מאמץ להבין את ההשתכבות באתר. לשם כך השתמשו בציוד מכני כבד שחפר תעלות באתר באורכים שונים, ויצרו חתכים סטרטיגרפיים שאפשר לחופרים להבין את סדר השכבות. החופרים איתרו 60 מפלסים.[6]
אתר עובדייה היה נטוש בין השנים 1999 ועד שנת 2021 ונפגע מהזנחה. בשנת 2021 חודשו החפירות מטעם רשות העתיקות על ידי עומרי ברזלי מאוניברסיטת חיפה ומרים בלמקר (Miriam Belmaker) מאוניברסיטת טלסה (University of Tulsa) באוקלהומה ארצות הברית. בעקבות חידוש החפירות, החלה רשות הטבע והגנים בשימור ופיתוח האתר כדי להנגיש אותו לציבור הרחב והכריזה עליו כגן לאומי. הפעילות נעשתה בשיתוף רשות ניקוז ונחלים כינרת ומועצה אזורית עמק הירדן במסגרת פרויקט שיקום והסדרת מורד נהר הירדן. הותקנו דרכי גישה לאתר הוצבו שלטי הסבר, והוקם מסלול הליכה המקיף את האתר.[18]
גיל האתר עריכה
קביעת גיל האתר מסובכת ושנויה במחלוקת. לפי פלאומגנטיזם וסטרטיגרפיה גאולוגית, תצורת עובדייה שייכת לפלייסטוקן הקדום (2.5 מיליון עד 780,000 שנים לפני זמננו). תחימת גיל השכבות התבססה בעיקר על ביוסטרטיגרפיה, דהיינו השוואת מיני בעלי החיים שנמצאו לרצפים פלאונטולוגיים מתוארכים במקומות אחרים, מה שהוביל לקביעת גיל של 1.6 עד 1.2 מיליון שנים.[1] בשנת 2026 התפרסם מחקר שהציע שגיל השכבות משתרע עד ל-1.9 מיליון שנים לפני זמננו. המשמעות היא התפשטות מוקדמת יותר של התרבות האשלית ממה שסברו עד פרסום המחקר המעודכן.[18] במחקר השתמשו בדגימות חדשות שנלקחו מהאתר וביצעו שלוש בדיקות שונות של תיארוך. בדיקה בעזרת איזוטופים קוסמוגניים הנוצרים בקרינה קוסמית. בדיקה פליאומגנטית, ובשיטת תיארוך אורניום ועופרת הנמצאים במאובני קונכיות של חלזונות מסוג (Melanopsis) שנמצאו באתר.[2]
הממצאים עריכה
הומיניניים עריכה
בשטח קיימים משטחי סלע שעליהם חי בעבר האדם הקדמון בתקופת הפליסטוקן. כתוצאה מפעילויות שבירה וקימוט גאולוגיים, המשטחים נטויים בזווית של כ-70 מעלות. הסברה היא כי באזור היה אגם קדמוני, וכי ההומו ארקטוס (האדם הזקוף) שיצא מאפריקה חנה בארץ ישראל בנדודיו. הממצאים שנתגלו סייעו באישוש הסברה.
