בירה בישראל
פעולות נוספות
הבירה בישראל מיוצרת בעיקר על ידי שתי מבשלות גדולות: "טמפו משקאות" ו"מבשלות בירה ישראל". החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו גם מבשלות בוטיק רבות ברחבי ישראל[1]. פסטיבלי בירה מתקיימים מדי שנה בישראל, אחד הגדולים שבהם הוא פסטיבל "הופי" הבינלאומי בתל אביב-יפו המארח מבשלות ישראליות וכן מבשלות בינלאומיות רבות[2].
היסטוריה עריכה
בעת העתיקה עריכה
העדויות הקדומות ביותר לבישול בירה בארץ ישראל התגלו במערת רקפת שבכרמל, בתקופת התרבות הנאטופית, מלפני כ-13 אלף שנה[3][4][5]. עדות ארכאולוגית למבשלת בירה בארץ ישראל נמצאה בתל עין הבשור, ליד מושב עין הבשור, בצפון-מערב הנגב בתקופת השושלת הראשונה המצרית (3100–2890 לפנה"ס). האתר מאופיין במבני לבנים מיובשות בשמש ובכלי חרס המאפיינים מבשלות מצריות כמו קערות קמח. ניתן לומר שהמבשלה של עין בשור היא תופעה מצרית שקושרה לשלטון המצרי בארץ ישראל בתקופת השושלות הראשונות של הממלכה הקדומה ולא תופעה מקומית עתיקת יומין[6]. עדויות ארכאולוגיות נוספות לייצור בירה בארץ ישראל מגיעה מהמילניום ה-3 לפנה"ס, מערד וממתחם חסן ערפה בתל אביב[7]. בדצמבר 2019 הצליחו חוקרים לייצר בירה משמרים שנמצאו בכלים בני 2,500 שנים שנמצאו בפך בירה מחפירות תל צפית[8].
בתקופת המנדט הבריטי עריכה
בשנת 1926 הוקמה בעכו מבשלת הבירה התעשייתית הראשונה בארץ ישראל, שנקראה Max Brau[9]. היזמים והבעלים היו האחים אהרון-צבי (הרמן) ומרדכי (מוט'ל) רוזנברג[10], שעלו לארץ מפולין שנתיים קודם לכן. מיקום המבשלה נבחר בשל הקרבה למעיינות כברי, שנודעו באיכות המים שלהם[11]. הבירה שיוצרה במבשלה הייתה מסוג פילזנר. המבשלה נסגרה אחרי שלוש שנות פעילות.
בשנת 1934 החל יבואן המשקאות יצחק דיסקין לשווק את בירה "אמסטל" ההולנדית בארץ ישראל[12], והוא המשיך לייבא אותה במשך שנים רבות, גם לאחר הקמת מדינת ישראל[13]. באותה שנה גם ייסד ג'יימס רוטשילד, בשותפות עם חברת פיק"א וחברה בנקאית צרפתית בראשותו של גסטון דרייפוס, את מבשלת "תעשיית בירה א"י בע"מ" (Palestine Brewery Ltd)[14]. המבשלה הוקמה בראשון לציון בסמוך ליקב שגם הוא היה בשליטת משפחת רוטשילד. שיווק הבירה מהמפעל החל בינואר 1936[15]. המבשלה ייצרה תחילה בירה בסגנון פילזנר בשם "בירה נשר"[14], ומאחר ששתיית בירה לא הייתה פופולרית ביישוב היהודי, הוחלט לייצר גם משקה מאלט, בירה שחורה לא-אלכוהולית, בשם "נשר מאלט", שייוצר במפעל נוסף שהוקם בתל אביב[16]. מנהל המבשלה והברומייסטר הראשון שלה היה פרץ הירשברוך, שנענה לפניית גסטון דרייפוס להקים ולנהל אותה ועלה לארץ ישראל. הירשברוך היה מהנדס מכונות וכימיה יליד פולין, עם ניסיון של כ-30 שנה בייצור בירה בגרמניה[17].
