הוועדה לאנרגיה אטומית
פעולות נוספות
| ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הנוכחי משה אדרי | |
| ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הנוכחי משה אדרי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | מדינת ישראל |
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| מנהל | משה אדרי |
| מטה מרכזי | המרכז למחקר גרעיני שורק |
.jpg){kind=link}
_(52686383109).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
הוועדה לאנרגיה אטומית (בראשי תיבות: וא"א) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על הפעילות הממלכתית בתחום הגרעין במדינת ישראל. פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית מתקיימת בשני מרכזים: המרכז למחקר גרעיני שורק (ממ"ג) והקריה למחקר גרעיני – נגב (קמ"ג).
היסטוריה עריכה
שורשי הוועדה לאנרגיה אטומית הם ביחידת חיל המדע (חמ"ד) ג', שהוקמה בקיץ 1948, בפיקודו של הכימאי-פיזיקלי רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי. היחידה הוקמה לשם ביצוע סקר גאולוגי בחבלי הנגב שנתפסו במבצעי יואב, לוט ועובדה. ערב סיום המנדט הבריטי גילו הבריטים שדות נפט בנגב הצפוני, והייתה שמועה שהתגלו מרבצי אורניום, אבל הסקר הראשוני שביצעה חמ"ד ג לא גילה נפט. בעקבות הסקר הוחלט לערוך מיפוי גאולוגי יסודי יותר של כל הנגב, ולשם כך נבנו לחמ"ד ג מעבדות בגבעת הקיבוצים בפאתי מכון זיו (לימים מכון ויצמן למדע) ברחובות. בסקר שנערך בשנים 1949–1950 לא נמצאו כמויות משמעותיות של אורניום, למעט כמויות קטנות במרבצי הפוספטים שבמזרח הנגב.[1]
לאחר השלמת הסקר הוסיף חמ"ד ג לפעול כמרכז אוטונומי ולהיות ממומן מתערובת של תקציבים ממשלתיים ואקדמיים (במיוחד מכון ויצמן). מקצת הפעילויות והאישים של חמ"ד ג, ובכלל זה מפקדו רס"ן דוסטרובסקי, פעלו בזיקה הדוקה עם המחלקה לחקר איזוטופים במכון ויצמן שדוסטרובסקי עמד בראשה. בשלהי 1951 הוקם אגף למחקר ותכנון (אמ"ת) במשרד הביטחון כגוף אזרחי, ומרכזי המחקר של חמ"ד הועברו לאחריות אמ"ת. חמ"ד ג כונה מעתה מכון 4.[1]
הוועדה לאנרגיה אטומית הוקמה ב־16 ביוני 1952 על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון בראשות פרופסור ארנסט דוד ברגמן, וקיבלה אחריות על מעבדות מכון 4 בגבעת הקיבוצים.[1] עם חבריה נמנו ד"ר ישראל דוסטרובסקי ממכון ויצמן למדע, רא"ל (מיל') יעקב דורי, מנהל אגף המדע במשרד ראש הממשלה, ד"ר ש' כהן, פרופ' שמואל סמבורסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יואל רקח מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' פרנץ אולנדורף מהטכניון.[2]
עם התחלת הקמת הקריה למחקר גרעיני – נגב על יד דימונה מינה מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס את אל"ם עמנואל פרת למנהל המיזם, בכפיפות ישירה אליו ללא כפיפות לוועדה, שלא הייתה שותפה להקמת הקריה.[1]
בפברואר 1958 חתמו כל שבעת חברי ההוועדה על מכתב התפטרות קיבוצי שהוגש לבן-גוריון, והותירו את ברגמן כיו"ר ללא ועדה. את מכתב ההתפטרות יזמו הפרופסורים רקח, סמבורסקי ואולנדורף, ונאמר בו מפורשות שהוא מחאה על ענייני נוהל, לא מהות. במכתב נאמר שלמרות שמליאת הוועדה לא כונסה מ־1956, "נעשו דברים לכאורה בשם וא"א, שלמעשה לא התקיימה, בלי [ידיעת] המדענים הישראלים המקורבים למקצוע הנוגע לתכנון, אם אמנם היה תכנון". נראה שכל ההחלטות החשובות שהובילו לדימונה נתקבלו מחוץ לוועדה, אך לעיתים הם "הוכשרו" בשם הוועדה, שמ־1956 הפכה למעין חותמת גומי בשירותו של פרס. בעקבות ההתפטרות חברי הוועדה נפגש בן-גוריון עם הפרופסורים רקח ואולנדורף, והציע להקים שתי ועדות נפרדות - ועדה מדעית וועדה ניהולית - כדי לתת למדענים תפקיד בקביעת המחקר, תוך הרחקתם מהצד הביטחוני של המיזם החדש. ההצעה נדחתה על ידי הפרופסורים.[1]
בשנת 1966 לקח על עצמו ראש הממשלה לוי אשכול את תפקיד יו"ר הוועדה מידי ברגמן. בראש מליאת הוועדה עומד ראש הממשלה, שהוא יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, והוא הממנה את חברי הוועדה. בתחילת שנות ה-80 מנחם בגין מינה את יובל נאמן ליו"ר הוועדה.
