שבמה
פעולות נוספות
שִׂבְמָה או שְׂבָם הייתה עיר בעבר הירדן המזרחי בשליטתם לסירוגין של האמורי, שבטי ישראל, ומואב, בתקופת המקרא.
תולדותיה עריכה
היא הוזכרה בתנ"ך בספר במדבר לראשונה כאחד האתרים באזור ממזרח לירדן, שבו העדיפו בני שבט ראובן ושבט גד להישאר ולהתנחל, מבלי שיצטרפו אל שבטי ישראל בכיבוש הארץ; ועל כך ננזפו על ידי המנהיגים.[1]
”וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן:”
לאחר מכן, שבמה הוזכרה בהקשר של מפלת האמורים בראשותו של מלכם סיחון ונמסרה לשבט ראובן:[2]
”וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:”
בתקופת ממלכת יהודה הייתה, כנראה, בידי המואבים, ובה מרכז נודע לגידול גפנים; עובדה הנלמדת מהמילים: "הגפן", "בציר", "יין", "יקבים" ו"ידרוך" שמכוונת לדריכת ענבים בתהליך יצירת היין, המוזכרות בספר ירמיהו בקינה על אירועי מלחמה וחורבן שהנביא מתנבא עליהם:[3]
”שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ: ... עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה: מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל קֵיצֵךְ וְעַל בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל: וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד:”
ובדומה, גם בספר ישעיהו מוזכרים גידולי הגפן בשבמה, עם מופעי הצער והאבלות בנבואתו של ישעיהו:[4]
”עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל:”
במאה ה-20 הוצע לזהותה בקַרְן אל כִּבְּס, בין הר נבו לבין חשבון.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- הערך: שבמה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 822.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 155.
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים א'–ה'.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ז–ל"ח.
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוקים כ"ט–ל"ג.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ט"ז, פסוקים ח'–ט'.