פשיעה בסין
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
פשעיה בסין סובלת מחוסר של תיעוד פומבי ובינלאומי.[1] ממשלת סין אינה מפרסמת נתונים סטטיסטיים מדויקים על שיעורי הפשיעה ושיעור העבירות הפליליות, משום שמידע כזה נחשב רגיש מבחינה פוליטית וחברתית. נתונים סטטיסטיים רשמיים מועטים שפורסמו הם נושא לוויכוח אקדמי רב עקב טענות על זיוף סטטיסטי, דיווח חסר ושחיתות.[1][2] סחר הסמים הבלתי חוקי בסין הוא גורם משמעותי לפשיעה אלימה, כולל רצח.
על פי מדד הפשע המאורגן העולמי (2023), סין מתמודדת עם פעילות פלילית מושרשת בשווקים מגוונים, בעוד שחוסנה מוגבל על ידי שחיתות ושליטה ריכוזית על ממשל ומידע.[3]
היסטוריה עריכה
סין נוסדה בשנת 1949, ובין השנים 1949 ל-1956 עברה תהליך של העברת אמצעי הייצור לבעלות משותפת.[4] במהלך תקופה זו, הממשלה החדשה פעלה להפחתת השפעתן של כנופיות פשע,[5] להפחתת שכיחות הסמים (שהתעצמה ליניארית לאחר מלחמות האופיום)[4] והפחתת ההימורים. מאמצים לדכא פעילות פלילית מצד הממשלה הובילו לירידה בפשיעה. בין השנים 1949 ל-1956, רוב הפשעים הכלכליים בוצעו על ידי אנשי עסקים ופקידי ממשל שעסקו בפעילות כלכלית בלתי חוקית, העלמות מס, גניבת רכוש ציבורי ושוחד. בין השנים 1957 ו-1965, אזורים כפריים חוו מיעוט מקרי פשיעה.[4]
לאחר מכן, שיעורי הפשיעה עלו לשיא בשנת 1981. ייתכן בקשר עם הרפורמה בכלכלת סין של סוף שנות ה-70, שאפשרה אלמנטים מכלכלת שוק והולידה עלייה בפעילות הכלכלית.[6] פשיעה בקרב צעירים גדלה במהירות בשנות ה-80, והיוותה 60.2% מכלל הפשיעה בשנת 1983, 63.3% בשנת 1984, 71.4% בשנת 1985, 72.4% בשנת 1986 ו-74.3% בשנת 1987.[4]
מספר הפושעים הנמלטים גדל עם השנים. כשבין השנים 1982 ל-1988, המספר הכולל של פשעים כלכליים עמד על 218,000. בשנת 1989 נרשמו סך של 76,758 מקרים של עבירות כלכליות, שכללו שוחד, הברחות והעלמת מס, עם עלייה ליניארית בפשעים הכלכליים.[4] השינויים במדיניות הכלכלית השפיעו על מאפייני הפשיעה. מאז מושב המליאה השני של הוועד המרכזי ה-11 של המפלגה הקומוניסטית של סין, הפשיעה גדלה והתגוונה.[4]
גורמים תורמים עריכה
גורמים תורמים שונים לפשע בסין הם: שחיתות, צפיפות אוכלוסין גבוהה, מעקב נרחב (מערכות מצלמות במעגל סגור התורמות להפחתת פשיעה ולגילויה בקלות) ואכיפת חוק קפדנית.[7]
סוגי פשיעה עריכה
שחיתות עריכה
השחיתות קיימת בסין.[8][9] בין השנים 1978 ו-2003, הוברחו והועלמו מהמדינה כ-50 מיליארד דולר על ידי פקידי ממשל מושחתים.[10]
קיים תת-דיווח על מקרי רצח בסין, לאור מספרם הרב של תיקי רצח לא פתורים והשתהות המשטרה בטיפול בהם. וזאת לאור התבססות השוטרים על תיקים פתוחים אלו לשכר והמשך אחזקה בתפקיד.[11][12]
פשע מאורגן עריכה
