Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ראובן ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן ישורון

ראובן ישורון (יליד ישראל, 1978) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא מומחה לפרהיסטוריה ולארכאוזואולוגיה. מחקריו עוסקים בהבנת האקולוגיה של האדם הקדמון, בשני תחומים עיקריים: ראשית ישיבת-הקבע של קבוצות ציידים-לקטים בשלהי התקופה הקרחונית האחרונה (התרבות הנאטופית), והתפתחות מנהגי הציד ושיחור המזון במהלך התקופה הפלאוליתית.

קריירה אקדמית עריכה

ישורון למד את כל תאריו באוניברסיטת חיפה. את התזה לתואר שני כתב על הארכאוזואולוגיה של מערת מיסליה. עבודת הדוקטור שלו בנושא "הארכאוזואולוגיה של התרבות הנאטופית בכרמל" נכתבה בהנחיית גיא בר-עוז ומינה עברון ואושרה ב-2012. בשנים 2012–2014 שהה בהשתלמות פוסט-דוקטורט בת שנתיים במוזאון הלאומי לתולדות הטבע של מכון הסמית'סוניאן בוושינגטון די. סי., במימון מלגת רוטשילד, תוכנית פולברייט ומלגת פיטר באק של המוזאון. באוקטובר 2014 מונה כמרצה בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה והתקדם עד דרגת פרופסור-חבר (2022). בשנים 2020–2023 שימש כראש החוג לארכאולוגיה, ובשנים 2023–2025 היה פרופסור אורח באוניברסיטת טורונטו. החל מ-2026 משמש כמשנה לראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.

ישורון חבר המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ועומד בראש קבוצת מחקר שעוסקת באקולוגיה פלאוליתית[1]. ישורון זכה פעמיים במענקי המחקר של הקרן הלאומית למדע, לפרויקטים העוסקים בציד בתקופה הפלאוליתית התיכונה ובראשית ישיבת-הקבע בתרבות הנאטופית. הוא חבר ועד העמותה הישראלית לפרהיסטוריה ובשנים 2017–2022 ערך את כתב העת המדעי של העמותה, "מתקופת האבן"[2]. החל מ-2024 הוא עורך את כתב העת המדעי CARMEL: Studies in Archaeological Sciences and Conservation[3]. ב-2023 נבחר כחבר ועד האגודה הבינלאומית לארכאוזואולוגיה, ICAZ[4].

פרויקטים נבחרים עריכה

קובץ:Fallow deer pelvis & 2 gazeele horns - el-Wad Terrace (early Natufian).JPG
אגן של יחמור ושתי קרני צבי מתגלות בחפירה בטרסת מערת הנחל (התרבות הנאטופית, כ-14,000 שנה לפני זמננו).

חיים אישיים עריכה

ישורון מתגורר בחיפה, נשוי ואב לשתי בנות.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ https://sites.google.com/view/reuven-yeshurun/research-group?authuser=0
  2. ^ https://www.jstor.org/stable/27211792
  3. ^ https://carmel.haifa.ac.il/
  4. ^ https://www.alexandriaarchive.org/icaz/international-committee
  5. ^ https://sites.google.com/view/reuven-yeshurun/projects/natufian-el-wad-terrace?authuser=0
  6. ^ Yeshurun, R., et al. (2025). A Natufian demographic cycle at el-Wad Terrace, Israel: The rise and fall of the architectural compound. Archaeological Research in Asia, 41, 100599.
  7. ^ Amos, L., et al. (2025). Seasonal Exploitation of Migratory Waterfowl at Natufian el‐Wad Terrace, Mount Carmel, Israel. International Journal of Osteoarchaeology, 35(6), 555-570.
  8. ^ Yeshurun, R., et al. (2015). Renewed fieldwork at the geometric Kebaran site of Neve David, Mount Carmel. Journal of the Israel Prehistoric Society, 45, 31-54.
  9. ^ Yeshurun, R., et al. The Early Natufian Site of Hof Shahaf, Israel: Subsistence, Environment, and Settlement Dynamics. J Paleo Arch 7, 33 (2024). https://doi.org/10.1007/s41982-024-00200-3
  10. ^ https://sites.google.com/view/reuven-yeshurun/projects/late-pleistocene-zooarchaeology-in-the-near-east?authuser=0
  11. ^ Wilkinson, K. N., et al. (2025). The geoarchaeology, chronology and environment of Lusakert-1, a late Middle Palaeolithic rockshelter (Kotayk Province, Armenia). Quaternary Environments and Humans, 3(1), 100054.
  12. ^ Yeshurun, R. (2018). Taphonomy of old archaeofaunal collections: New site-formation and subsistence data for the Late Paleolithic Nile Valley. Quaternary International, 471, 35-54.
  13. ^ Yeshurun, R. (2025). Thin on the mountainous landscape: The Late Pleistocene zooarchaeology of the southern Caucasus, Zagros, and Alborz. Quaternary Science Reviews, 357, 109325.
  14. ^ Orbach, M., et al. (2024). Death at the water hole: Opportunistic hunting and scavenging events in the upper sequence of Middle Paleolithic Nesher Ramla, Israel. Quaternary Science Reviews, 339, 108852.
  15. ^ Yeshurun, R., et al. (2024). Identification and quantification of projectile impact marks on bone: new experimental insights using osseous points. Archaeological and Anthropological Sciences, 16(3), 43.