Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמואל וילוז'ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שמואל וילוז'ני
שמואל וילוז'ני, 2007
שמואל וילוז'ני, 2007
לידה רמת גן, ישראל
תקופת פעילות מ-1979
פרופיל ב-IMDb

שמואל (שמוליק) וילוז'ני (נולד ב-10 בינואר 1954) הוא שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט ובמאי תיאטרון ישראלי, זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. וילוז'ני נחשב לאחד מה"אבות המייסדים" של אומנות הסטנדאפ בישראל.

ביוגרפיה עריכה

שמואל וילוז'ני נולד ברמת גן, לאב ניצול השואה. גדל בשדה יעקב ובכפר הילדים והנוער "הדסים", מקום בו אביו מרדכי שימש מדריך נוער. הוא סיים את לימודי התיכון ב"תלמה ילין". בצעירותו למד ריקוד בסטודיו של רוני סגל ובמסגרת זאת הופיע בטקסים של מכון "משואה".[1] ושירת וילוז'ני כחבר בלהקת פיקוד הצפון בשנת 1973 והוא בוגר בית הספר למשחק "בית צבי", שם סיים את לימודיו בשנת 1979.

וילוז'ני נחשב לאבי סצנת הסטנדאפ שפרחה בישראל החל מאמצע שנות השמונים. וילוז'ני מציין, כי הוא טס לניו יורק ושם צפה באדם עומד באחת הכיכרות ליד ברז כיבוי ומציג בפני העוברים והשבים באופן קומי.[2] וילוז'ני הוקסם ממופע הרחוב ועם חזרתו לישראל החל להופיע במופעי סטנדאפ שופעי הגיגים פרועים, דבר שנחשב לחדשני בזמנו. הוא הקים יחד עם בן זיידל את המועדון קאמל קומדי קלאב בתל אביב בו התקיימו מופעים שונים בפורמט זה ושם התגלו סטנדאפיסטים צעירים.

לאחר שעלו סטנדאפיסטים צעירים בולטים, החל וילוז'ני להמעיט בהופעות הסטנדאפ ולהשתתף בעיקר בהצגות בתיאטרון וכשחקן מסך.

קריירה עריכה

בתיאטרון עריכה

וילוז'ני שיחק בשורה של הצגות, ואף ביים מספר הצגות. עם תפקידיו בתיאטרון הבימה נמנים: סבסטיאן ב"הלילה השנים עשר", הורציו ב"המלט", שניהם מחזות מאת שייקספיר, וולר ב"הקמצן" של מולייר, דייוויד ב"מחילה", טרופלדינו ב"משרתם של שני אדונים" (הצגה שהצליחה מאוד וזיכתה אותו בשבחי הביקורות), "הכתובה" וההצגה "אבנים בכיסים". בתיאטרון הספרייה ברמת גן גילם, בין השאר, את ג'ימי פורטר ב"הבט אחורה בזעם" מאת ג'ון אוסבורן ואת מר סליק, בהצגה בשם זה. בתיאטרון באר שבע שיחק את אוברון ב"חלום ליל קיץ" ואת אנטיפולוס מאפזוס ב"קומדיה של טעויות".

במהלך שנות ה-90 ביים הצגות לתיאטרון הבימה, כמו: "שנים עשר המושבעים", "המפקח בא", "גט 4 TWO" בכיכובו של שלמה וישינסקי והצגת יחיד שלו בשם "יהודי בחושך", העוסקת ביהודי מאנוסי ספרד.

ב-2003 עבר לתיאטרון הקאמרי, לאחר 9 שנות פעילות בתיאטרון הבימה. בקאמרי השתתף בהצגה "פרק ב'" מאת ניל סיימון ובבימויו של אלון אופיר ובהמשך גם ב"מכתבי אהבה", "אחורי הקלעים".

ב-2006 השתתף ב"יתוש בראש", לצד לימור גולדשטיין.

