Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רוי אורביסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
רוי אורביסון
רוי אורביסון
רוי אורביסון
לידה 23 באפריל 1936
פטירה 6 בדצמבר 1988 (בגיל 52)
מוקד פעילות ורנון, טקסס, ארצות הברית
תקופת פעילות 1949–1988 (כ־39 שנים)
סוגה רוקנרול, רוקבילי
חברת תקליטים Monument, MGM, Mercury
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Orbison3.jpg
Ride Away סינגל שהוציא אורביסון בשנת 1965

רוי קלטון אורביסון (באנגלית: Roy Kelton Orbison‏; 23 באפריל 1936 – 6 בדצמבר 1988), אשר נודע בכינויו The Big O, היה זמר ופזמונאי אמריקאי רב השפעה וחלוץ בתחום הרוק אנד רול. רוי אורביסון שר והקליט במשך יותר מארבעה עשורים. כבר באמצע שנות ה-60 היה אורביסון מוכר בעולם כזמר בלדות על אהבות אבודות וכמחבר פזמונים קצביים ומתקדמים. משקפיו הכהים, המסתירים תמיד את עיניו, וקולו הגברי הגבוה הפכו לחלק מדמותו. בין להיטיו נודעו במיוחד: "Only the Lonely", "In Dreams", ‏"Oh, Pretty Woman"‏, "Crying", "Running Scared", "You Got It".

בשנת 1987 התקבל אורביסון להיכל התהילה של הרוק אנד רול ובשנת 1989, לאחר מותו, התקבל להיכל התהילה של האקדמיה הלאומית האמריקאית למוזיקה ומחברי פזמונים עממיים.

דורג במקום ה-37 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים" של ה"רולינג סטון".

תולדות חייו עריכה

התחלות עריכה

אורביסון נולד בעיר ורנון שבטקסס והיה בנם השני של נאדין ואורבי לי. בשנת 1943 נדד כילד עם משפחתו, תחילה לעיר פורט וורת' ומשם לעיר וינק, בשל עבודתם של הוריו.

בשנת 1949, כאשר היה בן 13, הוא ארגן את תזמורתו הראשונה, The Wink Westerners וכאשר לא היה עסוק בהופעות עם התזמורת, בילה את זמנו בנגינה בגיטרה ובכתיבת פזמונים. התזמורת שהקים הופיעה בכל שבוע ב-KERB, תחנת רדיו מקומית בעיר קרמיט בטקסס. אורביסון סיים את לימודיו בתיכון בעיר וינק בשנת 1954. הוא למד במשך שנה אחת במכללת מדינת צפון טקסס, ומשם עבר למכללה אודנסה כדי ללמוד היסטוריה ואנגלית. תזמורתו נחלה הצלחה מקומית בתחנות הטלוויזיה האזוריות. הזמר ג'וני קאש, אשר הופיע עימם באחת מהופעותיהם, הציע כי יצרו קשר עם המפיק סם פיליפס מחברת סאן רקורדס, שם הפיק את תקליטיו. פיליפס דחה את פניתם ורק לאחר שהקליטו באולפן הקלטות אחר ניאות לצרפם לרשימת האמנים בחברתו. בחודש מרץ 1956 עזב אורביסון את לימודיו במכללה. הוא שינה את שמה של תזמורתו ל"מלכי הנוער" (The Teen Kings) והחליט לנסות ולהצליח כמוזיקאי בחברת Sun Records.

סם פיליפס, שהפיק תקליטים עבור ג'רי לי לואיס, קארל פרקינס, ג'וני קאש ואלביס פרסלי, הפיק והקליט אף רבים משיריו המוקדמים של אורביסון. הצלחתו המסחרית הראשונה של אורביסון הייתה ביוני 1956 עם השיר Ooby Dooby אשר נכתב על ידי חבריו ללימודים במכללה. האחים אברלי (Everly Brothers) הקליטו את שירו Caludette, על שם אשתו הראשונה, כצד ב' בסינגל שבו הופיע להיטם All I Have to Do Is Dream. עם זאת, הסגנון המוזיקלי של האמנים שאותם הפיק סם פיליפס - בלוז ורוקבילי - לא הביאו לאורביסון את ההצלחה לה ייחל ובשלב זה, נראה היה שהקריירה המוזיקלית שלו הסתיימה. לזמן מה הוא התפרנס כפזמונאי בעיר נשוויל בטנסי ואז הוחתם על חוזה עבודה עם חברת התקליטים תקליטי RCA, אבל עם סיום חוזה עבודתו הפנה אותו צ'ט אטקינס לפרד פוסטר, בעלי חברת התקליטים מוניומנט.

