קרב כרבלא
פעולות נוספות
| תוצאה | ניצחון ח'ליפות אומיה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||
|
<mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="8">[]</mapframe> | ||||||||||
קרב כרבלא (בערבית: معركة كربلاء) הוא מאורע מכונן בהיסטוריה האסלאמית וסמל הפילוג בין הזרמים המרכזיים באסלאם[1]. הוא נערך בין נכדו של הנביא מוחמד חוסיין בן עלי, לבין כוחות הח'ליף האומיי יזיד הראשון באוקטובר 680. חוסיין, שסירב להישבע אמונים ליזיד, יצא יחד עם משפחתו ותומכיו לכרבלא שבעיראק המודרנית. שם הוא ו-70 מאנשיו כותרו על ידי כוח צבאי גדול בהרבה, בקרב שהסתיים בטבח בחוסיין ובני משפחתו. חוסיין הפך לסמל קורבן, צדק והתנגדות לעריצות בקרב השיעים. הקרב משמש אבן דרך מרכזית בתודעה השיעית, כסמל למאבק בין צדק לעריצות ולרעיון הסבל והקדושה. היום העשרי במוחרם, בו נערך הקרב בשנת 61 להג'רה, מצוין מדי שנה בטקס האבל העשוראא, טקס זיכרון מרכזי בשיעה.
על הקרב עריכה
קרב כרבלא התרחש על רקע מחלוקת עמוקה ורבת-שנים על ירושת ההנהגה המוסלמית לאחר מותו של הנביא מוחמד. ארבעה מקרובי משפחתו של מוחמד כיהנו כח'ליפים, אך תקופתם התאפיינה בסכסוכים פנימיים וברציחות פוליטיות. אחד הקרבות המרכזיים שקדם לכרבלא היה קרב צפין (657 לספירה), שבו התעמת הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב, עם מושל סוריה מטעם חמולת בית אומיה מועאויה בן אבו סופיאן. קרב זה סימן את תחילת המאבק בין תומכי עלי (לימים השיעים) לבין בית אומיה. בנו חוסיין ראה בעצמו את המנהיג הלגיטימי של האומה האסלאמית, בזכות ייחוסו המשפחתי כנכדו של מוחמד ובזכות אדיקותו הדתית. מנגד, בית אומיה התחזק מאוד, ויזיד בן מועאויה, בנו של מושל סוריה לשעבר, ירש את השלטון ודרש מחוסיין להכיר בו כמנהיג הבלעדי. חוסיין סירב להכיר בלגיטימיות של יזיד, ויצא עם משפחתו ונאמניו כדי לגייס תומכים. בדרכו נעצר בכרבלא עם קבוצה של כ-70 איש בלבד. גם שם דרש ממנו יזיד להיכנע, אך חוסיין התמיד בסירובו. הקרב שהתפתח היה קצר אך מכריע, וכוחות בית אומיה שמנו כ-4,000 חיילים הביסו את חוסיין ואנשיו. רק הנשים והילדים שרדו ונלקחו בשבי.
הריגתו של חוסיין זיעזעה את הקהילה המוסלמית, ובעיקר את השיעים, אשר רואים בו ובאביו עלי הממשיך הלגיטימי היחיד של מוחמד. בעקבות הקרב ניסו השיעים במשך כעשור להפיל את שלטון בית אומיה ולהחזיר את ההנהגה לבית עלי, אך כשלו. מדי שנה הם מציינים את הקרב בטקסי "תעזיה" ו"תטביר", שבמהלכם הם מבכים את מות חוסיין וקטיעת שושלת עלי, ומשחזרים את הקרב בתהלוכות שבהן הם מלקים עצמם עד זוב דם. הטקסים נמשכים בעשרת הימים הראשונים של חודש מוחרם, ומגיעים לשיאם ביום העשירי, העשוראא, שהוא מהמרכזיים ביותר במסורת השיעית.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אורן נהרי, יואב לימור, הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה, כנרת, זמורה, דביר, 2026, הפרק "קרב כרבלא", עמ' 44–49.
קישורים חיצוניים עריכה
- קרב כרבלא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg קרב כרבלא, עיראק, 680, דף שער בספרייה הלאומית
- ד"ר ירון פרידמן, כַּרְבַּלַא - הקרב שפיצל את האסלאם, ביטאון המורים לערבית ולאסלאם, כרך 46, התשע"ח 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ המקור העיקרי לנרטיב של קרבלה הוא עבודתו של ההיסטוריון הכופאן (מהעיר השיעית כופה ) אבו מח'נאף, שכותרתו "כתאב מקטל אל-חוסיין (סיפור הריגתו של חוסיין).