השוק העיקרי של המבשלה היה חיילי הצבא הבריטי בארץ ישראל, הירשברוך אף נסע ב-1939 לאנגליה במטרה לרכוש ציוד לייצור בירה בסגנון הבריטי מסוג "אייל" ו"סטאוט"[18]. בעקבות העלייה מגרמניה ופרוץ מלחמת העולם השנייה גבר הביקוש לבירה[19]. מספר החיילים ששהו בארץ ישראל גדל והמפעל ייצא את תוצרתו לחיילי הצבא הבריטי בהודו ובמזרח הרחוק[16]. בשנת 1940 נרכש מפעל הבירה "כביר" שהיה בהקמה בבת ים במטרה לעמוד בביקוש[14]. באותה שנה ייצר המפעל כבר חמישה מותגים: "נשר", "גולדסטאר", "סרביס ברנד בראון", "נשר מאלט" ו"משקמר"[20]. בשנות המלחמה היה "גולדסטאר" למותג הפופולרי ביותר של החברה[19]. ב-1946 מספר העובדים של המבשלה הגיעה לכ-200[21].
במדינת ישראל עריכה
אחרי סיום ההמנדט הבריטי ירד הביקוש לבירה, בשנים שלאחר הקמת המדינה עמדה הצריכה לנפש על כ-10 ליטר בשנה, לעומת כ-100 ליטר בארצות אירופה. למרות זאת קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים לואיס הרצברג מניו יורק החליטה להקים את "מבשלת שיכר לאומית" בנתניה. הרצברג החזיק בבעלותו כבר שתי מבשלות בירה בניו יורק וניו ג'רזי[22], והיה שותף במבשלה נוספת ביוהנסבורג, דרום אפריקה[23]. טקס הנחת אבן הפינה למבשלה נערך ב-28 באוקטובר 1951[24], בנוכחות שר המסחר והתעשייה דב יוסף, ראש העירייה עובד בן עמי, נציג שגריר ארצות הברית ולואיס הרצברג. הטקס נערך מיד לאחר טקס חנוכת אזור התעשייה החדש לש נתניה (לימים קריית ספיר)[24][25]. הייצור במפעל החל באמצע 1953 עם המותג "אביר"[26][27].
עם תחילת הייצור "מבשלת שיכר לאומית" והמתחרה "תעשיית בירה ארץ ישראלית", הגיעו להסכם על הקמת קרטל, כולל חלוקת השוק ביניהן והקמת חברת שיווק משותפת[28]. החברות זכו גם להגנה מפני ייבוא בירה, שעליה היה היטל סחר[29]. בשנת 1965 מוזגו "מבשלת שיכר לאומית" ו"תעשיית בירה א"י"[30] החברה הממוזגת הפכה למונופול בתחום ייצור הבירה בישראל.
בשנת 1967 רכש איש העסקים ויליאם רובינסון את השליטה בקבוצת מפעלי הבירה, לאחר שהחזיק כבר בשליטה ב"תעשיית בירה א"י"[31], וב-1973 רכש את מלוא הבעלות[32]. בשנת 1975 התאבד ויליאם רובינסון, לאחר שעסקיו כשלו, ומשפחתו העמידה את החברה למכירה[33]. על רכישת "מבשלת שיכר לאומית" התחרו משה בורנשטיין, מנכ"ל ובעלים של "טמפו", ומוריי גולדמן, איש עסקים יהודי-קנדי[34], ולאחר מאבק זכה גולדמן ורכש את החברה[32].
במחיצת השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 החל שיווק נרחב יותר של מותגי בירה מיובאים, בעיקר בפחיות, ביניהם "טובורג", "גינס" ו"אמסטל"[35]. בתגובה ייצרה "מבשלת שיכר לאומית" מותג בשם "בירה OK" ששווק בפחיות[35]. אחר כך הושק מותג בשם "2:2" בירת דלת קלוריות[36] ומותג משקה "שנדי" (שילוב של בירה "מכבי" עם משקה ליים). אך מותגים אלו כשלו וייצורם נפסק[37].