בפברואר 2022, פרסמו הפלאואנתרופולוג אלון ברש ושותפיו ממצא ייחודי מהאתר, חוליה שלמה של אדם בת 1.5 מיליון שנה. החוליה נמצאה בשנות ה-60 של המאה העשרים בחפירות משה שטקליס. וזוהתה ב-2022.[19] לדברי החוקרים, העצם המאובנת שייכת לצעיר בגילאי 6–12, והיא המאובן העתיק ביותר של הומיניניים קדומים במזרח התיכון. גודלה וצורתה של החוליה המותנית (lumbar vertebrae) התחתונה מצביעים על כך שהיא שייכת לפרט ממין שונה מזה המיוצג על ידי ההומינינים הומו גאורגיקוס באתר דמניסי בני 1.8 מיליון שנה מגאורגיה. לאחר גילוי זה, הניח עומרי ברזילי מאוניברסיטת חיפה, שמינים אנושיים שונים ייצרו את תעשיות כלי האבן שהיו קיימות בעובדייה ובדמניסי, בהתאמה.[20][21][22]
גובהו של ילד עובדייה הוערך כ-155 ס"מ במותו, כאשר גובהו המשוער כבנוגר, על פי הערכה שמרנית, היה יותר מ-1.8 מטרים[23]
באשר למין אליו השתייך הילד, נקטו מחברי המאמר בגישה זהירה והיכריזו עליו כ"דומה להומינינים גדולים אחרים מתקופת הפלייסטוקן המוקדמת מאפריקה", אך בשל חוסר מידע על המורפולוגיה שלו מעבר למה שניתן לאסוף מהחוליה שנמצאה, הם לא זיהו את מינו, מלבד היותו גדול מדי מכדי להשתייך להומו הביליס.[24]
תעשיית כלי האבן מעובדייה עריכה
באתר עובדייה ייצרו בני האדם הקדומים כלי אבן ממגוון חומרים, בעיקר צור, בזלת ואבן גיר. מהצור הכינו את רוב כלי הקיצוץ באתר, אבל גם כלים דו-פניים (כמו אבני יד) וכלי נתזים. גם הבזלת שימשה להכנת כלים דומים, ואילו מאבן הגיר יצרו בעיקר אבנים עגולות (ספרואידים) וכלים מרובי פאות (פוליהדרונים).
כלים אלה שימשו את תושבי האתר בחיי היומיום – למשל לחיתוך וביתור בעלי חיים, לעיבוד מזון מן הצומח ולפעולות נוספות. רוב החוקרים משייכים את עובדייה לתרבות האשלית הקדומה, המתאפיינת בשימוש בכלי קיצוץ, אבני יד וספרואידים. עם זאת, יש הסבורים כי באתר ניכרים גם מאפיינים של תרבות קדומה יותר – התרבות האולדובאית המפותחת – ולכן ייתכן שמדובר בשילוב של שתי מסורות טכנולוגיות.
מחקרים על הכלים הדו־פניים והספרואידים מעובדייה מראים כי מכלולי כלי האבן באתר ייחודיים במאפייניהם, ושונים מכלים שנמצאו באתרים אשליים אחרים בארץ, כגון גשר בנות יעקב, מחצבת רבדים ומעין ברוך.[25][26][27][28][29]
בעלי חיים שנמצאו באתר עריכה
מאסף המאובנים בעובדייה היה נושא למחקרים רבים מאז גילוי האתר ועד היום, כאשר הגדרת המינים מתעדכנת עם כל מחקר וכפועל יוצא - גם שחזור הסביבה של האתר. כבר בעונת החפירות הראשונה נמצאו באתר מאובנים של בעלי חיים, הוגדרו כ-40 מינים של בעלי חיים שמוצא חלק מהם באפריקה, בניהם פילי ענק, קרנפים, היפופוטמים וזברות. מינים אפריקאיים-במקורם המקובל בימינו שהתקיימו באתר הם קוף ממין נכחד מהסוג האפריקאי תרופיתקוס, החזיר הנכחד (Kolpochoerus olduvaiensis), מין ראם, מינים נכחדים של היפופוטם (Hippopotamus behemoth) וג'ירפה, וחיה מהסוג סוס, Equus tabeti/altidens. מחקרים נוספים הראו שלמעשה, אחוז המינים האפריקאיים בשכבות השונות של עובדייה לא עולה על 25%.[30] רוב עצמות בעלי החיים שייכות למינים אירו-אסייאניים, בעיקר מיני איילים כיחמור קדום "(Pseudodama)" והאייל הענק פריימגאקרוס אובסקורוס שהגיע למשקל של כ-400 ק"ג. בנוסף התגלו באתר שרידי בקר בר ממין נכחד של פר או פלרוביס, ושרידי פיל המזוהים באופן ראשוני כממותה דרומית. באתר השתמרו שרידי קהילת טורפים עשירה, ביניהם הנמר השנחרבי מגנתריאון, יגואר אירופאי, זאב מוסבך, צבוע נקוד ודוב אטרוסקי.
שחזור הסביבה הקדומה של האתר לפי מיני בעלי החיים והמידע מעצמותיהם העלה שליטה של חורש ים-תיכוני בסביבתו, עם נטייה להתייבשות והצטמצמות החורש במהלך הזמן.[30]
תצוגת ממצאים עריכה
בעבר הוצגו חלק מהממצאים במוזיאון בית גורדון שבדגניה א'.[3] ממצאים אלה הוחזרו לרשות העתיקות.[ד] וחלקם במוזיאון ישראל בירושלים.