בסין נוכחות משמעותית של פעילות פשע מאורגן במגוון מגזרים. כשהמדינה עצמה גם היא מקור ויעד לסחר בבני אדם, הכולל עבודת כפייה וניצול מיני. רשתות הברחה מנצלות לעיתים קרובות שאיפות כלכליות, כאשר אזרחים סינים נסחרים לחו"ל בתואנות שווא. סין היא שחקנית מרכזית בשוק הסמים הסינתטיים העולמי ומרכז מעבר חשוב להרואין וקוקאין. סין נותרה היצרנית הגדולה בעולם של מוצרים מזויפים, הנסחרים בפלטפורמות מסחר אלקטרוני. למרות המאמצים לרסן זאת, הסחר נותר נפוץ. כריתת עצים בלתי חוקית, סחר בחיות בר וכרייה הם נושאים קריטיים, המונעים מביקוש למשאבים נדירים כמו עץ ומינרלים. הונאה פיננסית, הלבנת הון ופשעי סייבר הם דאגות משמעותיות וגוברות, כאשר ארגוני פשע מאמצים כלים דיגיטליים מתוחכמים כדי להתחמק מאיתור וגילוי. רשתות פשע פועלות לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם גורמים זרים. בעוד שקבוצות בסגנון מאפיה קטנות יחסית ולא אלימות בסין היבשתית, שחיתות במוסדות המדינה הסינית מאפשרת עוד יותר את המשך קיומו של הפשע המאורגן בסין. כשלמרות מסגרת אכיפת חוק חזקה יחסית, מאמציה של סין להילחם בפשע המאורגן נפגעים ומנוטרלים על ידי פקידי ממשל מושחתים ושחיתות, חוסר עצמאות שיפוטית והפרות זכויות אדם. בעוד שהמדינה הפגינה נחישות בטיפול בפשיעה, הקמפיינים שהיא מקדמת נגד שחיתות נתפסים כבעלי מוטיבציה פוליטית, המשאירים את החברה האזרחית ומטרותיה מוגבלות.[3]
סחר בבני אדם עריכה
בסין מתקיימים מספר סוגי סחר בבני אדם למטרות שונות. רוב הסחר בבני אדם בסין הוא פנימי, ומהווה בעיה המשמעותית במדינה. נשים מפותות באמצעות הבטחות שווא לתעסוקה לגיטימית למטרות ניצול מיני מסחרי בטייוואן, תאילנד, מלזיה, פקיסטן ויפן. גברים סינים מוברחים למדינות ברחבי העולם למטרות ניצול עבודה. נשים וילדים נסחרים לסין ממונגוליה, בורמה, צפון קוריאה, רוסיה ווייטנאם לעבדות מין ועבודת כפייה. ארגוני פשיעה מקומיים ומחו"ל מבצעים סחר בבני אדם למטרות מין בסין.[13][14]
סחר בסמים עריכה
סין היא נקודת מעבר מרכזית להרואין המיוצר באזור משולש הזהב. שימוש מוגבר בסמים באופן מקומי בסין הוא בעיה משמעותית.[13] קיימות הערכות המעריכות כי היקף ההוצאות המקומיות על סמים בלתי חוקיים הוא כ-17 מיליארד דולר בשנה.[15] השימוש בסמים התפשט במהירות בסין מאז הופעתו מחדש כבעיה לאומית בסוף שנות ה-80.[16]
אלימות במשפחה עריכה
בסין שיעור גבוה של אלימות במשפחה. בשנת 2004, פדרציית הנשים של סין ריכזה תוצאות סקר שהראו כי 30% מהנשים בסין חוו אלימות במשפחה בביתן.[17]
בשנת 2015, ממשלת סין חוקקה את חוק נגד אלימות במשפחה.[18] לאור נתוני עלייה באלימות במשפחה שהגיעו ל-40% מכלל הנשים בסין שמתמודדות עם אלימות במשפחה, כשעוד 10% ממקרי הרצח במדינה נובעים מאלימות מצד בן זוג אינטימי. יש הטוענים כי בעיה זו נובעת בעיקר מהנורמות הפטריארכליות המושרשות עמוק בחברה הסינית.[19][20]
פגיעה בזכויות אדם עריכה
בסין פגיעה בזכויות אדם מתבטאת בצורות שונות. החל מהפרות בוטות ושיטתיות מצד ממשלות ועד לפגיעות עקיפות יותר הנובעות ממצוקה חברתית-כלכלית או אפליה מובנית. וזאת למרות היות סין חתומה על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ואמנות בינלאומיות נוספות.[21][22] הקבוצות הפגיעות ביותר לעניין זה הן: מיעוטים אתניים ודתיים,[23][24] נשים,[25] ילדים,[26] פליטים,[27] מהגרים,[28] אנשים עם מוגבלויות,[29] ובני קהילת הלהט"ב.[30] לעיתים קרובות, הפגיעות בהן מועצמות בשל דעות קדומות, סטריאוטיפים ואפליה מובנית בחברה, שהופכים אותן לפגיעות במיוחד.