בשנת 1984 החלה "מבשלת שיכר לאומית" לייצר לראשונה בישראל מותג בירה בין-לאומי - בירה "באדוויזר", בזיכיון מטעם חברת אנהאוזר-בוש[38]. מנכ"ל החברה הסביר שאחת הסיבות העיקריות לייצור "באדוויזר" בישראל היה החשש שבעקבות הסכם הסחר החופשי שנחתם עם ארצות הברית באותה עת, בירה בכמות גדולה הייתה מיובאת ממנה מאחר שהמכס על יבוא הוסר, אך ייצור מקומי של המותג האמריקאי המוביל יקטין את כדאיות הייבוא[39]. "באדוויזר" הצליחה לתפוס נתח שוק של כ-6% משוק הבירה בישראל[40], אך לאחר זמן קצר ייצורה הופסק, עקב סכסוך עם יצרן הבירה הצ'כית "בודוויזר", שתבע את הפסקת הייצור שלה בישראל, לאחר שנרשמה כבעלים של כינוי המקור "באדוויזר" עשר שנים לפני שהחל ייצור הבירה בישראל[41]. באותה שנה קיבלה חברת "עלית" את זיכיון הייבוא של בירה "אמסטל"[42]. חברת "עלית" החלה לייבא את המותג בכמויות גדולות בפחיות, והחלו תלונות שהייבוא בוצע במחירי היצף ופוגעה בתעשייה המקומית[43][44]. "עלית" תכננה גם לייבא בירה "אמסטל" ו"היינקן" בחביות[45], אך איבדה את זיכיון הייבוא ל"טמפו"[46].
בשנת 1985 העמיד מוריי גולדמן למכירה את "מבשלת שיכר לאומית", מאחר שסבלה מעודף כושר ייצור ופעלה בהפסד[47], אך עקב משקעי העבר לא הסכים למכור אותה ל"טמפו". החברה נמכרה למשפחת בנדהיים מארצות הברית, ששימשה כ"איש קש"[48][49], ולאחר זמן קצר מכרה את המפעל ל"טמפו", בראשותו של משה בורנשטיין[50][51]. לאחר הרכישה בידי "טמפו", נכסי "מבשלת שיכר לאומית" עברו לידי חברת "טמפו תעשיות בירה", שבאותה תקופה הקימה מבשלת בירה בחולון לייצור בזיכיון של מותג הבירה הדני "טובורג"[52][53]. אולם לאחר זמן קצר סגרה את המבשלה בחולון, והמבשלה של "מבשלת שיכר לאומית" במגדל העמק, וריכזה את כל ייצור הבירה (ובהמשך גם של כל המשקאות הקלים שלה) במתחם בנתניה. החברה שלטה בכ-90% משוק הבירה בישראל (שאר הצריכה הייתה מייבוא), ועד לתחילת הפעילות של "מבשלות בירה ישראל" בשנת 1995, המבשלה בנתניה הייתה מבשלת הבירה היחידה בישראל באותן השנים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 היצע הבירה בשוק הישראלי גדל באופן משמעותי, עם עשרות מותגים נוספים מייבוא ומבשלות בוטיק חדשות שהוקמו[54].
בעשור השני של המאה ה-21 הצטרפה לשוק הבירה בישראל חברת "הכרם - משקאות חריפים", שב-2014 רכשה את השליטה במבשלת "בירה מלכה[55]; ושנה אחר כך גם את יבואנית הבירות חברת "נורמן פרימיום"[56], שהחזיקה במבשלת "בירה נגב", שפעילותה שולבה עם "בירה מלכה" באתר אחד במגדל תפן[57]. בשנת 2019 קיבלה חברת "הכרם", מקבוצת "אנהאוזר-בוש אינבוו", גם זיכיון לשיווק בירה "באדווייזר" בישראל[58].
ביוני 2023 חברת "יקבי כרמל" קיבלה זיכיון לשיווק המותגים: "הוגרדן", "לף" ו"סטלה ארטואה" של קבוצת "אנהאוזר-בוש אינבוו"[59]. בנוסף היא משמשת כמשווקת של מבשלת "בירה אלכסנדר" הישראלית[60].
מבשלות עריכה
מבשלות תעשייתיות עריכה
מאז שנות ה-50, תעשיית הבירה הישראלית נשלטת על ידי לא יותר משתי חברות מדי תקופה. החל משנות ה-90, עם הקמתה של חברת "מבשלות בירה ישראל", היא וחברת "טמפו משקאות" שולטות בשוק הבירה בישראל. בנוסף, פועלות בישראל כ-25 מבשלות בוטיק ומבשלת "בירה טייבה", שהוקמה על ידי פלסטינים נוצרים בשנת 1994, בכפר הנוצרי אל-טייבה הסמוך לרמאללה[61].