קובץ:Orbisonsbook.jpg
עטיפת ספר ביוגרפי על חייו של אורביסון

ההצלחה עריכה

ב-1957 פגש אורביסון את הפזמונאי ג'ו מלסון בעיר אודסה שבטקסס. לאחר ששמע שיר של מלסון בשם Raindrops, אשר שבה את ליבו במנגינתו המלודית ובסגנונו הלירי והוא ביקש ממלסון לכתוב שיר עבורו. יחדיו הם יצרו צליל חדש ברוקנרול שיחודו בבלדת רוק דרמטית. שניהם יצרו יחד להיטים רבים לחברת התקליטים מוניומנט. תקליטו הראשון של אורביסון, Uptown, זכה להצלחה מתונה בלבד, אולם שירו Only The Lonely הגיע במהירות למקום השני במצעד הפזמונים האמריקאי ולמקום הראשון בבריטניה. להיטו Running Scared הגיע למקום הראשון בארצות הברית. מאוחר יותר כתב אורביסון שירים רבים עם ביל דיס, כולל הלהיט Oh, Pretty Woman שהפך, לדעת רבים, לשיר הידוע ביותר של אורביסון. במשך כל תקופת עבודתו בחברת התקליטים מוניומנט, זכה אורביסון ללהקת ליווי כשרונית ובראשה בוב מור. קולו של אורביסון בשילוב עם הצליל הנקי של להקתו, יצרו את הצליל הייחודי והמוכר המזוהה עמו.

לרוי אורביסון הייתה השפעה מוזיקלית חזקה על עמיתיו, כך למשל להקת הרולינג סטונז. בשנת 1963 יצא אורביסון למסע הופעות עם להקת הביטלס שאחריה נשאר בקשרי ידידות עם הלהקה ובמיוחד עם ג'ון לנון וג'ורג' האריסון. מאוחר יותר הקליט אורביסון יחד עם האריסון במסגרת להקת הטרוולינג וילבריס. במהלך מסע ההופעות באירופה שכנע אורביסון את הביטלס להגיע לארצות הברית. כאשר החליטו הביטלס לבקר בארצות הברית, הם ביקשו מאורביסון לנהל את מסע הופעותיהם, אולם הוא דחה את ההצעה כיוון שהיה עסוק בהתחייבויות אחרות.

הצלחתו של אורביסון נמשכה גם בשנת 1964, שנת "הפלישה הבריטית" לארצות הברית. להיטו Oh Pretty Woman הצליח להגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי, זאת בעת שלהיטי הביטלס שלטו בעשרת המקומות הראשונים. הסינגל, במהירות 45 סל"ד, מכר בעשרת הימים הראשונים לאחר צאתו לחנויות יותר עותקים מכל סינגל עד אותו היום ומאוחר יותר אף שבר את שיא המכירות של שבעה מיליון תקליטים. השיר הפך שנים מאוחר יותר לנעימת הנושא בסרט "אישה יפה", אשר נשא את שם השיר והביא תהילת עולם לשחקנית ג'וליה רוברטס.

בשנת 1964 יצא אורביסון לסיבוב הופעות עם להקת הביץ' בויז ובשנת 1965 - עם להקת הרולינג סטונז באוסטרליה. הצלחתו באנגליה הייתה גדולה, שלושה מלהיטיו כבשו שם את מצעד הפזמונים ומספר פעמים נבחר לזמר השנה.