אחד מסוגי הפגיעות בזכויות אדם הבולטות ביותר הוא הפרה של הזכות לחיים ולביטחון אישי. שבאים לידי ביטוי במקרי רצח, עינויים, הוצאות להורג ללא משפט, ניצול לרעה של פסיכיאטריה, היעלמויות כפויות, ודיכוי אלים של הפגנות. במקרים רבים, הפרות אלו מתבצעות על ידי כוחות ביטחון וגורמי שלטון, ולעיתים קרובות מלוות בחסינות מהותית למבצעים, מה שמקשה על העמדתם לדין.[31][32]
פגיעה בזכויות אזרחיות ופוליטיות נפוצה גם היא. זו יכולה לכלול הגבלת חופש הביטוי,[33] חופש ההתאגדות וההפגנה,[34][35] מעצר שרירותי ללא משפט הוגן,[36] שלילת זכות הבחירה או הזכות להיבחר,[37] דיכוי מתנגדי שלטון, אקטיביסטים עצמאיים, ודעות פוליטיות אחרות וחולקות.[38]
אפליה והדרה מהוות פגיעה חמורה בזכויות אדם, גם אם אינן בהכרח כרוכות באלימות פיזית. אפליה יכולה להתבטא על בסיס גזע, מין, דת, מוצא אתני, נטייה מינית, נכות ועוד. היא שוללת מאנשים גישה שווה לחינוך, תעסוקה, שירותי בריאות ודיור, ומונעת מהם השתתפות מלאה בחברה. הדרה חברתית וכלכלית יכולה להוביל לעוני קיצוני, חוסר ביטחון תזונתי ומחסור בצרכים בסיסיים, המהווים אף הם פגיעה בזכויות יסוד.[39][40]} פגיעה בזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מתייחסת למצבים בהם נשללים מאנשים זכות לעבודה הוגנת, שכר הולם, שירותי בריאות נאותים, חינוך איכותי, דיור הולם וביטחון סוציאלי. במקרים רבים, מדינות אינן מקצות משאבים מספקים להבטחת זכויות אלו, או שקיימים פערי גישה משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, מה שמוביל לאי-שוויון חברתי עמוק שנשמר ומועצם עם הזמן.[41]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 June Cheng, The puzzle of China’s low crime rates, WORLD (באנגלית)
- ^ "Getting away with murder: lies, damned lies, and Chinese police statistics". www.lowyinstitute.org. 2022-09-07.
- ^ 1 2 China (Report). Global Organized Crime Index. 2023. Retrieved 25 September 2024.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Hans-Günther Heiland; Louise I. Shelley; Hisao Katō (1992). Crime and Control in Comparative Perspectives. Walter de Gruyter. p. 241.
- ^ Wang, Peng (2013). "The increasing threat of Chinese organised crime: national, regional and international perspectives". The RUSI Journal. 158 (4): 6–18.
- ^ Borge Bakken (2007). Crime, Punishment, and Policing in China. Rowman & Littlefield. p. 64.
- ^ Number of crimes registered in China in 2017 and 2023, by type, statista
- ^ Wang, Peng (2013). "The rise of the Red Mafia in China: a case study of organised crime and corruption in Chongqing". Trends in Organized Crime. 16 (1): 49–73.
- ^ Wedeman, Andrew (2013). "The challenge of commercial bribery and organized crime in China". Journal of Contemporary China. 22 (79): 18–34.
- ^ "4,000 corrupt officials fled with US$50b". www.chinadaily.com.cn. China Daily. 18 August 2004.
- ^ June Cheng. The puzzle of China's low crime rates. 2019-09-05 at the Wayback Machine
- ^ "Reality Check: How safe is it to live in China?". BBC News. 2019-01-13.
