פסאז' הוד
פעולות נוספות
| חזית פסאז' הוד ב-1964 | |
| חזית פסאז' הוד ב-1964 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אולם תיאטרון |
| שימוש | אולם תיאטרון בית ליסין |
| על שם | קולנוע הוד |
| כתובת | רחוב דיזנגוף 101–103 פינת רחוב פרישמן |
| מיקום | קובץ:Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו |
| מדינה | ישראל ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1956–1961 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
קולנוע הוד - 26 בפברואר 1959 אולם הקאמרי - 27 בדצמבר 1961 |
| אדריכל | דב כרמי, צבי מלצר, רם כרמי |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות מודרנית |
| <mapframe align="center" height="250" latitude="32.079444" longitude="34.773697" width="250" zoom="14">[{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[34.773697,32.079444],"type":"Point"},"properties":{"title":"Point1","marker-symbol":"theatre"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe> | |
פסאז' הוד (ידוע גם בשמות פסאז' דיזנגוף ובית תיאטרון בית ליסין, בעבר - בית התיאטרון הקאמרי) הוא בניין בפינת רחוב דיזנגוף 101 ורחוב פרישמן 44 בתל אביב, המשמש מאז 2002 כמשכנו של תיאטרון בית ליסין[1].
היסטוריה עריכה
הקמת המבנה החלה בשנת 1956 בתכנונו של דב כרמי (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), על ידי קבוצת משקיעים בראשות אריה פילץ, שהתאגדו כחברה בשם "פסג' דיזנגוף בע"מ"[2]. המגרש היה קודם לכן בבעלות משפחת גרדינגר (בעלי קולנוע ארמון בחיפה) ושימש לפני תחילת הבנייה כמגרש חניה. עם תחילת הבנייה החל משא ומתן עם התיאטרון הקאמרי להקמת אולם עבורו במבנה, שייבנה בנוסף לתוכנית המקורית להקמת אולם קולנוע, חנויות ומשרדים במקום[3]. ביוני 1957 הוצגה התוכנית המעודכנת שכללה: בניית אולם ייעודי עבור התיאטרון הקאמרי עם 900 מושבים (מהם 400 מושבים ביציע) עם פואייה בן שתי קומות; מעל אולם קולנוע עם 900 מושבים במרתף ו-50 חנויות בשתי הקומות הראשונות. עוד כללה התוכנית פסאז' שלו כניסות משלושת הרחובות אליהם הוא פונה, כשהכניסה הראשית היא מרחוב דיזנגוף, בעוד שהכניסה לתיאטרון הקאמרי היא מדופן המבנה, עם גרם מדרגות נפרד בפינת הרחובות פרישמן—פרוג[2].
המבנה הושלם בהדרג, וביוני 1958 נפתחה חנות הספרים אלשיך[4], ב-26 בפברואר 1959 נפתח בו "קולנוע הוד" (ומאז קיבל את הכינוי "פסאז' הוד")[5]. אולם התיאטרון הקאמרי נקלע לקשיים כספיים ולא היה ברשותו ההון הדרוש למימון הקמת האולם[6]. כבר בסוף 1957 פנה התיאטרון למשרד האוצר בבקשה שנדחתה להלוואה של מיליון ל"י לצורך מימון האולם[7]. התיאטרון פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע לרכישת האולם[8], ובין השאר עלתה הצעה שעיריית תל אביב תשתתף בהקמת האולם ותמורת זו יובטח לה חלק בבעלות[9]. לבסוף הוקמה חברה (חברת "בניין הקאמרי (1961) בע"מ") בבעלות משותפת של הוועדה הציבורית של ידידי התיאטרון ועיריית תל אביב שקנתה את האולם עבור התיאטרון[10]. עקב הקשיים הכספיים, הקמת אולם התיאטרון מעל קומות המסחר החלה רק במרץ 1959[11]. עד ספטמבר 1960 הושקעו באולם יותר ממיליון ל"י, והחלק הארי מהסכום הגיע מתרומות של אנשים ומוסדות, כולל תרומה של השחקנית אליזבת טיילור ותרומה של מערכת חימום וקירור לאולם[12]. העלות הסופית הייתה 2.5 מיליון ל"י, ובנוסף לתרומות ולתקציב שסיפקה העירייה נלקחו הלוואות מבנק יעסור ומחברת הכשרת היישוב[10]. האולם נחנך ב–27 בדצמבר 1961, בנוכחות שר החינוך אבא אבן וראש העירייה מרדכי נמיר[13]. עם חנוכתו היה אולם התיאטרון המודרני בישראל, עם ציוד חדיש לתקופה[14].
