צבי יקותיאל
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| קובץ:Zvi yekutiel.jpg | |
| לידה | י"ט באדר ה'תש"ה (גיל: 81) |
|---|---|
| ענף מדעי | היסטוריון |
צבי יקותיאל ("קותי"; נולד ב-4 במרץ 1945, י"ט באדר תש"ה) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי. שימש מנכ"ל מרכז זלמן שזר ומזכ"ל החברה ההיסטורית הישראלית. עם סיום תפקידו מונה על ידי נשיא האוניברסיטה העברית כיו"ר הדירקטוריון של הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
ביוגרפיה עריכה
צבי יקותיאל נולד בשנת 1945 בירושלים. הוריו עלו ארצה בשנות ה-30 של המאה ה-20 מהעיר הראת שבאפגניסטן והתיישבו בירושלים. הוא בוגר מערכת החינוך היסודי והתיכון בבתי ספר הממלכתיים דתיים מוריה והימלפרב.
יקותיאל היה חניך בתנועת בני עקיבא בירושלים ובמסגרת שירותו הצבאי נשלח לרכז את סניף בני עקיבא בתל אביב. עם סיום שירותו הצבאי התחתן עם חיה לנדנר ועבר לגור ביישוב אבן שמואל לתקופה של שנתיים וריכז את פעילות האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך באזור הדרום.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג למדעי המדינה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל, והוא בעל תואר MA בהיסטוריה של עם ישראל.
במסגרת פעילותו הסטודנטיאלית הציבורית, שימש כסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית וחבר מועצת המנהלים של איסת"א.
עם הקמת מרכז זלמן שזר בשנת 1973, הצטרף צבי יקותיאל לצוות ההקמה של המרכז כאחראי על הפעילות החינוכית, תוך שהוא יוזם ומקים את המערכות הפועלות בו עד היום.
משנת 1978 ועד מרץ 2015 היה צבי מנכ"ל מרכז זלמן שזר ומזכ"ל החברה ההיסטורית הישראלית.[1]
במהלך עשרות שנות פעילותו שקד קותי להגשים את מטרות מרכז שזר להפצת ההיסטוריה היהודית בחברה הישראלית. לא עמדו לנגד עיניו מוסדות דומים, ועל כן הוא היה צריך ליצור את המסגרות למימוש החזון שפיתחו הדמויות האקדמיות המובילות, ובמיוחד שמואל אטינגר, יהושע אריאלי, ומנחם שטרן, שאותם העריך וראה בהם את מוריו ורבותיו. יזם מסלולי פעילות, כמעט "יש מאין", ובתקציבים מוגבלים למדי הצליח להפוך את מרכז זלמן שזר למרכז אקדמי וחינוכי תוסס ולגוף מקצועי המאחד את רוב העוסקים בהיסטוריה היהודית. תחת שרביטו הפך מרכז זלמן שזר להוצאת הספרים החשובה ביותר בתחום ההיסטוריה היהודית. בתקופתו ראו אור כארבע מאות ספרים בכל תחומי תולדות עם ישראל.
קותי לא הסתפק בהכוונה ובניווט אלא גם יזם והוביל. עמד בשלב מוקדם על חשיבות הוצאתם לאור של ספרי לימוד בהיסטוריה יהודית לחטיבה העליונה של בתי הספר התיכוניים. בחושיו החדים הבין קותי כי אין מדובר רק במקור הכנסה חשוב שיכול לתמוך במפעלים פחות רווחיים של המרכז.[2] מפעל נוסף שיזם, היה סדרת הביוגרפיות "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי",[3] המשלבת סמכות אקדמית עם כתיבה פופולרית. בד בבד יזם קותי, שורה ארוכה של מפעלים חינוכיים מתמשכים למען הציבור הרחב.
מרכז שזר פעל בדירות שכורות מיום הקמתו, בשנת 2000 אישרה הנהלת המרכז את הצעתו לרכוש שטח בבניין משרדים ברחוב ביתר בירושלים ולהעביר לשם את כל פעילות המרכז והחברה ההיסטורית הישראלית. משימה שאף פעם לא ירדה מסדר יומו הייתה חקיקת 'חוק מרכז זלמן שזר' והפיכתו המרכז לתאגיד ממלכתי ולהבטיח בכך את עתידו. לאחר פעילות שנמשכה שנים, אושר החוק בכנסת בשנת 2010 ומינואר 2011 פועל המרכז כתאגיד ממשלתי.[4] בעיני ציבור ההיסטוריונים הישראלים מצטייר קותי, מזה שנות דור ויותר, כדוגמה ומופת של עובד ציבור. לקראת סיום תפקידו פרסם מרכז זלמן שזר ספר יובל לכבודו, בשם אבני דרך' - מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל,[5] בה פורסמו למעלה מ-40 מאמרים על ידי ידידיו ההיסטוריונים בארץ ובעולם. את הספר ערכו הפרופסורים: עמנואל אטקס, דוד אסף, ויוסף קפלן .
בשנת 2012 קיבל צבי יקותיאל תעודת הוקרה מנשיא המדינה שמעון פרס ומראש הממשלה בנימין נתניהו על פעילותו להנצחת מורשתו ופועלו של זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל.
ב - 1974 עברו צבי ומשפחתו להתגורר ברובע היהודי בירושלים שעבר תהליך שיקום ופיתוח אחרי מלחמת ששת הימים. במסגרת פעילותו הציבורית ברובע היהודי יזם צבי יקותיאל ביחד עם תושבים אחרים את הקמת בי"ס הממלכתי דתי ברובע, ושימש כעשור בתפקיד יו"ר ועד ההורים. בשנת 1985 יצא צבי עם משפחתו לשנת שבתון במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרווארד בבוסטון שבארצות הברית.
בחודש ספטמבר 1988 נהרג בנו בכורו סגן אמיר ז"ל בתאונת אימונים במסגרת פעילות מבצעית בבית גוברין.
לזכרו יצא לאור במרכז זלמן שזר הספר "קדושת החיים",[6] קובץ מאמרים שכתבו היסטוריונים ואנשי רוח בעריכתם של הפרופ' אביעזר רביצקי וישעיהו גפני. כאב שכול מונה צבי על ידי שר הביטחון אהוד ברק לשמש כחבר במועצה הציבורית להנצחת חללי צה"ל במשרד הביטחון. הוא שימש חבר המועצה בשתי קדנציות על פני 10 שנים.
בשנים 2000 – 2006 ובשנים 2010 – 2016 היה צבי חבר בהנהלת קרן הזיכרון לתרבות יהודית.
עם יציאתו לגמלאות מונה במרץ 2015 ליו"ר הדירקטוריון של הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס[7] של האוניברסיטה העברית.
וביוני 2015 נבחר לחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
בדצמבר 2016 נבחר לוועד המנהל של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן.[8]
ביולי 2019 נבחר לוועד המנהל של קרן גרוס.
באוגוסט 2024, לקראת פרסום הביוגרפיה על הנשיא השלישי זלמן שזר פרסם יקותיאל מאמר בעיתון הארץ.[9] בשנת 2025 פורסם ספרו "בשני עולמות", זלמן שזר: ביוגרפיה[10] בהוצאת מאגנס
חיים אישיים עריכה
נישא לחיה לנדנר ב-1966 ולהם נולדו שלושה ילדים. ב-1988 נהרג בנו בכורו סגן אמיר יקותיאל[11] בעת פעילות מבצעית. בשנת 2000 נפטרה חיה אשתו לאחר מחלה קשה.
ליקותיאל שבעה נכדים ונין. ב-2006, נישא בשנית לשושנה לבנת.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר למנויים בלבד תום שגב, "בשני עולמות": זלמן שזר לא היה רק מפא"יניק אפרורי, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2025
- אתר למנויים בלבד ישראל ברטל, דעו תורת ישראל, הוקירו את הרוח היוצרת של האדם, אהבו את החירות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2025
- הנשיא יצחק הרצוג, "מדי שבוע אני פוגש בלשכת הנשיא סופרים טריים שמספרים לי על יצירתם", עיתון מקור ראשון, 21 באפריל 2026
- אתר למנויים בלבד צבי יקותיאל, הניגון שליווה את זלמן שזר כל חייו, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2024
- Allan Arkush, “A Chabad Hasid in His Own Special Way”,Jewish Review of Books, January 19th 2026
- ימימה חובב, "שזור בתולדות העם",אתר סגולה, 10 בדצמבר 2025
- עמנואל אטקס, "יומן קריאה: זלמן שזר בין העולמות", באתר עונג שבת, 21 בנובמבר 2025
- ערב עיון של החברה ההיסטורית לכבוד צאתו של הביוגרפיה, אתר יוטיוב, 02 ביולי 2025
- יחיעם וייץ, "אדם של קטבים", בכתב העת ההאומה, מאי 2025
- גיל גרטל, מהפלורליזם של שזר לכפייה של קיש. קיצור תולדות החינוך בישראל, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2025
- 103 FM, "תחשבו טוב" יהודית גריסרו משוחחת עם צבי יקותיאל, אוקטובר 2025
- גיליון 42, "קריאה ראשונה",כתב עת השילוח, ספטמבר 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ דף הבית, באתר החברה ההיסטורית הישראלית
- ^ ספרי לימוד היסטוריה Archives, באתר מרכז זלמן שזר
- ^ גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי: כל הסדרה - 18 ביוגרפיות, באתר מרכז זלמן שזר
- ^ https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_ls2_175165.pdf
- ^ https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990038696950205171/NLI
- ^ קדושת החיים וחירוף הנפש, באתר מרכז זלמן שזר
- ^ Magnes, www.magnespress.co.il
- ^ ועד מנהל ואסיפה כללית | המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
- ^ אתר למנויים בלבד צבי יקותיאל, הניגון שליווה את זלמן שזר כל חייו, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2024
- ^ https://www.magnespress.co.il/book/%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-8725
- ^ קורות החיים של סגן אמיר (קותי) יקותיאל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון