Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (1816–1867)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
Maria Theresa von Österreich
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
לידה 31 ביולי 1816
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 8 באוגוסט 1867 (בגיל 51)
אלבנו לציאלה, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה
מדינה אוסטריה
תארים ארכידוכסית אוסטריה
בן זוג פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות
ילדים ראו בהמשך
שושלת בית הבסבורג – לורן
אב הארכידוכס קרל, דוכס טשן
אם הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (31 ביולי 18168 באוגוסט 1867), הייתה בתו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן, ואשתו של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות. היא הייתה קתולית אדוקה שדגלה בערכי הכנסייה. היא העדיפה את חיי המשפחה והפרטיות על פני חיי החצר הפומביים. למרות זאת, הייתה מעורבת בפוליטיקה מאחורי הקלעים, והשפיעה על בעלה בקו נוקשה ושמרני, במיוחד סביב מהפכות "אביב העמים" באירופה.

ביוגרפיה עריכה

מריה תרזה נולדה ב-31 ביולי 1816 בווינה, לארכידוכס קרל, דוכס טשן ולהנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג ולואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג. בשנת 1829 מתה אמה, ועל מריה תרזה הוטל גידול 6 אחיה. בשנת 1834 מונתה מריה תרזה לאם המנזר של הגברת המלכותית תרזה, והגברת הקיסרית של מצודת פראג.

ב-27 בינואר 1837 נישאה לפרננדו השני, מלך שתי הסיציליות. והביאה לעולם 12 ילדים. היא הייתה דמות יוצאת דופן בחצר המלוכה. היא התלבשה בפשטות, ותוארה כמי שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים של בת מלוכה. העדיפה צניעות, ולא אהבה את אור הזרקורים הציבורי ואת חייה בבית המלוכה, והעדיפה להסתפק בחדריה הפרטיים המוקדשים לצרכיה ולילדים. במקום זאת, היא התמקדה בחיי משפחה, בילדיה, כולל בנה החורג פרנצ'סקו, ובעבודות רקמה בחדריה הפרטיים. למרות נטייתה לפרטיות, היא הייתה מעורבת בפוליטיקה מאחורי הקלעים, שימשה כיועצת פוליטית לבעלה, והשפיעה עליו לנקוט בגישה נוקשה ושמרנית, במיוחד בעת דיכוי מהפכות "אביב העמים" באירופה.

מריה תרזה קיימה מערכת יחסים קרובה עם בנה החורג, פרנצ'סקו השני. הוא התייתם מאמו הביולוגית, הנסיכה מריה כריסטינה, שבועיים לאחר לידתו, ומריה תרזה שימשה עבורו דמות אם. הקשר ביניהם התאפיין בגילויי קרבה פומביים ובהערכה הדדית. במישור הפוליטי, היא שימשה לו כיועצת דומיננטית לאחר עלייתו לשלטון ב-1859, לאחר מות בעלה פרננדו השני. היא הנחתה אותו לדבוק בקו שמרני ואוטוריטרי, בדומה למדיניות אביו. מעורבותה הפוליטית יצרה מתחים מול אשתו, מריה סופיה, שהאשימה אותה בניסיון להמליך את בניה הביולוגיים, אך פרנצ'סקו דחה האשמות אלו.

מדיניותה הנחרצת, שעודדה את המלך לנקוט יד קשה מול אזרחיו, תרמה לתסיסה פוליטית רחבה ולפרוץ מרידות שהובילו בסופו של דבר להדחתו מהשלטון, לנפילתה של ממלכת שתי הסיציליות ולאיחוד איטליה. עם קריסת הממלכה, נאלצה מריה תרזה להימלט לרומא. הקשר ההדוק עם בנה החורג נשמר עד רגעיה האחרונים, והיא המשיכה להתגורר לצד פרנצ'סקו ורעייתו. הוא אף טיפל בה בעת מחלתה בכולרה. תקופת חייה האחרונה עברה עליה בביתה באַלְבָּאנוֹ לַצִיאָלֶה (אנ'), שם הלכה לעולמה ב-8 באוגוסט 1867.

משפחתה עריכה

ב-27 בינואר 1837 התחתנה מריה תרזה עם פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות, ממנו היו לה 12 ילדים:

אילן יוחסין עריכה

פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
 
קרלוס השלישי, מלך ספרד
 
מריה אמליה מסקסוניה
 
קרל כריסטיאן, נסיך נסאו-ויילבורג
 
קרולינה, נסיכת אורנז'-נסאו
 
וילהלם גאורג, רוזן העיר קירכברג, רוזן זיין-הכנבורג
 
איזבלה אוגוסטה, נסיכת רויס-גרייץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג
 
 
 
 
 
לואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הארכידוכס קרל, דוכס טשן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה]] בוויקישיתוף