טמפו מייצרת את המותגים "גולדסטאר" ו"מכבי", ואילו מבשלות בירה ישראל מייצרת את "קרלסברג" ו"טובורג" הדנים. מבשלות בירה ישראל נכנסה לשוק בשנת 1992, כשותפות בין קבוצת "קרלסברג" לזכיינית "קוקה-קולה בישראל ("החברה המרכזית לייצור משקאות קלים")[62]. ב-1996 החלה החברה לשווק את "בירה גינס".
טמפו, הממוקמת בנתניה, היא מבשלת הבירה הגדולה ביותר בישראל. ב-1999 היו לבירות "גולדסטאר", "מכבי" ו"היינקן" של "טמפו" נתח שוק של יותר מ-70% משוק הבירה בישראל[63]. אולם עשרים שנה אחר כך ירד נתח השוק של "טמפו" לכ-45% ו"מבשלות בירה ישראל" מחזיקה נתח שוק של כ-30%, שאר השוק מוחזק בידי מבשלות בוטיק ומותגים מיובאים[64].
מבשלות בירה תעשייתיות בישראל
| שם | מקום | תחילת פעילות | שנת סגירה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| תעשיית בירה ארץ ישראלית | ראשון לציון | 1936 | 1961 | המבשלה בה יוצרו לראשונה המותגים: "נשר" ו"גולדסטאר", ב-1961 פעילותה הועברה לקו ייצור שהוקם במבשלה בבת-ים |
| מבשלת כביר | בת ים | 1940 | 1977 | ייצרה תחילה בעיקר את המותג "נשר מאלט", במקום מבשלה קטנה שפעלה בתל אביב, החל מ-1961 הייתה לאתר הייצור המרכזי של "תעשיית בירה ארץ ישראלית" |
| מבשלת שיכר לאומית | נתניה | 1953 | פעילה | ממשיכה לשמש כאתר הייצור המרכזי של "טמפו משקאות" |
| מבשלת בירה הגליל | מגדל העמק | 1963 | 1985 | מבשלה שהוקמה על ידי "תעשיית בירה ארץ ישראלית" בעידוד ממשלתי[65], במטרה לספק תעסוקה לתושבי העיירה[66], נסגרה לאחר הרכישה בידי "טמפו", עקב עודף כושר ייצור שהיה לחברה[67] |
| טמפו תעשיות בירה | חולון | 1986 | 1988? | מבשלה שהוקמה על ידי "טמפו"[68], במטרה לייצר בזיכיון את בירה "טובורג"[69], אך נסגרה לאחר ש"טמפו" רכשה את "מבשלת שיכר לאומית" |
| מבשלות בירה ישראל | אשקלון | 1995 | פעילה | מבשלה שהוקמה על ידי "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים", במטרה לייצר בזיכיון את בירה "קרלסברג" ו"טובורג", החל מ-2021 מייצרת גם את בירה "שקמה" - מותג ישראלי הכולל ארבעה טעמים: אייל ענברי, IPA, בלונד ובירת חיטה[70]. |
מבשלות בוטיק עריכה
מבשלות בוטיק בישראל החלו להופיע ולהתפתח באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, לאחר שנים ארוכות שבהן הייתה רק פעילות של מבשלות מסחריות גדולות. פתיחת מבשלות הבוטיק בישראל באה בעקבות פריחת בישול הבירה הביתית, כפי שהחל להתבטא בישראל בתחילת שנות ה-2000: העיתונאי שגיא קופר, יחד עם איש הבירה גדי דבירי, ייסדו בשנת 2002 את 'מועדון הבירה הישראלי', שאיחד באופן לא רשמי את רוב מבשלי הבירה הביתית בישראל דאז. השניים גם קיימו מספר תחרויות בירה ביתית שבתחילה השתתפו בהן מספר מועט של מבשלים, אבל כבר במהדורתה השלישית לקחו בה חלק כמה עשרות מתמודדים; חלק גדול מהם, כמו אורי שגיא ממבשלת אלכסנדר, דייוויד כהן ממבשלת הדאנסינג כאמל, האחים שפירא מ'בירה שפירא', אסף לביא שייסד את מבשלת מלכה, ומבשלים שייסדו מבשלות נוספות, כולם נטלו בה חלק והפכו מאוחר יותר לבעלי מבשלות בוטיק משלהם. חשיבותם של מבשלי הבירה הביתית ושל מבשלות הבוטיק הלכה ועלתה גם בישראל, כיון שהם פיתחו שיח סביב הבירה. בשלב מסוים אף נטלה חברת טמפו חסות על תחרות הבירה הביתית של קופר ודבירי ומועדון הבירה הישראלי, תחת השם 'סמואל אדמס לונג שוט', כשם התחרות בארצות הברית. מאוחר יותר אף ייסד שגיא קופר תחרות בירה ביתית בשם 'אתגר הסטאוט', יחד עם מבשלת קרלסברג באשקלון.
