נסים אלוני
פעולות נוספות
| נסים אלוני (משמאל) ואבנר חזקיהו בחזרות להצגה "החולה המדומה" | |
| נסים אלוני (משמאל) ואבנר חזקיהו בחזרות להצגה "החולה המדומה" | |
| לידה |
י"ד באלול ה'תרפ"ו המנדט הבריטי תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
י"ט בסיוון ה'תשנ"ח (בגיל 71) ישראל תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה | ישראל ישראל |
| תקופת פעילות | 1944–1998 (כ־54 שנים) |
| פרופיל ב-IMDb | |
נסים אלוני (24 באוגוסט 1926 – 13 ביוני 1998) היה מחזאי, במאי תיאטרון, סופר, עיתונאי, תסריטאי, מתרגם ופזמונאי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1996, הנחשב לאחד ממחזאי ישראל הבולטים והחשובים ביותר.
ביוגרפיה עריכה
אלוני נולד בשם נסים לוי, בשנת 1926, למשפחה קשת יום שהתגוררה בשכונת וולפסון בתל אביב. השכונה והדינמיות בה התנהלו ענייניה, כביכול, על ידי הילדים, סיפקו כר נרחב לדמיונו הפורה, ושנים רבות לאחר מכן תיאר אותה בסיפורי "הינשוף" שלו. בתום לימודיו התיכוניים בבית הספר "השכלה", התגייס לנוטרות ושם החל לכתוב לשבועון במחנה. עם סיום שירותו הצבאי התמנה אלוני לעורך הספרותי של כתב העת "אשמורת" ולחבר מערכת "בעין".
במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, וסיים בהצלחה קורס קצינים. בין היתר, השתתף בקרב על משלט עיבדיס. מוראות המלחמה השפיעו עליו לאורך כל שנות כתיבתו[1].
למד היסטוריה כללית ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים.
קריירה מקצועית עריכה
מחזאי עריכה
ב־1953 הועלה מחזהו הראשון "אכזר מכול המלך" בתיאטרון הלאומי "הבימה", בבימויו של שרגא פרידמן, ועורר הד גדול בקרב שוחרי התיאטרון. המחזה עוסק בדמותו של המלך ירבעם בן נבט, ובעלילת המחזה משרבב אלוני השקפות עולם ועמדות אישיות בנושאים על סדר היום הציבורי.
ב־1961 הועלה ב"הבימה" מחזהו "בגדי המלך" שמיקם אותו כמחזאי ישראלי מוביל.
רבים ממחזותיו של אלוני עוסקים בבני האצולה, במלכים ובנסיכים, כמו: "בגדי המלך", "הנסיכה האמריקאית", "אכזר מכל המלך" ו"אדי קינג".
מחזות נוספים שכתב וביים אלוני, הם: "הצוענים של יפו", "המהפכה והתרנגולת", "כמו כולם" (או בשמה הנוסף: "לוקאס הפחדן"), "הנפטר המתפרע", "נפוליון - חי או מת" ו"שעיר אחד לעזאזל".
נסים אלוני העריך במיוחד את שחקנית "הבימה" חנה רובינא, לה אף כתב מחזה המוקדש לה בשם "דודה ליזה", שבו גילמה את התפקיד הראשי.
ב-1972 ביים דוד פרלוב את סרט הקולנוע "הגלולה"[2] על פי תסריט עשיר בהמצאות עלילתיות ולשוניות שכתב אלוני, ובו השתתפו אבנר חזקיהו, יוסי בנאי, שרגא פרידמן, אדית אסטרוק, ז'רמן אוניקובסקי, גדעון זינגר וזהרירה חריפאי.
ב-1974 ביים רם לוי את סרט הטלוויזיה "הכלה וצייד הפרפרים"[3], על פי מחזה של אלוני (שגם כתב את התסריט, יחד עם לוי), ובו השתתפו יוסי בנאי בתפקיד גץ, גילה אלמגור בתפקיד מי ויוסי פולק.