בשנת 1965 חתם אורביסון על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים MGM ושיחק במערבון המוזיקלי The Fastest ,Guitar Alive שם ביצע מספר שירים מתקליט בעל שם זהה. אולם אחרי 1967, עם שינוי טעמו המוזיקלי של הקהל האמריקאי, לא זכה עוד להקליט להיטים אף על פי שהמשיך להיות אהוב ונערץ מחוץ לארצו. הוא זכה להצלחה מחודשת בארצות הברית רק בשנות ה-80.

קובץ:Orbison2.jpg
אורביסון על עטיפת תקליט אוסטרלי, בטרם החל להסתיר עיניו במשקפי שמש

אורביסון סבל גם מקשיים בחייו האישיים. ב-6 ביוני 1966 נהרגה אשתו הראשונה קלודט בתאונת אופנוע. ב-15 ספטמבר 1968 נשרף ביתו בהנדרסונוויל, טנסי, בעת שהיה בסיבוב הופעות באנגליה, ושניים משלושת בניו, בני שש ועשר, נספו בשריפה. בנו הצעיר, בן שלוש, ניצל בזכות הוריו של אורביסון. בשנת 1969 נישא אורביסון בשנית לברברה, שאותה הכיר בעיר לידס באנגליה.

בשנת 1973 הסתיים חוזה ההקלטות שלו עם חברת MGM והוא חתם על חוזה חדש עם חברת מרקורי. בתקופה זו זכו שיריו רק להצלחה מתונה בארצות הברית. שירים כמו Penny Arcade, Working for the Man הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האוסטרלי, Too Soon to Know הגיע למקום השלישי במצעד הבריטי. אף בגרמניה זכה אורביסון להצלחה והקליט בגרמנית את שירו Mama. תקליטיו זכו לביקוש ער בשוק השחור במדינות מזרח אירופה, מעבר למסך הברזל. בצרפת הוצאו גרסאות כיסוי בצרפתית לכמה משיריו על ידי זמרים מקומיים. בהולנד נוסד מועדון המעריצים הגדול בעולם לאורביסון. אורביסון גם הופיע באירלנד וגרסתו לשיר העם האירי Danny Boy, בשנת 1972, נחשבת כאחד הביצועים הטובים ביותר לשיר זה.

טעויות נפוצות עריכה

שתי אמונות חסרות בסיס על אורביסון ממשיכות למצוא להן אחיזה: האחת, כי היה לבקן והשנייה, כי הרכיב משקפיים כהים כיוון שהיה עיוור, או כמעט עיוור. אורביסון הרכיב משקפיים מפאת קוצר ראייה, ולא סבל מעיוורון. הרכבת משקפי שמש כהים, אשר היו לסימנו המסחרי ולהצהרה אופנתית, החלה בדרך מקרה. באחת מהופעותיו היה על אורביסון לעלות לבמה, אלא שהוא שכח את משקפי הראייה שלו במטוס. כיוון שלא ראה היטב ללא משקפי ראייה, השתמש בזוג המשקפיים היחיד שהיה ברשותו, משקפי שמש אופטיים. מאז אותה הופעה המשיך להרכיב את משקפיו הכהים במהלך כל מסע הופעותיו עם הביטלס בארצות הברית, ובהמשך דרכו כזמר.

הצלחה מחודשת בשנות ה-80 עריכה

בשנת 1981 זכה אורביסון יחד עם אמיליו הריס בפרס גראמי בקטגוריית ביצוע הקאנטרי הטוב ביותר לצמד או קבוצה קולית, לשירם That Lovin' You Feelin' Again. בשנת 1985 הקליט אורביסון את השיר Wild Hearts לסרט Insignificance. ב-1986 נכלל שירו In Dreams בסרטו של דייוויד לינץ' Blue Velvet, דבר שסייע רבות בהחזרת אורביסון לתודעת הציבור. ב-1987 התקבל אורביסון להיכל התהילה של הרוקנרול. נאום קבלתו להיכל נישא על ידי ברוס ספרינגסטין. לאחר שחתם על חוזה הקלטות חדש בחברת וירג'ין, הראשון מזה עשר שנים, הקליט בשנת 1987 גרסה חדשה ללהיטו Crying משנת 1961, בדואט עם הזמרת K.D. Lang, אשר נכלל בפסקול של הסרט Hiding Out. השיר אף זכה בפרס גראמי.

