Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מערת תנשמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת תנשמת
[[File:{{#property:P18}}|220px|מתחם הכניסה למערה בעת חפירות ארכאולוגיות ב-2020]]
מתחם הכניסה למערה בעת חפירות ארכאולוגיות ב-2020
היסטוריה
תקופות התקופה הפלאוליתית התיכונה
סוג מערת מגורים
אתר ארכאולוגי
התגלה 1925
ארכאולוגים משה שטקליס, יוסי זיידנר, ישראל הרשקוביץ
גישה לציבור לא
מיקום
מיקום נחל בית עריף
קובץ:מערת תנשמת - כניסה.jpg
מערת תנשמת - הכניסה. בתחתית התמונה, כיסויים מעל חפירות ארכאולוגיות

מערת תנשמת היא אתר ארכאולוגי מן התקופה הפלאוליתית התיכונה, על גדתו המזרחית של נחל בית עריף, ליד היישוב שוהם, בתוך שטח אש שבשטח שמורת הדום השומרון. המערה עשירה בממצאים כמו כלי צור, פאונה, אוכרה וגם קבורות אנתרופוגניות. המערה תועדה לראשונה על ידי משה שטקליס. בשנת 2016 החלו חפירות מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. נתגלו בה פריטי צור, עצמות בעלי חיים וגושי ואוכרה. פריטי הצור הם כלים בסיסיים בהתפתחות של בני האדם, ועצמות בעלי החיים שניצודו ונאכלו היו של בעלי חיים גדולים כמו שור הבר ויחמור.

במערה שוכנים עטלפים רבים והיא מגודרת וסגורה לקהל הרחב.

תיארוך עריכה

בשנת 2025 פרסם צוות החופרים באתר מאמר מדעי, בו דיווחו על תיארוך השכבות הגאולוגיות והממצאים הארכאולוגים באתר[1]. במאמר זה דווח לראשונה גם על מספר שלדי אדם קדום שהתגלו בשכבה המתוארכת לגיל של 120 עד 100 אלף שנים לפני זמננו. לפי ממצאי החוקרים, שלדים אלו נקברו באתר באופן מכוון המעיד על תרבותם והתנהגותם. בשכבה זו התגלו גם עדויות לשימוש באש ולהכנת כלי צור.

חשיבותה של המערה עריכה

חשיבותה של המערה כמקור ארכאולוגי התבלטה רק במחקרים האחרונים. החוקרים סבורים כי ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה. הפרסום על מערת תנשמת מציג עדויות חדשות לכך שניאנדרטלים והומו ספיינס שחיו באזור לא רק התקיימו במקביל, אלא אף חיו חיי היומיום צייד, מזון ומנהגי קבורה.[2] ריכוז הקברים במערת תנשמת יד על על קיום טקסים משותפים ועל קשרים קהילתיים חזקים. הצבת חפצים בתוך הקברים מצביעה על תחילתן של אמונות מוקדמות בחיים שלאחר המוות.

במאמר מציגים כמה חוקרים מסקנות מעניינות מאוד. ד"ר מריון פרוו מהאוניברסיטה העברית בירושלים כתב על מיקומו הייחודי של אזור הלבנט כצומת הדרכים של נדידות אנושיות. "בתקופה הפלאוליתית התיכונה, תנאים אקלימיים משופרים הגדילו את כושר הנשיאה של האזור, מה שהוביל להתרחבות דמוגרפית ולהגברת המגעים בין מיני אדם שונים'".

פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית – החוקר הראשי – כתב כי גם לפני 110 אלף שנים אזור הלבנט היה כור היתוך שבו קבוצות אנושיות שונות נפגשו, יצרו קשרים והשפיעו זו על זו. "הנתונים שלנו מראים כי קשרים בין אוכלוסיות אנושיות היו גורם מרכזי בהתפתחות חדשנות טכנולוגית ותרבותית לאורך ההיסטוריה," הוא מסביר. בנוסף כתב כי הקשרים בין קבוצות אנושיות שונות בלבנט מלמדים על יחסים עמוקים ועל אסטרטגיות הסתגלות משותפות: "הממצאים מציירים תמונה של אינטראקציות דינמיות שהושפעו הן משיתוף פעולה והן מתחרות ביניהן".

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

הערות שוליים עריכה