ההצגות האחרונות שכתב אלוני היו "שמחת קבצנים" (עם שייקה אופיר) שהוצגה ב-1984 בהפקת התיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל ו"שפריץ" של להקת ילד מבחנה (אלי יצפאן, גדי פור, מיכאל מורים, דבי קליידר, נולי עומר, שמוליק לוי) בהפקת טמירה ירדני ב-1988.
כתיבת פרוזה עריכה
אלוני פרסם קובץ פרוזה בשם "רשימותיו של חתול רחוב". הקובץ מהווה לקט של טורים שכתב לעיתונים 'דבר', 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות', על סיוריו במקומות שונים בארץ ושפתה, מכתבים מפריז, אמסטרדם וברלין המספרים חוויות מעניינות מסוף שנות החמישים, סיפורים על חבריו הטובים הציירים יוסל ואודרי ברגנר, וסיפורים על הצגות שכתב[4].
הקמת תיאטרון העונות עריכה
ב־1963 הקים אלוני, עם חבריו השחקנים יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, את "תיאטרון העונות", שבמסגרתו העלה כמחזאי-במאי את "הנסיכה האמריקאית". מכאן ואילך ביים אלוני את כל מחזותיו. תיאטרון "העונות" שרד עונות בודדות, שקע בחובות ונאלץ לנעול שעריו.
מערכונים ופזמונים לגשש החיוור עריכה
אלוני כתב מערכונים לשלישיית הגשש החיוור וביים שתיים מתוכניותיהם: "סינמה גשש" ו"קנטטה לשווארמה". כתיבתו לשלישייה התאפיינה בחידודי לשון ויש שרואים בו כממציאה של "השפה הגששית" המוכרת לקהל הישראלי. אלוני כתב גם מספר פזמונים ללהקה, ובהם "יפות יפות", "כולם חכמים כולם" (יחד עם ירון לונדון) ו"שירת הבִרבור". פזמון מוכר נוסף שכתב הוא "שיר כלולות", שהלחין עודד לרר והתפרסם בביצועו של יזהר כהן.
חיים אישיים עריכה
אלוני היה נשוי פעמיים, בראשונה לרות לבית זיידמן, לה היה נשוי 12 שנים, ובשנייה לשחקנית הצעירה אילנה עדן (זו זכתה לקריירה קצרה בהוליווד). השניים נישאו ב-1962 והתגרשו ב-1965. כמו כן, קיים מערכות-יחסים עם השחקניות ז'רמן אוניקובסקי, אדית אסטרוק, הפסיכולוגית נירה ירון ושחקנית הקולנוע הרומנית-צרפתית, נדיה גריי (Nadia Gray).
אחיו היה השופט שאול אלוני. נכדו הוא התסריטאי ויוצר הטלוויזיה עמרי עמית.
ב-1993 לקה אלוני באירוע מוחי ולאחר תקופת שיקום חזר לעבוד.
ב-13 ביוני 1998 נפטר אלוני בגיל 71 ונטמן בבית העלמין ירקון.
הוא קבור ליד קברו של הקריקטוריסט דוש
פרסים והוקרה עריכה
- פרס כינור דוד למחזאי - 1964
- פרס נשיא המדינה לספרות - 1971[5]
- פרס משה הלוי - 1971
- פרס ביאליק - 1983
- עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל - 1992
- פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה - 1993
- פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים - 1995[6]
- פרס ישראל לתיאטרון - 1996
- פרס התיאטרון הישראלי למתרגם השנה (עבור "התאומים מוונציה") - 1997[6]
- פרס התיאטרון הישראלי למתרגם השנה (עבור "אותלו") - 1998[6]
- ערב מחווה הקאמרי לציון 80 שנה להולדתו של ניסים אלוני 2006[7]
- בשנת 2008 הופיעה הביוגרפיה שלו "נמר בוער", מאת העיתונאית ומבקרת התיאטרון שרית פוקס. פוקס נעזרה באלוני עוד בחייו, התייעצה עם אחיו, שאול אלוני וראיינה 200 אנשים לצורך הכתיבה. לטענת הביוגרפית סבל אלוני מהלם קרב מתמשך והדבר עיצב במידה רבה את חייו וכתיבתו. הספר עורר דיון ציבורי נוקב והפך לספר לימוד לשחקנים ולסטודנטים לתיאטרון.
