גופנה
פעולות נוספות
| מדינה / טריטוריה |
הממלכה הסלאוקית הממשלה הזמנית ביהודה |
|---|---|
| חבל ארץ | חבל גופנה |
| דת | יהדות |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| {{#property:P856}} | |
|
(למפת גוש דן רגילה)
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
גופנה (גופנא)[1][2] הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש[3], ערש מרד החשמונאים.
מקובל לזהות את גופנה עם הכפר הפלסטיני הנוצרי בן זמננו ג'יפנה. על שם העיר הקדומה, מכונה כיום רכס ההרים שמצפון מערב לפסגות בשם "הרי גופנה" (גם: "הרי גופנא")[4]. העיר מופיעה במפת מידבא.
היסטוריה עריכה
במקום התקיימה עבודת אדמה יהודית החל בתקופת בית ראשון, והיא נעשתה בירת חבל יהודי גדול ופורה בשומרון שהתקיים כל תקופת בית שני. נודעה בגפניה ועצי הזית, ובתעשיית יין בהובלת משפחות כהנים ידועות[3]. בתוספתא מכונה העיר בשם "בית גופנין"[5].
בספר חשמונאים א' ב' ט"ו-כ"ז; נמסר אודות הימלטותו בשנת 167 לפנה"ס של מתתיהו החשמונאי ובניו להרים לאחר שהתקומם כנגד גזרות אנטיוכוס אפיפנס, פרופ' מיכאל אבי-יונה[דרוש מקור] זיהה את ההרים שאליהם נמלט כהרי גופנה.
גופנה נזכרת רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו. תחילה, נזכרת העיר בתיאור קרבותיו של יהודה המכבי[6]. לאחר מכן נזכרת העיר בהקשר למכירתה בידי הרומאים לעבדים, ופדיונה לאחר שלא עמדה בעול המיסים שהוטל עליה על ידי קסיוס, טרם תקופתו של הורדוס[7].
בתיאור פרובינקיה יהודה מציין יוספוס את גופנה כמחוז השני בסדר המחוזות (טופארכיות) לאחר ירושלים[8], וכן מתאר כיצד נפלו העיר והמחוז שלה בידי גייסותיו של אספסיאנוס[9]. לאחר מכן, מתאר יוספוס כי טיטוס עבר בגופנה הכבושה בדרכו לכיבוש ירושלים[10].
בזמן המרד הגדול נזכר יוחנן בן חנניה כמי שהתמנה למפקד המורדים במחוז גופנה ובמחוז עקרבת[11]. נראה שגם לאחר כישלון המרד המשיכה העיר להתקיים כיישוב יהודי. בתלמוד הירושלמי נזכר בית כנסת שבנו בני גופנה בציפורי, המכונה "כנישתא דגופנא דציפורין"[12], ויש המשערים שהיו אלו בני גופנה שהוגלו לגליל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא[13]. העיר עדיין שגשגה תחת השלטון הביזנטי והערבי בשל מיקומה על נתיב סחר.
במאה ה-20 הוצע לזהות את הכפר ג'יפנה עם העיר המקראית עפני[14], אולם זיהוי זה הוא אינו ודאי[15].
מאחז עריכה
ביום רביעי כ"א בתמוז תשפ"ב כחלק ממבצע נרחב של תנועת נחלה לבניית מאחזים חדשים עלה גרעין התיישבות בנקודה שבין היישוב נחליאל שבגוש טלמונים לכפר הערבי ביתילו, שהחלה להיקרא גופנה[16]. ביום העלייה עלו אלפי אנשים, שפונו למחרת על ידי כוחות מג"ב.[17]. בכ"א בשבט תשפ"ג, בעקבות פיגוע הדריסה בשכונת רמות, חודשה הנוכחות במקום, ונבנו בו שלושה מבני קבע, שנהרסו ביום המחרת[18] ובהמשך נבנו מחדש. כיום מתגוררות במקום מספר משפחות.
לקריאה נוספת עריכה
- זאב וילנאי, הערך "גופנה", אנציקלופדיה אריאל, 1270–1271.
קישורים חיצוניים עריכה
- מאמר על הרי גופנא באתר jerusalemwalks.
- המחבוא של החשמונאים: הכירו את הרי גופנה, באתר בחדרי חרדים
- יואב שורק, תעלומת אימפריית השמן של השומרון נחשפת, באתר nrg
הערות שוליים עריכה
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, עמ' 351, 229, 219, 218.
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, הערך "העפני", עמ' 1893
- ^ 1 2 יואב שורק, תעלומת אימפריית השמן של השומרון נחשפת, באתר nrg
- ^ מאמר על הרי גופנא, באתר טיולים
- ^ תוספתא, אהלות, יח, הלכה ט.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 1, סעיף 45.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 11, סעיף 222.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שלישי, פרק 3, סעיף 55.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר רביעי, פרק 9, סעיף 551.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר חמישי, פרק 2, סעיפים 51-50.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שני, פרק 20, סעיף 568.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א'.
- ^ ז' וייס, א' נצר, הבטחה וגאולה - פסיפס בית-הכנסת מציפורי, הוצאת מוזיאון ישראל, 1998, עמ' 11.
- ^ הערך: עפני, העפני, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 708.
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ו, ערך עפני, העפני
- ^ יהונתן גוטליב, הקמת ישובים חדשים: המשפחות מתכוננות לעלייה לקרקע, באתר ערוץ 7, 18 ביולי 2022
- ^ אלפים בחגיגת סוכות בגופנה, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2022
- ^ כוחות הביטחון מפנים מאחז שהוקם הלילה בבנימין, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2023