פשעי מלחמה של הפלסטינים
פעולות נוספות
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במלחמת העצמאות (כמו הקרב על גוש עציון וטבח בתי הזיקוק), אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במהלך מלחמת סיני, אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במלחמת ששת הימים, אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במהלך האינתיפאדה הראשונה, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במלחמת העצמאות (כמו הקרב על גוש עציון וטבח בתי הזיקוק), אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במהלך מלחמת סיני, אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במלחמת ששת הימים, אין הסבר על פשעי מלחמה שבוצעו במהלך האינתיפאדה הראשונה, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה. | |
פשעי מלחמה של הפלסטינים הם הפרות של המשפט הבין-לאומי הפומבי, לרבות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
ארגון הטרור הפלסטיניים, ובראשם חמאס, והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וקודם לכן פת"ח, הואשמו לאורך עשורים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, המהווים הפרה של המשפט הבינלאומי הפומבי. דפוס הפעולה הפלסטיני כולל הפרות חמורות כמו ירי שיטתי וחסר אבחנה של אלפי רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל, שימוש במגנים אנושיים וניצול מבנים אזרחיים רגישים כמו בתי חולים, בתי ספר ומסגדים לתשתיות טרור, וכן פיגועי התאבדות ומתקפות מכוונות נגד אזרחים בתוך תחומי הקו הירוק.
ההאשמות התגברו מאז טבח שבעה באוקטובר בשנת 2023, שכללה רצח המוני של אזרחים, אלימות מינית שיטתית, חטיפת חפים מפשע, עינויים וביזה. בין אלה נמנו גם הרג מכוון של שבויי מלחמה, וכן לוחמים שנכנעו. עם זאת, דפוס הפעולה הפלסטיני כולל הפרות חמורות עוד טרם אירועים אלו, ובהן ירי רקטי חסר אבחנה לעבר אוכלוסייה אזרחית, פיגועי התאבדות תוך שימוש ציני בילדים ובנערים, ושימוש שיטתי במגנים אנושיים דרך הפיכת בתי חולים, בתי ספר ומסגדים לתשתיות צבאיות. לצד זאת, תועדו הפרות פנימיות חמורות הכוללות עינויים והוצאות להורג ללא משפט של פלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, המבססות את ההכרה בפעולות אלו כהפרה מתמשכת של דיני המלחמה לרבות הרג מכוון של שבויי מלחמה ולוחמים שנכנעו, התקפות חסרות הבחנה, שימוש במגן אנושי עינויים וביזה.
ארגוני זכויות אדם הצביעו על שורה של הפרות המנוגדות לדין הבינלאומי אשר מופנות כנגד הפלסטינים עצמם. בהם, עינויים והוצאות להורג ללא משפט שבוצעו כנגד פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון. בד בבד, עשו גורמי טרור פלסטיניים שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, ואף ניצלו קטינים לצורך פיגועי התאבדות.
תחולת חוקי המלחמה על הארגון עריכה
קביעת תחולתם של חוקי מלחמה על קבוצות מיליטנטיות שאינן מדינות היא שאלה מורכבת, שכן הן מועצת אירופה והן הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מציינים כי החוק הבינלאומי מתייחס באופן מסורתי למלחמה ולטרור כקטגוריות משפטיות נפרדות. ממשלות ישראל, ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, יפן וקנדה מגדירות את חמאס כארגון טרור. עם זאת, מדינות אחרות לא הסכימו עם אפיון זה, ומתייחסות לחמאס כאל ישות פוליטית לגיטימית.[1]
בעוד שהמונח "חוק בינלאומי" מתייחס באופן קונבנציונלי למדינות, הוא הוחל גם על כוחות חמושים של מורדים ומחבלים. לפיכך, גם התקוממויות הנחשבות חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, מכיוון שהן עומדות בקריטריונים של "סיבה מוצדקת", חייבות לדבוק גם בעקרונות של "אמצעים צודקים". לגבי חמאס ולוחמיו, גם לשיטה הגורסת כי יש להם זכות להילחם נגד מה שהם מכנים "כיבוש לא חוקי", עדיין חלה עליהם חובת ציות לכללים משפטיים של "אפליה", "מידתיות" ו"צורך צבאי" לפי הגדרות החוק הבינלאומי, כפי שעושות מדינות קונבנציונליות.