בשנת 2010 עלה עם הקומדיה "אסיר בלב העיר" מאת ניל סיימון ובבימויו של אלון אופיר בתיאטרון הקאמרי.

ב-2015 גילם את התפקיד הראשי במחזה "נשוי במנוסה" מאת ריי קוני בבימויו של אלון אופיר. ב-2016 החל לשחק ב"מלון רנדוו" מאת ז'ורז' פדו ובבימוי אודי בן-משה.

ב-2019 ו-2021 גילם את אביהו תשבי במחזה "השיבה" (במקביל לאוהד שחר) מאת איה קפלן ובבימויה בתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2020 ו-2022 שיחק במחזה "מחוברים לחיים" בתיאטרון הקאמרי מאת אלי ביז'אווי ובבימויו של אלון אופיר, שמבוסס על הסרט הצרפתי משנת 2011.

בקולנוע ובטלוויזיה עריכה

וילוז'ני השתתף בסרטי קולנוע, רובם משנות ה-80. הוא זנח את הקריירה הקולנועית שלו בראשית שנות ה-90, בעיקר לטובת עולם התיאטרון. סרטו הראשון נקרא "הפנימייה" (1983) בו שיחק לצד אלון אבוטבול, וב"עדות מאונס" (1984) לצד אורי גבריאל ואושיק לוי. סרטו השלישי היה "השגעון הגדול" (1986) בו שיחק לצד ענת וקסמן, דב נבון וספי ריבלין. ב-1987 שיחק תפקיד ראשי כצעיר ניצול שואה בסרט "תל אביב - ברלין" ובתפקיד משני ב"לא שם זין", סרט שהתבסס על ספרו של דן בן אמוץ. ב-1992 השתתף בסרט "אישה זרה" של מיכל בת-אדם, ובסרטי הטלוויזיה "בּוּצֵ'ה", בבימוי של רם לוי ו"כל דיכפין" בבימויו של שמואל הספרי, בהפקת הערוץ הראשון. ב-1995 הפיק סרט תעודה בשם "אבא'לה בוא ללונה פארק", אותו ביימה ניצה גונן, שעוסק במערכת היחסים המורכבת שלו, כבן הדור השני לשואה, עם אביו ניצול השואה ומתאר את המסע שערכו יחדיו לאושוויץ. ב-2007 שיחק בסרט "תהילים" של רפאל נג'ארי. בשנת 2009 שיחק במחזה הטרגי "לארץ המובטחת" יחד עם קרן מור, ובקומדיה "כסף עובר ושווא" מאת ריי קוני, לצד אלון דהן וקרן מור.

בטלוויזיה הייתה לווילוז'ני פינת סטנד-אפ בתוכנית "זהו זה!" בשם "מקום בעמידה". בשנים 1997–2001 שיחק בשלושת העונות של סדרת הדרמה "צה"ל 1" בתפקיד מפקד התחנה.

בתחילת שנות ה-2000 הנחה את תוכנית הטיולים "זמן גליל" ששודרה בערוץ 10.

ב-2002 השתתף בסרט הטלוויזיה "שתי דקות מפארדיס" בבימויו של דני סירקין.

ב-2003 השתתף בסדרה הקומית היומית "צימרים" בערוץ הראשון. שנתיים לאחר מכן השתתף בעונה השנייה של סדרת הדרמה "לתפוס את השמיים", וכמו כן הנחה את תוכנית הסאטירה "פקקים" בערוץ הספורט.

ב-2007 גילם צייר במשבר נפשי שנכנס לקשר עם צעירה בסדרה "מסכים".

בשנים 2007–2009 גילם את דמותו של עמוס שגב בשתי העונות של תוכנית הסיטקום לילדים "בילי" ששודרה בערוץ ג'טיקס.

ב-2009 הופיע במיני-סדרת הטלוויזיה "תמיד אותו חלום" ששודרה בערוץ הוט 3.