- בשנת 2014 הופיעה הביבליוגרפיה המקיפה הראשונה ליצירתו, "נסים אלוני, ביבליוגרפיה 2014-1948" בעריכת אילן בר-דוד ודור ורטהיימר[8].
- בשנת 2015 הוקרן לראשונה בפסטיבל דוקאביב, הסרט התיעודי של דורון ג'רסי "הָיֹה הָיָה מלך - נסים אלוני בשלוש מערכות, שתי תמונות ביניים ואפילוג" על חייו ופועלו של נסים אלוני. הסרט משלב אנימציות מרהיבות המבוססות על ציוריו ואיוריו של יוסל ברגנר לדמויותיו של אלוני.[9]
הנצחה עריכה
- עיריית ת"א מעניקה את פרס המחזאות מטעם קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות על שמו.
- עיריית ת"א קראה רחוב על שמו בשנת 2009 במתחם פארק צמרת.
- עיריית רמלה קראה רחוב על שמו בשנת 2012 בשכונת קריית האמנים.
- עיריית ראש העין קראה רחוב על שמו בשנת 2017 במתחם פסגות אפק.
- לוחית זיכרון הושמה על ביתו ברח' דיזנגוף 223 בתל אביב
- בתאריך 27 בדצמבר 2005 דאר ישראל הנפיק בול דאר לזכרו של אלוני הנושא את דיוקנו, שעוצב על ידי האמן משה פרג . על השובל: תצלום של סצנה מתוך המחזה "הצוענים של יפו" .[10]
מחזותיו שנדפסו עריכה
- אדי קינג, מחזה בשתי מערכות, מפעלים אוניברסיטאיים, תל אביב, 1975
- הכלה וצייד הפרפרים והנפטר מתפרע, מחזה בשני חלקים שונים, הקיבוץ המאוחד, 1980
- נפוליון - חי או מת!, מחזה עם פזמונים, מוזיקה מאת גארי ברתיני, כתר, ירושלים, 1993
- אכזר מכל המלך, משכל תל אביב, 1997
- הצוענים של יפו, מחזה בשתי מערכות, רישומים - יוסל ברגנר, משכל, 2000
- בגדי המלך, מחזה בשלושה חלקים: סתיו, חורף, אביב, ציורים ואיורים - יוסל ברגנר, עריכת המחזה לדפוס - דורי פרנס, משכל תל אביב, 2004
- דודה ליזה, מלודרמה ישראלית בשתי מערכות, ציורים ורישומים - אודרי ברגנר, משכל תל אביב, 2004
- הנסיכה האמריקאית, מחזה אחד בשתי גרסאות, ציורים ורישומים - יוסל ברגנר, עריכת מחזה לדפוס - דורי פרנס, משכל, 2004
- האם יש מקקים בישראל?, מחזה וסיפורים אחרים, ערכו והביאו לדפוס - דורי פרנס ורקפת א. ידידיה, בית אוצר, 2024[11][12][13][14]
מספריו עריכה
- רשימות של חתול רחוב, הופיע בהוצאת ספרי פרוזה
- רוץ, חייל טורקי, הספרייה הקטנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה (2006) - חידוש של ארבעה סיפורים שפורסמו לראשונה בספר 'הינשוף' בספריית תרמיל, וכונסו במהדורה זו לנובלה אחת.
