אוהל (הלכה)
פעולות נוספות
אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים. לאוהל משמעות חשובה בהלכה, בעיקר בהלכות טומאה וטהרה, שכן מת המונח באוהל, מטמא את כל הנמצא תחת אותו אוהל. בדין זה עוסקת מסכת אהלות. בשבת יש איסור על עשיית אוהל משום מלאכת בונה, ויש לדבר חשיבות רבה בגלל חפצים נפוצים הנחשבים לאוהל, כמו מטרייה.
תנאים להגדרת אוהל עריכה
שיעור אוהל עריכה
כדי להיות נחשב אוהל בהלכות טומאה ושבת צריך גג בגודל של טפח על טפח וגובה החלל לפחות טפח.[1][2][3]
אוהל שלא נעשה בידי אדם עריכה
לפי שיטת רבי יהודה[4], כל אוהל שלא נעשה בידי אדם במטרה להאהיל, אינו נחשב לאוהל, וזאת מגזירה שווה הנלמדת בין הפסוק ”אדם כי ימות באוהל” (במדבר י"ט, י"ד), פסוק המהווה את היסוד והמקור לכל הלכות טומאה באוהל, לפסוק ”ויפרוש משה את האוהל על המשכן” (שמות מ', י"ט), כשם שאוהל המשכן הוא אוהל שנעשה בידי אדם, כך גם אוהל המטמא הוא רק אוהל שנעשה בידי אדם.
לעומת זאת, אם האוהל הוא חשוב ורחב כדי רוחב אגרוף יש לו דין אוהל גם אם לא נעשה בידי אדם. כאשר רצו להביא מים טהורים ממעיין השילוח לצורכי פרה אדומה, היו מביאים שוורים רחבים ממצרים, ועליהם היו מושיבים ילדים שנולדו ונשמרו עוד מילדותם מלהיטמא בטומאת מת או קרי, ואותם היו מושיבים על השוורים, ומכיוון שהשור נחשב לאוהל, הוא חוצץ ומפסיק בין הילד לקרקע, כך שגם אם בקרקע טמון מת, בטן השור הנחשבת כאוהל מפסיקה ביניהם.
אוהל המפסיק עריכה
אוהל המפסיק בין האדם לאוהל שמעליו או שמתחתיו, הוא רק אוהל שמיועד להשתמש תחתיו ולא רק מעליו, אבל אוהל שמיועד בעיקר להשתמש מעליו ולא מתחתיו, כמו למשל מיטה אינה נחשבת לאוהל, אבל שוורים נחשבי לאוהל מכיוון שכאשר הרועים מעוניינים להסתתר מהשמש הקופחת על ראשם, הם מסתתרים מתחת לכריסם הרחב של השוורים[5].
אם למשל, האוהל העליון הוא אוהל קבוע וחשוב, אין האוהל מתחתיו חוצץ בין המונח מתחתיו לאוהל העליון, אם אוהל עראי[6].[דרושה הבהרה]
אוהל זרוק עריכה
התנאים נחלקו בשאלה האם אוהל המיטלטל נחשב לאוהל. דיון זה הנידון בדיני טומאת ארץ העמים, הוא באדם הנכנס לחוץ לארץ במטוס או כלי נייד אחר, כך שהוא לא נוגע בעפר חוץ לארץ שגזרו עליו טומאה, והאוהל מפסיק בינו לבין אוויר ארץ העמים (חוץ לארץ), לפי רבי יוסי בנו של רבי יהודה האוהל חוצץ בינו לבין ארץ העמים, ולפי רבי יהודה הנשיא אין אוהל כזה, שמיטלטל ממקום למקום, נחשב לאוהל המפסיק[7].
דיני אוהל בהלכות טומאה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טומאת אוהל
אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת. כאשר מת מונח באוהל, כל שנמצא באוהל הוא טמא. הדבר אמור לא דווקא כאשר המת עצמו נמצא באוהל, אלא גם כאשר כזית בשר מהמת, או אבר שיש עליו בשר באופן רגיל, נמצא באוהל, או מטמא את כל שנמצא באוהל. דין זה תקף גם אם איברי המת הם ללא בשר, אך הם בכמות חשובה של רובע, או שהם בכמות של רוב העצמות במספריהם, או לחלופין רוב גוף האדם[8].