קודם לפתיחת האולם, פרצה מחלוקת עם המשטרה בטענה שסידורי הבטיחות באולם אינם עונים על הדרישות, בעיקר בשל כך שהמעברים צרים מדי[15][16].
החנויות במבנה נמכרו ליזמים שונים ותמהיל השוכרים השתנה פעמים רבות במהלך השנים. תחילה אכלסו בתי קפה ומועדוני לילה את רוב החנויות הפונות לרוחב, בהם: "קפה קליפורניה" (בבעלות אייבי נתן), קפה "איטליה", קפה "ברודוויי" (שנקרא תחילה "קוקי")[17] ומועדון לילה "אדריה". במהלך 1964 רכשה חברת האופנה "מצקין" את קפה "ברודוויי", קפה "איטליה" ואת מועדון הלילה "אדריה"[18][19], ואיחדה אותם לחנות ענק אחת שלה שלוש קומות עם חזית לאורך 35 מטר הפונה לרחוב דיזנגוף, ואשר נפתחה ביולי 1965[20][21]. לצד "מצקין" פעלו חנויות הלבשה והנעלה נוספות, חנות תקליטים, משרדי נסיעות ועוד[22]; ופסאז' הוד היה אחד ממרכזי הקניות המובילים באותן השנים[23]. אולם עם פתיחת דיזנגוף סנטר ב-1977 ואחר כך קניונים רבים, דעך המסחר בפסאז'[23].
בנובמבר 1988 פתחה "כתר הוצאה לאור" את חנות הדגל שלה ברחוב דיזנגוף, בשטח בו פעל קודם כלבו "מצקין". החנות שהוקמה בהשקעה של מיליון דולר בעיצוב עדה כרמי-מלמד התפרסה על-פני שלוש קומות, הכילה 25 אלף ספרים, וכללה בית-קפה; היא כונתה "חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון"[24]. החנות נסגרה ביוני 1992 לאחר שצברה הפסדים[25].
בשנת 1991 חולק אולם קולנוע הוד (לאחר שנרכש על ידי חברת "גלובוס גרופ") לשלושה אולמות קולנוע נפרדים[26]. ב-2005 קיבל אחד האולמות את השם אולם "הוד סינפריז", והוא התמחה בהצגת סרטי קולנוע צרפתי[27].
בסוף 2002 עזב התיאטרון הקאמרי את בניין פסאז' הוד ועבר למשכן לאמנויות הבמה ובמקומו נכנס תיאטרון בית ליסין[28]. בתחילת 2007 נסגר קולנוע הוד[29]; ובמרץ 2010 רכשה אותו עיריית תל אביב, במטרה להסב את אולם הקולנוע לשני אולמות תיאטרון קטנים עבור תיאטרון בית ליסין ובמקביל לשפץ גם את האולם הקיים של התיאטרון. באותה עת הוערכה עלות תוכנית השיפוץ ב-10 מיליון דולר[30][31]. בינואר 2012 הוצגה תוכנית השיפוץ, בהיקף תקציבי של כ-65 מיליון שקל, שכללה טיפול בבעיות בטיחות באולם הקיים ושדרוגו, הסבת אולם הקולנוע לאולם תיאטרון בן 430 מושבים, בניית כניסה חדשה לתיאטרון בקומת הקרקע ושיפוץ מקיף של הפאסז'[32]. השיפוץ נמשך חמש שנים, בעלות של 142 מיליון שקל, לאחר שהתגלה שיש צורך גם לחזק את יסודות המבנה והוא הסתיים בקיץ 2019[33].
