קיר המכוניות
פעולות נוספות
| קובץ:קיר המכוניות.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הנצחת טבח פסטיבל נובה |
| מיקום | ממערב לתקומה, עוטף עזה |
|
(למפת מערב הנגב רגילה) | |
קיר המכוניות הוא ערימת מכוניות שרופות מערבית למושב תקומה שבעוטף עזה, שמדמה צורת קיר. במקור ערימה זו נוצרה מפינוי המכוניות השרופות מכביש 232 ומקומות נוספים בעוטף עזה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בכלל, והטבח בפסטיבל נובה בפרט, משם הגיעו רובן הגדול של המכוניות. בהמשך הפך קיר המכוניות השרופות לאנדרטה לטבח שבוצע בפסטיבל, שהיה לפיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
לצד קיר המכוניות השרופות ישנן במגרש עוד מאות מכוניות שיצאו מכלל שימוש, ומוצגות אף הן כאנדרטה למעשי הטבח שבוצעו בבעליהן.
רקע עריכה
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
האנדרטה עריכה
לאחר הטבח בפסטיבל נובה, שבעקבותיו מאות רבות של מכוניות שרופות ותקולות נותרו פזורות בצידי כביש 232, פונו המכוניות למגרש מכוניות שנמצא מערבית למושב תקומה, וצפונית־מערבית לנתיבות, על מנת לפנות את כביש 232 ולרכז את מכוניות הנרצחים לצורך תהליך איתור וזיהוי שרידי הגופות.[8] 860 רכבים פונו לשם מרחבי עוטף עזה, רובם מפסטיבל נובה. מתוך כל הרכבים שהגיעו למגרש, רק 62 קיבלו את אישור הבוחנים לחזור לכביש, ואילו השאר סומנו כבעלי ליקוי בטיחותי חמור, עקב העובדה שהמחבלים ירו לכיוון מנוע הרכבים במטרה להשבית את הרכב, ואז ירו ביושביו למוות.[9]
לצד המכוניות ישנה גם ערימה של טוסטוסים שעליהם רכבו הנרצחים ממסיבת הנובה.
בנובמבר 2023 הגיעו ארכאולוגים ואנשי היחידה לאיתור נעדרים (אית"ן) למגרש במטרה לאתר בתוך הרכבים השרופים ממצאים מהנרצחים. גם אנשי זק"א הגיעו למקום על מנת לאתר ממצאים שיוכלו להביא לקבר ישראל.[10].
ישנם מספר רכבים המסודרים בתצוגה שלצידם ניתן לסרוק ברקוד שמוביל את המבקרים לאתר בו מסופר סיפור יושבי הרכב.[11] בין המכוניות המוצגות ישנן:
- מיניבוס הגמלאים – בבוקר של ה-07.10, יצא מיניבוס ובו גמלאים לכיוון ים המלח. המיניבוס נעצר בכביש הראשי בשדרות בכדי להחליף צמיג עקב שני פנצ'רים. כשהחל הירי הרקטי ניסו המטיילים להיכנס למיגונית, אך לא הצליחו לפתוח את דלת הכניסה. שכן ומתנדב במשטרה שעברו במקום ניסו לעזור בפתיחת הדלת, אך מחבלים עברו במקום באותן דקות בטנדר וירו בכל 13 הגמלאים. רק השכן, מתנדב המשטרה ונהג המיניבוס ניצלו.[12]
- אאודי – רכב בו נסעו תומר קיטיביץ, יחד עם גיסה של אשתו מוטי אלקבץ, אחיה של אשתו, נוי מעודי וכן אחיינה מתן רוזנברג ממסיבת "פסיידאק". מתן, נוי ומטי נרצחו ברכב על ידי מחבל שווידא את הריגתם. תומר הוא היחיד שניצל.[13]
- קופרה של בן שמעוני – בן שמעוני הגיע למסיבת נובה ברכב זה. עם תחילת המתקפה הצליח בן למלט משטח המסיבה ארבעה מבלים, אותם הוריד בבאר שבע. הוא חזר לשטח המסיבה ומילט שמונה אנשים נוספים לנתיבות. בפעם השלישית שבה שב לשטח אסף את גאיה חליפה, רומי לשם גונן ואופיר צרפתי. סמוך לקיבוץ עלומים ארבו מחבלים לרכב, ןפתחו עליו באש. בן שמעוני וגאיה חליפה נרצחו במקום. אופיר צרפתי נחטף לעזה, ונרצח שם ב-30 בנובמבר. גופתו חולצה והושבה לישראל ב-1 בדצמבר. רומי לשם גונן נחטפה לעזה ושוחררה במסגרת עסקה ב-19 בינואר 2025.[14]
- רכבי מחבלים – במגרש נאספו כ-25 רכבים וכ-180 אופנועים של מחבלים. על הרכבים הותקנו תוספות ואמצעים שונים כגון במות להתקנת מקלעים ומגנים.[15]
קישורים חיצוניים עריכה
- מיזם אבני מורשת
- עדות מטלטלת לטבח: מאחורי מגרש הרכבים השרופים מ-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
- אייל לוי, "הכמות כאן מייצגת את המסה של הרוע": מגרש המכוניות שממחיש את זוועות 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ נתיב השכול והגבורה בנגב המערבי, באתר טבע ונופים בישראל.
- ^ אייל לוי, "הכמות כאן מייצגת את המסה של הרוע": מגרש המכוניות שממחיש את זוועות 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2024
- ^ בני סולומון, הרכבים מהעוטף ומהמסיבה נבדקו על ידי ארכיאולוגים וזק"א, באתר כיכר השבת, 5 בנובמבר 2023
- ^ morna, אתר המכוניות השרופות במושב תקומה - 07 אוקטובר 2023, באתר בשביל המשפחה, 2024-11-08
- ^ תקומה | מיניבוס – דיאלוג
- ^ תקומה | אאודי – דיאלוג
- ^ תקומה | קופרה – דיאלוג
- ^ תקומה | דודג' ראם וטנדר איסוזו – דיאלוג
.jpg){kind=link}