בשנים 2008–2010 שיחק בסדרת הדרמה "עד החתונה" בדמותו של איתן, סופר שבוגד באשתו ועובר לגור עם סופרת צעירה.

ב-2011 התארח בסדרות "החברים של נאור" בתפקיד וילו, ו"בנות הזהב" בתפקיד רפי. בדצמבר של אותה שנה עלתה העונה השלישית של "חצויה", שם שיחק את מני המפיק.

ב-2012 שיחק בסרט הקומדיה "חתולים על סירת פדלים".

בשנת 2013 החל להשתתף בסדרה הקומית "בלתי הפיך", לצד עדי אשכנזי בערוץ 2, וכן החל להגיש לצד יעקב כהן את תוכנית האירוח והבידור "מחר שבת" בערוץ הראשון[3] ושיחק בסרט "סוכריות".

ב-2017 שיחק בסרט הקומדיה הרומנטית של רועי פלורנטין - "ואז היא הגיעה". בסוף אותה שנה החל לשחק בסדרת הדרמת-אקשן "המדרשה" ששודרה ברשת 13 בתפקיד הרמס"ד.

ב-2019 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של אריק לובצקי "סדקים".

ב-2021 השתתף בסדרתו של תום שובל "הד קולך", המשודרת בערוץ כאן 11. ביוני של אותה שנה השתתף בסדרה "זאת שלי".

משתתף בערוץ הקבלה עם הרב מיכאל לייטמן בסדרת שיחות על ספר תהילים.

ב-2022 השתתף בסרטו של יונה רוזנקיאר "הדרך לאילת", עליו זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ב-2023 השתתף בקליפ לשיר "הבא בתור" מתוך פרויקט "אלבום שקוף" המפתח תשתית לאומית להפניית לוחמים משוחררים שסובלים מפוסט טראומה לתהליכי שיקום.

ב-2024 שיחק בסרט "לא יום ולא לילה".

ב-2025 שיחק את פרופ' בן ציון ורבין בסדרה "המזח", בכאן 11. באותה שנה כיכב בווידאו קליפ של השיר "להיות נמר" של הסופרגרופ "הפטריקים".[4]

עשייה ציבורית פוליטית עריכה

וילוז'ני כיהן כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו בשתי קדנציות (לא רצופות). ב-1989 התמודד בבחירות העירוניות בראש רשימת "שמואל וילוז'ני-העיר שלנו" שקיבלה מושב אחד במועצה. הוא נחשב לאופוזיציונר בולט כנגד ראש העיר דאז, שלמה להט. בתום הקדנציה פרש מהפוליטיקה, אך שב אליה ב-1998, אז גם התמודד על ראשות העירייה. רשימתו התחזקה מעט וקיבלה שני מנדטים במועצת העיר, ובבחירות לראשות העירייה דורג במקום השלישי אחרי רון חולדאי ודורון רובין, עם כ-13.5% מהקולות. סיעתו הייתה באופוזיציה במשך כל הקדנציה, שבסופה הכריז וילוז'ני כי לא יתמודד בבחירות הבאות, וכי הוא פורש מהפוליטיקה. כחבר המועצה שם דגש על בעיותיו של "האזרח הקטן" כגון נושא החנייה.

בשנת 2003, בעת הבחירות לכנסת השש עשרה, התמודד במקום החמישי ברשימת הירוקים לכנסת. מאז לא חזר לעשייה פוליטית.

חיים אישיים עריכה

וילוז'ני נשוי לאיריס ואב לארבעה. אחד מבניו הוא השחקן יהונתן וילוז'ני. הוא סיפר בראיון כי המסע שערך עם אביו גרם לו להקים משפחה בעצמו ולהמשיך את שרשרת הדורות[5].