מבשלת דנסינג קאמל, שנפתחה בתל אביב ב-2006, הייתה המבשלה הראשונה שנפתחה בישראל והיא מייצרת ארבעה סוגי בירה באופן קבוע ורציף[71]. מאוחר יותר באותה שנה נפתחה מבשלת הגולן ברמת הגולן. "ג'מס מפעל הבירה" - המבשלה הכשרה הראשונה בישראל, נפתחה ברחוב המגשימים בפתח תקווה ב-2009. בירה ג'מס מייצרת מספר רב של בירות, ומלבד המפעל בפתח תקווה היא מחזיקה בסניפים נוספים ברחבי ישראל אך יותר מאוחר הפסיקה לבשל בעצמה והסתמכה על מבשלות אחרות אשר מבשלות את המתכונים עבורם. כיום מיוצרים בישראל סה"כ כ-100 סוגי בירה[72].
מותגי מבשלות הבוטיק ומיקומן בארץ (נכון לאוקטובר 2018) הם:
| שם | מקום | שנת הקמה | מותגים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מבשלת דנסינג קאמל | תל אביב | 2006 | דנסינג קאמל | נסגרה ב-2022 |
| בירה מלכה | תפן | 2006 | מלכה | |
| מבשלת הגולן | קצרין | 2006 | בזלת, עוג. | |
| מבשלת ליבירה | חיפה | 2007 | ליבירה | |
| מבשלת אייסיס | דקל | 2007 | אייסיס | |
| מבשלת הנגב | קריית גת | 2008 | נגב | אוחדה עם בירה מלכה ב-2016 |
| מבשלת סלארה | גניגר | 2008 | סלארה | |
| אוק אנד אש | בית שמש | 2008 | אש, א-ביר | באסטרס עד 2019 |
| ג'מס | פתח תקווה | 2009 | ג'מס | המבשלה נסגרה אך המותג עדיין מייוצר ונמכר במסעדות הרשת |
| מבשלת העם | אבן יהודה | 2009 | הדובים | נסגרה ב-2015 ובהמשך המותג הדובים מיוצר במבשלת הארץ |
| בירה אלכסנדר | עמק חפר | 2010 | בירה אלכסנדר | |
| מבשלת בירה שיטה | ערד | 2010 | שיטה, (איפשי) | |
| בירה שפירא | א.ת. שורק | 2011 | בירה שפירא | |
| מבשלת הגליל | קיבוץ מורן | 2011 | גליל | |
| מבשלת שריגים | שריגים-ליאון | 2011 | עמק האלה, רונן | |
| מבשלת מידן | כרמיאל | 2012 | מידן | בירה ללא גלוטן |
| מבשלת מוסקו | זנוח | 2012 | מוסקו, (ללה) | |
| מבשלת פס | גשור | 2012 | פס | |
| צ'אקס | 2013 | צ'אקס | המבשלה נסגרה | |
| בירה הרצל | ירושלים | 2013 | בירה הרצל | |
| הגיבור | כרמיאל | 2013 | הגיבור | |
| מבשלת החצר | 2014 | החצר | המבשלה נסגרה | |
| מבשלת הערבה | צוקים | 2014 | קצרה | |
| בירצינות | קטורה | 2014 | בירצינות | |
| מבשלת השכן | 2015 | השכן | ||
| המבשלה סוף | אילת | 2015 | סוף | |
| מבשלת הארץ | קריית גת | 2016 | בירבזאר, הדובים | המבשלה נקנתה ממבשלת הנגב |
| אודיז | כפר גלעדי | 2016 | אודיז | |
| האטץ' | ירושלים | 2017 | המבשלה נסגרה | |
| מבשלת שבט | פרדס חנה-כרכור | 2018 | ||
| מבשלת שקמה | אשקלון | 2021 | ||
| מבשלת שניט | תל אביב | 2022 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שגיא קופר, הבו בירה ונשירה: בירות ישראליות, באתר ynet, 14 באפריל 2010
- גדי דבירי, משהו קר בלב מדבר: מבשלות בירה שבחרו להשתקע בדרום הקשוח, באתר "Time Out ישראל", 30 באפריל 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ עמנואל אמינוף , עכבר העיר, חמש בירות הבוטיק שאתם חייבים להכיר, באתר הארץ, 4 ביוני 2010
