פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה

פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה
Franz Ferdinand von Österreich
	קובץ:Ferdinand Schmutzer - Franz Ferdinand von Österreich-Este, um 1914.jpg
לידה	18 בדצמבר 1863; האימפריה האוסטרית גראץ, האימפריה האוסטרית
נרצח	28 ביוני 1914 (בגיל 50); האימפריה האוסטרו-הונגרית סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	אוסטריה טירת ארטשטטן (אנ')
תארים	ארכידוכס אוסטריה
בת זוג	סופיה, דוכסית הוהנברג
ילדים	ראו בהמשך
שושלת בית הבסבורג – לורן
אב	קרל לודוויג, ארכידוכס אוסטריה
אם	מריה אנונציאטה, נסיכת שתי הסיציליות

קובץ:Disambig RTL.svg המונח "פרנץ פרדיננד" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה בריטית, ראו פרנץ פרדיננד (להקה).

הארכידוכס פרנץ פרדיננד (בגרמנית: Franz Ferdinand von Österreich-Este;‏ 18 בדצמבר 1863 – 28 ביוני 1914) היה יורש העצר של דודו, הקיסר פרנץ יוזף.

פרדיננד אמור היה להיות שליט הקיסרות האוסטרו-הונגרית אך נרצח על ידי גברילו פרינציפ, לאומן סרבי. רצח פוליטי זה היה הניצוץ או הגורם העיקרי שהצית את מלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה עריכה

פרנץ פרדיננד נולד ב-18 בדצמבר 1863 בעיר גראץ, לקרל לודוויג, ארכידוכס אוסטריה, שהיה אחיו הצעיר של הקיסר פרנץ יוזף, ולמריה אנונציאטה, נסיכת שתי הסיציליות בתם של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות ומריה תרזה מאוסטריה.

פרנץ פרדיננד היה רביעי בשושלת הירושה של הקיסר. אבל התאבדותו של רודולף, בנו של הקיסר בשנת 1889, מות אביו בשנת 1896 ושלילת זכויות הירושה מדודו, לודוויג ויקטור (בשל נטיותיו ההומוסקסואליות) הביאו לכך שפרנץ פרדיננד מונה ליורש העצר הרשמי.

בשנת 1900 התחתן פרנץ פרדיננד עם הרוזנת הבוהמית סופיה חוטק. היו אלו נישואים מורגנטיים, לכן מילדיו של פרנץ פרדיננד נשללה הזכות לרשת את הכס של האימפריה.

פרנץ פרדיננד נחשב כמתון יותר מדודו הקיסר ולבעל רעיונות לרפורמות, כולל הפיכת הקיסרות הכפולה האוסטרו-הונגרית לקיסרות משולשת, כשהצלע השלישית בה יהיו החבלים הסלביים של האימפריה.

רציחתו עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח פרנץ פרדיננד

ב-28 ביוני 1914, בעת ביקור ממלכתי בסרייבו בירת בוסניה, נסעה שיירת הארכידוכס בעיר כשפרנץ פרדיננד ואשתו יושבים במכונית פתוחה בראש השיירה. לאומן סרבי השליך רימון לעבר המכונית, אך זה פגע במכונית השנייה בשיירה. השיירה המשיכה בדרכה. לאחר קבלת פנים בבית העירייה התעקש פרנץ פרדיננד לצאת לבקר את פצועי תקרית הרימון. שיירתו יצאה לכיוון בית החולים במסלול ההפוך למסלול שבו הגיעה. בגלל טעות של נהג בשיירה היא סטתה מהרחוב הראשי ונקלעה, לגמרי במקרה, לרחוב פרנץ יוזף, סמוך לבית קפה בו ישב אחד המתנקשים. גברילו פרינציפ לא החמיץ את ההזדמנות, שלף אקדח ובשתי יריות הרג את פרנץ פרדיננד ואת אשתו. המתנקש נעצר והועמד לדין יחד עם קושרים נוספים. הקושרים הבוגרים נדונו למוות, ואילו המתנקש, שהיה בן 19 בעת ההתנקשות, נדון ל-20 שנות מאסר כי עונש מוות ניתן היה לגזור רק מגיל 20. כעבור 4 שנים מת בכלא ממחלת השחפת.

הסיבה שהניעה את הלאומנים הסרביים לבצע את ההתנקשות הייתה האיבה ששררה באותה העת בין הסרבים לאוסטריה. הסרבים דרשו לגרוע מאוסטריה שטחים ולספחם לסרביה ואילו האוסטרים סברו כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה. בנוסף, כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו אותם מנהיגים אוסטרים, לבוא חשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. לאחר הרצח, החלו הקיסרות האוסטרו-הונגרית ובעלת בריתה גרמניה במהלכים מדיניים נגד סרביה, בעוד רוסיה, צרפת ובריטניה תמכו בסרביה. הכדור המדיני-צבאי החל להתגלגל עד 1 באוגוסט 1914, שבו הכריזה גרמניה מלחמה על רוסיה והחלה מלחמת העולם הראשונה.