שמואל אפרת
פעולות נוספות
| לידה |
1921 רפאלובקה, הרפובליקה הפולנית השנייה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
פברואר 2009 (בגיל 88 בערך) כ"ד בשבט ה'תשס"ט | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות שדה יהושע, חיפה | ||||
| תאריך עלייה | 1948 | ||||
| שם לידה | שמואל אפלבוים | ||||
| השכלה | סמינר למורים | ||||
| עיסוק | מורה, מנהל בית ספר | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| בת זוג | עליזה וסר | ||||
| |||||
שמואל אפרת (1921–2009) היה איש חינוך ופוליטיקאי ישראלי, ראש עיריית עכו השלישי (לאחר קום המדינה) בשנים 1961–1965.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
נולד כשמואל אפלבוים ברפלובקה שבחבל ווהלין, אז חלק מהרפובליקה הפולנית השנייה, הבכור מחמשת ילדיהם של משה אפלבוים, בעל חנות כלבו, והניה לבית דקלבוים, עקרת בית. קיבל חינוך מסורתי, והצטרף לתנועת החלוץ הצעיר. למד בתיכון עברי בקובל ולמחייתו עסק במתן שיעורים פרטיים.
בשואה ולאחריה עריכה
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הספיק במשך כשנה ללמוד קורס מזורז בסמינר למורים תחת הכיבוש הסובייטי, ועם הגעת הנאצים לאזור הצטרף עם עוד מספר יהודים לשורות הפרטיזנים ביערות פולסיה (אנ'). אנדריי, אנה ואנסטסיה מלניק, שסייעו בהסתרתו (יחד עם אביו ואחיו) הוכרו כחסידי אומות העולם.[1] לאחר ששוחררו בידי הסובייטים הצטרף לצבא אנדרס שלחם בנאצים בגרמניה. אמו ושניים מאחיו נספו עם יהודי גטו רפלובקה באוגוסט 1942.[2]
לאחר תום המלחמה הגיע למחנה עקורים בדיבורג (אנ') סמוך לפרנקפורט, שם היה למורה ואף כיהן כראש ועדת התרבות.
בישראל עריכה
מיד לאחר קום המדינה ב-1948 עלה לישראל. עבד כפועל בנמל חיפה. לאחר מכן החל לעבוד כמורה בבית הספר הראשון שהוקם בעכו היהודית ובהמשך ניהל את בית הספר "התומר" בעיר.[3] ב-1951 התמנה לראש מחלקת החינוך בעיריית עכו. בבחירות המוניציפליות ב-1959 שובץ במקום ב-16 ברשימת מפא"י לעיריית עכו. הרשימה זכתה לארבעה מנדטים.
בדצמבר 1961 התפטר מתפקידו ראש עיריית עכו יוסף גדיש, ובין השמות שהעלה גדיש כמחליפים פוטנציאליים עלה גם שמו של אפרת. לאחר שהמועמדים האחרים סירבו לקבל על עצמם את התפקיד, ועקב כך ששלושה שבועות העיר עמדה ללא ראש עיר בפועל בניגוד לחוק, אישר סניף מפא"י את מועמדותו, ומועצת העיר בחרה בו ב-4 בפברואר 1962 לכהן כראש העירייה. עשרת המועמדים שקדמו לו ברשימת מפא"י נאלצו להתפטר מהרשימה כדי שהוא יוכל להיכנס למליאת המועצה ולהיבחר לתפקיד.[4] עם בחירתו יצא לחופשה ללא תשלום מעבודתו במחלקת החינוך.[5] במהלך כהונתו, התגלעו חילוקי דעות ואי-אמון בינו לבין סניף מפא"י.[6]
לקראת הבחירות ב-1965 החליט שלא להגיש את מועמדותו, והכריז על כוונתו לעזוב את העיר בתום כהונתו.[7]
בשנת 1993 נמנה עם הוועדה היוזמת והמארגנת להקמת האנדרטה לזכר הפרטיזנים מיהדות ווהלין בגבעתיים.[8]
נפטר ב-2009 ונקבר בבית הקברות שדה יהושע (כפר סמיר) בחיפה.[9]
חיים אישיים עריכה
היה נשוי לעליזה לבית וסר (נפטרה ב-2012), מורה אף היא, ולהם בת אחת.
אחיו, אברהם אפלבוים, היה מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל אפרת (אפלבוים), "בחזרה לגיא ההריגה, מתוך רשמי סיור בברית המועצות בקיץ 1990, ילקוט ווהלין מ"ח, תמוז תשנ"א, עמ 17.
הערות שוליים עריכה
- ^ Melnik Andrey & Anna ; Daughter: Anastasia באתר יד ושם
- ^ ראו עדות אחיו אברהם ב"זוכרים לדורות: תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה, 2012, עמ' 121.
- ^ שמואל אפרת – ראש העיר השלישי של עכו, הלך לעולמו, הודעה בפורום "עכונט"
- ^ אליהו מרקוביץ, אפרת נבחר לראש עיר עכו – אחרי ש'הלך אחרי גדיש' 10 שנים, מעריב, 7 בפברואר 1962
- ^ י. אריאל, ש. אפרת - ראש עירית עכו, הארץ, 5 בפברואר 1962
- ^ עמנואל הראובני, סניף מפא"י בעכו שולל אמונו מראש העירייה, מעריב, 2 במרץ 1965
- ^ ראש עיריית עכו נפרד ממועצת העיריה; אומר: עתידי לא כאן, הארץ, 31 באוקטובר 1965. על האירועים שקדמו להחלטה זו ראו: סכסוכים בסניף מפא"י בעכו, הארץ, 5 בנובמבר 1964 (ותגובה במכתבים למערכת, הארץ, 18 בנובמבר 1964); סכסוך במפא"י בעכו על רקע התביעה להדיח ראש העיר, הַבֹּקֶר, 11 בדצמבר 1964; ראש עירית עכו לא יחדש את מועמדותו, הארץ, 16 באוגוסט 1965; חידש מירוצו לראשות עירית עכו, הארץ, 29 באוגוסט 1965
- ^ ילקוט ווהלין 19 ביולי 1993 עמ' 4
- ^ קברו באתר Gravez