- ^ 1 2 "CIA World Factbook - China". CIA World Factbook.
- ^ "2018 Trafficking in Persons Report: China". United States Department of State.
- ^ "International Crime Threat Assessment". www.fas.org. Federation of American Scientists. December 2000.
- ^ Kine, Phelim (2022-02-07). "The war on drugs puts a target on China". POLITICO.
- ^ McCue, Margi Laird (2008). Domestic violence: a reference handbook. Santa Barbara, CA: ABC-CLIO. pp. 100–102.
- ^ "China - Anti-domestic Violence Law of the People's Republic of China (Order No. 37 of the President of the PRC)". www.ilo.org
- ^ Gan, Nectar (2023-07-01). "Shocking cases of domestic violence are leading young Chinese to question marriage". CNN.
- ^ Antonova, Natalia (2023-05-27). "Chinese Courts Want Abused Women to Shut Up". Foreign Policy.
- ^ Cohen, Roberta. "People's Republic of China: the human rights exception." Hum. Rts. Q. 9 (1987): 447.
- ^ Kent, Ann. China, the United Nations, and human rights: The limits of compliance. University of Pennsylvania Press, 1999.
- ^ Zhou, Minglang. "Linguistic human rights of minorities in China." The handbook of linguistic human rights (2022): 319-326.
- ^ Dillon, Michael. Religious minorities and China. Vol. 1. Minority Rights Group, 2001.
- ^ Jordan, Ann D. "Human rights, violence against women, and economic development (The People's Republic of China experience)." Colum. J. Gender & L. 5 (1995): 216.
- ^ Naftali, Orna. "Rights of children and youth in China: protection, provision and participation." Handbook on human rights in China (2019): 273-299.
- ^ Subramanya, N. Human rights and refugees. APH Publishing, 2004.
- ^ Fujiwara, Lynn H. "Immigrant rights are human rights: The reframing of immigrant entitlement and welfare." Social problems 52.1 (2005): 79-101.
- ^ Fengming, Cui, and Charles Wharton. "Challenges to the Employment of People with Disabilities in China: A Human Rights Perspective." City UHKL Rev. 2 (2010): 237.
- ^ Wang, Yuanyuan, et al. "Discrimination against LGBT populations in China." The Lancet Public Health 4.9 (2019): e440-e441.
- ^ Peerenboom, Randall. "Assessing human rights in China: why the double standard." Cornell Int'l LJ 38 (2005): 71.
- ^ Peerenboom, Randall P. "What's wrong with Chinese Rights: toward a theory of rights with Chinese characteristics." Harv. Hum. Rts. J. 6 (1993): 29.
- ^ Broude, Tomer. "It's Easily Done: The China‐Intellectual Property Rights Enforcement Dispute and the Freedom of Expression." The Journal of World Intellectual Property 13.5 (2010): 660-673.
- ^ Gross, James A. "A human rights perspective on United States labor relations law: A violation of the right of freedom of association." Emp. Rts. & Emp. Pol'y J. 3 (1999): 65.
- ^ Chen, Titus C., and Chia-hao Hsu. "Double-speaking human rights: analyzing human rights conception in Chinese politics (1989–2015)." Journal of Contemporary China 27.112 (2018): 534-553.
- ^ McCredie, Jeffrey A. "Human Rights Concerns in the People's Republic of China: An Appraisal of Recent Events." Temp. Int'l & Comp. LJ 3 (1989): 217.
- ^ Kent, Ann. China, the United Nations, and human rights: The limits of compliance. University of Pennsylvania Press, 1999.
- ^ Poe, Steven C., and C. Neal Tate. "Repression of human rights to personal integrity in the 1980s: A global analysis." American political science review 88.4 (1994): 853-872.
- ^ Seytoff, Alim, and Henryk Szadziewski. "China’s most oppressed: Uyghur exclusion and discrimination." Routledge Handbook of Human Rights in Asia. Routledge, 2018. 75-88.
- ^ Saito, Natsu Taylor. "The Enduring Effect of the Chinese Exclusion Cases: The Plenary Power Justification for On-Going Abuses of Human Rights." Asian LJ 10 (2003): 13.
- ^ Chapman, Audrey R. "A" violations approach" for monitoring the international covenant on economic, social and cultural rights." Human Rights Quarterly 18.1 (1996): 23-66.