קתדרלת אוטן
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
|
(למפת צרפת רגילה) קובץ:France adm-2 location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:490.47619047619%;">
|
קתדרלת סן-לזאר של אוטן (בצרפתית: Cathédrale Saint-Lazare d'Autun) היא קתדרלה קתולית בעיירה אוטן, שבמחוז סון-אה-לואר (Saône-et-Loire) בחבל בורגון, ומונומנט לאומי בצרפת. היא מקום מושבו של בישוף אוטן.
הקתדרלה נבנתה במאה ה-12 בסגנון רומנסקי בהשראת מנזר קלוני, וידועה הודות לפסלים הרומנסקיים מעשה ידי גיזלברטוס.
קתדרלת סן-נזאר עריכה
הקתדרלה הראשונה של אוטן נבנתה החל מהמאה החמישית והלאה, והיא הוקדשה לקדוש נזאריוס (בצרפתית: St. Nazaire), שכן שוכנים בה על-פי האמונה שרידי הקדושים נזאריוס וסלזוס (Nazarius and Celsus). המקום שופץ והורחב מספר פעמים. בשנת 970 לספירה לערך, השיגה הקתדרלה שרידי קדושים ממרסיי של הקדוש לזרוס. שרידים אלו הפכו בהדרגה למקור עלייה לרגל והקתדרלה הייתה צרה מלהכיל את הקהל הרב שצבא עליה. לכן החליט בישוף אוטן, אטיין דה בּזֶ'ה (Etienne de Bâgé), בשנת 1120 בערך לבנות קתדרלה חדשה שתשמש ככנסייה צליינית ותעניק כבוד רב יותר לשרידים. לקתדרלה החדשה הוקצה מקום בצפון הקתדרלה הקודמת של סן-נזאר, ממנה קיימים עד היום מספר שרידים.
קתדרלת סן לזאר עריכה
העבודה על קתדרלת סן-לזאר החלה בסביבות שנת 1120 והתקדמה במהירות רבה, כך שהמבנה הוקדש כבר בשנת 1130. מרבית הבנייה הסתיימה עד שנת 1146, אז הועברו אליה שרידי הקדוש לזרוס מהקתדרלה הישנה. קבר לזרוס, מקדש ובו שרידי הקדוש, נבנה בבית המקהלה בין השנים 1170 ל-1180. אזור הכניסה (נרתקס) לא הושלם עד סוף המאה. מקור ההשראה למבנה החדש, הן בתוכנית והן בעיצוב, היה סגנון מנזר קלוני. העיצובים היו מעשה ידי הבישוף אטיין דה בז'ה.
במשך מספר שנים לאחר 1146 פעלו שתי הקתדרלות האחת אחרי השנייה, כשסן-לזאר משמשת כקתדרלת הקיץ (מחג הפסחא ועד יום כל הקדושים), וסן-ננזאר כקתדרלת החורף. סן-לזאר הפכה לבסוף לקתדרלה הרשמית של אוטן בשנת 1195.
במאה ה-15 המראה הרומנסקי החיצוני שונה באופן ניכר בשל תוספת של מגדלים וקפלות צדדיות, חלקם בסגנון הגותי. בשנת 1462 הבישוף ז'אן רולן (אנ') הקים מגדל פעמונים חדש במקום זה הרומנסקי, שנהרס על ידי מכת ברק. עד השרפה ב-1793 הייתה הקתדרלה מקום משכנו של הציור הנודע מאת יאן ואן אייק מ-1435, המדונה עם הקנצלר רולן (אנ'), האצור מאז 1805 במוזיאון הלובר.
תיאור כללי עריכה
טימפנון עריכה
_(36121335182).jpg){kind=link}
הטימפנון המערבי (1130–1135) המראה את יום הדין, החלק הראוי ביותר לציון בקתדרלה, נחשב לאחת מפסגות אמנות הרומנסק בצרפת. הוא יוצא דופן בכך שבניגוד לעבודות אמנות אחרות בנות התקופה, שמו של הפַּסָּל שיצר את פיסול הטימפנון ידוע, מכיוון שנחרת בכתובת למרגלות ישו – "גיזלברטוס עשה זאת" (GISLEBERTUS HOC FECIT).
בטימפנון נראה ישו ישוב על כיסא המלכות מעל למשקוף, מוקף קשת, שבחלקה החיצוני מעוטרת מדליונים פיגורטיביים המורכבים מייצוגי גלגל המזלות, ומייצוגי עבודה בעונות השנה השונות. כל הסצנה מונחת על גבי עמודים בעלי כותרת מפוסלת.
הסצנה המרכזית מראה את יום הדין, עם ישו מוקף הילה. ניתן למצוא בה את המרכיבים הקלאסיים של הנושא:
- תחיית המתים, חלקם מסתירים עדיין את פניהם, אחרים נושאים את סימני הצליינות;
- ישו דומיננטי בקנה מידה עצום ביחס לשאר הדמויות;
- לימינו, פטרוס מקבל את פני הצדיקים בגן העדן; מתחתיו, מקום גדול לכבוד הבתולה מריה.
- משמאלו של ישו, מקום שקילת הנשמות; כרגיל במחזות מסוג זה, השטן מרמה ונשען על המאזניים, אך בצורה יוצאת דופן, המלאך מיכאל מרמה גם הוא את השטן לטובת בני האדם. הגיהנום תופס מקום מצומצם יותר.
זהו, לפיכך, ייצוג אופטימי של יום הדין האחרון, התואם את השגשוג ואת הלך הרוח הכללי בתקופה שבה נבנתה הקתדרלה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