- ^ איתן לשם, "נותנים פייט לאירופאים, אבל אלה רק ניצני המהפכה": משהו טוב קורה בבירות הקראפט בארץ, באתר הארץ, 11 בינואר 2024
- ^ אסף רונאל, חוקרים מצאו במערה בכרמל מבשלת בירה מלפני 13 אלף שנה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מחקר: לפני 13 אלף שנה ייצרו בירה בכרמל, באתר ynet, 13 בספטמבר 2018
- ^ ד"ר יונת אשחר, מתברר שזו הבירה הקדומה בעולם, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 בספטמבר 2018
- ^ Ram Gophna, The Early Bronze I Settlement at 'En Besor Oasis, Israel Exploration Journal 40, 1990, עמ' 1 - 11
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מבשלת בירה בת 5,000 התגלתה במתחם בילוי בת"א, באתר ynet, 29 במרץ 2015
- ^ ניר חסון, "או שזה טעים או שנמות": חוקרים הצליחו לייצר בירה משמרים ששרדו אלפי שנים, באתר הארץ, 22 במאי 2019
זיו ריינשטיין, חוקרים ישראלים הצליחו לייצר בירה משמרים בני אלפי שנים, באתר וואלה, 22 במאי 2019 - ^ New Beer Factory , פלסטיין בולטין, 6 ביולי 1926
- ^ Registrations of partnerships, פלסטיין בולטין, 5 באוגוסט 1926
- ^ בי"ח לבירה "מקס ברוי" האחים רוזנברג- עכו, דואר היום, 28 בינואר 1927
- ^ פרסומת של יצחק דיסקין מ-1934: לכבוד חג החנוכה נשתה כולנו את הבירה המשובחת - אמסטל, הארץ, 2 בדצמבר 1934
שתו את הבירה המשובחת והמבריאה אמסטל, דבר, 21 בנובמבר 1934 - ^ פרסומת של בירה אמסטל - שתה בירה אמסטל וטוס לאמסטרדם, "העולם הזה", גיליון 2188 מ-8 באוגוסט 1979, עמוד 63
- ^ 1 2 3 25 שנים לתעשיית בירה "נשר" א"י בע"מ, דבר, 16 באוקטובר 1959
- ^ בית חרושת לבירה בראשון לציון, דואר היום, 3 בינואר 1936
- ^ 1 2 מ. כרמי, המצב בתעשית הבירה, משמר, 30 בדצמבר 1946
- ^ הירשברוך פרץ, באתר "אלבום משפחות
- ^ מינים חדשים של שכר, דבר, 23 בינואר 1939
- ^ 1 2 "נשר"-בירה ארץ־ישראלית, הארץ, 12 באפריל 1944
- ^ תעשיית בירה ארץ ישראלית בע"מ - מיצרים בירה נשר- גולד־סטאר - סרביס ברנד בראון - ובבית החרושת ביפו-תל־אביב - נשר מאלט - משקמר, הצופה, 29 בדצמבר 1940
- ^ בבית החרושת בירה "נשר", קול העם, 13 במרץ 1946
- ^ The New York Times, Louis Hertzberg of 262 Central Park West, chairman of the Metropolis Brewery of New Jersey, Inc., of Trenton, died on Tuesday, 8 SEP 1960
- ^ נחמה כרם, בא לחסל את הצנע - בתשיית בירה... - בעל הון יהודי מארה"ב מקים מבשלות-שכר - דראך אגב ייצר קרח, מעריב, 26 בדצמבר 1951
- ^ 1 2 נחנך אזור תעשיה בנתניה, הארץ, 29 באוקטובר 1951
- ^ 300 מפעלים חדשים יוקמו באזור־תעשיה חדש בנתניה, הארץ, 28 באוקטובר 1951
- ^ א. אביעל, מפעל שני לייצור בירה, מעריב, 24 ביוני 1953
