Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שולה קשת (חוקרת ספרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולה קשת
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בינואר 1940 (גיל: 86)
סוגה ספרי עיון
יצירות בולטות אמרי נא אחותי את, אבשלומי
עיסוק מחקר ספרות ומחקר אינטרטקסטואלי
פרסים והוקרה פרס דב סדן לספרות עברית

שולה קשת (לבית פישר) (באנגלית: Shula Keshet) (נולדה ב-26 בינואר 1940) היא חוקרת ספרות עברית, פרופסור בגמלאות לספרות ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, שספרות המחקר שכתבה עוסקת בספרות העברית מראשית ימיה.

ביוגרפיה עריכה

קשת נולדה בתל אביב. לאחר מלחמת העצמאות, כשעברה משפחתה לבני ברק, השלימה את לימודיה בתיכון אהל שם ברמת גן. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת הנוער העובד והלומד, התגייסה לנח"ל ושירתה במסגרת של״ת כמדריכה בתנועתה, סניף בת גלים. לאחר השירות הצבאי הצטרפה עם חבריה לקיבוץ בית גוברין, ולאחר נישואיה השתקעה בקיבוץ גבעת ברנר (1960).

קשת סיימה תואר ראשון בספרות עברית ומקרא באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין מוריה היו נחמה ליבוביץ, ישראל לוין ושמעון זנדבנק. היא שילבה עיון ומחקר עם עבודתה בבית הספר בגבעת ברנר, ומשום כך התאחרו לימודיה לתואר שלישי, שלא היו מקובלים אז בתנועה הקיבוצית. נושא עבודת הדוקטור שלה היה ״ראשית הרומן הקיבוצי: ספרות אידאולוגית בין קוראים, יוצר ויצירה״ (1992). היא זכתה בפרס דב סדן למחקרים בספרות עברית. ספרה הראשון, המחתרת הנפשית : על ראשית הרומן הקיבוצי, שהתבסס על עבודת הדוקטור, יצא לאור ב-1995. בתחילת שנות התשעים החלה ללמד בסמינר הקיבוצים כמרצה בכירה בספרות ובתרבות ישראל.

כתיבתה עריכה

בכתיבתה מתייחסת קשת לאופן בו מיתוסים שונים נבנים בכתיבה העברית על ציר זמן השואב מהעבר, לרבות זה המקראי, ומתכתב עמו.

ספרה "נקודת הבראשית: גלגולו של מיתוס ביתניה בספרות העברית" עוסק בראשית הרומן הקיבוצי מתוך התייחסות לקורותיה של ביתניה כפי שהוא מתגלם בכינון הסיפור על ראשוני חלוצי השומר הצעיר, שישבו בביתניה־עילית, ובדיאלוג שניהלו מגוון יוצרים, בהם נתן אגמון ויהושוע סובול, עם הסיפור ההיסטורי של קורותיהם.

הספר "אמרי-נא אחותי את - גלגולו של סיפור חוזר בתרבות ישראל" מציע קריאה השבה ומוצאת תבניות סיפוריות דומות על ציר זמן שתחילתו בספרות המקראית וסופו בספרות עברית בת ימינו.

הספר "אבשלומי - קריאות אינטרטקסטואליות בספרות העברית המודרנית" מציג את האופן שבו הספרות העברית המודרנית מנהלת דיאלוג עם המקרא בשיח אובדן וקורבן, מתוך התייחסות לנהי על מותו של אבשלום המקראי.

ספריה עריכה

  • נקודת הבראשית: גלגולו של מיתוס ביתניה בספרות העברית (הקיבוץ המאוחד ומכון פורטר, 1995)[1]
  • אמרי-נא אחותי את - גלגולו של סיפור חוזר בתרבות ישראל (הקיבוץ המאוחד, 2003)
  • פרקים בספרות פנים אל פנים
  • אבשלומי - קריאות אינטרטקסטואליות בספרות העברית המודרנית (הקיבוץ המאוחד, 2018)[2]
  • המחתרת הנפשית - על ראשית הרומן הקיבוצי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה