שביל רמות מנשה
פעולות נוספות
שביל רמות מנשה היה נתיב הליכה ארוך באזור רמות מנשה שבמדינת ישראל. המסלול התחיל בשדות החקלאיים של מושב עופר ונגמר בחלקו של נחל תנינים הסמוך למושבה בנימינה, ואורכו הכולל הוא כ-62 קילומטרים. צבעי הסימון של המסלול היו כתום ולבן. המסלול בוטל ב-2023[1]. השביל הוחלף בשביל מגידו, שסימונו סגול.[2].
על אף עצמאותו, תוואי זה הוצע כחלופה למטיילים בשביל ישראל - במקום הליכה בת יום על חורשות עצים בין עופר לבין בנימינה, ניתנת האפשרות לעבור בנופי אזור רמות מנשה הכוללים יערות, נחלים, מעיינות, שדות חקלאיים, שדות מרעה ומאגרי מים. מומלץ לחלק את ההליכה לשלושה ימים, כשנקודות לינה אפשריות נמצאות בפארקים ובקיבוצים הנמצאים לאורך כל הדרך, בהם גם ניתן להצטייד במזון ובשתייה. ההליכה לאורך השביל מספקת נקודות תצפית רבות על העמקים וההרים הירוקים של האזור, ואלו מעניקות מבט נדיר על המסדרון האקולוגי של מחוז המרכז ההולך ומצטמק עם חלוף השנים.
היסטוריה עריכה
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, החלו להיסלל כבישים ולהיבנות גשרים ומחלפים בשטחים הפתוחים באזור מחוז המרכז כהמשך להתפתחות העירוניות עם גדילת האוכלוסייה וההתרחבות הטבעית של הערים בבניית שכונות מגורים חדשות. הטבע הלך והצטמצם, אך חלקים מן היערות, שמורות הטבע והגנים הלאומיים נשמרו, כמסדרון האקולוגי האחרון.[3] ב-2011, לאחר עבודה מאומצת של המועצה האזורית מגידו, ארגון אונסק"ו הכיר באזור רמות מנשה כשמורה ביוספרית.[4] מיד לאחר מכן, הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע החלה בסימון בשטח של שביל אשר יאגד בו את האתרים המשמעותיים של פארק רמות מנשה, ובהם הר חורשן, עמק השלום, יער הזורע, נחל השופט וגבעת הרקפות.[5] העבודה הושלמה ב-2013, אז נחנך השביל כחלק מפסטיבל יערות מנשה.[6]
ב-2020, חלק ניכר של השביל, בשדות החקלאיים של רמת השניים, עמד בסכנת הריסה, לטובת בנייה של כ-3,000 יחידות דיור עבור הרחבת העיר יקנעם עילית.[7] בין ראש עיריית יקנעם עילית, סימון אלפסי, לבין ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, התנהל קרב משפטי וציבורי בעניין זה, שכן כל אחד מהם תבע את השטח לעצמו וייעד לו שימוש שונה.[8] שני הצדדים היו מעוניינים לפתח באזור, אלפסי את עירו וחולבסקי את מושב עין העמק ושאר המושבים והקיבוצים הסמוכים, וההחלטה בעניין ניתנה להכרעתה של שרת הפנים איילת שקד,[9] שהחליטה לבסוף, ב-2022, כי השדות החקלאיים יישמרו ותוכניות הפיתוח של אלפסי וחולבסקי ייעצרו.[10]
ב-2023, לאחר ששביל רמות מנשה לא תוחזק וסומן מחדש במשך כמה שנים, הוכרז על סימונו שביל חדש במסלול דומה, שביל מגידו. השביל החדש עובר בעיקר בתחומי מועצה אזורית מגידו, ומסומן בצבע סגול.[11]
קישורים חיצוניים עריכה
- שביל רמות מנשה, שביליסט
- שביל רמות מנשה, פרויקט ויקיה המוקדש לשבילי ישראל
- נגה משל, עולים לרגל לפסטיבל יערות מנשה בשביל סודי, באתר מאקו, 16 במאי 2017
- איל שפירא, טרקים בישראל: טיולים ארוכים של כמה ימים בארץ, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ עדכוני ושינויים במפות סימון שבילים, החברה להגנת הטבע, 2023
- ^ מדריך ומפה שביל מגידו,החברה להגנת הטבע, 2024
- ^ Ramat Menashe Park - Israel's first Biosphere, Jewish National Fund
- ^ אתר למנויים בלבד Zafrir Rinat, UNESCO Recognizes Ramot Menashe Area as 'Biosphere Reserve', Haaretz , July 4, 2011, Haaretz, 4 ביולי 2011
- ^ עופר אדר, שביל אזורי חדש ברמות מנשה, 4x4 – אתר השטח הישראלי, 10 באפריל 2013
- ^ שביל רמות מנשה: חורש ירוק, נופי עמק יזרעאל ומעיינות רבים, שביליסט
- ^ אילנה קוריאל, הקרב על עמק השלום: בנייה מול טבע, באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
- ^ דרור פויר, באחד המקומות הכי יפים בארץ מתנהל הקרב הנדל"ני הכי סוער שיש, באתר גלובס, 20 בפברואר 2021
- ^ ראש עיריית יקנעם בפגישה עם שרת הפנים ואנשי מינהל התכנון, מרכז העניינים, 16 בדצמבר 2021
- ^ שני אשכנזי, איילת שקד עוצרת את התוכנית לבנות בעמק השלום, באתר גלובס, 16 בפברואר 2022
- ^ גלעד כרמלי, 70 ק"מ של יערות, גבעות, נחלים ופריחה: "שביל מגידו" החדש, באתר ynet, 27 במרץ 2023
