הגדת ארץ ישראל
פעולות נוספות
הגדת ארץ ישראל (תרפ"ג; 1923), היא הגדה של פסח המשלבת פרודיה עם הנוסח המקורי, לצד התייחסויות אקטואליות לעת בו היא נכתבה – היישוב העברי בארץ ישראל בתקופה של תחילת המנדט הבריטי. ההגדה חוברה על ידי המתרגם והבלשן קדיש יהודה־לייב סילמן, שהיה ממייסדי תל אביב ושכונת בית הכרם בירושלים.[1]
מבנה ההגדה עריכה
ההגדה שומרת על מבנה הסדר המסורתי, אך ממירה את הדמויות והמושגים המרכזיים בדמויות ובמוסדות בני הזמן, לדוגמה – "החכם" מזוהה עם הנציב העליון, "הרשע" עם הוועד הערבי, "התם" עם היישוב הישן, ו"שאינו יודע לשאול" עם הדור הצעיר, המתואר ככוח פועל ועתידי. לשון ההגדה משלבת בשפת ההגדה המקורית – עברית וארמית – ניסוחים מודרניים, וסגנונה הומוריסטי־ביקורתי, תוך שימוש בפרודיה כדי לבטא עמדות לאומיות, חברתיות ופוליטיות.[2]
ההגדה מתאפיינת בשימוש שיטתי בפרודיה על מבנה סדר הפסח, תוך שילוב משמעויות פוליטיות־אקטואליות הנוגעות למציאות היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט בשלבי הסדר המסורתיים. כל אחד משלבי הסדר ("קדש", "רחץ", "יחץ" וכדומה) מקבל פירוש סאטירי חדש, המתייחס למוסדות, לדמויות ולמתחים פוליטיים בני הזמן, כגון הוועד הפועל הערבי, מאבקים פוליטיים פנימיים ואלימות לאומית. הסגנון מבוסס על משחקי לשון, היפוך משמעויות, שימוש בהומור שחור, ולעיתים אף בציניות חריפה, כדי לבקר את המציאות החברתית והפוליטית. בכך הופכת ההגדה מטקסט טקסי־דתי למסמך סאטירי־ביקורתי המשקף את רוח התקופה ואת המתח בין מסורת לבין מציאות מודרנית ולאומית.[2]
סדר הקערה מוצג כך: סדר הקערה הציונית: בעל זרוע יפה משיג ביצה עם כרפס לפתוח עם חזרת. דפוס חרושת, ואשר אינו כן אוכל מרור, סמן למעשים סדורים בארץ שמורים. הטקסט של "קדש ורחץ" מובא בהגדה כך:[2]
(קדש) את הועד הפועל הערבי אל ביתך (ורחץ) אותם (קר) תן להם אמבט קר (פס) אוי, אם פס כח (יחץ) חוצה את הפוליטיקה לכאן ולכאן (מגיד) אעיין בדבר (רחצה) לתנועה שכבר רחצה בדמים (מוציא) לו הוציא המסקנא (מצה) בהתעורר התגרה (מרור כורך) להאכיל מרור את בני קורח (שלחן עורך) העורכים מלחמה זזורקים שלחנות וכסאות (צפון) צריך להחביאם בבתי כלאים (ברך) שלא יתקוממו לברוח (הלל) באמצע הליל (נרצה) העבדים הנרצעים לתורכים.
דוגמה לניסוח ההיתולי של ההגדה היא בקטע המקורי של "יכול מראש חודש", ששונה לניסוח הבא: "אינו יכול מראש חודש לשלם משכורת, תלמוד לומר ביום ההוא, הרי הוא דוחק ליום הרחוק ההוא".[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- הגדת ארץ ישראל, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים עריכה
- ^ הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 במרץ 2018
- ^ 1 2 3 4 קדיש יהודה סילמן, 1880–1937, הגדת ארץ ישראל: עם בדיקת חמץ ועם חד גדיא ועם שני פירושים רס"י ומטה הלוה, נסדר והוגה לפי הגהות א"י, באתר הספרייה הלאומית
