Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יהודה אריסטובולוס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה אריסטובולוס הראשון
Ἀριστόβουλος
מטבע של יהודה אריסטובולוס, ועליו כיתוב בכתב עברי קדום
מטבע של יהודה אריסטובולוס, ועליו כיתוב בכתב עברי קדום
פטירה 103 לפנה"ס
מקום קבורה ירושלים
מדינה ממלכת החשמונאים
תארים מלך וכהן גדול
בת זוג שלומציון המלכה
שושלת בית חשמונאי
אב יוחנן הורקנוס הראשון
כהן גדול
104 לפנה"ס103 לפנה"ס
(כשנה)
מלך ממלכת החשמונאים ה־1
104 לפנה"ס103 לפנה"ס
(כשנה)

יהודה אריסטובולוס הראשון[1]יוונית: Ἀριστόβουλος;[2] נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון.[3]

קובץ:Judea Aristobulus I-he.png
ממלכת החשמונאים תחת שלטון אריסטובולוס
  מצב ב-104 לפנה"ס
  שטחים שנכבשו על ידי אריסטובולוס

קורות חייו עריכה

אריסטובולוס ואחיו אנטיגונוס הראשון שיתפו פעולה, עוד בתקופת חיי אביהם, במלחמה לכיבוש השומרון והנחילו תבוסה למלך הסלאוקי אנטיוכוס התשיעי שבא לעזרתה. במסגרת המלחמה הזו הם כבשו את בית שאן והגלו את תושביה, וגם כבשו את שומרון, הרסו אותה, והגלו אף את תושביה.[4]

על פי יוספוס את משרת הנשיאות ייעד יוחנן הורקנוס הראשון לאשתו, אך משעלה אריסטובולוס לשלטון הוא כלא את אמו עד שגוועה, וגם את אחיו, אלכסנדר ינאי ואבשלום. את אחיו, אנטיגונוס הראשון, שהיה קרוב אליו בשנים ואהוב עליו, העריך וחלק לו כבוד.

הישגו הגדול של אריסטובולוס, על ידי, שלוחו, אחיו, היה כיבוש שטחי הגליל ובעיקר כיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני.[5] בתקופת שלטונו הקצרה, שארכה שנה בלבד, הספיק יהודה אריסטובולוס לכבוש את עמק יזרעאל ולגייר את תושבי הגליל העליון.

יוספוס מספר שמששמע אריסטובלוס על ניצחונות אחיו אנטיגונוס, חשש שמא זה יתפוס את מקומו. הוא הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק, וציווה גם שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר. שלומציון המלכה, אשתו של אריסטובולוס, ששטמה את אנטיגונוס, הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן עשה, וכצפוי הרגו אותו השומרים.

האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את מחלת המלך אריסטובולוס הראשון עד מותו בשנת 103 לפני הספירה.

לאחר מותו, שחררה אלמנתו שלומציון את אחיו שנאסרו על ידו, נישאה למבוגר שבהם - אלכסנדר ינאי, ומינתה אותו למלך.[6]

מחקר עריכה

יהודה אריסטובולוס נחשב למקורב ליוונים,[דרוש מקור] אשר כתבו[דרושה הבהרה] עליו שהיה איש ישר וטוב.[דרוש מקור] עם זאת, קלוזנר כותב שגיורם של היטורים מעיד שלמרות קרבתו ליוונים לא היה אריסטובולוס מתייוון ממש.

החוקרים נחלקו לגבי אמיתות התיאורים של אריסטובלוס אצל יוסיפוס ולגבי אופיו של אריסטובלוס.

צבי גרץ קיבל את עדות היונים שאריסטובלוס היה "איש ישר וטוב" וטען שההאשמות כלפי אריסטובלוס שהמית את אמו ברעב ושהרג את אחיו אנטיגונוס מקורם בחוגים של הפרושים אשר שנאו את המלך בגלל שהיונים אהבו אותו. לדעת יוסף קלוזנר[דרוש מקור], מקורם של ההאשמות כלפי יהודה אריסטובולוס, באויביו אשר התנגדו לו משום שהכריז על עצמו כמלך. יצחק אייזיק הלוי טוען מנגד שהסיפור על רצח אנטיגונוס מגיע ממקור צדוקי ובולט בו הניסיון לרכך את אשמתו של יהודה אריסטובולוס. לטענתו, האשמת שלומציון במות אנטיגונוס הוא שקר שהומצא על ידי הצדוקים ושעצם כך שהפר את צוואת אביו וכלא את אמו ואחיו מעיד על אופיו הרע.[7]

עץ משפחה של השושלת עריכה

עץ משפחה שושלת החשמונאים
 
 
 
 
 
 
 
 
שמעון
שמעון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוחנן
יוחנן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתתיהו הכהן
167–166 לפנה"ס
מתתיהו הכהן
167–166 לפנה"ס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמעון התרסי
142–134 לפנה"ס
 
יהודה המכבי
166–160 לפנה"ס
יהודה המכבי
166–160 לפנה"ס
 
 
יונתן הוופסי
155–142 לפנה"ס
יונתן הוופסי
155–142 לפנה"ס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה
יהודה
 
 
מתתיהו
מתתיהו
עץ משפחת יוסף בן מתתיהו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר ינאי
103–76 לפנה"ס
 
 
אבשלום
אבשלום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הורקנוס השני
67, 63–40 לפנה"ס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ בית הורדוס
 
 
 
 
 
 
 
 


מקרא
הורות[8]
נישואין[9]
גבר
אישה
שליטי בית חשמונאי
שליטי בית הורדוס
קובץ:Heraldic vallary crown.svg שליטי ממלכת יהודה
 
 
הורדוס
37–4 לפנה"ס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגריפס הראשון
41–44 לספירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

  • השנים מתייחסות לשנות השלטון ולא לשנות חייו של האדם.


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יהודה אריסטובולוס הראשון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק י, פסקה ג, סעיפים 240–241: "יהודה הקרוי גם אריסטובולוס [...] יהודה הוא הראשון שענד את כתר (המלוכה)".
  2. ^ הגיית השם ביוונית: אריסטובולוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה א, סעיף 301. "הוא היה הראשון שענד כתר 471 שנה ושלשה חודשים אחרי ששב העם לארצו כשנשתחרר משעבוד בבל".
  4. ^ יוספוס, מלחמות היהודים א' 63-66
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יב, פסקה א, סעיף 320.
  7. ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק שני, עמ' 454-456
  8. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  9. ^ בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו