מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (1816–1867)

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
Maria Theresa von Österreich
	מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
	מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
לידה	31 ביולי 1816; וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
פטירה	8 באוגוסט 1867 (בגיל 51); אלבנו לציאלה, ממלכת איטליה ממלכת איטליה
מדינה	אוסטריה
תארים	ארכידוכסית אוסטריה
בן זוג	פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות
ילדים	ראו בהמשך
שושלת בית הבסבורג – לורן
אב	הארכידוכס קרל, דוכס טשן
אם	הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
	שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק במלכה רעיה בממלכת שתי הסיציליות, עם הערך "מריה תרזה", העוסק בשליטת האימפריה ההבסבורגית, או במשמעויות נוספות המופיעות בעמוד מריה תרזה (פירושונים).

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (31 ביולי 1816 – 8 באוגוסט 1867), הייתה בתו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן, ואשתו של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות. היא הייתה קתולית אדוקה שדגלה בערכי הכנסייה. היא העדיפה את חיי המשפחה והפרטיות על פני חיי החצר הפומביים. למרות זאת, הייתה מעורבת בפוליטיקה מאחורי הקלעים, והשפיעה על בעלה בקו נוקשה ושמרני, במיוחד סביב מהפכות "אביב העמים" באירופה.

ביוגרפיה עריכה

מריה תרזה נולדה ב-31 ביולי 1816 בווינה, לארכידוכס קרל, דוכס טשן ולהנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג ולואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג. בשנת 1829 מתה אמה, ועל מריה תרזה הוטל גידול 6 אחיה. בשנת 1834 מונתה מריה תרזה לאם המנזר של הגברת המלכותית תרזה, והגברת הקיסרית של מצודת פראג.

ב-27 בינואר 1837 נישאה לפרננדו השני, מלך שתי הסיציליות. והביאה לעולם 12 ילדים. היא הייתה דמות יוצאת דופן בחצר המלוכה. היא התלבשה בפשטות, ותוארה כמי שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים של בת מלוכה. העדיפה צניעות, ולא אהבה את אור הזרקורים הציבורי ואת חייה בבית המלוכה, והעדיפה להסתפק בחדריה הפרטיים המוקדשים לצרכיה ולילדים. במקום זאת, היא התמקדה בחיי משפחה, בילדיה, כולל בנה החורג פרנצ'סקו, ובעבודות רקמה בחדריה הפרטיים. למרות נטייתה לפרטיות, היא הייתה מעורבת בפוליטיקה מאחורי הקלעים, שימשה כיועצת פוליטית לבעלה, והשפיעה עליו לנקוט בגישה נוקשה ושמרנית, במיוחד בעת דיכוי מהפכות "אביב העמים" באירופה.

מריה תרזה קיימה מערכת יחסים קרובה עם בנה החורג, פרנצ'סקו השני. הוא התייתם מאמו הביולוגית, הנסיכה מריה כריסטינה, שבועיים לאחר לידתו, ומריה תרזה שימשה עבורו דמות אם. הקשר ביניהם התאפיין בגילויי קרבה פומביים ובהערכה הדדית. במישור הפוליטי, היא שימשה לו כיועצת דומיננטית לאחר עלייתו לשלטון ב-1859, לאחר מות בעלה פרננדו השני. היא הנחתה אותו לדבוק בקו שמרני ואוטוריטרי, בדומה למדיניות אביו. מעורבותה הפוליטית יצרה מתחים מול אשתו, מריה סופיה, שהאשימה אותה בניסיון להמליך את בניה הביולוגיים, אך פרנצ'סקו דחה האשמות אלו.

מדיניותה הנחרצת, שעודדה את המלך לנקוט יד קשה מול אזרחיו, תרמה לתסיסה פוליטית רחבה ולפרוץ מרידות שהובילו בסופו של דבר להדחתו מהשלטון, לנפילתה של ממלכת שתי הסיציליות ולאיחוד איטליה. עם קריסת הממלכה, נאלצה מריה תרזה להימלט לרומא. הקשר ההדוק עם בנה החורג נשמר עד רגעיה האחרונים, והיא המשיכה להתגורר לצד פרנצ'סקו ורעייתו. הוא אף טיפל בה בעת מחלתה בכולרה. תקופת חייה האחרונה עברה עליה בביתה באַלְבָּאנוֹ לַצִיאָלֶה (אנ'), שם הלכה לעולמה ב-8 באוגוסט 1867.