לפי ה-Human Rights Watch, "המשפט ההומניטארי הבינלאומי, באמצעות הדוקטרינה של אחריות פיקודית" חל גם "על מנהיגים פוליטיים ואחרים אם יש להם 'אחריות ושליטה יעילה' על השחקנים המדוברים... ובכך להפוך את המנהיגות לאחראית גם בהיבט הפלילי".
פשעי מלחמה עריכה
תקיפה מכוונת כנגד אזרחים עריכה
לפי האמנסטי אינטרנשיונל, "האיסור לפגוע באזרחים הוא מוחלט בחוק הבינלאומי". ארגון Human Rights Watch הכריז כי "ההיקף והאופי השיטתי" של מתקפת חמאס נגד אזרחים ישראלים "עונה על ההגדרה של פשע נגד האנושות", וכי השימוש המיוחד שלו בפיגועי התאבדות המתרחשים "בהקשר של אלימות העולה על סכסוך מזוין... הם גם פשעי מלחמה".
פיגועי התאבדות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – פיגועי התאבדות בישראל, שימוש בילדים בפיגועי התאבדות פלסטיניים
לפי אמנסטי אינטרנשיונל, "הקמפיין של פיגועי התאבדות והתקפות מכוונות נגד אזרחים ישראלים על ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות מהווה פשעים נגד האנושות". בין ספטמבר 1993 לפרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, "קבוצות פלסטיניות ביצעו 14 פיגועי התאבדות נגד אזרחים ישראלים, בעיקר בשנים 97–1996, בהם נהרגו יותר מ-120 ונפצעו יותר מ-550. חמאס הצהיר כי הוא ביצע את רוב הפיגועים". בעשור שבין 2000 ל-2010, היו 146 פיגועי התאבדות שבוצעו על ידי ארגוני טרור פלסטינים נגד ישראלים, והביאו ל-516 הרוגים. מחקר משנת 2007 של אוניברסיטת הרווארד על 135 פיגועי התאבדות פלסטינים שבוצעו בין ספטמבר 2000 לאוגוסט 2005, קבע שחמאס אחראי ל-39.9% מהתקפות אלה במהלך אותה תקופה. במהלך האינתיפאדה השנייה נעשה אף שימוש בילדים בפיגועי התאבדות פלסטיניים.
על פי קביעת ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", קמפיין פיגועי ההתאבדות וההתקפות המכוונות שביצעו חמאס וארגונים חמושים נוספים נגד אזרחים ישראלים, עולה לכדי פשעים נגד האנושות. בתווך הזמנים שבין ספטמבר 1993 ועד פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, ביצעו גורמים פלסטיניים 14 פיגועי התאבדות, שהתרכזו בעיקר בשנים 1996–1997 והביאו למותם של למעלה מ-120 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-550. חמאס הצהיר כי הוא זה שביצע את מרבית הפיגועים הללו. בעשור העוקב, בין השנים 2000 ל-2010, בוצעו 146 פיגועי התאבדות נגד ישראלים שגבו את חייהם של 516 קורבנות. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בשנת 2007 ניתח 135 מפיגועים אלו, שבוצעו עד אוגוסט 2005, וייחס לחמאס אחריות על כ-40% מהם. במסגרת פעילות זו, נעשה אף שימוש בילדים לצורך הוצאה לפועל של פיגועי התאבדות[2].
שימוש במגנים אנושיים עריכה
ישראל האשימה את חמאס בשימוש במגנים אנושיים ברצועת עזה, וטענה כי החמאס אחסן נשק בתשתיות אזרחיות, שיגר רקטות מאזורי מגורים, והנחה את התושבים להתעלם מהאזהרות של ישראל. ישראל גם האשימה את חמאס בשמירה על בונקרים של פיקוד ובקרה ותשתיות מנהרות מתחת לבתי החולים. חמאס הכחיש שהשתמש בבתי חולים כדי להגן על מרכז פיקוד כלשהו, בעוד שהוא שיבח פלסטינים שסירבו לברוח מאזורים שישראל שמה לה למטרה.