בפברואר 2011 עודכן מבנה הוועדה לאנרגיה אטומית, אושררה אחריותו של ראש הממשלה בנושא הגרעין, לרבות היותו הממונה הישיר על הוועדה לאנרגיה אטומית, עודכנו תפקידי הוועדה והוסדרו הממשקים בין הוועדה לבין משרדי ממשלה אחרים.
בתחילה ישבה הוועדה במבנים ארעיים ליד רחובות. בשנת 1958 הוחל בהקמת המרכז למחקר גרעיני שורק (ממ"ג). בסוף שנת 1959 הוחל בהקמת הקריה למחקר גרעיני – נגב (קמ"ג).
משרדי הוועדה שכנו בעבר ברחוב חיים לבנון ברמת אביב, וכעת שוכנים בסמוך לממ"ג.
אין חוק ספציפי שמסדיר את פעילותה של הוועדה לאנרגיה אטומית. בג"ץ דחה עתירה לחייב לחוקק חוק כזה, בנימוק שאין זה בסמכותו.[3]
תחומי אחריות ותפקידים עריכה
הוועדה לאנרגיה אטומית אחראית על הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל, המתבצעת, כאמור, בשני מרכזים – המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק והקריה למחקר גרעיני ליד דימונה.
- ייעוץ לממשלה בכל הקשור לקידום המחקר והפיתוח הגרעיני.
- המלצות על מדיניות וסדר עדיפויות בתחום המחקר והפיתוח הגרעיני.
- ביצוע מדיניות הממשלה בתחום זה.
- יצוג מדינת ישראל בקשריה עם מוסדות לאומיים ובין-לאומיים בתחום הגרעין.
ראשי הוועדה לאנרגיה אטומית עריכה
עם הקמת הוועדה לאנרגיה אטומית הועמד בראשה הפרופ' דוד ארנסט ברגמן, שכיהן בתפקידו עד שנת 1966. מאז הנוהג הוא שבראש הוועדה עומד ראש הממשלה, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית מתמנה על ידי הממשלה, הוא כפוף לראש הממשלה ומדווח לו באופן ישיר.
להלן רשימת מנכ"לי הוועדה מאז שנת 1966:
| תמונה | שם | שנים |
|---|---|---|
| קובץ:Emblem of Israel.svg | פרופ' ישראל דוסטרובסקי | 1966–1971 |
| קובץ:Shalhevet.jpg | שלהבת פריאר | 1971–1976 |
| קובץ:Portrait eilam.jpg.jpg | עוזי עילם | 1976–1986 |
| קובץ:Emblem of Israel.svg | דוד פלג (ממלא מקום) | 1986–1987 |
| קובץ:Emblem of Israel.svg | ד"ר יונה אטינגר | 1987–1992 |
| קובץ:Emblem of Israel.svg | גדעון פרנק[4] | 1993–2007 |
| קובץ:Shaul Chorev.jpg | ד"ר שאול חורב | 2007–2015 |
| קובץ:Zeev Snir.jpg | זאב שניר | 2015–2022 |
| קובץ:Moshe Edri (general).jpg | משה אדרי | 2022–מכהן |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הוועדה לאנרגיה אטומית, באתר משרד ראש הממשלה
- אתר למנויים בלבד אמיר אורן, דרוש: איש עם גרזן, באתר הארץ, 2 בפברואר 2014
- קובץ:National Library IL logo.svg ישראל, הוועדה לאנרגיה אטומית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 אבנר כהן, על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני, חברה, צבא וביטחון לאומי 1, 20 באוקטובר 2021
- ^ עידן יוסף, קידום גרעיני (1952), באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביוני 2015
- ^ בג"ץ 4191/16 שרון דולב ואחרים נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 בספטמבר 2017
- ^ כיהן לאחר מכן כממלא מקום יו"ר הוועדה
.svg){kind=link}