גלריית תמונות עריכה
|
.JPG){kind=link}
לקריאה נוספת עריכה
- דוחות החפירה הראשונים שיצאו בסיום החפירות בשנת 1967
- L. Picard – U. Baida, Geological Report on the Lower Pleistocene Deposits of the ‘Ubeidiya Excavations 1966
- G. Haas, On the Vertebrata Fauna of the Lower Pleistocene Site ‘Ubeidiya, Jerusalem, 1966–1968
- M. Stekelis, Archaeological Excavations at ‘Ubeidiya (1960–1963) (The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem 1966)
- מקורות נוספים
- הערך עבידיה, עופר בר-יוסף, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ג, עמודים 1147–1149.
- עומרי ברזילי ומרים בלמקר, חדשות ארכיאולוגיות, עובדייה, גיליון 134 לשנת 2022.
- נעמה גורן-ענבר, המכלולים הליתיים מאתר עובדיה, עמק הירדן, דוקטורט. האוניברסיטה העברית בירושלים, ה'תשמ"א (1981)
- P.V. Tobias, A Member of the Genus Homo from ‘Ubeidiya, Jerusalem 1966
- E. Tchernov, A Prel. Investigation of the Birds in the Pleistocene Deposits of Ubeidiya, Jerusalem 1968
- E. Tchernov, A Prel, The Pleistocene Birds of ‘Ubeidiya, Jordan Valley (Pubs. of the Israel Academy of Sciences and Humanities, Excavations at ‘Ubeidiya), Jerusalem 1980
- E. Tchernov, A Prel, Les Mammifères du Pleistocène Inférieur de la Vallée du Jourdain à Oubeidiyeh (Mémoires et Travaux du Centre de Recherche Français de Jérusalem 5), Paris 1986
- O. Bar-Yosef & E. Tchernov, On the Palaeo-Ecological History of the Site of ‘Ubeidiya”, Jerusalem 1972
- Mission archéologique et paléontologique d’Oubeidiyeh (Israël) – Project Franco-Israelien (eds. E. Tchernov et al.), Rapport Préliminaire, Jérusalem 1989
- Complex exposure-burial history and Pleistocene sediment recycling in the dead sea rift with implications for the age of the Acheulean site of ‘Ubeidiya Quaternary Science Reviews
- Belmaker, M. (2006). Community structure through time: ‘Ubeidiya, a lower Pleistocene site as a case study. PhD dissertation. The Hebrew University of Jerusalem
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר למנויים בלבד ניר חסון, העצם הקדומה ביותר שנמצאה בישראל שייכת לילד גבוה שחי לפני 1.5 מיליון שנה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022
- בעבר הלכו כאן ממותות וג'ירפות | אתר פרהיסטורי נחנך לאחרונה ונפתח לציבור הרחב בעמק הירדן, אתר היסטוריה על המפה, 7 ביוני 2024
- כך משמרים בישראל את שרידי האדם העתיקים ביותר מחוץ לאפריקה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2003
- אמנון טיל, ישראל ומוצא האדם, באתר 'במה חדשה'
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg עצם העניין: בא לחרוש שדה, וחשף אתר פרהיסטורי בן מיליון וחצי שנה, סרטון בערוץ "Israel Antiquities Authority Official Channel", באתר יוטיוב (אורך: 29:21)
- יוגב ישראלי, האתר הארכאולוגי עובדייה שבעמק הירדן קדום משסברו החוקרים, באתר ynet, 22 במרץ 2026
.svg){kind=link}
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Bar-Yosef O, Belmaker M. ‘Ubeidiya. In: Enzel Y, Bar-Yosef O, eds. Quaternary of the Levant: Environments, Climate Change, and Humans. Cambridge University Press; 2017:179-186.
- ^ 1 2 Matmon, A., et al. (2026). Complex exposure-burial history and Pleistocene sediment recycling in the dead sea rift with implications for the age of the Acheulean site of ‘Ubeidiya. Quaternary Science Reviews, 378, 109871.