ההאשמות הישראליות נתמכו על ידי נאט"ו, ובמהלך מלחמת חרבות ברזל מדינות האיחוד האירופי גינו את חמאס על השימוש בבתי חולים כמגנים אנושיים, ומזכ"ל האו"ם אמר כי "חמאס וחמושים אחרים משתמשים באזרחים כמגן אנושי". בשנת 2023, הארגון Human Rights Watch הצהיר כי "חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים צריכים לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים שבשליטתם מפני השפעות התקפות ולא להשתמש באזרחים כ'מגנים אנושיים'"
התקפות חסרות הבחנה עריכה
בין השנים 2000 ל-2021 נורו מעל 17,000 רקטות לעבר ישראל מעזה. השימוש של חמאס בהתקפות רקטות חסרות הבחנה על אזרחים ספג גינוי נרחב כפשע מלחמה. משקיף האו"ם הפלסטיני, איברהים קריישי, גינה אף הוא את הירי, ואמר כי "כל רקטה ומרגמה שנורו מעזה לעבר ישראל הם "פשע נגד האנושות".
האינתיפאדה השנייה עריכה
רוב הנרצחים במהלך האינתיפאדה השנייה היו אזרחים, כאשר חמאס ביצע פיגועי טרור רבים המכוונים כלפי אזרחים.
פיגועים מרכזיים בזמן האינתיפאדה השנייה שבוצעו על ידי חמאס:
| שֵׁם | תַאֲרִיך | הרוגים | פצועים | מבצעים נוספים |
|---|---|---|---|---|
| הפיגוע בקניון השרון | 18 במאי 2001 | 5 | 100 | |
| הפיגוע בדולפינריום | 1 ביוני 2001 | 21 | 100+ | |
| הפיגוע במסעדת סבארו | 9 באוגוסט 2001 | 16 | 130 | הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
| הפיגוע בתחנת הרכבת נהריה | 9 בספטמבר 2001 | 3 | 94 | |
| הפיגוע ברחוב בן יהודה | 1 בדצמבר 2001 | 11 | 188 | |
| הפיגוע בקו 16 | 2 בדצמבר 2001 | 15 | 40 | |
| הפיגוע בקפה מומנט | 9 במרץ 2002 | 11 | 54 | |
| הפיגוע במלון פארק | 27 במרץ 2002 | 29 | 140 | הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
| הפיגוע בסופרמקרט | 29 במרץ 2002 | 2 | 28 | |
| הפיגוע במסעדת מצה | 31 במרץ 2002 | 16 | 31 | |
| הפיגוע בצומת יגור | 10 באפריל 2002 | 8 | 19 | |
| הפיגוע בראשון לציון | 7 במאי 2002 | 16 | 55 | |
| הפיגוע בשוק בנתניה | 19 במאי 2002 | 3 | 59 | PFLP |
| הפיגוע בצומת פת | 18 ביוני 2002 | 19 | 74+ | |
| הפיגוע בקו 189 | 16 ביולי 2002 | 9 | 20 | |
| הפיגוע באוניברסיטה העברית | 31 ביולי 2002 | 9 | 80 | |
| הפיגוע בקו 361 | 4 באוגוסט 2002 | 9 | 38 | |
| הפיגוע ברחוב אלנבי | 19 בספטמבר 2002 | 6 | 70+ | |
| הפיגוע בקו 20 בירושלים | 21 בנובמבר 2002 | 11 | 50+ | |
| הפיגוע בקו 37 | 5 במרץ 2003 | 17 | 53 | |
| הפיגוע במייק'ס פלייס | 30 באפריל 2003 | 3 | 50+ | גדודי חללי אל-אקצא |
| הפיגוע בקו 6 | 18 במאי 2003 | 7 | 20 | |
| הפיגוע בקו 14א | 11 ביוני 2003 | 17 | 100+ | |
| הפיגוע בתחנת צריפין | 9 בספטמבר 2003 | 9 | 30 | |
| הפיגוע בקפה הלל | 9 בספטמבר 2003 | 7 | 50+ | |
| הפיגוע ברחוב עזה | 29 בינואר 2004 | 11 | 50+ | גדודי חללי אל-אקצא |
| טבח בנמל אשדוד | 14 במרץ 2004 | 10 | 16 | גדודי חללי אל-אקצא |
| פיגועי אוטובוס באר שבע | 31 באוגוסט 2004 | 16 | 100+ | |
| הפיגוע במחסום קרני | 13 בינואר 2005 | 6 | 5 | חללי אל-אקצא, ועדות ההתנגדות העממית |
טבח שבעה באוקטובר עריכה
ב-7 באוקטובר 2023 פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל שכללה טבח המוני, אונס וחטיפת אזרחים וחיילים לרצועת עזה. ב-9 באוקטובר 2023 הצהיר ארגון "משמר זכויות האדם" כי מעשים אלו שביצע הארגון מהווים פשעי מלחמה[3].