בשנת 1988 הופיע אורביסון בסרט הטלוויזיה בשחור-לבן בגרסת סינמקס בשם "אורביסון וחברים, לילה שחור-לבן". בסרט הופיעו עם אורביסון כמה מן המוזיקאים הבולטים בארצות הברית. זמן קצר אחר כך חבר אורביסון לבוב דילן, ג'ורג' האריסון, ג'ף לין וטום פטי בלהקת הטרוולינג וילבריס, שזכתה להערכת המבקרים ולהצלחה מסחרית משמעותית. הוא הקליט אלבום יחיד בשם Mystery Girl. ימים ספורים לפני מותו, ב-19 נובמבר 1988, שר אורביסון את להיטו You Got It, לראשונה בפני קהל (בדיעבד זו גם הייתה הפעם האחרונה והיחידה) בפסטיבל המוזיקה באנטוורפן בבלגיה. ההופעה שהייתה בדיעבד הופעתו האחרונה הייתה ב-4 דצמבר 1988 ב-"The front row Theater" שנמצא ב-highland heights באוהיו בארצות הברית, יומיים בלבד לפני מותו הפתאומי מהתקף לב קטלני, ב-6 דצמבר 1988, כשהיה כמעט בן 53.

מותו עריכה

אורביסון היה מעשן רוב ימי חייו. הוא עבר ניתוח מעקפים בליבו בחודש ינואר 1978. ב-6 בדצמבר 1988, בגיל 52, לקה אורביסון בהתקף לב קטלני, בזמן ביקור אצל אימו בפרבר של נאשוויל בטנסי. לבקשת אשתו הוא נקבר בווסטווד שבקליפורניה, בעוד שאשתו הראשונה ושני בניו קבורים בנאשוויל שבטנסי.

אלבומו האחרון Mystery Girl ושירו You Got It הפכו ללהיטים לאחר מותו ונחשבים ליצירותיו הטובות ביותר מאז שנות ה-60. לאחר מותו אף זכה בפרס גראמי לשנת 1991, בקטגוריית הביצוע הטוב ביותר לזמר פופ. בשנת 1992 יצאו שיריו I Drove All Night של סינדי לאופר, וכן Heartbreak Radio באלבום בשם King of Heart.

מורשתו עריכה

אורביסון ייזכר בעיקר בזכות בלדות האהבה האבודה אותן שר ובקהילת המוזיקאים הוא זכה להערכה בזכות יכולותיו בכתיבת פזמונים. מפיק התקליטים דון ואס אמר על כישורי הכתיבה של אורביסון: "הוא סותר את כללי הקומפוזיציה המודרנית". מחבר הפזמונים ברני טאופין, אשר כתב רבים משיריו של אלטון ג'ון, התייחס לאורביסון כאל מי שהקדים את זמנו. המנעד הקולי של אורביסון (3 אוקטבות) היה מרשים ביותר, שיריו היו מתקדמים לזמנו במנגינתם ובקצבם ותוכנם מורכב. שלושה משיריו נכנסו להיכל התהילה של פרסי גראמי בשנת 2004. המגזין רולינג סטון כלל 4 משיריו ברשימת "500 השירים הגדולים בכל הזמנים".

בהופיעו על במת לאס וגאס, בשנת 1976, קרא אלביס פרסלי לאורביסון "הזמר הגדול בעולם". בארי גיב מלהקת הבי ג'יז קרא לו "קול האלוהים". בוב דילן כתב עליו: "אורביסון... חצה סגנונות. הוא שר את שיריו בשלוש או ארבע אוקטבות, דבר שעושה לך חשק לנהוג את מכוניתך מעבר לצוק. הוא שר כמו פושע מקצועי... קולו היה יכול להעיר את המתים, תמיד משאיר אותך ממלמל 'אני לא מאמין'. בשיריו היו שירים בתוך השירים. אורביסון היה רציני להחריד – לא נער פרחח. שום דבר דומה לו לא שודר ברדיו."

