תל מעמר
פעולות נוספות
תבנית {{אתר ארכאולוגי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
תל מְעַמֵּר[1] או תל אל-עמר הוא תל ארכאולוגי הממוקם על גדות נחל קישון ליד פארק העמקים בצמוד לצומת העמקים. השרידים הארכאלוגים בתל כוללים קברים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה. נמצאו גם חרסים מתקופת הברזל ושרידי חלקלקה.
מיקומו של התל ליד נחל קישון היה כחלק מנתיב דרכים שפנה בעת העתיקה מדרך הים מזרחה, מהנמל של תל אבו הואם דרך תל מעמר, תל קשיש יקנעם לכוון מגידו.
תולדות חפירת האתר עריכה
בשנת 1922 נערכה בתל חפירה ארכאולוגית בראשות ויליאם ג'ון פיתיאן-אדמס (W.J. Phythian-Adams) וג'ון גרסטנג. הממצאים הראו שרידי התיישבות בראשית תקופת הברזל, התקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר פער חודשה בתקופה האסלאמית הקדומה.
בחפירת הצלה שבוצעה בשנת 1959 בשוליו הדרומיים של התל התגלו ארבעה קברים, שלושה היו מתקופת הברונזה התיכונה, הרביעי מהתקופה הפרסית.
בסקר ארכאולוגי שבוצע בתל נמצאו חרסים מתקופות אלה: הברונזה התיכונה ב', הברונזה המאוחרת, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
זיהוי האתר עריכה
השערת החוקרים היא שבתל שכנה העיר גבע שמן המוזכרת בכתביהם של תחותמס השלישי ואמנחותפ השני מלכי מצרים מתקופת הברונזה המאוחרת אשר יצאו למסעות מלחמה בערי כנען. על פי המסופר אמנחותפ השני לאחר אחד הקרבות חוזר לסביבות מגידו כדי לקבל את הבטחות הנאמנות של מלכי כנען ולוקח את נסיך העיר "גבע-שמן" שהובא אליו עם ילדיו ועם מקורביו, ובמקומו הוא ממנה נסיך אחר.[2]
צבי גל זיהה את התל עם חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף” (יהושע י"ט, כ"ה).[3]
ויליאם פוקסוול אולברייט הציע לזהות כאן את חרושת הגויים, עירו של סיסרא (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ב'). הוא ביסס את זיהויו על השתמרות השם באל ח'ארתייה, הסמוכה לקיבוץ שער העמקים וכן על סמיכות התל לאפיק נחל קישון.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ את המהדורה עדכן זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)
- ^ יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1986, עמ' 109
- ^ צבי גל, הגליל התחתון: גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1990, עמ' 136
- ^ Albright W.F. (1921), "A Tour on Foot through Samaria and Galilee", BASOR 4, p. 8.