עסקים ומוסדות שפעלו במבנה עריכה
- אלשיך הספרייה הצרפתית
- קולנוע הוד
- קפה קליפורניה
- משרד כרטיסים לאן
- כלבו מצקין
תמונות עריכה
-
קפה קליפורניה והכניסה לתיאטרון הקאמרי ב-1965
-
אלשיך הספרייה הצרפתית ב-1958
-
מבט אל בניין הפסאז' בצד הפונה לרחוב פרישמן - ב-1962
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ נעמה ריבה, "זה היה סיוט, סיוט". קבלו בתשואות את תיאטרון בית ליסין החדש, באתר הארץ, 7 ביולי 2019
- ^ 1 2 שמעון סאמט, פסג' חדיש עם תיאטרון נבנה בתל־אביב העובר ליד, הארץ, 13 ביוני 1957
- ^ א. כנרתי, הקאמרי מנהל מו"מ על רכישת אולם נוסף בפסג' דיזינגוף, למרחב, 1 באוקטובר 1956
- ^ נפתח בית ספרים צרפתיים 'י-אלשיך", על המשמר, 3 ביוני 1958
- ^ נפתח קולנוע חדש בתל־אביב, הארץ, 27 בפברואר 1959
- ^ זאב שיף, קלות דעת בתיאטרון הקמרי, הארץ, 28 בפברואר 1958
- ^ הקאמרי מבקש מליון ל"י לכיסוי חובות ורכישת אולם, מעריב, 31 בדצמבר 1957
- ^ הקאמרי מבקש עזרת מוסדות שונים להשתתף ברכישת אולם, דבר, 5 בינואר 1958
- ^ הצעה שעת"א תשתתף בבניית אולם הקאמרי, הארץ, 8 ביוני 1959
- ^ 1 2 ההשקעה באולם .הקאמרי" תסתכם ב־2,5 מיליון ל"י, הארץ, 14 בדצמבר 1961
- ^ נתן דונביץ, הקאמרי יבנה בלי סולל בונה, הארץ, 16 במרץ 1959
- ^ בניין הקאמרי ייחנך בפסח, הארץ, 15 בספטמבר 1960
- ^ 'סלתה ושמנה' בחנוכת הקאמרי, הארץ, 28 בדצמבר 1961
- ^ תיאור האולם בעת חנוכתו - בית התיאטרון הקאמרי, הארץ, 28 בדצמבר 1961
- ^ דוד דיין, הקאמרי: תקנות הבניה מיושנות <הארלם בפסז' דיזנגרף מספק את צרכי הבטיחות>, הארץ, 22 באוגוסט 1961
- ^ המשטרה הודיעה שלא תתיר הצגות באולם הקאמרי החדש הסיבה: התיאטרון לא דאג לסידורי בטחון, הארץ, 20 באוגוסט 1961
- ^ כקרוב קפה "ברודווי"- במחצית החודש הבא יזכו תושבי העיר בבית קפה חדש "ברודווי" בית קפה זה מוקם על הריסותיו של "קוקי" המפורסם, מעריב, 22 בפברואר 1960
- ^ מבקשים למנוע מסירת ברודווי, הארץ, 4 בפברואר 1964
- ^ חברות ההלבשה הגדולות ירחיבו את חנויותיהם בת"א, מעריב, 24 בינואר 1964
- ^ במצקין - דיזנגוף - כל הנוצת זהב, הארץ, 16 ביולי 1965
- ^ חביב שמעוני, חנות אופנה המפוארת במשינה פתחה שעריה, הארץ, 6 באוגוסט 1965
- ^ יהודית וינקלר, י: תל־אביג הגדולה - פסז' "דיזנגוף" עובד בשיטת ה'נון־סטופ', היום, 29 בנובמבר 1966
- ^ 1 2 מיכל סבו, הקניונים של שנות ה-50, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2003
- ^ מיה כהן, כמו בניו-יורק, אבל בגדול - באוקטובר ייפתח בחנות מצקין לשעבר, ענק הספרים החדש של הוצאת כתר — ארבע קומות של ספרים וגם ירחוני, העיר, 26 באוגוסט 1988עידית שחורי, היהלום שבכתר - פנינה חדשה בדיזנגוף * שלוש קומות, 25 אלף ספרים, המדפים עץ טבעי - אומרים עליה שהיא חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון - "כתר" * סיפור של מיליון דולר, מעריב, 15 בנובמבר 1988
במוצ"ש נפתחת בדיזנגוף 101 פינת פרישמן, חנות הספרים המפתיעה והגדולה ביותר בישראל. 3 קומות, 30,000 ספרים והקפה הכי טוב בתל־אביב, העיר, 11 בנובמבר 1988 - ^ אפי לנדאו, גרניט מחזירה ספרים למו"לים, חדשות, 4 ביוני 1992
- ^ נווית זומר, מגילת העצמאות של גלובוס ג'וניור, חדשות, 11 ביולי 1991
- ^ פבלו אוטין, קולנוע ביתי, באתר גלובס, 21 בפברואר 2005
- ^ ציפי שוחט, הקאמרי עובר דירה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
- ^ טל פרי, פינס מתרחבת, באתר גלובס, 17 בינואר 2007
- ^ שלומית צור, גלובוס מכר את קולנוע הוד לעיריית ת"א ב-9 מיליון שקל, באתר TheMarker, 24 במרץ 2010
- ^ יעל געתון, העיר, לא רק הבימה: תיאטרון בית לסין ישופץ, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
- ^ ציפי שוחט, קולנוע הוד יוסב לאולם תיאטרון בית ליסין, באתר הארץ, 29 בינואר 2012
- ^ נחנך תיאטרון בית ליסין החדש בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן, באתר "Time Out ישראל", 4 בספטמבר 2019