- ^ ביח"ר "אביר" החל ביצור בירה מלט, הארץ, 20 ביולי 1953
- ^ קארטל של בירה, הארץ, 5 באוגוסט 1953
הסכם שיווק הבירה בין "נשר" ל"אביר", הארץ, 14 באוגוסט 1953
י. קרני, קרטליזציה במשק הישראלי, קול העם, 13 בספטמבר 1953 - ^ יוסף כנען, הבירה שאנו שותים, דבר, 17 במאי 1956
- ^ הדיונים על מיזוג שתי הקבוצות המפעילות מפעלי בירה בארץ (קבוצת רובינסון בעלת בתי החרושת של נשר בבת-ים ובמגדל העמק, ובעלי מפעל אביר בנתניה) הגיעו למעשה לסיום, הארץ, 17 בנובמבר 1965
- ^ מוזגו למעשה מפעלי הבירה, הארץ, 4 בינואר 1967
- ^ 1 2 רזי גוטרמן, עליתה ונפילתה של אימפרית הרובינסונים, מעריב, 14 באפריל 1976
- ^ משפחת רובינסון דורשת דולרים בעד מפעלי הבירה, דבר, 5 באוגוסט 1975
עתי"ם, קבוצת משקיעים מעיינת ברכישת מניות מפעלי הבירה של ויליאם רובינסון, על המשמר, 10 ביולי 1975
משפחת רובינסון דורשת דולרים בעד מפעלי הבירה, דבר, 5 באוגוסט 1975 - ^ יגאל גלאי, משקיעים קנאדיים וחברה ישראלית מתחרים על בעלות מפעל־הבירה, על המשמר, 31 באוקטובר 1975
- ^ 1 2 מרתה מייזלס, הבירה הישראלית היא או.קי., דבר, 16 בפברואר 1977
- ^ מודעות פרסום של מותג בכיכובו של טל ברודי
לראשונה בישראל 2-2 בירה קלה - פחות קלוריות - פחות ממלאה - פחות אלכוהול, "העולם הזה", גיליון 2181 מ-20 ביוני 1979, עמוד 87
לא חשוב מה התוצאה העיקר שיצא 2:2, "העולם הזה", גיליון 2193 מ-12 בספטמבר 1979, עמוד 15 - ^ ענת טל-שיר, בירה לפני בירה אחרי, העיר, 28 בדצמבר 1984
- ^ עודד שורר, בירה אמריקאית נגד "חוצפה ישראלית", מעריב, 30 באפריל 1984, המשך
- ^ דוד דרור, שתיית בירה - כבוד לאומי, במחנה, 16 במאי 1984
- ^ למה נעלמה הבאדוויזר, חדשות, 5 במרץ 1987
- ^ עתי"ם, הצ'כים מתנגדים לשיווק בירה "באדווייזר" בישראל, מעריב, 16 באוקטובר 1985
- ^ יוסי ורטר, "עלית לקחה לנו את אמסטל", חדשות, 19 במרץ 1987
- ^ דרור שרביט, מפעלי הבירה: היבוא יוכפל גם השנה, דבר, 25 ביולי 1983
- ^ עדנה ארידור, מייבאים בירה מחו"ל ומפטרים פועלים בארץ, חדשות, 1 בינואר 1985
מלחמת הבירה; טמפו נגד עלית, חדשות, 28 ביולי 1986 - ^ נווית זומר, עלית תייבא לארץ בירה אמסטל והינקן בחביות, חדשות, 7 בינואר 1992
- ^ נווית זומר, מירב ארלוזרוב, חברת טמפו תייבא לארץ בירה מחו"ל, חדשות, 23 במרץ 1992
נווית זומר, טמפו בידה מעניקה לבעלי פאבים ברזי בירה יוקרתיים, חדשות, 14 ביולי 1992 - ^ ענת טל-שיר, בירה לפני בירה אחרי, העיר, 28 בדצמבר 1984
- ^ מפעלי הבירה הועברו לידי טמפו, חדשות, 1 באוגוסט 1985
עודד שורר, טמפו־בירה מנהלת מו"מ לההזר חובותיה למשקיעים שקנו עבורה את מניות מבשלת שיכר לאומית, מעריב, 26 ביוני 1986 - ^ עידו טל, מלחמת יש בירה, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
- ^ עמירם פליישר, טמפו השתלט על הבירה, מעריב, 23 ביולי 1985, המשך
- ^ עודד שורר, בעל טמפו רכש החלק האמריקני במפעלי הבירה, מעריב, 29 ביוני 1986
