גיזלברטוס
פעולות נוספות
| הכתובת הנושאת את השם גיזלברטוס; קטע מפיסול השער המערבי של קתדרלת אוטן | |
| הכתובת הנושאת את השם גיזלברטוס; קטע מפיסול השער המערבי של קתדרלת אוטן | |
| מדינה | צרפת |
|---|---|
| יצירות ידועות | חזיונות יום הדין האחרון בטימפנון של קתדרלת אוטן |
| תחום יצירה | פיסול |
_(36121335182)(cropped).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
גיזלברטוס (בלטינית: Giselbertus, בצרפתית: Gislebert; המחצית הראשונה של המאה ה-12) היה פַּסָּל שיצירותיו מעטרות חלקים שונים של לקתדרלת סן-לזאר הרומנסקית באוטן, צרפת.
חייו וזהותו עריכה
מעט ידוע על חייו. מקום הולדתו אינו ידוע וכן תאריכי לידתו ומותו. ככל הנראה התחיל את הכשרתו בסדנת הפיסול של מנזר קלוני, ומשם המשיך לכנסיית וֶזלֶה.[1] בסביבות 1120 הגיע לקתדרלת אוטן בבורגון כשסגנונו האמנותי מגובש, ובה עשה את עיקר עבודתו. בשלב ראשון עבד בחלק המזרחי של הכנסייה, שהושלם ונחנך בשנת 1130, ולאחר מכן, במשך כארבע או חמש שנים, יצר את פיסול הפתח המערבי של הקתדרלה.
גיזלברטוס מוכר בשל החרותת בשער המערבי של קתדרלת אוטן הנושאת את שמו: 'GISLEBERTUS HOC FECIT' ('גיזלברטוס עשה זאת'), תופעה יוצאת דופן בתקופה שבה אמנים נותרו על פי רוב אלמונים. המשפט חרות במרכז המשקוף, מתחת לרגליו של ישו ומעל המלאך המפריד בחרבו בין נשמות המבורכים לאלה של החוטאים הנדונים לייסורי נצח בגיהנום. החוקרת לינדה סיידל (Seidel) הציעה לראות בכך מחוות הוקרה לפטרון, ולא את שמו של האמן. מדובר, להבנתה, בגיזלברטוס, רוזן אוטן ודוכס בורגונדיה (מת ב-956), שייסד את הכנסייה במקום ודאג להבאת שרידיו של לזרוס הקדוש.[2]
מיצירותיו עריכה
עבודתו הבולטת של גיזלברטוס היא פיסול הטימפנון בפתח המערבי של קתדרלת אוטן, המתאר את יום הדין האחרון. המחזה מחובר לזה של תחיית המתים המוצג לאורך המשקוף. יצירה זו, שנועדה ללמד, להזהיר ולהבהיל, נודעת במבעהּ העז ובמיומנות הטכנית שבה בוצעה.
יצירת מופת אחרת היא פסל-תבליט של חוה המפתה, שנקבע בזמנו בפתח הצפוני של הקתדרלה המוליך לבית הרוחב. תבליט חוה היה חלק ממשקוף שהציג את החטא הקדמון, אך לוח התבליט של אדם אבד.[3] חוה מתוארת כשהיא עירומה ושרועה על גחונה, גופה מפותל והיא נשענת במרפקיה ובברכיה על הקרקע.[4] העיצוב נחשב לנועז מאין כמוהו על רקע תקופתו ומקומו.[5]
מלבדם יצר גיזלברטוס את עיקר הכותרות בבית המקהלה ובאולם התווך של קתדרלת אוטן, שרובן ממחישות דמויות וסיפורים מן הביבליה ומשקפות את היקף דמיונו של האמן.[6] חלק מהכותרות המתארות את ינקותו של ישו מביעות עדינוּת ורוך, בעוד הטימפנון מציג חזיונות קשים ומפחידים של חריצת דין וקללה.
לקריאה נוספת עריכה
- Willibald Sauerländer, "Gislebertus von Autun: Ein Beitrag zur Entstehung seines künstlerischen Stils", n Kurt Martin (ed.), Studien zur Geschichte der Europäischen Plastik: Festschrift Theodor Müller zum 19. April 1965, Munich: Hirmer Verlag, 1965 (בגרמנית)
- Linda Seidel, Legends in Limestone: Lazarus, Gislebertus, and the Cathedral of Autun, Chicago: University of Chicago Press, 1999
קישורים חיצוניים עריכה
- גיזלברטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Denis Grivot and George Zarnecki, Gislebertus: Sculptor of Autun, London: Trianon Press, 1961
- E. M. Polley, "The Sculptor of Autun", Artforum, Vol. 1 (8), February 1963, pp. 24–26
- Marthiel Mathews, "Gislebertus Hoc Fecit", Gesta, Vol. 1 (2), 1964, pp. 22–28
- Pierre Alain Mariaux, "Quelques hypothèses à propos de l’artiste roman", Médiévales 44, Printemps 2003, pp. 199–214 (בצרפתית)
- Jamie Wheeler, "Gislebertus d’Autun and the Narrative of Scripture", Aletheia, Vol. 3 (1), 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ אין לכך תיעוד ממוסמך. הקביעות נעשו על פי השוואת מאפיינים צורניים של פרטי פיסול במנזר קלוני ובכנסיית וֶזלֶה
- ^ Linda Seidel, Legends in Limestone: Lazarus, Gislebertus, and the Cathedral of Autun, Chicago: University of Chicago Press, 1999
- ^ המשקוף, שתבליט חוה היה נתון בו, סולק ממקומו ב-1766, נמצא ב-1834 והוא אצוּר במוזיאון רולן (אנ') הסמוך לקתדרלה
- ^ מנח שבו הוטל על החוטאים לזחול על גחונם בטקס הפומבי של החרטה והתשובה
- ^ אתר למנויים בלבד פנינה ארד, חוה היפה ביותר, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2025
- ^ מפת מפתח (אינטראקטיבית) של הכותרות בקתדרלת אוטן