טריוויה עריכה

  • הדמות "דוקטור אוקטופוס" בסיפור ספיידרמן אמורה להיות מבוססת על דמותו של אורביסון, במיוחד משקפיו העבים וליקויי הראייה הרבים.
  • אורביסון היה חובב טיסנאות רדיו. הוא עסק רבות בבניית דגמים ובהטסתם.
  • הדמות רוי קופה בסופר מריו-3 נקראת על שם רוי אורביסון.
  • להקת ואן היילן ביצעה גרסת כיסוי לשירו של אורביסון Oh, Pretty Woman.

דיסקוגרפיה עריכה

רשימת תקליטי הסינגל של רוי אורביסון
שנה שם התקליט חברת התקליטים
1956 Trying To Get To You/Ooby Dooby Je-Wel
1956 Roy Orbison at the Rock House/Ooby Dooby/Go Go Go Sun
1956 Rock House/Roy Orbison at the Rock House/You're My Baby Sun
1957 Roy Orbison at the Rock House/Sweet And Easy To Love/Roy Orbison at the Rock House/Devil Doll Sun
19579 Chicken Hearted/I Like Love Sun
1958 Seems To Me/Sweet And Innocent RCA
1958 Almost 18/Jolie RCA
1959 Paper Boy/With The Bug Monument
1959 Uptown/Pretty One Monument
1960 Only The Lonely/Here Comes That Song Again Monument
1960 Blue Angel song/Blue Angel/Today's Teardrops Monument
1960 I'm Hurtin'/I Can't Stop Loving You Monument
1960 Sweet And Easy To Love/Devil Doll Sun
1961 Running Scared/Love Hurts Monument
1961 Crying/ Candy Man song|Candy Man Monument
1962 Dream Baby/The Actress Monument
1962 The Crowd/Mama Monument
1962 Leah Monument
1962 Paper Boy/Here Comes That Song Again Monument
1963 In Dreams/Shahadaroba Monument
1963 Falling/Distant Drums Monument
1963 Blue Bayou/ Mean Woman Blues Monument
1963 Pretty Paper/Beautiful Dreamer Monument
1964 Borne on the wind/What'd I say UK, Monument/London
1964 It's Over/Indian Wedding Monument
1964 Oh, Pretty Woman/Yo Te Amo Maria Monument
1964 Pretty Paper/Summer Song UK, Monument/London
1965 Goodnight/Only With You Monument
1965 Say You're My Girl/Sleepy Hollow Monument
1965 Ride Away/Wondering MGM
1965 Crawling Back/If You Can't Say Something Nice MGM
1965 Ride Away/Crawling Back MGM
1966 Breakin' Up Is Breakin' My Heart/Wait MGM
1966 Distant Drums/Let the Goodtimes Roll Monument
1966 Twinkle Toes/Where Is Tomorrow MGM
1966 Lana/Our Summersong Monument
1966 Too Soon To Know/You'll Never Be Sixteen Again MGM
1966 Breakin' Up Is Breakin' My Heart/Too Soon To Know MGM
1966 There Won't Be Many Coming Home/Going back to Gloria UK, MGM/London
1966 Communication Breakdown/Twinkle Toes MGM
1967 So Good/Memories MGM
1967 Pistolero MGM
1967 She/Here Comes The Rain Baby MGM
1968 Born To be Loved By You/Shy Away MGM
1968 Walk On/Flowers MGM
1968 Heartache/Sugar Man MGM
1969 My Friend/Southbound Jericho Parkway MGM
1969 Break my mind/How do you start over UK, MGM/London
1969 Penny Arcade/Tennessee Owns My Soul MGM
1970 She Cheats On Me/How Do You Start Over Again MGM
1970 So Young/If I Had A Woman Like You MGM
1971 Love Me Like You Did It Last Night/Close Again MGM
1972 God Love You/Changes MGM
1972 Remember The Good/Harlem Woman MGM
1972 Remember The Good/If Only For A While MGM
1972 Memphis, Tennessee/I Can Read Between The Lines MGM
1973 Blue Rain/Sooner Or Later MGM
1973 I Wanna Live/You Lay So Easy On My Mind MGM
1974 Sweet Mama Blue/Heartache Mercury
1975 Hung Up On You/Spanish Nights Mercury
