רשות חירום לאומית
פעולות נוספות
| סמליל רח״ל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט | ישראל ישראל |
| משרד אחראי | קובץ:MisradHabitahonSymbol.svg משרד הביטחון |
| תאריך הקמה | 2007 |
| ראש | איתן יצחק (בפועל) |
| מטה מרכזי | תל אביב-יפו |
| תקציב | 91 מיליון ש"ח (2023) |
| https://www.nema.gov.il | |
רשות החירום הלאומית (רח"ל) היא רשות ממשלתית ישראלית המופקדת על קביעת המדיניות הלאומית להיערכות לאירועי חירום במרחב האזרחי, תוך הנחיית כלל הגופים והארגונים הרלוונטיים, תיאום ביניהם, והסדרת פערים במוכנות – לשם יישום מיטבי של המדיניות בשטח. כמו כן, רח"ל משמשת גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון, ומסייעת לו במימוש אחריותו הכוללת לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום.
בנוסף, רח"ל משמשת מטה משק לשעת חירום (מל"ח) ארצי – ובמסגרת זו היא מנחה ומתאמת את פעולות המל"ח הארצי והרשויות הייעודיות, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי ועדת המל"ח והשר הממונה על פעולתה (ומ"ע).
היסטוריה עריכה
הקמת הרשות והשנים הראשונות (2007–2014) עריכה
רשות החירום הלאומית (רח"ל) הוקמה בשנת 2007 כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה. עם הקמתה, הוכפפה הרשות לסגן שר הביטחון, מתן וילנאי, ובראשה העומד תא"ל (במיל') זאב צוק-רם (שכיהן בתפקיד עד שנת 2011)[5]. בשנת 2009 הועברה לאחריות הרשות מערכת "משק לשעת חירום" (מל"ח), ובתוכה ועדת המל"ח העליונה (ומ"ע) וועדות המשנה שלה:
- ועדה למידע לציבור (ועמ"צ)
- ועדה למלאים אסטרטגיים והגנה על תשתיות לאומיות
- ועדה לסייבר לאומי (ועס"ל)
המבנה הארגוני של מערך המל"ח תחת הרשות נקבע באופן היררכי: אל ועדת המל"ח העליונה כפופות חמש ועדות מל"ח מחוזיות (מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז ירושלים והמרכז, מחוז דן ומחוז דרום). בראש כל ועדה מחוזית עומד ראש תחום (רת"ח) מל"ח מחוזי, הכפוף פיקודית למפקד המחוז של פיקוד העורף. ברמה המקומית, פועלת בכל רשות מקומית ועדת מל"ח מקומית בראשות ראש הרשות, כאשר מנהל הביטחון, קצין הביטחון או ממונה החירום הרשותי משמש כרכז הוועדה.
בעקבות אסון השריפה בכרמל בדצמבר 2010, ובהתאם להחלטת הממשלה, הובילה הרשות את הקמת מערכת "ברק כתום" -רשת קשר רדיו ארצית המשותפת לכלל גופי החירום וההצלה בישראל.[1]
בשנת 2012 הועברה הרשות לאחריות המשרד להגנת העורף החדש שהוקם באותה עת. במהלך תקופה זו כיהנו כשרים להגנת העורף מתן וילנאי, אבי דיכטר וגלעד ארדן, ותחתיהם כיהנו כמנכ"לי המשרד אלון רוזן, גבי אופיר ודן רונן. ביוני 2014, עם סגירתו של המשרד להגנת העורף, הוחזרו תחומי פעילותה של הרשות למשרד הביטחון, וסמנכ"ל המשרד, בצלאל טרייבר, מונה לעמוד בראשה.[2]
ועדת מזרחי וארגון מחדש (2018–2019) עריכה
בתחילת שנת 2018 מינה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ועדת מומחים בראשות האלוף (במיל') אבי מזרחי, לבחינת יחסי הגומלין ותחומי הסמכות בין רח"ל לבין פיקוד העורף. דוח הוועדה, שהוגש במאי 2018, הצביע על חפיפה רבה בפעילות שני הגופים והמליץ על הבחנה תפקודית ברורה ביניהם:[3]
- רשות החירום הלאומית (רח"ל): תפעל כגוף המטה הלאומי של שר הביטחון בדרג האסטרטגי. תחומי אחריותה יכללו התוויית מדיניות, תכנון, הנחיה, תקצוב, קשרים בין-לאומיים, פיקוח ורגולציה, לצד ניהול מערך המשק לשעת חירום בהתאם להחלטות הממשלה הרלוונטיות (החלטה 1716 משנת 1986 והחלטה 1080 משנת 2000).
