Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ליאה אדדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאה אדדי
Lia Addadi
קובץ:Lia Addadi.png
לידה 14 בנובמבר 1950 (גיל: 75)
פדובה, איטליה איטליהאיטליה
מדינה ישראל
השכלה
מנחה לדוקטורט מאיר להב
עיסוק כימאית
מעסיק מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה פרס אמינוף (2011)
תרומות עיקריות
חקר הביומינרליזציה וגיבושים פתולוגיים, גיבוש בממברנה התאית ואינטראקציות נוגדן-גביש, אינטראקציות תא-גביש

ליאה אדדי (נולדה ב-14 בנובמבר 1950) היא כימאית ישראלית ופרופסור אמריטה בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, לשעבר דקאנית הפקולטה ודקאנית מדרשת פיינברג. נודעת כמומחית בעלת שם עולמי לביומינרליזציה. כלת פרס אמינוף של האקדמיה המלכותית השוודית למדעים בתחום הקריסטלוגרפיה לשנת 2011 ומדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה לשנת 2021, חברת חוץ באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים.

ביוגרפיה עריכה

ליאה אדדי נולדה וגדלה בפדובה שבאיטליה בשם ליאה רומנין יקור, בתם של סילבנה (לבית ויילר) ולאו רומנין יקור, נצר למשפחה יהודית שישבה באיטליה עשרות דורות. סבא רבא שלה, ג'ורג'ו כהן, תרם את אוסף הצדפות שלו לאוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

עם סיום לימודיה התיכוניים ב-1968 החלה את לימודיה לתואר ראשון ושני בכימיה אורגנית, באוניברסיטת פדובה. עבודת המאסטר שלה עסקה בטיטרציה פוטנציומטרית של פולי-ליזין ובוצעה בהנחיית פרופ' א' קוזאני ופרופ' א' פגיון. ב-1973 עלתה לישראל והחלה את לימודיה לתואר שלישי בכימיה מבנית במכון ויצמן למדע.[2] עבודת הדוקטורט שלה נשאה את הכותרת "תכנון וביצוע סינתזה א-סימטרית 'אבסולוטית' במצב המוצק לקבלת דימרים ופולימרים בניצולת אננטיומרית כמותית". העבודה בוצעה בהנחיית פרופ' מאיר להב והוגשה ב-1979.[3]

עם סיום עבודת הדוקטורט ביצעה שני מחקרי בתר-דוקטורט: האחד בהנחיית פרופ' להב במכון ויצמן והשני במחלקה לכימיה באוניברסיטת הרווארד, בהנחיית פרופ' ג'רמי נואלס. ב-1983 מונתה למדענית בכירה במחלקה לכימיה מבנית במכון ויצמן. ב-1988 מונתה לפרופסור חבר במחלקה זו, שבהמשך הפכה למחלקה לביולוגיה מבנית. ב-1993 מונתה לפרופסור מן המניין[2] וב-2020 יצאה לגמלאות אך ממשיכה לעסוק במחקר פעיל.

ב-1994 מונתה אדדי לראש המחלקה לביולוגיה מבנית וכיהנה בתפקיד זה עד 2000.[2] בשנה שלאחר מכן מונתה לדקאנית הפקולטה לכימיה במכון ויצמן, ובכך הייתה לאישה הראשונה שכיהנה במשרה זו. היא כיהנה בתפקיד עד 2004. ב-20082013 כיהנה כדקאנית מדרשת פיינברג וגם בתפקיד זה הייתה לאישה הראשונה.[4] ב-2018 מונתה ליועצת נשיא המכון לקידום נשים במדע, ושימשה בתפקיד עד 2021.

מחקר עריכה

אדדי חיברה למעלה מ-300 מאמרים ומדד הירש שלה עומד על 108. עם תלמידיה לאורך השנים נמנים פרופ' חן לוקסנבורג[5] מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר נטע וידבסקי[6] מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אסף גל[7] וד"ר דביר גור[8] ממכון ויצמן.

