Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שירות הסרטים הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות

תבנית {{ארגון}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. שירות הסרטים הישראלי הוא יחידה במנהל התרבות של משרד התרבות והספורט. השירות מפיק סרטים תיעודיים ומספק שירותי הפקה למשרדי הממשלה ולמוסדות ציבור.

פעילות עריכה

החל מהקמתו, בשנת 1956, קידם ופיתח השירות עשייה דוקומנטרית מקורית העוסקת בהיסטוריה, חברה ותרבות. רבים מסרטיו שודרו והוקרנו, בהם: 'בירושלים', 'ששת הימים', 'גבעת התחמושת-טייק 3', 'יומן ראש ממשלה', 'בגלל המלחמה ההיא', 'הרצל', 'פה לן יה' ו'מה שראיתי בחברון'. סרטים אלה ורבים אחרים שמורים בארכיון שירות הסרטים ונגישים לקהל הרחב.

ראשיתו של השירות בפעילות של ייצור סרטים במנהל ההסברה שליד משרד ראש הממשלה, עליה היה אחראי, יגאל אפרתי[1]. משנת 1960 נודע השירות כ"רשות הסרטים" של מרכז ההסברה[2] בשנת 1965 הפיקה הרשות כ-35 סרטים[3]. מאמצע שנת 1967 הוא נקרא 'שירות הסרטים הישראלי.[4]. בשנת 1968 הפיק השירות את הסרט 'ששת הימים' שעלה כ-200,000 ל"י והכניס מעל מיליון לירות[5]. בשנת 1972 הפיק השירות כ-180 סרטים[6] ובהם סדרה בת 35 פרקים 'השבוע לפני 25 שנה' על 35 השבועות הראשונים של מלחמת העצמאות.

בשנת 1970, עם הטמעת מרכז ההסברה במשרד החינוך עבר איליו השירות ולאחר מכן עבר למינהל התרבות. מאז התמקדה פעילות שירות הסרטים בהפקת סרטי שירות לגופים ממלכתיים ובהפקת סרטים תעודיים יזומים על ידי השירות עצמו. עד שנת 2000 השירות היה מבוסס על מבנה תפעולי מצומצם ששוכר את השירותים והכוחות האמנותיים מהשוק הפרטי. צוות מצומצם של כשבעה מפיקים, מחלקת כספים והפצה העסיקו מתוקף חוזה חד-פעמי מאות אנשי מקצוע בענף הקולנוע.[7]

השירות הפיק עד ראשית שנות ה-2000 כ-4,000 סרטים, סדרות טלוויזיה ותשדירי שירות. אחת מהסדרות הבולטות ביותר שהפיק השירות הייתה "דלת הקסמים", אשר שודרה בטלוויזיה הלימודית. רבים מהסרטים הוקרנו במסגרות מסחריות, בפסטיבלים, בתוכניות טלוויזיה שונות בארץ ובעולם, וחלקם זכו בפרסים ישראליים ובינלאומיים[8]. בין הסרטים שזכו בפרסים ניתן למנות את "דיוקנו של מרסל ינקו" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הבינלאומי במרכז פומפידו בפריז בשנת 1981[9]. כמו כן הוקרנו חלק מהסרטים על ידי משרד החוץ כפעילות הסברה והצגת תרבות ישראלית במדינות העולם.

ארכיון שירות הסרטים מנגיש בהדרגה את אוסף הסרטים שבבעלות המדינה באמצעות ובשיתוף אתר ארכיון הסרטים הישראלי-סינמטק ירושלים. אוסף הקולנוע הדוקומנטרי שתחילתו בשנות החמישים של המאה העשרים מציג תיעוד עשיר ומגוון של היסטוריה, חברה ותרבות ישראלית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוצגו ארבעה סרטונים חדשים, דבר, 10 ביולי 1956
  2. ^ הצגת סרטי תעודה, מעריב, 24 באוקטובר 1960
  3. ^ זאב רב נוף, סרטי מרכז ההסברה - ב"קו עולה", דבר, 31 בדצמבר 1965
  4. ^ ארבע הקרנות בכורה ל-22 סרטים קצרים, מעריב, 21 במאי 1967
  5. ^ ששת הימים הכניס כמליון לירות, דבר, 7 ביוני 1968
  6. ^ שירות הסרטים הפיק 180 סרטי תעודה, דבר, 10 במאי 1973
  7. ^ נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי-פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, ירושלים: מהדורה מוגבלת בהוצאת המחברים, 1991
  8. ^ המפיק יגאל אפרתי הובא למנוחות, מעריב, 27 במרץ 1987
  9. ^ זכה בפרס בפסטיבל לסרטי אמנות, דבר, 5 בנובמבר 1981
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שירות_הסרטים_הישראלי&oldid=265763"