1975 It's Lonely/Still Mercury
1976 Belinda/No Chain At All Monument
1976 I'm A Southern Man/Born To Love Me Monument
1977 Drifting Away/Under Suspicion Monument
1979 Easy Way Out/Tears Asylum
1979 Poor Baby/Lay It Down Asylum
1980 That Lovin'You Feelin' Again with Emmylou Harris Warner
1985 Wild Hearts various b sides-Inst version/Ooby Dooby/Crying ZTT/Island
1985 Birth Of Rock and Roll/same/Rock and Roll Fais do do PS America/Smash
1987 In Dreams/Leah Virgin
1987 Crying with kd lang/Falling Virgin
1988 Handle With Care/Margarita Traveling Wilburys Wilbury/WB
1989 You Got It The Only One Virgin
1989 End Of The Line/Congratulations Traveling Wilburys Wilbury/WB
1989 You Got It Crying Virgin
1989 California Blue/In Dreams Virgin
1989 She's A Mystery To Me/Dream Baby live Virgin
1990 Oh Pretty Woman live/Claudette Virgin
1992 I Drove All Night MCADS
1992 Crying/Oh Pretty Woman/Falling/She's A Mystery To Me VUSCD
1992 Heartbreak Radio promo DPRO
1992 Heartbreak Radio/Blue Angel/Claudette/Lana VUS
1992 Heartbreak Radio/In Dreams/You Got It/Dream Baby VUS
רשימת תקליטים אריכי-נגן של רוי אורביסון
שנה שם התקליט חברת התקליטים
1961 Lonely and Blue Monument Re-issued, 2006 Legacy Recordings
1962 Crying Monument / Re-issued, 2006 Legacy Recordings
1962 Roy Orbison's Greatest Hits Monument
1963 In Dreams Monument / Re-issued, 2006 Legacy Recordings
1964 More of Roy Orbison's Greatest Hits Monument
1965 There Is Only One Roy Orbison MGM
1965 Orbisongs Monument
1966 The Orbison Way MGM
1966 The Classic Roy Orbison MGM
1967 Roy Orbison Sings Don Gibson MGM
1967 The Fastest Guitar Alive Movie Soundtrack MGM
1967 Cry Softly Lonely One MGM
1969 Roy Orbison's Many Moods MGM
1970 The Great Songs of Roy Orbison MGM
1970 Hank Williams the Roy Orbison Way MGM
1970 The Big O UK, London
1970 Zig Zag Movie Soundtrack MGM
1972 Roy Orbison Sings MGM
1972 Memphis MGM
1973 Milestones MGM
1974 I'm Still in Love with You Mercury
1976 Regeneration album Monument
1978 Living Legend Movie Sountrack - only 1,000 copies were made
1979 Laminar Flow album Asylum
1980 Roadie Movie Soundtrack Warner Bros
1985 Class of '55 Lewis, Cash and Perkins Polygram
1985 Insignificance Movie Sountrack Zenith
1986 Blue Velvet Movie Soundtrack Varese Sarabande
1987 In Dreams: The Greatest Hits New recordings Virgin
1987 Less Than Zero film Movie Soundtrack Def Jam/Columbia
1987 Hiding Out Movie Sountrack Virgin
1988 Traveling Wilburys Vol. 1 Wilbury/WB
1989 Mystery Girl Virgin
1989 A Black & White Night Live Virgin
1992 King of Hearts Virgin

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רוי אורביסון]] בוויקישיתוף
פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989 בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999 נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009 הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור, בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019 לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סאבת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם ודייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רוי_אורביסון&oldid=110253"