- פיקוד העורף: ישמש כגוף הביצוע האופרטיבי, וירכז את הכנתן של הרשויות המקומיות ושל גופי החירום.
המלצות הוועדה, שאומצו על ידי שר הביטחון, קבעו עוד כי למפקד פיקוד העורף ימונה סגן אזרחי שאליו יוכפפו מחוזות פיקוד העורף והרשות שיאוחדו, כך שבמחוזות החדשים יפעלו יחד קציני הצבא ועובדי הרשות האזרחיים. כמו כן, הוחלט כי שני הגופים יפעלו תחת מפקדה אחודה (מרכז רציפות התפקוד ליצירת תמונת מצב לאומית של פערים במשק החיוני, ומפקדת "אלון" להפעלת כוח אופרטיבי במרחב האזרחי בראשות תא"ל), ישתמשו במערכת שליטה ובקרה אחידה ("שוע"ל"), ויפעלו על פי תוכנית עבודה רב-שנתית משותפת להתאמת מוכנות העורף לתרחישי הייחוס.[3]
עוד באותה שנה, מונה תא"ל (במיל') זאב צוק-רם לקדנציה שנייה כראש הרשות, ובמקביל מונה לראש הוועדה הבין-משרדית להיערכות לקראת רעידות אדמה.[4][5] בסוף שנת 2019 פרש צוק-רם מתפקידו על רקע חילוקי דעות בנוגע לביזור סמכויותיה של הרשות וצמצומן.[6]
משבר הקורונה וחילופי גברי (2020) עריכה
בפברואר 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, מינה שר הביטחון נפתלי בנט את אל"ם (במיל') נוחי מנדל לממלא מקום ראש הרשות. ב-9 ביוני 2020 הנחה ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ, את מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל להתחיל בהליך מינוי קבוע לתפקיד, לאחר כ-7 חודשים שבהם הונהגה הרשות על ידי ממלאי מקום. באוקטובר 2020 נכנס לתפקידו ראש הרשות הקבוע, תא"ל יורם לרדו.[7][8]
מלחמת חרבות ברזל (2023) עריכה
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת הפתע על העוטף, והתרחבות הלחימה לגבול הצפון מול ארגון חזבאללה, הובילה הרשות את התוכנית הלאומית לפינוי אוכלוסייה. במסגרת התוכנית, פונו כ-126,000 אזרחים מבתיהם לבתי מלון והארחה במימון המדינה, על פי החלוקה הבאה:
אזור גיאוגרפי
|
יישובים מפוזרים
|
מספר תושבים מפונים (משוער)
|
| יישובי עוטף עזה | 25 יישובים בטווח 0–4 ק"מ | כ-16,000 |
| העיר שדרות | כ-31,000 | |
| 29 יישובים בטווח 4–7 ק"מ | כ-18,000 | |
| יישובי קו העימות | העיר קריית שמונה | כ-23,000 |
| 42 יישובי קו העימות הסמוכים לגבול | כ-38,000 |
תפקידים ותחומי אחריות עריכה
תפקידיה ותחומי האחריות של רשות האחריות הלאומית:[9]
תפקידי רשות חירום לאומית בשגרה: עריכה
- לפעול לקידום היערכות גופי החירום, ספקי החירום והמשק החיוני לחירום. לשמש מנחה מקצועי בתחום ההיערכות לחירום. לפעול במצב חירום במשק כדי לסייע לשר הביטחון, לגופי החירום ולספקי החירום.
- להכין ולהציג לאישורה של הממשלה, באמצעות שר הביטחון, את איום הייחוס ותרחיש הייחוס המצרפי (ניתוח האיומים וסך כל השפעתם על המרחב האזרחי).
- לאשר את תרחישי הייחוס המשרדיים, וכן לאשר את רמות השירות של הגופים הממונים בהתאם לרמות השירות שנקבעו בתוכנית האב הלאומית.
- להכין ולהציג לאישורה של הממשלה תוכנית אב לאומית.
- הכנת דין וחשבון שנתי על מוכנות הגופים הממונים וגופים נוספים לחירום, שיוצג לממשלה.
- להנחות את גופי החירום בכל הקשור להיערכות ולחירום.
- קביעת אמות מידה למוכנות גופי החירום לתרחישי הייחוס השונים.