ביומינרליזציה עריכה

ביומינרליזציה היא תחום החוקר כיצד אורגניזמים יוצרים רקמות מינרליות קשיחות ומשתמשים בהן. המחקר משלב תחומים רבים כמו מינרלוגיה, קריסטלוגרפיה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מבנית והובלת יונים, ותובנות ממנו משפיעות על מדעי החומרים, ארכאולוגיה, אוקיינוגרפיה, רפואת שיניים, פלאונטולוגיה ואורתופדיה. במחקרה של אדדי, בשיתוף פעולה עם פרופ’ סטיב ויינר, מנצלים את המגוון הרחב של תהליכי הביומינרליזציה בטבע כדי להבין מנגנוני יצירת מינרלים.[9] התצפיות מהטבע נבדקות בהמשך גם בניסויי in vitro. במעבדתה חוקרים אורגניזמים מגוונים כגון חלזונות ימיים, קיפודי ים, חוריריות, דגי זברה עובריים וקשקשי דגים.[10] גילוי מרכזי של אדדי וויינר הוא שכמעט כל המינרלים הביולוגיים נוצרים תחילה באמצעות שקיעה של פאזה מינרלית בלתי-מסודרת מאוד, שלאחר מכן מתגבשת לרקמה מינרלית קשה.

בנוסף, אדדי וויינר בוחנים כיצד אורגניזמים שונים משתמשים במינרלים כדי לשלוט באור. הדבר החל בשנות ה-90 במחקר על נחשוני ים שבזרועותיהם עדשות רבות,[11][12] והמשיך במחקרים על תפקיד גבישי גואנין ביצירת צבעים בדגים ובעיניים של חסרי חוליות.

גיבוש בממברנה התאית ואינטראקציות נוגדן-גביש עריכה

גבישים מעורבים במחלות פתולוגיות רבות, כגון סוגים מסוימים של דלקת מפרקים, אוסטאופורוזיס, טרשת עורקים ואבני כליה. כאשר הגוף נחשף לגבישים, הוא מפעיל את מערכת החיסון ומייצר נוגדנים ייחודיים המזהים את פני השטח של הגבישים, למשל של גבישי כולסטרול. נוגדנים אלה נקשרים גם למבנים מסודרים של כולסטרול בשכבות חד-מולקולריות ובקרומי תאים. ההכרה המולקולרית מבוססת על התאמה בין אתר הקשירה של הנוגדן לבין מאפיינים מוגדרים של פני השטח של הגביש.

מחקרה של אדדי, שבוצע בשיתוף עם פרופ' לסלי ליזרוביץ, מתמקד בשאלה כיצד נוצרים גבישי כולסטרול בתהליך של טרשת עורקים, המאופיינת בהצטברות כולסטרול בדופן העורק. הוצע כי היווצרות הגבישים מתחילה מרמות גבוהות של כולסטרול בקרום התא, שגורמות להפרדה של כולסטרול לאזורים מבודדים העלולים להוות גרעין לצמיחת גבישים גדולים יותר. באמצעות שילוב מדידות חדשני אדדי וקבוצתה הצליחו לזהות גבישים תלת-ממדיים בקרום התא לצד מיפוי מדויק של אזורי הכולסטרול הדו-ממדיים. אם ההשערה תאומת, הדבר יוביל להבנה טובה יותר של מנגנון התפתחות המחלה ויהיה ניתן יהיה לפתח דרכים למניעתה.[13]

אינטראקציות תא-גביש עריכה

אוסטאוקלסטים הם תאים גדולים ורב-גרעיניים שמקורם במונוציטים-מקרופאגים, ותפקידם לפרק עצם. פירוק העצם על ידם הוא השלב הראשון בתהליך חידוש העצם, האחראי על שמירת חוזק ושלמות העצמות. במחקרה של אדדי, שבוצע בשיתוף עם פרופ' בני גיגר, נבדקים האותות האפשריים בעצם שמפעילים ומייצבים את "טבעת האיטום" (sealing zone), מבנה חיוני לפירוק העצם. לשם כך, מתבצעת הדמיה חיה במיקרוסקופיה אופטית רחבת-שדה ומיקרוסקופיה אלקטרונית של תאי אוסטאוקלסטים המכילים חלבון אקטין מסומן (Actin-GFP) שגדלים על פני עצם טבעיים. השוואת פני העצם לפני ואחרי פעולת התאים מאפשרת לאדדי ולקבוצתה להבין את הקשר בין יציבות טבעת האיטום לבין תהליך פירוק העצם.[14]