בינואר 2025 חשף וילוז'ני שחלה בפרקינסוניזם.[6]

פילמוגרפיה עריכה

קולנוע עריכה

שנה שם הסרט תיאור
1983 הפנימייה סרט נעורים בו שיחק לצד אלון אבוטבול; עוסק בחיי תלמידים במוסד חינוכי.
1984 עדות מאונס דרמה משפטית על תקיפה מינית; שיחק לצד אורי גבריאל ואושיק לוי.
1986 השגעון הגדול קומדיה סאטירית עם ענת וקסמן, דב נבון וספי ריבלין.
1987 תל אביב - ברלין גילם ניצול שואה צעיר בסרט דרמטי על זיכרון וזהות.
לא שם זין תפקיד משני בסרט המבוסס על ספרו של דן בן אמוץ; עוסק בחוויות חייל בשירות.
1992 אישה זרה סרט של מיכל בת-אדם; דרמה עדינה ופיוטית על קשרים וזהות.
בּוּצֵ'ה סרט טלוויזיה בבימוי רם לוי; עוסק בשאלות מוסריות ומלחמת לבנון.
כל דיכפין סרט טלוויזיה בבימוי שמואל הספרי; הופק לערוץ הראשון.
1995 אבא'לה בוא ללונה פארק סרט תיעודי שהפיק על יחסיו עם אביו ניצול השואה; בוים על ידי ניצה גונן.
2007 תהילים סרט של רפאל נג'ארי; דרמה על התמודדות משפחתית עם היעלמות.
2009 לארץ המובטחת הופיע במחזה הטרגי לצד קרן מור.
כסף עובר ושווא קומדיה מאת ריי קוני; שיחק לצד אלון דהן וקרן מור.
2012 חתולים על סירת פדלים סרט קומדיה ישראלי אבסורדי.
2013 סוכריות סרט דרמה רומנטית שעסק בקונפליקטים תרבותיים ופוליטיים.
2017 ואז היא הגיעה סרט קומדיה רומנטית בבימוי רועי פלורנטין.
2019 סדקים שיחק בתפקיד הראשי בסרט של אריק לובצקי; דרמה פסיכולוגית.
2022 הדרך לאילת סרטו של יונה רוזנקיאר; וילוז'ני זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה.
2024 לא יום ולא לילה דרמה ישראלית חדשה בהשתתפותו.

בטלוויזיה עריכה

שנה שם ההפקה תיאור
שנות ה-80 זהו זה! – "מקום בעמידה" פינת סטנד-אפ קבועה בתוכנית הסאטירה הפופולרית.
1997–2001 צה"ל 1 סדרה קומית שעסקה בתחנת רדיו צה"לית ובחיי היומיום של החיילים.
תחילת שנות ה-2000 זמן גליל תוכנית טיולים בהנחייתו בערוץ 10.
2002 שתי דקות מפארדיס סרט טלוויזיה בבימוי דני סירקין.
2003 צימרים סדרה קומית יומית בערוץ הראשון.
2005 לתפוס את השמיים (עונה 2) דרמת נעורים; שיחק בתפקיד אורח.
פקקים הנחה את תוכנית הסאטירה בערוץ הספורט.
2007 מסכים גילם צייר במשבר נפשי שנקשר רגשית לצעירה.
2007–2009 בילי סיטקום לילדים בערוץ ג'טיקס.
2008–2010 עד החתונה שיחק את איתן, סופר שבוגד באשתו.
2009 תמיד אותו חלום מיני-סדרה בערוץ הוט 3.
2011 חצויה (עונה 3) שיחק את מני, מפיק מוזיקלי; סדרת פנטזיה לנוער.
2013 בלתי הפיך קומדיה משפחתית לצידה של עדי אשכנזי בערוץ 2.
מחר שבת תוכנית אירוח ובידור יחד עם יעקב כהן בערוץ הראשון.
2017 המדרשה סדרת דרמת-אקשן ברשת 13; גילם את הרמס"ד (ראש מערך ההדרכה).
2021 הד קולך סדרת דרמה של תום שובל בכאן 11.
זאת שלי סדרת טלוויזיה ששודרה ביוני באותה שנה.
(ללא שנה) ערוץ הקבלה – "שיחות תהילים" משתתף בשיחות עם הרב מיכאל לייטמן על ספר תהילים.
2025 המזח בתפקיד פרופ' בן ציון ורבין. שודר בכאן 11.