- קביעת כללים ואמות מידה באשר להחזקת מלאי אסטרטגי על ידי גופי החירום ועל ידי ספקי החירום וקיום בקרה על רמות המלאי האסטרטגי.
- עריכת תרגילי היערכות לחירום והוראה על עריכתם על ידי גופי החירום.
- קביעת כללים לעניין הכשרתם והסמכתם של בעלי תפקידים בתחום ההיערכות והמענה לחירום.
- עריכת הכשרות לבעלי תפקידים העוסקים בהיערכות לחירום.
- תיאום ההסברה לציבור בתחום היערכות לחירום.
- ייזום ותיאום פעולות של מחקר ופיתוח בתחום ההיערכות לחירום וכן ריכוז מידע בתחום זה.
- קידום שיתוף פעולה עם גופים וארגונים בינלאומיים, לשם היערכות לחירום ולהגשת סיוע בעת מצבי חירום.
- קיום בקרה ומעקב אחר ביצוע תוכנית האב הלאומית ותכניות העבודה של הגופים הממונים.
- קביעת הנחיות על ידי ראש רח"ל, להכנת תוכניות עבודה של גופי החירום. רשאי הוא לקבוע הנחיות בעניין מסירת מידע, עריכת תרגילי חירום, אופן תיאום התוכניות והתפקוד של גופי חירום וספקי חירום, עריכת ביקורות במפעלים חיוניים לפי כל דין, ובעניינים נוספים שייקבעו בתקנות.
תפקיד רח"ל בשעת חירום עריכה
- להפעיל את חדר המצב במשרד הביטחון, לטיפול במצבי החירום בעורף.
- להכין ולהציג לשר הביטחון את תמונת מצב העורף הלאומית.
- לרכז את עבודת המטה ולסייע לשר הביטחון לקבל החלטות לגבי העורף אשר בסמכותו ולבצע בקרה אחר ביצוען.
- לרכז את עבודת המטה לשר הביטחון לצורך גיבוש הצעות החלטה לממשלה בענייני העורף.
- להמליץ לשר הביטחון על תוכניות פעולה אינטגרטיביות הנדרשות למימוש הנחיותיו או הנחיות הממשלה, בתחום הטיפול בעורף וכן לפקח על ביצוען .
- להמליץ לשר הביטחון בקביעת סדרי עדיפות להפעלת המאמצים בעורף ברמה הלאומית.
- לתאם את פעילות ההסברה והמידע לצורך הנחייה והדרכת הציבור במצב החירום בעורף.
- להעביר תמונת מצב עורף לאומית למרכז לניהול משברים במשרד ראש הממשלה (מנ"ל).
תפקיד רחל" כמטה מל"ח (משק לשעת חירום) ארצי עריכה
- להנחות ולתאם פעולות מערך מל"ח והרשויות הייעודיות על פי המדיניות הנקבעת על ידי ועדת המל"ח העליונה, לרבות הנחיות לצורך הכנת תוכניות עבודה רב שנתיות ולעקוב אחר ביצוען.
- להנחות את מערך מל"ח והרשויות הייעודיות בהכנת נוהלי פעולה, נהלים ארגוניים, דיווח ברגיעה ובתקופת הפעלת מערך מל"ח.
- הפעלת ועדות מל"ח פיקודיות ומקומיות, על פי החלטות ועדת מל"ח עליונה.
- קישור ותיאום עם המטה הכללי של צה"ל בכל הקשור לעיבוד תוכניות לחלוקת המשאבים הלאומיים.
- הכנת תוכניות לחלוקת המשאבים הלאומיים בשיתוף עם משרד האוצר ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר והבאתן לאישור ועדת המל"ח העליונה.
- לרכז נתונים, לעבד אותם, להכין הצעות לסדר היום. גיבוש הצעות החלטה לדיוני ועדת המל"ח העליונה, להפיצם בטרם הדיונים ולערוך מעקב אחר ביצוע ההחלטות.
תפקידי רשות חירום לאומית בחירום: עריכה
- גיבוש תמונת מצב של המרחב האזרחי והצגתה לשר הביטחון ולממשלה.
- תיאום פעולות ההסברה לציבור ומסירת המידע הניתן לציבור על השירותים הניתנים לאוכלוסייה.
- תיאום הפעולות הדרושות לקליטת סיוע בינלאומי.
- המלצה לוועדת מוכנות המשק העליונה (ומ"ע) במענה למצבי חירום מתפתחים ובצורך בתחילת שימוש במלאי אסטרטגי.
- מעקב אחר יישום החלטות שר הביטחון.
