Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תרמילאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Urban backpacking.jpg
תרמילאיות דניות בווינה

תרמילאות או טיולי תרמיל (מוצ'ילרו) הוא מושג המתייחס לתת-תרבות בעולם התיירות, המתאר מסעות וטיולים עצמאיים בין-לאומיים, לרוב ארוכי טווח, אשר מתאפיינים בחיסכון באמצעים, וכן בהווי של שיתוף חברתי (לפעמים גם לינות בחדרים משותפים).

מאפיינים עריכה

בין המאפיינים של תרמילאות:

  • שימוש בתרמיל גב (תיק גדול מרובה-כיסים ותאים) המאפשר הליכה ממושכת יחסית עם כל הציוד, וכמו כן מאפשר כניסה ויציאה מהירים מכלי רכב.
  • שימוש בתחבורה ציבורית או טרמפים. העדפה של נסיעה זולה אך איטית ולעיתים פחות נוחה באוטובוס לעומת רכבת או טיסה פנימית לדוגמה.
  • העדפת לינה באכסניות על לינה במלונות.
  • נסיעה למשך זמן רב יותר מאשר תיירות "רגילה".
  • עניין בהכרת המקומיים ושהות איתם.

גילם הממוצע של התרמילאים צעיר יותר משאר התיירים. בישראל התרמילאים הם בעיקר צעירים משוחררי צה"ל היוצאים לטיול אחרי צבא, והיעדים הפופולריים שלהם הם דרום-מזרח ומזרח אסיה, הודו ונפאל, דרום אמריקה ואוסטרליה. מאז סומן ונפתח שביל ישראל, מתפתחת אופנה לצעידה בו ברצף, או בביצוע קטעים מעת לעת, מתאים יותר למשפחות ולאנשים עובדים. צעירים טרום שרותם ומשוחררי צבא, סטודנטים וצעירים הלוקחים חופשה מעבודתם, בתרמיל ומקל יוצאים לצעוד על שביל ישראל. ברחבי העולם, טיול תרמילאים מתבצע בדרך כלל על ידי צעירים (למשל סטודנטים) וגם בוגרים לקראת גילם השלישי ונפוצים גם יעדים באירופה.

חלוץ המחקר בנושא התרמילאות הישראלית הוא פרופסור אריק כהן (אנתרופולוג) מהאוניברסיטה העברית, שכתב על התופעה עוד בשנת 1972 (אז הוא כינה את התרמילאים Drifters). בין החוקרים הישראלים כיום בתחום: פרופ' חיים נוי (חוקר תקשורת) והאנתרופולוגית והסוציולוגית הישראלית דריה מעוז.

תרמילאות קלה עריכה

תרמילאות קלה (Ultralight Backpacking) היא סוג של תרמילאות עם דגש על ציוד (התרמיל, מזון ומים וכל ציוד אחר שבתרמיל) פשוט ומינימלי ככל שניתן מבלי לסכן את המטייל.

המונח תרמילאות במשקל זעיר (Ultralight), ותרמילאות קלה (Light) מתייחסת למשקל בסיס של כ-4.5 קילוגרם וכ-9 קילוגרם, בהתאמה. לרוב משקל הציוד בטיולים ובטרקים מהסוג המדובר נע בין 14 קילוגרמים ועד 27 קילוגרמים ואף יותר. לעומת זאת, ישנם מטיילים שמנסים אף לטייל עם ציוד במשקל של עד 2.3 קילו (Super Ultralight) או אף 1.4 קילו (eXtreme Ultralight).

למרות החלוקה הברורה למשקלים, רמת הקושי והמורכבות בהשגת המשקלים הנ״ל תלויים מאוד באקלים באזור הרלוונטי, ברמת ההיכרות והניסיון של המטייל עם האזור, וכמו כן, במקדם הבטיחות הרצוי.

רקע עריכה

התקדמות רבה בתחום התרמילאות הקלה הגיעה עם הנגישות לחומרים קלי משקל, בייחוד ניילון, וכן עם הנכונות לשינוי תפיסת העולם. את המהפכה הזאת יזם ושכלל במידה רבה ריי ג'רדין (אנ') בשנות ה-90 של המאה ה-20 בסדרה של מסעות בני אלפי ק"מ. עקרונותיה העיקריים הם הימנעות מסחיבת עודף ציוד/ציוד לא הכרחי, מציאת תחליפים קלים לציוד ההכרחי שנלקח בסופו של דבר, ומציאת יותר משימוש יחיד לכל פריט ציוד. את ההפחתה הגדולה ביותר במשקל מקבלים לרוב על ידי טיפול ב"שלושת הגדולים" - אוהל, תרמיל ושק שינה. במקום אוהל ישתמשו לרוב ביריעה דקה, עשויה מ"סילניילון" שיכולה לשקול 400 גרם ופחות, במקום אוהל ששוקל מספר קילוגרמים. במקום תרמיל כבד יעשה שימוש בתרמיל מינימליסטי עשוי אף הוא מסילניילון. ואת שק השינה יחליפו לרוב בכיסוי עליון בלבד, ללא סגירה מלמטה. בנוסף - מקובל לישון עם כל פריטי הלבוש, לפחות בתנאים קרים, ובצורה זו לקבל בידוד נוסף. רק לאחר הורדת משקל מרכזית זו, ניגשים לטפל בנושאים האחרים, כמו כירה קלה (לרוב כוהליה עשויה מפחית משקה קל בווריאציות שונות), מעילים ופריטי לבוש קלים אחרים, ועוד. ניתן אף לצעוד בנעלי התעמלות קלות או אף סנדלים.

יתרונות וחסרונות עריכה

בתרמילאות קלה המטייל מחליף חלק ממקדם הבטיחות שלו בקלילות ומהירות שלו, ולכן היא מתאימה בעיקר למטיילים עם מספיק ניסיון, המסוגלים להתמודד עם תנאי אקלים קשים ולא צפויים. מצד שני, כאשר קיים ניסיון זה, מאפשרת התרמילאות הקלה לנוע בפחות מאמץ, דבר המקנה יותר ביטחון והנאה בזמן ההליכה, בייחוד בתוואי שטח קשים.

לקריאה נוספת עריכה

  • Noy, C. (2007). "Narrative Community: Voices of Israeli Backpackers". Detroit: Wayne State University Press.
  • Noy, C. and Cohen, E. (Eds.), (2005). "Israeli Backpackers: From Tourism to a Rite of Passage". A co-edited volume. Albany, N.Y.: State University of New York Press.
  • נסיה שפרן, הסלע האדום – המסעות האסורים לפטרה (עורכת: שולמית משולם), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2013 (בעיקר פרק הסיום של הספר "מפטרה ועד מאצ'ו פיצ'ו", עמ' 463-491)

קישורים חיצוניים עריכה