- הינשוף, ספריית תרמיל. עובד למחזה "משחיז הסכינים הסיני" בידי דניאל הורוביץ והוצג בתיאטרון החאן, בבימויה של מור פרנק, בשנת 2009
- השממית, כנרת, זמורה ביתן, דביר - 2017 סדרת רטרו
- האם יש מקקים בישראל? מחזה וסיפורים אחרים, ערכו והביאו לדפוס: דורי פרנס ורקפת א. ידידיה, בית־אוצר מוציאים לאור, 2024[15]
לקריאה נוספת עריכה
- יהונתן גפן, פרצוף של צועני - נסים אלוני: המקום, הזמן, הדמויות, העלילה, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2022
- אוריאל זוהר, תיאטרון מגלם מיתוס (בעיקר על חנוך לוין וניסים אלוני), עיתון 77 ירחון לתרבות וספרות, מספר 170, עמ' 30–33, 42, תל אביב, 1994
- משה נתן, כישוף נגד מוות: התיאטרון של נסים אלוני. ערך וצירף הקדמה ונספחים זאב שצקי; איורים: יוסל ברגנר, אודרי ברגנר, שלמה ויתקין, משה מוקדי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1996
- יצחק בן-מרדכי, ליידיס אנד ג'נטלמן אנד ליידיס: עיון ביצירתו של נסים אלוני, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד, 2004
- נורית יערי (עורכת), על מלכים, צוענים ושחקנים - מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
- שרית פוקס, נמר בוער, מותו וחייו של נסים אלוני, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008[16]
- מאיה בז'רנו, על שלושה מחזות של נסים אלוני, עמדה 22, 2010, עמודים 137–155
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg נסים אלוני, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg נסים אלוני, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg נסים אלוני, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg נסים אלוני, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png נסים אלוני, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg נסים אלוני, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg נסים אלוני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg נסים אלוני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg נסים אלוני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg נסים אלוני, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg נסים אלוני, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D נסים אלוני], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg נסים אלוני, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg נסים אלוני, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg נסים אלוני, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png נסים אלוני, באתר פינטרסט
- נסים אלוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg נסים אלוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נסים אלוני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg נסים אלוני, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg נסים אלוני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר Metacritic (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר ארכיון להקת בת שבע
- נסים אלוני, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg נסים אלוני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- נסים אלוני, באתר זמרשת
- נסים אלוני, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg נסים אלוני, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg נסים אלוני, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg נסים אלוני, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png נסים אלוני, באתר Last.fm (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png נסים אלוני, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg נסים אלוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png נסים אלוני, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png נסים אלוני, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר SIGIC