- מילוי כל תפקיד שיוטל על ידי שר הביטחון.
תהליכים לאומיים בתיאום של רח"ל: עריכה
- מוכנות משרדי ממשלה: יעדי שירות לאומיים, מלאים אסטרטגיים.
- מוכנות מערכות חיוניות ותשתיות: הגנה, מיגון, יתירות וחליפיות (רזרבות ויכולות ייצור מגוונות למשק).
- מוכנות "מפעלים חיוניים" (מפעלים שפעילותם חיונית בחירום): סיווג, מחשוב, רגולציה והקצאת משאבים.
- מוכנות לרעידות אדמה: עמידות וחיזוק מבנים, מוכנות הפרט והערכת נזקים.
- שילוביות (פעילות רב מערכתית בין גופים): אימונים/תרגילים, תמונת מצב לאומית, מערכת ההתרעה.
- חיזוק החוסן החברתי: תפיסה לאומית, חברה והסברה אזרחית.
- תקנון, הכשרה והסדרה: תקנון מערך חירום, הכשרות כח אדם.
- בניית תשתית חוקית לפעילות האזרחית בעורף: תזכיר "חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום" ("חוק העורף").
מבנה הרשות עריכה
רשות החירום הלאומית בנויה מיחידות וחטיבות
- כפיפות ישירה לראש רח"ל:
- יועצת משפטית
- ע' ר' רח"ל לתפקידים מיוחדים
- ע' ר' רח"ל לפקע"ר
- חטיבת מבצעים (בראשות אל"ם במיל' יצחק גיא)
- חטיבת מלאים אסטרטגיים ותשתיות לאומיות
- חטיבת שת"פ אסטרטגי וסיוע (בראשות סא"ל במיל' קובי וימיסברג)
- יחידת תכנון, תורה ותרגילים:
- חטיבת תכנון
- חטיבת תורה ותרגילים
- חטיבת פרויקטים
- סגן ר' רח"ל בפקע"ר (אל"ם במיל' שמוליק קלמי) - שאליו כפופים חמישה מנהלי מל"ח מחוזיים בהתאם למחוזות פיקוד העורף: מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז ירושלים והמרכז,מחוז דן, מחוז דרום.
- סגן ר' רח"ל לרציפות תפקודית (סא"ל במיל' יוסי שפירא) - שאליו כפופה חטיבת תרחישי ייחוס ומודיעין, ראש תחום מינהל.
- יחידת הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה בראשות אמיר יהב.
- יחידת הביקורות שאליה כפופים ראש חטיבת ביקורות משרדי ממשלה ורשויות ייעודיות, ראש חטיבת ביקורות שלטון מקומי.
- יחידת משרדי ממשלה
- חט' משרדי ממשלה
- חט' יעדי שירות
- תחום מפעלים חיוניים
אל רשות החירום הלאומית משויך ימ"ל (יחידה מחוץ למניין) 1090- אשר מהווה את כוח המילואים של רח"ל ומורכב מארבעה מרכזים: מרכז אסטרטגי, מרכז המומחים לרעידות אדמה, מרכז רציפות התפקוד, מרכז האג"ם.
בנוסף קיימת בכל משרד ממשלתי יחידת קישור למשרד הממשלתי(יקל"מ) אשר מסייעת למשרד הממשלתי בחירום ובתרגילים, כפופה למנהל החירום המשרדי (מח"ם) של המשרד הממשלתי ומדווחת למרכז הרציפות התפקודית של רח"ל, אשר בו יושבים גם נציגי פיקוד העורף- בדומה לפעילות יחידת הקישור לרשות המקומית (יקל"ר) שמבצעת פעילות דומה ברשויות המקומיות.
בראשות היקל"מ עומד סא"ל במיל' צביקה פרוכט.