תיאטרון עריכה

שנה שם ההצגה תפקיד / אייסק מחזאי / במאי תיאטרון
לא צוינה הלילה השנים עשר סבסטיאן ויליאם שייקספיר הבימה
המלט הורציו
הקמצן וולר מוליר
מחילה דייוויד
שרתם של שני אדונים טרופלדינו קרלו גולדוני
הכתובה לא פורט תפקיד אפרים קישון
אבנים בכיסים לא פורט תפקיד
הבט אחורה בזעם ג'ימי פורטר ג'ון אוסבורן תיאטרון הספרייה
מר סליק מר סליק
חלום ליל קיץ אוברון ויליאם שייקספיר תיאטרון בר שבע
קומדיה של טעויות אנטיפולוס מאפסוס
שנות ה-90 שנים עשר המושבעים במאי רג'ינלד רוז הבימה
המפקח בא במאי ג'יי. בי. פריסטלי
גט 4 שתיים במאי
יהודי בחושך ובמאי בהצגת יחיד שחקן עוסק ביהודי מאנוסי ספרד
2003 פרק ב' שחקן ניל סיימון / בימוי: אלון אופיר הקאמרי
לא צוינה מכתבי אהבה שחקן
אחורי הקלעים שחקן
2006 יתוש בראש שחקן
2009 כסף עובר ושווא תפקיד ראשי / הנרי פרקינס ריי קוני / בימוי: לזלי לוטון
2010 אסיר בלב העיר שחקן ניל סיימון / בימוי: אלון אופיר
2015 נשוי במנוסה תפקיד ראשי ריי קוני / בימוי: אלון אופיר
2016 מלון רנדוו שחקן ז'ורז' פדו / בימוי: אודי בן משה
2019, 2021 השבעה אביהו תשבי איה קפלן / בימוי: איה קפלן
2020, 2022 מחוברים לחיים שחקן אלי ביז'אווי / בימוי: אלון אופיר

פרסים בהם זכה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בספר "הענקים וילדי השמש" מאת אוריאל זוהר, מופיע וילוז'ני כדמות של רקדן במופעי השואה והגבורה בקיבוץ. היות שהכותב נולד בתל יצחק, וכתיבתו אוטוביוגרפית, יש להניח שמדובר בסיפור אמיתי, ואכן וילוז'ני הופיע שם כרקדן, ביחד עם רוני סגל מורתו.
  2. ^ שיחה עם שמואל וילוז'ני, בתוך: ענת זלצר, במדינת היהודים, פרק 10 "עלילות כולנו בעיר הגדולה" קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg.
  3. ^ מחר שבת, באתר של רשות השידור
  4. ^ אמיר שוורץ, שמואל וילוז'ני רוקד נגד הפרקינסון בקליפ של הסופר-גרופ החדש: "לא רוצים לשחרר את הנעורים", באתר ynet, 27 ביולי 2025
  5. ^ שמואל וילוז'ני, שמואל וילוז'ני כותב לסבו שנספה בשואה: בזכותך הקמתי משפחה, באתר Xnet‏, 31 בדצמבר 2020
  6. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., שמואל וילוז'ני חשף: אובחנתי עם פרקינסון, באתר ynet, 20 בינואר 2025
  7. ^ השיחה עם שמואל וילוז'ני התקיימה במסגרת תוכנית "שיחת נפש" ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה הישראלית ומובאת בספר בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים


פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999 ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009 יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019 מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024) • ח'ליפה נאטור (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שמואל_וילוז%27ני&oldid=77397"