דיני אוהל בהלכות שבת עריכה
בניית אוהל קבע בשבת, נחשבת לתולדה של מלאכת בונה. אחת הדוגמאות לכך, היא פריסת מחצלת או סדינים לאוהל, ולמרות שאין זה בנין ממש, הרי זה תולדת אוהל, והסותרו חייב משום סותר, אם מדובר באוהל שעשוי בצורה קבועה כדי שיתקיים[9]. ואפילו אם עושה את הגג לבד או רק את המחיצות יותר מגובה טפח, וכן אם הוסיף עליהם כל שהוא. חכמים הוסיפו וגזרו אף לעשות אוהל עראי, גזירה שמא יבואו לעשות אוהל קבע.
גם בניית מחיצה היא תולדה של אוהל, אם היא נעשית במטרה להתיר דבר כל שהוא, כמו להתיר איסור טלטול ברשות הרבים, ומחיצה זו נקראת "מחיצה המתרת". אך מחיצה שאין מטרתה כדי להתיר דבר כל שהוא, אלא רק לצניעות, אלא להסתיר אור המפריע לישון, אינה נחשבת לתולדה של אוהל, ומותר לעשותה בשבת לכתחילה.
מטרייה בשבת עריכה
עם הפצת מטריות מתקפלות באירופה במאה ה-18 התעורר פולמוס הלכתי אם מותר להשתמש בהן בשבת. אחרונים כמו הרב יחזקאל לנדא אסרו,[10] והדבר נתקבל מקובל שאסור. בדורות שלאחר מכן רבים פקפקו בנימוקיהם אך כתבו שמאחר שהתקבל לאיסור אין להקל.[11][12] הרב משה שמשון וסרמן התיר להשתמש במטריה שנפתחה מערב שבת, ובתנאי שיש עירוב בעיר, והביא הרבה אחרונים שכתבו כך.[13] הרב עובדיה יוסף אסר גם אם היא פתוחה מערב שבת[14] הרב פסח אליהו פאלק טען שהשימוש בו נאסור כגזירה על ידי כמה מגדולי האחרונים (אפילו במקומות שיש עירוב ובימים טובים) מכיוון שאנשים ראו אותו כפריט לבוש ועברו על איסור הוצאה בשבת.[15]
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "נטיית אוהל וסתירתו בשבת", באתר ויקיסוגיה
- הרב מרדכי אליהו, דיני אוהל בשבת, באתר "ישיבה"
- אוהל בשבת, באתר עולמות, 12 ביולי 2020
- הרב גילי אהרון והרב דביר אטרה, הלכות אוהל ומחנה בשבת ובמועד, הלכה כסדרה בצה"ל חלק ו, הרבנות הצבאית הראשית, באתר ספריית אסיף
- דוד גרבר ובועז צבאן, "לעניין π אצל טומאת אוהל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)", דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן 192, פרשת חוקת תשנ"ז.
הערות שוליים עריכה
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק ג', משנה ו'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ח, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, שבת, קלט ב ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח. ורש"י שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"א, עמוד א'.
- ^ שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ח', עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק ב', משנה א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שט"ו.
- ^ הרב יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, נודע ביהודה מהדורא תנינא, הלכה ברורה, ירושלים, 1960
- ^ שו"ת חת"ם סופר, או"ח סימן עב. כאן משתמש החת"ם סופר במילה פאראסל לציון מטרייה
- ^ חזון איש, אורח חיים סימן נב אות ו
- ^ הרב משה שמשון וסרמן, שו"ת שאילת משה, סימן ב
- ^ שו"ת יחוה דעת, חלק ב סימן מג
- ^ זכור ושמור חלק ד' עמ' 28 (אנגלית)