אחימעץ בן צדוק
פעולות נוספות
| יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695 | |||
| יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695 | |||
| לידה | ארץ ישראל | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ארץ ישראל | ||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||
| תארים | כהן גדול | ||
| ילדים | חלקיהו בן שלום, יהויקים הכהן, עזרא הסופר | ||
| שושלת הכהנים בני צדוק | |||
| אב | צדוק הכהן | ||
|
| |||
_(cropped).jpg){kind=link}
אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.
אחימעץ מוזכר במקרא בספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם יונתן בן אביתר. שם התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום[1].
(יח) וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ--וַיֵּרְדוּ שָׁם. (יט) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה, וַתִּפְרֹשׂ אֶת-הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו, הָרִפוֹת; וְלֹא נוֹדַע, דָּבָר. (כ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל-הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה, עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם; וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.
בפרק י"ח פסוק כ"ז מכנהו דוד "איש טוב".
לדברי חז"ל בסדר עולם זוטא ויוסף בן מתתיהו שימש אחימעץ כהן גדול אחר אביו צדוק בימי רחבעם מלך יהודה. וכן שמשו צאצאיו בכהונה גדולה בזה אחר זה כמפורט בספר דברי הימים א', פרק ה'.
חיבור ספר שמואל ואחימעץ עריכה
לדעת חז"ל מחבר הספר הוא שמואל. לשיטתו של משה צבי סגל היה זה יהושפט בן אחילוד. אוגוסט קלוסטרמן טוען כי היה זה אחימעץ בן צדוק שכתב את ספר שמואל.[2] כל הדעות מסתמכות על העובדה כי המחבר היה מעורה בנעשה בממלכה. לדעת יהודה אליצור, הכותב לא יכול היה להיות יהושפט בן אחילוד כי דוד היה מפטרו בשל כך מיד.[3]
הערות שוליים עריכה
- ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
- ^ משה צבי סגל, בקורת על חיבורו של Elias Auerbach :Wueste und Gelobtes Land, Geschichte Israels von den Anfaengen bis zum Tode Salomos by , תרביץ: רבעון למדעי היהדות, תשרי תרצ"ד עמ' 113-111.
- ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא:מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2000, עמ' 132-130.
.jpg){kind=link}