ב-10 באוקטובר 2023 הצהיר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם (OHCHR) שלקיחת בני ערובה ושימוש במגנים אנושיים הם פשעי מלחמה. הנציב, וולקר טורק, ציין גם כי "הרציחות ההמוניות המחרידות" של ארגוני הטרור הן הפרות של החוק הבינלאומי.
הטבח בפסטיבל נובה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה
מעשי הטבח והחטיפה הגדולים ביותר ב-7 באוקטובר 2023 אירעו בפסטיבל נובה, כאשר חמושים של גדודי עז א-דין אל-קסאם ופלגים פלסטיניים אחרים נכנסו לפסטיבל סביב השעה :7:00 בבוקר, רצחו למעלה מ-360 בני אדם, וחטפו למעלה מ-40 בני ערובה. בהתחשב במתקפה על באי הפסטיבל כחסרת אבחנה במהותה, יחד עם היעדר נוכחות צבאית ישראלית במהלך הטבח, היא יכולה להיחשב רק כתקיפה מכוונת נגד אזרחים.
הטבח בבארי עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הטבח בבארי
בשעה 7:10 בבוקר, ב-7 באוקטובר 2023, כ-70 חמושים מארגון הטרור חמאס ופלגי טרור נוספים נכנסו לקיבוץ בארי ורצחו של 130 אנשים, כולל נשים (בהן פעילת השלום ויויאן סילבר), ילדים, פעוטות ותינוק אחד. בסך הכל נרצחו כ-10% מתושבי הקיבוץ. כמו כן, נשרפו עשרות בתים.
רצח חטופים אזרחיים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח ששת החטופים
ב-31 באוגוסט 2024 חילץ צה"ל את גופותיהם של שישה חטופים, בהם הירש גולדברג-פולין, מתוך מנהרה ברפיח. ניתוחים שלאחר המוות גילו שהם נהרגו מטווח קצר רק 1–2 ימים קודם לכן. לאחר מכן, דווח כי חמושים של חמאס המחזיקים חטופים ישראלים בעזה קיבלו פקודות חדשות להוציא אותם להורג אם כוחות ישראליים יתקרבו. בעקבות חילוצם וקבורתם של החטופים, פרסם חמאס סרטון תעמולה בו נראתה אחת השבויות ההרוגות לפני מותה, שנועדה לכאורה להסב מצוקה פסיכולוגית למשפחות החטופים. בנוסף, חמאס הוציא אזהרה כי יוציא להורג את כל החטופים שנותרו ברשותו אם ישראל תנסה לבצע פעולת חילוץ.
הערות שוליים עריכה
- ^ Monica Marks, What the World Gets Wrong About Hamas, Time, 30 באוקטובר 2023
- ^ Human Rights Watch, Occupied Territories: Stop Use of Children in Suicide Bombings, Human Rights Watch, 1 בנובמבר 2004 (באנגלית)
- ^ הפרות של המשפט הבינלאומי ופשעים שבוצעו ב-7 באוקטובר 2023, באתר משמר זכויות האדם, הפרות דיני המלחמה, כולל פשעים נגד האנושות ותפיסת בני-ערובה, 17.07.2024