Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דפנה רכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דפנה רכטר
דפנה רכטר
דפנה רכטר
לידה תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
תקופת פעילות מ-1984
עיסוק זמרת, יוצרת, שחקנית קולנוע ותיאטרון
מספר ילדים 1
פרופיל ב-IMDb

דפנה רכטר (נולדה ב-15 ביולי 1965) היא זמרת-יוצרת ושחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת שני פרסי אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (1991 ו-1998) ופרס התיאטרון הישראלי.

ראשית חייה עריכה

קובץ:Hanna Maron (997009453301205171).jpg
רכטר עם אמה ואחיה, 1970

דפנה רכטר נולדה למשפחת אמנים. היא בתם של האדריכל יעקב רכטר והשחקנית חנה מרון. אחיה הוא האדריכל אמנון רכטר, ואחותה היא הפילוסופית ד"ר עפרה רכטר. היא אחותם למחצה של המוזיקאי יוני רכטר והמאיירת מיכל לויט, מנישואיו הראשונים של אביה.

רכטר סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק בית צבי. במהלך לימודיה עבדה כמוכרת תכשיטים בפסאז' הוד (רחוב דיזנגוף 101) של תיאטרון הקאמרי.

בראיון בינואר 2022[1] סיפרה רכטר כי היא השתמשה החל מגיל 14 ובמשך כ-40 שנים בסמים קשים מסוגים שונים. היא גם דיברה בתקשורת בגלוי על היחסים המורכבים שהיו לה עם אמה.

קריירה עריכה

קובץ:Over The Ocean one.jpg
דפנה רכטר (באמצע) לצד אריה מוסקונה (מימין) ומילי אביטל (משמאל) בסרטו של יעקב גולדווסר, "מעבר לים", 1991

ב-1984 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה הקומית "קרובים קרובים".

ב-1991 השתתפה בסרט "מעבר לים" לצד אריה מוסקונה וזכתה עליו בפרס אופיר. לאחר מכן שיחקה בשורה של סרטים ישראליים: "מקס ומוריס" לצד משה איבגי ואורנה בנאי (1994), "קשר עיר" לצד יונתן סגל ב-1998 (עליו זכתה בפרס אופיר), "צור הדסים" (1999) ו"פיתוי" (2002) המבוסס על הרומן "פיתוי" מאת רם אורן.

ב-1992 לקחה פסק זמן מעולם המשחק ועברה להתגורר בניו יורק שם עבדה בבית חרושת ליצור כובעים, וכעורכת בתחנת הטלוויזיה של הישראלים בעיר.

בטלוויזיה השתתפה במיני-סדרה "אנס הבושם" (לצד נתי רביץ), בסדרת הדרמה "מיי פירסט סוני" לצד יורם חטב (2002), ובשנת 2003 החלה לשחק בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" (לצד אגם רודברג) במשך שלוש עונות. בנוסף השתתפה בדרמות הטלוויזיה "אהבה ממדרגה ראשונה", "משחקי ראש" ו"המכון".

שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון הישראלי: בתיאטרון באר שבע שיחקה ב"ברור כשמש", "קומדיה של טעויות" (לצד גיל פרנק), "טובת המולדת", "הביצה", "שם המשחק", "דון ז'ואן", "מפיסטו", "רוחות" (לצד אמה, חנה מרון), "מפגש משולש", "שלוש אחיות", "מעקב באפילה" וב"כטוב בעיניכם". בהבימה שיחקה ב"אותלו" ובבית ליסין ב"גג שקוף", "גן עדן דרום", "הקונצרט", "קיסריה סופ"ש", "המים זוכרים", "ריגוש", "יומנים" ו"חיים פרטיים".

בשנת 2008 פרשה רכטר ממשחק והתמקדה בשירה ובנגינה בסקסופון.

ב-2012 היא הגיחה לתיאטרון בהצגה "סוסים על כביש גהה" שעלתה בתיאטרון בית ליסין[2]. באותה השנה גילמה את טליה בסדרת הטלוויזיה "יומני החופש הגדול".

בשנת 2013 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Airbaloon", יחד עם המוזיקאי נעמן טל. באותה העת החלה לשדר בתחנת הרדיו האינטרנטית 109FM תוכנית בשם "סולם רכטר".

בשנת 2015 הוציאה את אלבומה השני, "דפנה רכטר: ביום טוב", בהפקתה המוזיקלית של קורין אלאל. במסגרת האלבום, חידשה רכטר את השיר "נכון להיום" שביצע במקור זהר ארגוב.

בשנת 2022 שבה אל בימת התיאטרון כשגילמה את מיקה במחזה "טריאז'" בתיאטרון בית ליסין, לצידה של יונה אליאן.

בשנת 2021 הוציאה את הסינגל "להתגרש מעצמי" ובהמשך חידשה את שירו של שלמה יידוב, "שיר בין ערביים".

בשנת 2025 חידשה את השיר "סוף העונה" שביצעה במקור גלי עטרי, ובמקביל הוציאה את הסינגל "אולי הפחד". בדצמבר של אותה השנה, הוציאה לאור את אלבומה השלישי, "הכל שקט עכשיו".

חיים אישיים עריכה

רכטר מתגוררת בתל אביב, גרושה ולה בת אחת בשם זואי שנולדה ב-1996.

רכטר טבעונית[3], הידועה גם בזכות תרומתה למאבק למען זכויות בעלי חיים.

פילמוגרפיה עריכה

שנה סרט/סדרה תפקיד
1984 קרובים קרובים ענת
1991 מעבר לים רוזה גרינברג
1993 עניין של זמן עופרה אריאל
1994 מקס ומוריס בלה הלינשטיין
1997 האישה באפור גליה
אהבה מדרגה ראשונה מאירה
ביפ אירנה
1998 אנס הבושם ריטה
קשר עיר אווה
1999 משחקי ראש מיכל
צור הדסים אילנה
2001 המכון
2002 פיתוי דפנה עילם
2002–2003 מיי פירסט סוני אלמה לזר
2003–2005 אהבה מעבר לפינה דניאלה ברזילאי
2008 אולי הפעם יעל שץ
2012 יומני החופש הגדול טליה

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים

סינגלים

  • עיוורון זמני (2015)
  • נכון להיום (2015)
  • אלוהימים (2015)
  • להתגרש מעצמי (2021)
  • שיר בין ערביים (2023)
  • שרב (2025)
  • סוף העונה (2025)
  • אולי הפחד (2025)
  • ריגרסיה (2025)

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאיה כהן, מחוברת לחיים: דפנה רכטר נגמלה מסמים - וחזרה למוזיקה, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
  2. ^ ציפי שוחט, אחרי 4 שנות היעדרות, דפנה רכטר חוזרת לשחק בתיאטרון, נקייה מאלכוהול וסמים, באתר הארץ, 30 במאי 2012
  3. ^ ציפי שוחט, הרעש שמאחורי הקלעים, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2012


פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר
1990–2010 ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010)
2011 ואילך אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020) • ג'ונא סולימאן (2021) • ריטה שוקרון (2022) • ריימונד אמסלם (2023) • ליה אללוף (2024) • נטע ריסקין (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דפנה_רכטר&oldid=64459"