- נסים אלוני, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg נסים אלוני, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg נסים אלוני, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- נסים אלוני, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg נסים אלוני, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg נסים אלוני, באתר Songkick (באנגלית)
- נסים אלוני, באתר Tab4u
- נסים אלוני, באתר Genius
- נסים אלוני, באתר סטריאו ומונו
- נסים אלוני, באתר SecondHandSongs
- נסים אלוני, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- נסים אלוני, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg נסים אלוני, באתר בנדקמפ
- נסים אלוני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg נסים אלוני, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png נסים אלוני, באתר טיידל (באנגלית)
- נסים אלוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נסים אלוני, בארכיון הבימה
- נסים אלוני, בארכיון תיאטרון גשר
- נסים אלוני, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg נסים אלוני, באתר אמזון מיוזיק
- נסים אלוני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg נסים אלוני, באתר MuseScore
- נסים אלוני, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- יעל רנן, ספרות המערב: הנסיכה האמריקאית 2.7
- קטע קול "המלך הגולה של התיאטרון הישראלי", פודקאסט "גיבור תרבות" להאזנה המוקדש כולו לניסים אלוני וליצירתו, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת]
- נסים אלוני, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מילים לשירים של ניסים אלוני, באתר "שירונט"
- כתבי נסים אלוני בפרויקט בן-יהודה
- נורית יערי, חייו ויצירתו של נסים אלוני, באתר תיאטרון החאן
- מידע על נסים אלוני בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה שבא, איפה המהפכה ואיפה התרנגולת, דבר, 3 באפריל 1964
- יפעת נבו, שני מונולגים על שבע בובות ועוד שתיים, מעריב, 27 בדצמבר 1968
- שאול אלוני, אחי, נסים אלוני, באתר ynet, 11 ביוני 2003
- ציפי שוחט, למה התיאטרון מתנער מניסים אלוני?, באתר הארץ, 2 ביולי 2008
- מיכאל הנדלזלץ, במחשבה שנייה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
- מיכאל הנדלזלץ, ניסים אלוני נחשף בספר חדש, באתר הארץ, 7 בינואר 2009
- ניסים קלדרון, נמר של פרדוקסים, באתר ynet, 6 בינואר 2009
- אורי הולנדר, קנטטה לביוגרפיה, באתר הארץ, 11 במרץ 2009
- עודד מרום, גילה אלמגור: זכיתי לעבוד עם אלוני, באתר nrg, 26 במאי 2009
- שמעון שלוש, על שני סיפורים של נסים אלוני מתוך "הינשוף", באתר סימניה, 3 באוגוסט 2010
- המחזה "הנסיכה האמריקאית", באתר תיאטרון החאן
- קטע קול "ניסים אלוני - מחשבות נוספות" מסדרת התוכניות "גיבור תרבות"
- שרית פוקס, נמר בוער, מותו וחייו של נסים אלוני
- יצחק בן-מרדכי, הגנגסטר והספינקס : קריאה במחזה אדי קינג מאת נסים אלוני, מכאן א', מאי 2000, עמ' 97–114
- יצחק בן-מרדכי, המולדת היא הגולה האמתית - על עולמו של נסים אלוני, עיונים בתקומת ישראל 12, 2002
- יהודה זיו, על דעת המקום: מחברת הסיפורים של נסים אלוני, בבלוג "עונג שבת", 29 במאי 2013
- אברהם עוז, "נסים אלוני: מארץ הקודש לארץ נוֹד: אלוני והשיח הפוסט־קולוניאלי", מתוך: שדות ומזוודות: הדרמה העברית והסיפר הציוני ת"א: רסלינג, 2014, ע"ע 187–206.
- קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על נסים אלוני, באתר iCast, 22 בינואר 2014
- יאיר אשכנזי, נפתח ארכיון נסים אלוני, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014
- יצחק בן-מרדכי, ״ערים כמו חלומות, עשויות תשוקות ופחדים״ : תל אביב של נסים אלוני, מכאן ט"ו, מאי 2015, עמ' 37–59
- אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, למה נסים אלוני מצליח דווקא בין אוהבי תיאטרון צעירים, באתר הארץ, 26 במאי 2015
- אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, נסים אלוני: הבטחה שכן מומשה, באתר הארץ, 10 במאי 2015
- יעקב לויתם, היום אף אחד לא יודע מי זה נסים אלוני. אולי יגלו אותו עוד 100 שנה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2015
- נחום מוכיח, אוזניו היו כרויות לדרמות באתר הבמה, 25 באוגוסט 2015
- אורי הולנדר, מסה על נסים אלוני, במלאת עשרים שנה לפטירתו, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 14 ביוני 2018
- סיפור מאת ניסים אלוני ברשת: "הממזר - סיפור על יפתח הגלעדי", פורסם ב"יקום תרבות", 2020
- סיפור מאת ניסים אלוני ברשת: "המעשה במלך אדוני בזק והמלכים קצוצי האצבעות", פורסם ב"יקום תרבות", 2020
- סרטונים טקס פרסי כינור דוד 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- סרטונים תיאטרון הבימה מציג את "הצוענים של יפו", 1972, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- סרטונים קטע מההצגה "הנסיכה האמריקאית" מאת ניסים אלוני, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- סרטונים פרסומת להצגה ארלקינו של תיאטרון העונות, 1963, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- סרטונים תיאטרון העונות מציג: אל תיגעו בנוימן, 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- זיוה שמיר, "הינומת כלה ובגדי שחורים" על שני מחזותיו של נסים אלוני "הכלה וצייד הפרפרים" ו"הנפטר מתפרע", מעריב ,5 בספטמבר 1980
הערות שוליים עריכה
- ^ תוכנית הרדיו "שאלות אישיות" ב-7-2-2009 בגלי צה"ל בה ראיין יעקב אגמון את שרית פוקס אודות ספרה "נמר בוער, מותו וחייו של נסים אלוני"
- ^ הגלולה, מאת ניסים אלוני סרט בבימוי דוד פרלוב 1972
- ^ הכלה וצייד הפרפרים מאת ניסים אלוני סרט בבימוי רם לוי 1974
- ^ יוֹסִי רן, רשימות של חתול רחוב | נסים אלוני, באתר תרבות הפנאי, 2009-12-31
- ^ פרס הנשיא לנסים אלוני, דבר, 7 ביוני 1971
- ^ 1 2 3 רשימת הזוכים, באתר פרס התיאטרון הישראלי (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., איש עם גבנון כפול, באתר ynet, 15 באוגוסט 2006
- ^ יאיר אשכנזי, לראשונה: ביבליוגרפיה מקיפה ליצירתו של נסים אלוני, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, "היה היה מלך": נסים אלוני חוזר לחיים, באתר הארץ, 27 במאי 2015
יונתן גת, יונתן גת ממליץ על הסרט 'היה היה מלך': הדוקו הטוב ביותר שראיתי בשנים האחרונות רדיו ללא הפסקה 103FM, יוני 2015
אירוס חיון "היה היה מלך" נסים אלוני בסרט דוקו הכי טוב שראיתם השנה באתר סלונה, 23 באוגוסט 2015
איתי לב, "זה סיפור על ילד עני שרצה להיות מלך", באתר כלכליסט, 24 באוגוסט 2015 - ^ התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל
- ^ רקפת א. ידידיה, אחרי שהאדם יושמד ישארו רק מקקים, באתר שחרזדה, 17 בדצמבר 2018
- ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, מחזה נשכח של נסים אלוני חיכה בארכיון 35 שנה, באתר הארץ, 4 במאי 2021
- ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, הנה הסוד: נסים אלוני לא היה גאון, באתר הארץ, 11 במאי 2021
- ^ אתר למנויים בלבד נסים קלדרון, מקקים שאנחנו עדיין חיים אתם 35 שנה, באתר הארץ, 14 במאי 2021
- ^ אתר למנויים בלבד אורי הולנדר, נכמרו בי המון רחמים על מקקי ארצי, באתר הארץ, 29 ביולי 2025
- ^ מיכאל הנדלזלץ, ניסים אלוני נחשף בספר חדש, באתר הארץ, 7 בינואר 2009
| הגשש החיוור | ||
|---|---|---|
| שייקה לוי • ישראל (פולי) פוליאקוב • גברי בנאי | ||
| סרטי קולנוע | מוישה ונטילטור • פורטונה • ארבינקא • השכונה שלנו • כל ממזר מלך • התרוממות • גבעת חלפון אינה עונה • חמש מאות אלף שחור • שלאגר • הקרב על הוועד | |
| אמרגן, במאים וכותבים | אברהם דשא (פשנל) • נסים אלוני • יוסי בנאי • מוטי קירשנבאום • שייקה אופיר • אסי דיין • אורי זוהר • נעמי שמר • אפרים קישון • דן אלמגור | |
| שירים | מים לדוד המלך • למה צחקה מיכל • אחותי רוחמה • מה הוא עושה לה • אורחים לקיץ • פנס בודד • לו יהי • יש לי חג • זאת שמעל לכל המצופה • הלאה | |
| ערכים קשורים | ישראבלוף • התרנגולים • הצ'ופצ'יק של הקומקום | |
| הקודם: נתן זך |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם עוזר רבין 1983 |
הבא: יהושע בר-יוסף, דוד שחר |
| הקודם: - |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1995 - נסים אלוני |
הבאים: 1996 - יוסי ידין, אורנה פורת, שמעון פינקל |