פרסים והוקרה עריכה

  • פרס קנדי לתלמידי דוקטורט (1978)
  • פרס גרהרד שמידט לתזת דוקטורט (1981)
  • פרס ברגמן לכימיה (1986)
  • הפרס השנתי של החברה הישראלית לכימיה למדענים צעירים (1989)
  • פרס NIDR למחקר בסיסי במינרליזציה ביולוגית (1996)
  • מדליית פרלוג לסטריאוכימיה, המכון הטכנולוגי של ציריך (1998)
  • נשיאת ועידת בורגנשטוק לסטריאוכימיה (2002)
  • פרס קולטהוף (2006)
  • מדליית ספירס של החברה המלכותית לכימיה (2007)
  • פרס אוניברסיטת פדובה לבוגרים מעוררי השראה (2007)
  • חברת מסדר ההצטיינות של איטליה (2009)
  • פרס ההצטיינות של החברה הישראלית לכימיה (2009)
  • יו"ר ועידת גורדון לביומינרליזציה (2010)
  • פרס גרגורי אמינוף לקריסטלוגרפיה, מטעם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים (2011)
  • חברת היכל התהילה של ועידות גורדון (2011)
  • חברת חוץ באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים (2017)
  • דוקטור לשם כבוד, המכון הטכנולוגי של ציריך (2018)
  • חברת חוץ באגודה האמריקאית לפילוסופיה (2019)
  • מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה (2021)

חיים אישיים עריכה

אדדי נשואה לראובן ואם ליעל וספי, סבתא לשבעה נכדים. מתגוררת במושב גבתון.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ליאה אדדי]] בוויקישיתוף
  • קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ליה אדדי (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סיפור שמתחיל באוסף צדפים, באתר מסע הקסם המדעי, ‏1 בדצמבר 1999
  2. ^ 1 2 3 קורות החיים של ליאה אדדי, באתר מכון ויצמן למדע
  3. ^ ליאה אדדי, Planning and execution of a solid State "absolute" asymmetric dimerization and polymerization with quantitative Enantiomeric yield, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1979
  4. ^ פרופ' ליאה אדדי - פרסים ומינויים, באתר מסע הקסם המדעי, ‏1 בדצמבר 2007
  5. ^ חן לוקסנבורג, Molecular and structural mechanisms of osteoclast adhesion, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏2006
  6. ^ נטע וידבסקי, On the mineralization pathway in sea urchin larval spicules, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏2017
  7. ^ אסף גל, Light manipulation by biominerals in higher plant leaves: a structure-function study, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏2015
  8. ^ דביר גור, The formation and light manipulation properties of the biogeinc guanine based photonic crystals in fish and copepods, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏2017
  9. ^ עצם העניין, באתר מסע הקסם המדעי, ‏1 בדצמבר 2008
  10. ^ Microarchaeology | Weiner, מכון ויצמן למדע (ב־English)
  11. ^ קוצים וקיפודים (במי הים), באתר מסע הקסם המדעי, ‏30 בנובמבר 2016
  12. ^ מה אפשר ללמוד מקיפוד הים, באתר מסע הקסם המדעי, ‏1 במרץ 2005
  13. ^ Neta Varsano, Tali Dadosh, Sergey Kapishnikov, Eva Pereiro, Eyal Shimoni, Xueting Jin, Howard S. Kruth, Leslie Leiserowitz, Lia Addadi, Development of Correlative Cryo-soft X-ray Tomography and Stochastic Reconstruction Microscopy. A Study of Cholesterol Crystal Early Formation in Cells, Journal of the American Chemical Society 138, 2016-11-08, עמ' 14931–14940 doi: 10.1021/jacs.6b07584
  14. ^ Michal Shemesh, Lia Addadi, Benjamin Geiger, Surface microtopography modulates sealing zone development in osteoclasts cultured on bone, Journal of The Royal Society Interface 14, 2017-02, עמ' 20160958 doi: 10.1098/rsif.2016.0958