- ^ "טמפו" תשקיע במפעל בירה חדש כ־18 מיליון ד, דבר, 27 ביולי 1981
- ^ צחי נגה, מהשבוע הבא: טובורג כחול לבן, חדשות, 23 ביוני 1986
- ^ עדי דברת, בלי יחסי ציבור: המהפכה השקטה של שוק הבירות הישראלי, באתר TheMarker, 1 ביולי 2010
- ^ רותי לוי, חברת הכרם רכשה 40% מ"בירה מלכה", באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2014
- ^ מיכל רז חיימוביץ', הכרם רוכשת את הפעילות של יבואנית הבירות נורמן, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2015
- ^ רוני קשמין, מנגולישס: במבשלת נגב הוציאו בירה דלישס, באתר הארץ, 5 במאי 2023
- ^ שי שגב, אחרי 34 שנה: בירת "באדווייזר" האמריקנית חזרה לישראל, באתר ynet, 24 בספטמבר 2019
מיכל רז-חיימוביץ', שוק הבירה מתעורר לתחרות: המותג האמריקאי באדווייזר עושה עלייה רשמית, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2019 - ^ סימי ספולטרויוסף חרש, זעזועים בשוק הבירה הישראלי: שחקן שלישי מצטרף לדואופול והיבואן הקטן נאלץ לפטר, באתר TheMarker, 25 ביוני 2023
- ^ שני מוזס, יקבי כרמל נכנסת לתחום הבירה: תשווק את הבירות אלכסנדר וקרומבאכר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2020
- ^ ארנון רגולר, בירת פלשתין, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2005
אמיר בן-דוד, מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון, באתר זמן ישראל, 27 במאי 2020 - ^ נווית זומר, בירת ישראלי - אחרי שעברנו בשלום את מלחמות הפסטה והשוקולד, מתקרב קרב הבירה. "מכבי" ו"גולדסטאר" לבית "טמפו" נגד "קרלסברג", בירה ידועה אמנם, אבל עם אבא חדש ־ "קוקה־קולה", חדשות, 9 בינואר 1992
- ^ זהבה דברת וורד שרון-ריבלין, קרלסברג ישראל משיקה את "טובורג גרין" בהשקעה של כמיליון ד', באתר גלובס, 15 באפריל 1999
- ^ ערן אזרן, וודקה, בירה ומים בטעמים: טמפו הרוויחה חצי מיליארד שקל תוך 6 שנים, באתר TheMarker, 30 ביולי 2019
- ^ היום נחנכים "מפעלי בירה הגליל בע"מ" במגדל העמק, הארץ, 27 בנובמבר 1963
נחנך מפעל בירה במגדל העמק, הארץ, 28 בנובמבר 1963;
סרטונים מפעל בירה "הגליל" נחנך במגדל העמק, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963 - ^ ענת טלשיר, היסטוריה - לפני 53 שנה יסד את מבשלת שיכר לאומית הברון דה־רוטשילד, העיר, 28 בדצמבר 1984
- ^ ייסגר מפעל הבירה במגדל העמק אם "טמפו" ייצר בירה, דבר, 17 בנובמבר 1980
- ^ "טמפו" תשקיע במפעל בירה חדש כ־18 מיליון ד', דבר, 27 ביולי 1981
- ^ צחי נגה, מהשבוע הבא: טובורג כחול לבן, חדשות, 23 ביוני 1986
- ^ רותם דרוב, שקמה: בירה קראפט ישראלית, באתר הארץ, 23 ביוני 2021
- ^ תחרות מבשלות הבירה הביתיות הראשונה של הטמפל בר
- ^ דידי חנוך, מאה סוגים של בירה ישראלית, באתר הארץ, 13 בינואר 2015
| מבשלות בירה בוטיק ישראלית | |
|---|---|
|