מקרופאג
פעולות נוספות
| תמונה תלת־ממדית של מקרופאג. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| קישור סינפטי | {{#property:P926}} |
|---|---|
| עצבוב | {{#property:P3190}} |
מקרופאג או מקרופאג' (מהמילים היווניות "מקרוס" - גדול, "פאגאין" - לאכול) הוא תא בלען (פגוציט) השכיח בחולייתנים ומשתייך למערכת החיסון. הם מסלקים מנוזלי הגוף חלקיקים זרים ופתוגנים על ידי בליעתם ופירוקם. למקרופאגים תפקיד חשוב מאוד בהתגוננות של הגוף מפני פתוגנים דוגמת חיידקים ותאים סרטניים, וכן בריפוי פצעים והחלמתם. מקרופאגים מצויים ברקמת חיבור, בקשרי הלימפה, בדם, במח העצמות, בטחול ובכבד.
המקרופאגים הם מונוציטים שעברו התמיינות. הם משתייכים למערכת החיסון המולדת(אנ'), כיוון שפעולתם אינה ספציפית - הם בולעים פתוגנים ללא הבחנה, ותגובתם אינה מותאמת בצורה כלשהי לפתוגן אותו הם בולעים. המקרופאג מזהה גורם זר במספר דרכים. אפיטופים אופייניים למספר רב של פתוגנים עשויים להיות מזוהים על ידי המקרופאג. נוגדנים או חלבוני משלים הקשורים לפתוגן מזוהים על ידי המקרופאג ונבלעים על ידיו יחד עם הפתוגן. המקרופאג בולע חלקיקים על ידי שליחת "זרועות" בכיוונו, עטיפה על ידי הזרוע (בדומה לאמבה), ויצירת בועית פנימית (קצה הזרוע מתהפך פנימה כמו גרב) הנקראת "פגוזום", בתוכה יעוכלו הגורמים הזרים, באמצעות ליזוזומים. מקרופאג בודד יכול לבלוע ולפרק כ-100 חיידקים לפני שהוא מת (מוות תאי שלא מזקנה). תוחלת חייהם של המקרופאגים היא מספר חודשים. המקרופאגים בולעים לא רק חיידקים אלא גם תאים סרטניים, תאים מתים או שבורים, שברי תאים וחלבונים, וכן חלקיקי פסולת. במובן זה, המקרופאגים שומרים על הפעילות התקינה של הגוף ומשמשים גם כמעין "שירותי ניקיון" המפנים מהגוף פסולת פנימית וחיצונית.
המקרופאג גם מפריש חומרים המזיקים לפתוגנים שסביבו, וחומרים המתקשרים עם תאים אחרים של מערכת החיסון. המקרופאגים, לצד התאים הדנדריטיים ותאי ה-B, הם תאים מציגי אנטיגן (תאי APC). לאחר שהם בולעים פתוגן ומפרקים אותו, שברי חלבונים מהפתוגן מועברים אל ממברנת המקרופאג, שם הם מוצגים על-גביה באמצעות מערכת חלבוני ה-MHC. מטרת הצגה זו היא לעורר תגובה חיסונית בתאי T. תאי ה-T מצוידים בקולטנים המזהים את האנטיגנים שמערכת ה-MHC מציגה על-גבי ממברנת המקרופאג; לאחר שנוצר זיהוי, מתרחשת סדרת תגובות בתאי ה-T הגורמת להתנעת תגובה חיסונית, להתרבות לימפוציטים ונוגדנים וליצירת דלקת. לפיכך, אף על פי שהמקרופאגים משתייכים למערכת החיסון המולדת, הם גם תורמים ישירות להפעלתה של מערכת החיסון הלומדת (או הנרכשת)(אנ').
תאים מאקרופאג'ים מתחלקים לשני סוגים: תאי M1 שהם תאים אפקטורים המפרישים ציטוקינים דלקתיים (דוגמת IL-12,IL-6, IFNɤ) הגורמים לגירוי של מערכת החיסון; ותאי M2, אלו תאים רגולטורים, המפרישים ציטוקינים אנטי-דלקתיים (לדוגמה IL-10 TGF β(אנ')) ומעכבים את תגובת מערכת החיסון.[1] סוג התאים הראשון שכיח בעיקר בשלב המלחמה בזיהום והסוג השני שכיח בעיקר בשלבי ריפוי הפצע וההחלמה.
-
תאי מקרופאגים
-
תא מקרופאג שולח שתי זרועות על-מנת לבלוע חלקיקים זרים.