- ^ 1 2 גן לאומי עובדיה, באתר inature.info
- ^ זיו ריינשטיין, אתר עובדיה: גן לאומי חדש נפתח בעמק הירדן, באתר וואלה, 4 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 עבידיה, עופר בר-יוסף, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ג', עמ' 1147
- ^ Archaeozoology and Osteology באתר האוניברסיטה העברית
- ^ פוסט של המחלקה לארכולוגיה אוניברסיטת תל אביב, 5 ביוני 2023
- ^ מאמר "כנרת בנגב/ גינת, זילברמן, אבני" באתר מרכז מדע ים המלח והערבה
- ^ סלע,נוף ואדם בהר הנגב בשני מיליוני השנים האחרונות / יואב אבני
- ^ 1 2 3 החפירות בתל-עובדייה, עופר בר-יוסף, קדמוניות חוברת 3 תשכ"ח עמוד 95
- ^ שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960
- ^ 1 2 3 Belmaker, M. (2006). Community structure through time: ‘Ubeidiya, a lower Pleistocene site as a case study. PhD dissertation. The Hebrew University of Jerusalem.
- ^ יהודה רות, עמק הירדן עריסת האדם בארץ ישראל, על המשמר, 17 ביוני 1960
- ^ החפירות בתל-עובדייה, עופר בר-יוסף, קדמוניות חוברת 3 תשכ"ח עמוד 97
- ^ זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות – אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998, עמ' 11.
- ^ Claude Guérin (1939-2016)
- ^ 1 2 יוגב ישראלי, האתר הארכאולוגי עובדייה שבעמק הירדן קדום משסברו החוקרים, באתר ynet, 22 במרץ 2026
- ^ Barash, A., et al. The earliest Pleistocene record of a large-bodied hominin from the Levant supports two out-of-Africa dispersal events. Sci Rep 12, 1721 (2022).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אתר למנויים בלבד Ruth Schuster, Archaeologists Discover Missing Link in Human Evolution, in Israel, Haaretz , February 2, 2022
- ^ The earliest Pleistocene record of a large-bodied hominin from the Levant supports two out-of-Africa dispersal events
- ^ חדשות ארכאולוגיות, גיליון 134 לשנת 2022, מעיין ברוך 4 בספטמבר 2022
- ^ Bar-Yosef, O. and Goren-Inbar, N. (1993). The Lithic Assemblages of ‘Ubeidiya: A Lower Paleolithic Site in the Jordan Valley. Qedem 34, Monographs of the Institute of Archaeology, Jerusalem
- ^ Herzlinger, G., Brenet, M., Varanda, A., Deschamps, M., and Goren-Inbar, N. (2021). Revisiting the acheulian large cutting tools of ‘ubeidiya, Israel. Journal of Paleolithic Archaeology, 4, 1-29.
- ^ Muller, A., Barsky, D., Sala-Ramos, R., Sharon, G., Titton, S., Vergès, J. M., and Grosman, L. (2023). The limestone spheroids of ‘Ubeidiya: intentional imposition of symmetric geometry by early hominins?. Royal Society Open Science, 10(9), 230671.
- ^ Stekelis, M. (1966). Archaeological excavations at ‘Ubeidiya 1960-1963. The Israel Academy of Sciences and Humanities.
- ^ 1 2 Belmaker M. Biogeography and Palaeoecology of the Early Pleistocene Large Mammals in the Levant. In: Enzel Y, Bar-Yosef O, eds. Quaternary of the Levant: Environments, Climate Change, and Humans. Cambridge University Press; 2017:355-362.
| אתרי התרבות האשלית | ||
|---|---|---|
| אתרים בארץ ישראל | ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת רבדים • מעיין ברוך • מערת תנור • עובדייה | |
| אתרים באירופה | בוקסגרוב • הוקסן • הרי אטאפוורקה • טרה אמאטה • סוונסקום • סן-אשל • שנינגן | |
| אתרים באפריקה | אולורגסאלי • אגם טורקאנה • טיגחניף • לופה-אוקנדה • ערוץ אולדובאי • קוקיסלאי 4 | |
| אתרים באסיה | בורי | |
.jpg){kind=link}
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • מערת תנשמת • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |
