נאסריה
פעולות נוספות
| כיכר אל-חבובי בנאסריה | |
| כיכר אל-חבובי בנאסריה | |
| מדינה | עיראק עיראק |
|---|---|
| מחוז | ד'י קאר |
| תאריך ייסוד | 1872 |
| שטח | 786.8 קמ"ר |
| גובה | 7 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 704,976[1] (2024) |
| ‑ צפיפות | 896 נפש לקמ"ר (2024) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +3 |
| {{#property:P856}} | |
נַאסֶרִיָה (בערבית: ٱلنَّاصِرِيَّة; תעתיק מדויק: אלנַּאצִרִיַּה) היא עיר בדרום-מזרח עיראק ובירת מחוז ד'י קאר. העיר ממוקמת על גדות נהר הפרת, כ-310 ק"מ מדרום-מזרח לבירה בגדאד, בסמוך לחורבות העיר העתיקה אור. רוב תושבי העיר הם מוסלמים שיעים. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של עיראק משנת 2024, התגוררו בנאסריה 704,976 בני אדם[1]. בעבר התקיים בעיר מגוון דתי רחב שהורכב ממוסלמים, מנדעים ויהודים.
במוזיאוני העיר ישנם פרטים ארכאולוגיים רבים מתקופות שומר, אשור, בבל ובית עבאס.
היסטוריה עריכה
העיר נוסדה בשנת 1872 בזמן השלטון העות'מאני, ובאותה השנה נהפכה למרכז תחבורה ומסחר חשוב ולמרכזו המנהלי של המחוז. בתחילת המאה העשרים התגוררו בעיר כ-10,000 נפש. רוב תושביה היו ערבים מוסלמים שיעים, אם כי התגוררו בעיר גם כ-1,000 ערבים מוסלמים סונים, 300 מנדעים, 300 פרסים, 200 אתיופים, 150 יהודים, 50 טורקמנים, 50 כורדים ו-20 נוצרים מקומיים.[דרוש מקור] הכלכלה המקומית שגשגה אודות לסחר עם בגדאד ובצרה. אמנם העיירה הכילה כ-600 בתי אבן בנויים היטב, אך רוב הבניינים והבתים נבנו מבוץ. העיר לא הייתה מוגנת על ידי חומה כמו ערים מרכזיות אחרות. ב-24 ביולי 1915 האימפריה הבריטית כבשה את נאסריה מידי העות'מאנים. בקרב על העיר נהרגו כ-400 הודים ובריטים, וכ-2,000 טורקים.[דרוש מקור]
בשנות ה-30 החלה להתבסס באזור המפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ נאסריה נכבשה על ידי הדיוויזיה המוטסת ה-101 והדיוויזיה המוטסת ה-82. בעקבות הנסיגה האמריקאית במרץ 1991, השתתפה האוכלוסייה השיעית בנאסריה במרד כנגד שלטונו של נשיא עיראק סדאם חוסיין. ההתקוממות דוכאה על ידי הצבא העיראקי, מה שגרם לאובדן כבד של חיים ונזק פיזי רב. רבים מתושבי נאסריה נטבחו בידי כוחות עיראק. בשנת 2003 התרחש בעיר אחד הקרבות הגדולים[דרושה הבהרה] הראשונים במסגרת מלחמת עיראק בין צבא עיראק לחיל הנחתים של ארצות הברית, שבמהלכו נהרגו כ-32 אמריקאים ומאות עיראקים.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Iraq: Subdistricts (Governorates and Subdistricts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בגדאד בגדאד מוסול מוסול | |||||||||
| 1 | בגדאד | בגדאד | 6,719,476 | 11 | אל-חלה | באבל | 455,741 | בצרה (עיראק) בצרה כירכוכ כירכוכ | |
| 2 | מוסול | נינוה | 1,361,819 | 12 | א-דיוואניה | אל-קאדסיה | 403,796 | ||
| 3 | בצרה | בצרה | 1,340,827 | 13 | אל-כות | ואסט | 389,376 | ||
| 4 | כירכוכ | כירכוכ | 972,272 | 14 | דהוכ | דהוכ | 340,871 | ||
| 5 | ארביל | ארביל | 879,071 | 15 | זובייר | בצרה | 300,751 | ||
| 6 | נג'ף | א-נג'ף | 747,261 | 16 | בעקובה | דיאלא | 279,133 | ||
| 7 | כרבלא | כרבלא | 711,530 | 17 | פלוג'ה | אל-אנבאר | 250,884 | ||
| 8 | סולימאניה | סולימאניה | 676,492 | 18 | רמאדי | אל-אנבאר | 223,525 | ||
| 9 | נאסריה | ד'י קאר | 558,446 | 19 | א-סמאווה | אל-מות'נא | 221,743 | ||
| 10 | עמארה | מיסאן | 527,472 | 20 | זאכו | דהוכ | 211,964 | ||