-
מקרופאגים מחסלים תא סרטני
תהליך הבליעה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פגוציט
a. המקרופאג שולח זרוע אל עבר הפתוגן, מקיף אותו ובולע אותו.
b. הפתוגן שנבלע נכלא בתוך בועית שנקראת פאגוזום. אל הפאגוזום נצמדים ליזוזומים שמפרישים אנזימים שמפרקים את הפתוגן שבתוך הפאגוזום.
c. חומרי הפסולת של הפתוגן המפורק מורחקים החוצה (בתמונה) או נאגרים במקרופאג (לא מוצג בתמונה). חלקים: 1. פתוגנים. 2. פאגוזום. 3. ליזוזומים. 4. פסולת. 5. ציטופלזמה. 6. קרום התא.
התהליך בו בולע המקרופאג גופיפים אחרים (כגון פתוגנים ושברי תאים) נקרא "פאגוציטוזה". המקרופאג בולע מגוון רחב של גופיפים וחלקים כולל פתוגנים ובעיקר חיידקים, שברי תאים וחלבונים, תאים שבורים (למשל בפצעים), תאים מתים, תאים סרטניים וחומרי פסולת (כתוצאה מפעילות הגוף או מזיהום חיצוני). ברוב המקרים המקרופאג גם מעכל ומפרק את מה שהוא בולע, ובכך מנטרל את האיום שהוא מציב לגוף. מקרופאג יכול לבלוע ולעכל כ-100 חיידקים לפני שהוא יוצא מכלל שימוש ומת.
החלק הראשון בתהליך הבליעה (של חלקיק/פתוגן) הוא לכידתו. את זה הוא עושה באמצעות שליחת זרוע (באופן המזכיר אמבה) שעוטפת את הפתוגן וסוגרת עליו. החלק השני בתהליך הוא עיכולו. הפתוגן נכלא בתוך בועית, הנקראת "פגוזום" (סוג של אנדוזום), ומועבר לתוך הציטופלזמה של המקרופאג, משם נצמדים לבועית זו ליזוזומים, אברונים המכילים אנזימים המתמחים בפירוק מולקולות ביולוגיות, ויחד הם יוצרים מבנה הנקרא "פאגוליזוזום (אנ')". בסוף תהליך הזה בתוך הבועית יש חומרי פסולת של הפתוגן המפורק והמושמד. המקרופאג או שפולט את הפסולת הזו החוצה או שהוא אוגר אותה בתוכו. באמצעות תהליך זה הוא מנטרל את האיום שמציב הפתוגן ואת הנזק שגורמת הפסולת.
בדרך כלל אנזימים אלה מצליחים לפרק את מה שהמקרופאג בלע אך יש מספר מיני חיידקים, נגיפים וטפילים החומקים באסטרטגיות שונות, ביניהם: פיתוח עמידות נגד פירוק על ידי האנזימים, הפרשת חלבונים המונעים את איחוי הפגוזום עם הליזוזומים, או על ידי הרס קרום הפגוזום של המאקרופג וזליגה לציטופלזמה של התא לפני שחיבור הליזוזומים מתבצע. ישנם גם חיידקים המצליחים לפתח עמידות ולשגשג בליזוזומים עצמם למרות הסביבה העוינת. במצבים כאלה הפתוגן עלול להתרבות, להגיע למקומות שונים בגוף בלי שזוהה על ידי מערכת החיסון ולחולל מחלה.[2]
בתרבות עריכה
בסדרת האנימציה "היה היה - החיים" המאקרופאג'ים (תאים בולעניים) הוצגו בצורת כלי רכב צהובים וגדולים אשר עוצבו באופן המזכיר ראש של צפרדע בעל יעה שאיתו הם מסוגלים לתפוס ולבלוע זיהומים ופתוגנים שונים. הם "שירותי הניקיון של הגוף". בזמני שגרה הם מפנים את האשפה של הגוף, בזמני חירום הם מצטרפים לתאי הדם הלבנים ובולעים חיידקים ונגיפים (או שאריות שלהם).
קישורים חיצוניים עריכה
- www.macrophages.com The Macrophage Community Website
- Macrophages News Macrophages News provided by insciences organisation
- מקרופאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg מקרופגים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Martinez,F.,Gordon,S.,, The M1 and M2 paradigm of macrophage activation, time for reassessment.f1000 prime reports 10, עמ' 6-13
- ^ Carrie M. Rosenberger, B. Brett Finlay, Phagocyte sabotage: disruption of macrophage signalling by bacterial pathogens, Nature Reviews Molecular Cell Biology 4, 2003-05, עמ' 385–396 doi: 10.1038/nrm1104
| תאי דם | ||
|---|---|---|
| תאי דם אדומים | אריתרוציטים • רטיקולוציטים | |
| תאי דם לבנים | נויטרופילים • אאוזינופילים • באזופילים • מקרופאגים • לימפוציטים • מונוציטים • פגוציטים | |
| ראו גם | טסיות דם • פלזמה • דם • מחזור הדם | |