חדר המצב הלאומי ברשות החירום הלאומית (רח"ל) עריכה
ב"החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מספר ב/27, הקמת רשות חירום לאומית (רח"ל) ייעודה, תפקידיה ודרכי פעולתה", מ-19 בדצמבר 2008, צוין כי בין תפקידיה העיקריים של רח"ל בזמן חירום הוא הפעלת חדר המצב.[10] השר להגנת העורף יפעיל את חדר המצב הלאומי באמצעות רשות החירום הלאומית, יגבש תמונת מצב של העורף האזרחי, ירכז את עבודת המטה הלאומי ויגבש הצעות לתוכנית פעולה לאומית. בדו"ח משרד הביטחון לשנת 2011 נכתב על מיסוד (כולל נהלים ותרגול) של חדר מצב לאומי המביא לידי ביטוי את מערכת המידע הלאומית.[11]
בגבעתיים נמצא גם חדר המצב הלאומי, בונקר של אלפיים מטרים רבועים, שבו אמורים לשבת נציגי משרד הפנים בעת מלחמה ולנהל ממנו את הצד הלוגיסטי-אזרחי בעת מלחמה ולשלוט בכל המתרחש בארץ. בעת חירום, רשות החירום הלאומית מפעילה את המנמ"ח (מרכז ניהול מצבי חירום), שבו יושבים כלל הגופים שלוקחים חלק בניהול מצב החירום בעורף - משרדי הממשלה והגופים האופרטיביים.[12]
ראשי רח"ל עריכה
| מס. | שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | תא"ל (מיל') זאב צוק-רם | 2007–2011 | |
| 2 | אל"ם (מיל') אבי דוד | 2011–2012 | |
| 3 | תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר | 2015[13]–2018[14] | |
| 4 | תא"ל (מיל') זאב צוק-רם | אוקטובר 2018–נובמבר 2019 | |
| מ"מ | תא"ל (מיל') רוני מורנו | נובמבר 2019–פברואר 2020 | |
| מ"מ | אל"ם (מיל') נוחי מנדל | פברואר 2020–אוקטובר 2020 | ראש הרח"ל בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל |
| 5 | תא"ל (מיל') יורם לרדו | אוקטובר 2020–אפריל 2025 | |
| מ"מ | אל"ם (מיל') איתן יצחק | אפריל 2025-מכהן | ראש רמי"ם במקביל לתפקידו |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- רן פוני, ראש רשות החירום הלאומית: "הסלמה בצפון? תרחיש הייחוס הוא עלטה, חצי מדינה תנותק מחשמל. תכינו טרנזיסטור ומים", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2024
- וובינר מיוחד לברית נאט״ו והמדינות החברות בנושא התמודדות ישראל עם המאבק בנגיף הקורונה, אתר משרד החוץ, 28.01.2021
- טל שניידר, בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 6 ביולי 2020
- אוריה בר מאיר, מי אחראי על הכיווץ של רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 27 במרץ 2020
- שחר גינוסר, שבר רח"ל, באתר ידיעות אחרונות, 26 במאי 2017
- תומר אביטל, רשות החירום הלאומית – מינויי מקורבים במקום טיפול באסונות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בדצמבר 2016
- חנן גרינברג, וילנאי פיטר את ראש רשות החירום הלאומית, באתר ynet, 16 בפברואר 2011
- יובל אזולאי, וילנאי יעמוד בראש רשות חירום לאומית, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2007
הערות שוליים עריכה
- ^ רדיו לאומי רב ארגוני, מצגת של רשות החירום הלאומית, 26 ביולי 2011
- ^ אמיר בוחבוט, סמנכ"ל משרד הביטחון מונה לראש רשות החירום הלאומית, באתר וואלה, 13 ביוני 2014
- ^ 1 2 עדו בן פורת, יוסדרו היחסים בין רח"ל לפיקוד העורף, באתר ערוץ 7, 21 במאי 2018
- ^ יובל אזולאי, לאישור הממשלה: מינוי צוק רם לראש ראשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2018
- ^ משרד ראש הממשלה | מינוי מנהל רשות החירום הלאומית (רח"ל) | מספר החלטה: 4162, באתר www.gov.il
- ^ טל שניידר, בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 6 ביולי 2020
- ^ בני גנץ: להתחיל בהליך מינוי ראש רשות החירום הלאומית, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2020
- ^ טל שניידר, תא"ל יורם לרדו יעמוד בראש רשות החירום הלאומית | בלעדי, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2020
- ^ משרד הביטחון, באתר משרד הביטחון
- ^ יוזמות קרן אברהם, 2013 - מוכנות היישובים הערביים לחירום
- ^ דוח משרד הביטחון לשנת 2011 עפ"י חוק חופש המידע
- ^ ynet - תמונת מצב היערכות העורף: "ישראל טומנת את ראשה בחול", באתר ynet, 4 במאי 2018
- ^ משרד ראש הממשלה | אישור מינוי ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) | מספר החלטה: 670, באתר www.gov.il
- ^ אמיר בוחבוט, הבולדוזר של משרד הביטחון: ראש הרשות הלאומית לחירום פורש, באתר וואלה, 11 בינואר 2018
.svg){kind=link}
